להחמיר נגד מרן. האמנם???
- יוזם האשכול עת שערי רצון
- תאריך התחלה
תבדוק. הם כותבים ע"פ מהר"י פראג'י שזה זלזול בכבוד רבותיו. אבל החיד"א מיירי במיקל נגד מרן.
המקור הנ"ל בהקשר להוראה נגד מרן זהו סילוף דברי החיד"א.
החיד"א שם מיירי בחומרות 'כלליות' כמו שמן שומשמשין או סוכר וכדומה שאנשים חוששים שמא יש ושמא וכו', וע"ז כתב שאדם יחמיר לעצמו ולא יורה כך לאחרים אלא על פי 'הדין'.
במקום שיש מחלוקת הפוסקים - 'הדין' לדעתו [במקומות אחרים וכפי שהביא הכה"ח שציינתי] הוא להחמיר כדעת הרמ"א, ודוק היטב.
החיד"א שם מיירי בחומרות 'כלליות' כמו שמן שומשמשין או סוכר וכדומה שאנשים חוששים שמא יש ושמא וכו', וע"ז כתב שאדם יחמיר לעצמו ולא יורה כך לאחרים אלא על פי 'הדין'.
במקום שיש מחלוקת הפוסקים - 'הדין' לדעתו [במקומות אחרים וכפי שהביא הכה"ח שציינתי] הוא להחמיר כדעת הרמ"א, ודוק היטב.
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 412
יש אברך אחד שהמציא כזאת שיטה לפני כמה שנים
הוא הוציא ספר שלם, שכולם חייבים לנהוג כמו 'מרן' בין להקל ובין להחמיר, ואין שום חומרות/קולות/מנהגים - נגד מרן, לקח את שיטת הרב עובדיה והקצין הרבה יותר...
הוא עורר סערה לפני שנתיים בערך, כי הוציא ספר שלם שחייבים להכניס שבת 58 דק' אחרי השקיעה, לנהוג כר''ת בין לקולא ובין לחומרא, ועודד לעשות מלאכה בע''ש אחרי השקיעה רח''ל... כי הרי 'מרן' פסק כר''ת בסימן רסא
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 412
מחילה על איחור התגובה
עיינת בכל המקורות ?? עיינת גם בשל''ה ובר' חיים פלאגי שהבאתי?
לא צריך להקל
ע''פ ההלכה, ולא לחזר אחרי 'קולות', אלא מה שניתן 'להתיר' אין ענין לעשות חסידות על חשבון הציבור. להחמיר נגד מרן או כמו היש, זה לא מידת חסידות, כך דרך פסיקת ההלכה, וכך נהגו רוב ה3000000 פוסקים, או לא יודע כמה, שכתבו שקבלו הוראות מרן. כמו החיד''א פתח הדביר, ר' חיים פלאג'י, הבא''ח, החיד''א וכף החיים ועוד.
לא הבנתי מה אתה רוצה, אף אחד לא אמר שצריך לאסור הכל, הנידון היה על להקל נגד הרבה פוסקים שאוסרים, והצורך להחמיר לכתחילה נגד מרן (דלא כהיביע אומר)
אין הכי נמי - בדבר שהמנהג להקל לגמרי אין להורות להחמיר
ודוקא כאן הרב עובדיה מחמיר נגד המנהג, בברכה אחרי ההדלקה לחוש לסב''ל ולברך לפני, זמן ר''ת, ועוד ועוד, דברים שהמנהג הפשוט להקל
טענו בחיטים והודה לו בשעורים
מה שיש בו מחלקות הפוסקים, אינו מוגדר ''לאסור המותר''
אני מצטער, אבל אין דרכי להתייחס לשיעורים של כל מיני רבנים ולעלונים למיניהם, ולכן לא אתייחס, כך קיבלתי מרבותי, וגם אינני דבק כלל בדרכו של הראשל''צ שליט''א, כך שאין לי שום נפק"מ בדבריו.
עלון/שיעור/ספר סיפורים, לא מעלה ולא מוריד, גם אם זה היה באמת... (ועכשיו הוא יביא לי 50 עלונים שכתבו הפוך ממה שכתבתי עכשיו...)
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,008
עיינתי בחלק מהמקורות שהיו זמינים לפני.
אתה חותך את המשפט וזורק כמה מילים? מה הענין בתגובה בנוסח גן ילדים?
לא כתבת כאן אלא סיסמאות בעלמא.
ברור ופשוט דאיירי במיקל ע"פ הלכה ואינו מחזר אחר שום דבר, לא אחר קולא ולא אחר חומרא, אלא כך עלה במסקנתו להלכה, אבל הרמב"ם כותב שתהיה מגמתו להקל ולא להחמיר, ויחפש כל טצדקי להקל.
ובוודאי שאין ענין להחמיר, לא נגד מרן ולא נגד אף אחד, וקל וחומר נגד מרן שקיבלנו הוראותיו, כמבואר בשו"ת חקרי לב (חחו"מ מהדו' בתרא דק"פ סע"ג) דדוקא ת"ח בביתו רשאי להחמיר נגד פסק מרן, אבל דיין ומורה צדק הקבוע לדון ולהורות אינו רשאי להחמיר נגד דעת מרן. ע"ש. וקלסו בשו"ת תעלומות לב ח"ב (חאה"ע סי' ה' די"ז ע"ב). ע"ש.
וגדולה מזו מבואר בשו"ת מהר"י פראג'י אב"ד אלכסנדריא (סי' נט), שמאחר שמרן ז"ל הוא מרא דאתרא וקבלנו הוראותיו, הרי דבריו הוקבעו עלינו כחובה בכל דיני התורה כקולותיו וכחומרותיו, וכאילו דבריו הלכה למשה מסיני הם, ואפי' רבים חולקים עליו, והזז מדבריו אפי' מקולא לחומרא הרי הוא כאילו זז מדברי תורה ומזלזל בכבוד רבו שלימדו תורה. ע"ש.
אבל אם המנהג להקל נגד מרן, בזה אפשר לסמוך בשופי על המנהג, כפי שכתב מרן בעצמו שלא בא לבטל מנהגים שקדמו לו (וקל וחומר אם אפשר ליישב את המנהג גם בדעת מרן).
שוב, לפזר סיסמאות על 300 מיליון פוסקים ולזרוק 6 שמות - זה גם אני יכול.
אני לא דיברתי באופן ספציפי על "קולות נגד מרן" אלא קולות באופן כללי.
תשאל את הרב עובדיה, מה אתה רוצה ממני? אני הנציג שלו? הרי זה ממש
בזה גופא נחלקו, אם אסור או מותר, והיעב"ץ נכנס בו על שאסר את המותר (לדעתו).
אז אל תתייחס, במרוקאית אומרים "בזאעת".
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,008
הגאון רבי יוסף מולכו, בעל שלחן גבוה, כותב בספרו שו"ת אהל יוסף (חלק יורה דעה סימן ל): "שכיון שקיבלנו הוראות מרן הכי נקטינן, ואפילו כשהרמ"א ואלף פוסקים כמותו חולקים עליו, אנו בני ספרד בתר מרן גררינן, הן לקולא ואין לחומרא".
והגאון רבי יעקב בן צור בשו"ת משפט וצדקה ביעקב חלק ב' (סימן ה') כותב, שאחר שנתפשטו בעולם חיבורי מרן הבית יוסף והשלחן ערוך, שוב אין לנו אלא פסקיו וכל אשר יאמר כי הוא זה, ואפילו נגד אלף פוסקים. ע"ש.
והגאון רבי שלמה לניאדו (אב"ד ארם צובא, חלב), כותב בשו"ת בית דינו של שלמה (חאו"ח ר"ס ד'): "דאנן בתריה דמרן אזלינן ככל חוקותיו וככל משפטיו, בין להקל ובין להחמיר, ואין להביא ראיה מן החולקים עליו". וכ"כ עוד בספרו שו"ת כסא שלמה (סימן ז'). ע"ש.
והגאון רבי יעקב אלגאזי בתשובותיו (סימן ח) כותב: פה עיה"ק ירושלים וגלילותיה אתריה דמרן הוא, ואנו נוהגים לפסוק ככל הוראותיו בין להקל ובין להחמיר.
וכ"כ עוד בגנזי חיים (מע' ה' אות לג) דקבלנו הוראות מרן אף להקל.
וכן כתב בפתח הדביר (סי' רמג סק"ג) דלדידן בני ספרד תפסי' הוראת מרן אפי' להקל כנודע.
וראה עוד במ"ש באורך בהשמטות לסי' שלט כרך ד', והביא מהחקרי לב, ובתי כהונה, ובתי כנסיות, ושלחן גבוה, ונר מצוה, ועוד, דקבלנו הוראות מרן אף להקל.
וכן כתב בזכרונות אליהו (חיו"ד מערכת מ' אות יב) בשם כמה אחרונים דקבלנו הוראות מרן אף להקל.
השאלה למה מחמיר נגד מרן במאות מקומות וכל ספרו כף החיים מלא חומרות
כי סובר שמותר להחמיר נגד מרן ואסור להקל???
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,008
יתכן שכל ענין לגופו.
אז מה זה קבלת מרן??
דמיונות.
קיבלנו, אבל כל דבר לגופו.
אבל יש ראיות שכנראה מע"כ צודק.
והבן בעומק הענין.
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 412
זה שתופסים כמרן להקל, היינו שכך הדין מעיקר הדין וכמ''ש החיד''א דמי שעושה כמרן אף בסב''ל לא מחינן בהו, אף דקי''ל סב''ל נגד 'מרן', מ''מ לכתחילה בעינן להחמיר נגד מרן, וסב''ל יוכיח דאמרינן סב''ל נגד 'מרן', ובפשטות אין שום סברא לחלק שדווקא סב''ל אמרינן נגד מרן, אבל להקל באיסורי סקילה וכרת שרינן לכתחילה ואין מקום להחמיר בזה, ואתמהה...
מ''מ לכתחילה בעינן להחמיר נגד מרן, ואף להורות כן בציבור (לכאו') כמו שתראה דרכם של גדולי פוסקי ספרד כהחיד'א והכף החיים והבן איש חי ועוד
מ''מ לכתחילה בעינן להחמיר נגד מרן, ואף להורות כן בציבור (לכאו') כמו שתראה דרכם של גדולי פוסקי ספרד כהחיד'א והכף החיים והבן איש חי ועוד
בנו הראש"ל היוצא סובר של"א סב"ל נגדו, והוא הולך עם זה חזק.
וצע"ג.
לפעמים הצע"ג יותר טוב מכל תירוץ שיהיה
גם אם ספק ברכה לבטלה היא ספק דאורייתא - מאי שנא בשאר דינים דאורייתא דעבדי כרבם?
זאת אומרת, איני מבין הקושיה...
נגד מרן עבדינן סב"ל,
נגד מרן החיד"א, הגר"ח"פ הבא"ח המ"ב והחזו"א עבדינן סב"ל.
מרן הגרע"י, גבוה משכמו ומעלה מכל העם,
אבל יותר מכולם שלא עבדינן סב"ל נגדו?
זה חידוש עצום שאין דוגמתו בפוסקים ראו"ח.
[נדמה לי שגם קירות ביתך יעידו בך שהבינו את הקושיא גם אם הם מתעקשים שלא להבין].
אכן הערתי שמריהטת לשון הרה"ג הראש"ל היוצא קצת מטעים ומשמע מניסוח דבריו שדברי החיד"א עוסקים בחומרה נגד מרן ואין הדבר כן
עיין כאן
פתחתי אשכול על הנושא והמשך הדיון שם
ותעשה לי טובה אל תתייחס לדמגוג שמדבר בתחילת הסרטון
הציטוט שהוא מצטט בשם החיד"א שהמחמיר נגד מרן צריך תשובה וכפרה, הוא נכון? @כהן בבקשה תחכימנו
ויקץ יוסף והנה חלום...
כבר נכתב לעיל עי"ש.
מרנן ורבנן
חבר ותיק
החילוק בין מרן השו"ע לבין מרן הגרע"י, למה הר"י סובר שאצל הגרע"י לא אומרים סב"ל - אני חושב שזה חילוק פשוט (לא יודע אם אני מסכים, צריך לעיין, אבל לעצם העובדה שיש חילוק וחילוק פשוק מידי - זה יש)