אם לא מציינים לפסקי הגרע"י והילקו"י - מטעים בהלכה ומכשילים את הרבים

[משיב כהלכה]

יש נפק"מ הלכתית בזה? יש איזה נפק"מ למעשה על איכות הספר/סמכות הספר וכד'? לא.

בוודאי שכן, זו לא "טעות דפוס", זה סגנון העבודה של חיבור ילקוט יוסף!

 

[אור יעקב]

א. הרב יצחק לא עשה הגהה מינימלית אחר המגיהים, ושיחרר לציבור ספר הלכתי עם שני עמודים של בדיחות.

כי הוא סמך על המגיהים עד ש...

ב. הרב יצחק לא נתן קרדיט מינימלי למגיהים של הספר שעזרו בהדפסתו.

בשום ספר לא נותן ועדין מגיהים לו.
זה לא משנה את המציאות.

ג. תלמידיו מאז ומעולם התהדרו בזה שהרב עושה את כל העבודה לבדו, ואין איש עמו, אפילו שולח להדפסה. פתאום צצו "מגיהים", הלא דבר הוא.

מאז ומעולם היו "מגיהים" (לא "עורכים")

 

[ידידיה]

אומרים לך שהוא עובר הגהות
מה קשה להבין!?
יש כמה ת"ח שמגיהים את הספר.

וזו התוצאה? דפים של ליצנות בתוך הספר?
זה לא נקרא עבר הגהה

 

[אור יעקב]

וזו התוצאה? דפים של ליצנות בתוך הספר?
זה לא נקרא עבר הגהה

המגיה שמרן שליט"א סמך עליו מסר את החומר לידים אחרות והוא הכניס את השטויות הנ"ל.

 

[אור יעקב]

וזו התוצאה?

חבל שאתה רואה את התוצאה של הנקודה הקטנה השחורה ולא את התוצאה של כל הדף הלבן.

 

[משיב כהלכה]

א. איני יודע אם ההקלטה נכונה, למרות שהבנתי שלפחות רובה נכון.
ב. אין עניין להשמיע לו, כי הוא לא באמת מחפש את האמת, אלא רק לקנטר.

אתם באמת חושבים שמישהו כאן מתרשם מהמשחקים הילדותיים ביניכם, כביכול יש הקלטה וכל מי שיאזין לה מיד יתבהר לו הכל?

 

[מלחמת אש-דת]

נכחתי בכל הפורומים כאשר הפרשיה התפוצצה בתקשורת, ואף אחד לא העז אפילו להעלות את ההסבר המצחיק שלך. כאמור, זה פשוט נמחק מפורום מורשת מרן, כי עדיף להשתיק דברים שאין מה לענות עליהם והם גורמים ביזיון גדול.

או שפשוט כי אין עניין לדון בדברים שאין בהם נפק"מ ושיש כאלה שיכולים לראות בזה פחיתות ערך ולהגיע לזלזול ברב.

ואני יודע היטב איך ספרים עובדים, אף מגיה לא יכניס בדיחה "כדי שהרב יראה".

יתכן שהמגיה נפל בטעות. ויש עוד סיבות אפשריות אם זה באמת היה מעניין אותך וזו היתה הבעיה היחידה שלך בסיפור...

א. הרב יצחק לא עשה הגהה מינימלית אחר המגיהים, ושיחרר לציבור ספר הלכתי עם שני עמודים של בדיחות.

אם הוא הביא למגיה לעבור, והמגיה החזיר את החומר, (ולפעמים מתקן טעויות כתיב וכד') אין עניין לרב שוב לעבור על כל הספר מההתחלה.

ב. הרב יצחק לא נתן קרדיט מינימלי למגיהים של הספר שעזרו בהדפסתו.

מה הבעיה בזה? גם על המכתבים של הרב לא כתוב קרדיט. גם אני הוצאתי ספרים ועלונים וקונטרסים ואף פעם לא לקחתי קרדיט. הקרדיט ניתן לכותב, לא כל מגיה צריך ורוצה קרדיט.

ג. תלמידיו מאז ומעולם התהדרו בזה שהרב עושה את כל העבודה לבדו, ואין איש עמו, אפילו שולח להדפסה. פתאום צצו "מגיהים", הלא דבר הוא.

איני יודע מי הם תלמידיו שהתהדרו בכך ועל מה סמכו. אולי לא הבנת וכוונתם היתה על עצם הכתיבה ולא על ההגהה.
אולי גם את העימוד וההדפסה הרב עושה בעצמו?...

ד. אם נניח שבאמת יש מושג כזה (כשאתה מקפיד לא להזכיר שום שם של מגיה מתוך צוות המגיהים הדמיוני, למרות שאין בזה שום "לשון הרע" או חוסר כבוד), ומגיהים לו את הספר, הרי המגיה הוא אדם שהרב יצחק יוסף מכיר וסומך עליו, כיצד אותו מגיה לא התנצל עד היום ברבים על טעותו ולא טיהר את שמו של הרב יצחק יוסף?

צוות המגיהים אינו דמיוני אלא ידוע לכל. (לדוג' הרב ללוש, הרב יאיר נאמן, הרב אושרי אזולאי ועוד).
לגבי השאלה איך יתכן שמגיה יכניס את זה, זו בדיוק השאלה היחידה שיש, ויש עליה כמה תשובות אפשריות.

 

[מתוק מדבש]

יש נפק"מ הלכתית בזה? יש איזה נפק"מ למעשה על איכות הספר/סמכות הספר וכד'? לא.

יש איזה נפק"מ בשאלת האור לציון למה עומר זה לא מ"ע שהז"ג שלהרש"ש אסור שילוח הקן?
לפי בדיקת מבין דבר, מח"ס הילקו"י חזר על הענין הזה למעלה משלושים וחמש פעמים בספריו ודרשותיו ועושה צחוק והיתול משאלה זו.
יש בזה נפק"מ למעשה?

 

[מלחמת אש-דת]

יש איזה נפק"מ בשאלת האור לציון למה עומר זה לא מ"ע שהז"ג שלהרש"ש אסור שילוח הקן?
לפי בדיקת מבין דבר, מח"ס הילקו"י חזר על הענין הזה למעלה משלושים וחמש פעמים בספריו ודרשותיו ועושה צחוק והיתול משאלה זו.
יש בזה נפק"מ למעשה?

האם התשובות נכתבו להלכה למעשה או שנאמרו בדרך פלפול. זה מביא צורת הסתכלות על כל התשובות בספר.

 

[משיב כהלכה]

אם הוא הביא למגיה לעבור, והמגיה החזיר את החומר, (ולפעמים מתקן טעויות כתיב וכד') אין עניין לרב שוב לעבור על כל הספר מההתחלה.

בוודאי שיש ענין.

ככל שהחומר היה בידיים זרות, יש ענין לעבור על כל מילה ומילה בספר.

בדרך כלל נותנים למגיה חומר מודפס, והוא מעיר הערות על גבי הדפים, מוחק ומתקן, והמחבר מתקן בספרו מתוך הדפים.

אבל גם אם תאמר שהוא הגיה חומר מוקלד, יש אפשרות "הצגת שינויים" והמחבר רואה כל שינוי שנעשה בספרו.

התירוצים שלכם ילדותיים ומביכים.

 

[אור יעקב]

התירוצים שלכם ילדותיים ומביכים.

והתירוצים שלך שמרן שליט"א עורך בדיחות לפני הכנסתם לספר...
מה אני יגיד...

אולי יותר מאוחר אני יעלה לך תמלול של ההקלטה בלי שמות.
(או שהרב @מלחמת אש-דת יעשה זאת...)

 

[מלחמת אש-דת]

בוודאי שיש ענין.

ככל שהחומר היה בידיים זרות, יש ענין לעבור על כל מילה ומילה בספר.

בדרך כלל נותנים למגיה חומר מודפס, והוא מעיר הערות על גבי הדפים, מוחק ומתקן, והמחבר מתקן בספרו מתוך הדפים.

אבל גם אם תאמר שהוא הגיה חומר מוקלד, יש אפשרות "הצגת שינויים" והמחבר רואה כל שינוי שנעשה בספרו.

התירוצים שלכם ילדותיים ומביכים.

א. כולם יודעים שככה זה עובד. למה אתה מתעקש כשהעובדות ברורות?
ב. התירוצים "ילדותיים" למי שמעדיף לעצום עיניים ולהישאר בתמיה במקום לקבל את האמת ממי שאמרה.
ג. איני יודע אם הרב עושה "הצג שינויים" על כל מגיה, וכי יש לו זמן מיותר לכך? הוא סומך עליהם.

 

[משיב כהלכה]

צוות המגיהים אינו דמיוני אלא ידוע לכל. (לדוג' הרב ללוש, הרב יאיר נאמן, הרב אושרי אזולאי ועוד).

ואחד מהתלמידים הנאמנים האלה הכניס קטע היתולי לספר ואפילו לא התנצל עד היום ולקח אחריות. מדהים.

 

[דרופתקי דאורייתא]

בזמנו הראיתי הענין לידידי (ידידיה יודע מי הוא) חסיד מובהק של הרי"צ, ואמר שזה לא יתכן, קיצער חזר אחרי שבועיים בבושת פנים שאין לו תשובה.
גם זכורני, שזה פשוט טעות בהעתקת אוצר הפוסקים בעמ' אחד בלא לראות מה כתוב בעמ' השני, ויש עוד הרבה טעויות כאלה, אלא שכאן זו טעות פטאלית.
המחריד בזה הוא מה שהראוני בקובץ בית מרן, ששם זה הובא כבר כהלכה פסוקה בלא שום מקורות, כמו הלכה שצריך לומר מודה אני בבוקר וליטול ידים וכו'. ה' ישמור על דורנו היתום!

1. אשמח למקור הטעות באוצה"פ
2. אשמח להעתקה מקובץ בית מרן.


מחיפוש באוצה"ח אני רואה שזה פורסם בקובץ בית יוסף ח"ו עמ' מח והלאה [י"ל חשון תשע"ה], ללא כל הבהרה מהעורך
ורק במשנת יוסף ח"ז [י"ל בתשרי חשון תשע"ה] יש את הבהרת העורך
אולי הוא בא אחרי הבית יוסף כדי לתקן את זה וצ"ע
[או שבכלל זה קובץ אחד שהתפצל? זכור לי משהו, אולי @שמעון טרבלסי יחכימנו בכל הנושא הנידון כאן]

אפשר לברר אצל הרב אברהם פאהם מברוקלין, שמוזכר בשאלה

 

[מלחמת אש-דת]

אולי יותר מאוחר אני יעלה לך תמלול של ההקלטה בלי שמות.
(או שהרב @מלחמת אש-דת יעשה זאת...)

אני עדיין מתלבט אם כדאי.
שלא נהרוס במקום לבנות.
אצטרך לשמוע את ההקלטה שוב ושוב בשביל להחליט.
וגם כדאי להתייעץ ע"כ עם בני הבית אם יש עניין לעשות זאת.
עד אז - שב ואל תעשה עדיף!

 

[מלחמת אש-דת]

ואחד מהתלמידים הנאמנים האלה הכניס קטע היתולי לספר ואפילו לא התנצל עד היום ולקח אחריות. מדהים.

למה אתה חושב שלא לקח אחריות? יש דברים שאינך יודע. וחבל...

 

[מתוק מדבש]

האם התשובות נכתבו להלכה למעשה או שנאמרו בדרך פלפול. זה מביא צורת הסתכלות על כל התשובות בספר.

עכשיו הבנת ? מצוין.
תעשה גזור הדבק להיכן שצריך.
ותבין הכל.

 

[משיב כהלכה]

למה אתה חושב שלא לקח אחריות? יש דברים שאינך יודע. וחבל...

לקחת אחריות זה לעמוד ולהצהיר בריש גלי שהבדיחה בילקוט יוסף הוכנסה על ידו ולא ע"י הרב יצחק יוסף.

ואם היה עושה את זה ברגע הראשון שהתפוצצה הפרשה, הייתי יכול להאמין לזה.

אבל אם יעשה את זה כעת, זה ברור שהוא ויתר על כבודו למען כבוד רבו, בתמורה למשהו. לאחר שכבר כל העולם שחק מזה שחוק גדול והרב יצחק התבזה בביזיון שאין כדוגמתו (במשרדו של הרב דוד יוסף שחקו מזה שבועיים שלמים).

כל הדיבורים הילדותיים על "יש דברים שאינך יודע" (מקווה שאתה זוכר שלדבריך מדובר בהקלטה שפורסמה לכלל הציבור) ואתה "צריך להתייעץ עם בני הבית" ושאר ירקות, רק מורידים את רמת השיח לאפס.

 

[מלחמת אש-דת]

עכשיו הבנת ? מצוין.
תעשה גזור הדבק להיכן שצריך.
ותבין הכל.

תלמד תורת החילוק ותבין שאינו דומה, ואין לי כח להתחיל להסביר לך. תנסה לשאול את חבריך שיסבירו לך.

 

[מלחמת אש-דת]

לקחת אחריות זה לעמוד ולהצהיר בריש גלי שהבדיחה בילקוט יוסף הוכנסה על ידו ולא ע"י הרב יצחק יוסף.

ואם היה עושה את זה ברגע הראשון שהתפוצצה הפרשה, הייתי יכול להאמין לזה.

כי מה המטרה בזה? מה יקרה אם לא? כולם ישכחו וזהו, אז מה העניין בכך?

 

[משיב כהלכה]

אתה באמת חושב שכולם ישכחו, זו הבעיה אצלך. אתם חושבים שתדביקו מדבקות והעולם ישכח.

 

[מלחמת אש-דת]

כל הדיבורים הילדותיים על "יש דברים שאינך יודע" (מקווה שאתה זוכר שלדבריך מדובר בהקלטה שפורסמה לכלל הציבור) ואתה "צריך להתייעץ עם בני הבית" ושאר ירקות, רק מורידים את הרמה של השיח לאפס.

אתה רואה מה זה לקיחת אחריות. אפי' שההקלטה פורסמה בפרהסיא בקו דרך המלך, אני מבין שלפעמים לא צריך להגיד הכל.
כבר כתבתי שלעשות לי "אד הומינם" לא יגרום לך להיות צודק אלא רק יבליט את טעויותיך ומטרת כתיבתך.

 

[מחשבות טובות]

כבר כל העולם שחק מזה שחוק גדול והרב יצחק התבזה בביזיון שאין כדוגמתו (במשרדו של הרב דוד יוסף שחקו מזה שבועיים שלמים).

מאן דהוא אמר לי שכאשר הגאון המקובל הי"ם הלל היה בבית הרפואה, רעדו כל הקירות מהצחוק שהיה שם.
אפשר לומר שיש כאן 'פן חדש' ב'מזכה הרבים', כהנהו דבדחי וכו' שחלקם לעוה"ב, אך יש לחלק דמתעסק בעלמא לית ליה שכר, ובפרט שבהדבקת המדבקות גילה דעתו דלא ניחא לי שישמחו בו חבריו.

 

[משיב כהלכה]

אתה רואה מה זה לקיחת אחריות. אפי' שההקלטה פורסמה בפרהסיא בקו דרך המלך, אני מבין שלפעמים לא צריך להגיד הכל.
כבר כתבתי שלעשות לי "אד הומינם" לא יגרום לך להיות צודק אלא רק יבליט את טעויותיך ומטרת כתיבתך.

"לקיחת אחריות" במובן של שמירה על כבודו של מגיה דמיוני והנצחת בזיונו של הרב יצחק יוסף. מדהים.

אני לא מתייחס אליך אישית, אני מתייחס לקלות בה אתם זורקים הסברים מביכים המלווים במשחקים ילדותיים של "אני לא יודע אם אני יכול להגיד, אני צריך להתייעץ" ומצפים שהציבור יאמין לכם.

וגם הדבקת המדבקות על הספרים מוכיחה את קו המחשבה הזה. אין צורך להתנצל, אין צורך לברוח מהארץ, פשוט להדביק מדבקות ולחשוב שזה לא קרה מעולם.

 

[משיב כהלכה]

אגב אני בטוח שבאשכולות הבאים בהם יוזכר "תכלא דפזלון", יהיה מי שיפנה לאשכול זה ויכתוב "עיין שם, התבאר בהרחבה"...

 

[מלחמת אש-דת]

אגב אני בטוח שבאשכולות הבאים בהם יוזכר "תכלא דפזלון", יהיה מי שיפנה לאשכול זה ויכתוב "עיין שם, התבאר בהרחבה"...

עיין שם.

 

[משיב כהלכה]

והתירוצים שלך שמרן שליט"א עורך בדיחות לפני הכנסתם לספר...

אתה וחבריך הם אלה שכותבים תירוצים מביכים, אני כותב את המציאות בלבד. על המציאות אי אפשר להתווכח.

המציאות:

קטע היתולי המשתרע על פני שני עמודים הוכנס לספר ילקוט יוסף ונדפס בספר, כשהוא לא רק מועתק אלא גם מסודר מחדש לקטעים, וניכר שהכותב שילב זאת בספרו ללא שהבחין מה כתוב כלל.

התירוץ:

אחד מתלמידיו הנאמנים של הרב יצחק יוסף שמשמש כמגיה לספר, אבל אסור לומר את שמו מחשש לשה"ר ח"ו, למרות ששמו פורסם ברבים בקו "דרך המלך", הכניס בדיחה לספר כדי שהרב יראה ויצחק קצת, וסידר את הבדיחה לפי קטעים, ממש שילב אותה בספר, וכל זה רק כדי שהרב יראה, למרות שהרב לא רואה וסומך עליו שהספר יודפס לאחר הגהתו, ולמרות שבדיחות אפשר פשוט לשלוח במייל.

לאחר מכן נדפס הספר ונתגלתה הטעות, ואנשים שלחו מכתבים ושאלו מה זה ואף אחד לא התייחס אליהם ולא הדביק מדבקות. אחר כמה שנים התפוצץ הענין בתקשורת, כל העולם שחק מזה אבל התלמיד הנאמן שתק ולא הכריז "אני הוא הכותב" והעדיף שרבו יתבזה בביזיון גדול. גם הרב לא אמר מילה, למרות שהדבר הכי מתבקש הוא לומר שהמגיה הכניס זאת. גם בפורום מורשת מרן כל התלמידים הנאמנים לא מצאו מה לענות.

אחר הדברים האלה התעורר פלוני מחלומו והכריז "המגיה אשם, אבל איני יכול לומר את שמו, וסוד גדול יש בדבר"!

 

[מלחמת אש-דת]

אתה וחבריך הם אלה שכותבים תירוצים מביכים, אני כותב את המציאות בלבד. על המציאות אי אפשר להתווכח.

המציאות:

קטע היתולי המשתרע על פני שני עמודים הוכנס לספר ילקוט יוסף ונדפס בספר, כשהוא לא רק מועתק אלא גם מסודר מחדש לקטעים, וניכר שהכותב שילב זאת בספרו ללא שהבחין מה כתוב כלל.

התירוץ:

אחד מתלמידיו הנאמנים של הרב יצחק יוסף שמשמש כמגיה לספר, אבל אסור לומר את שמו מחשש לשה"ר ח"ו, למרות ששמו פורסם ברבים בקו "דרך המלך", הכניס בדיחה לספר כדי שהרב יראה ויצחק קצת, וסידר את הבדיחה לפי קטעים, ממש שילב אותה בספר, וכל זה רק כדי שהרב יראה, למרות שהרב לא רואה וסומך עליו שהספר יודפס לאחר הגהתו, ולמרות שבדיחות אפשר פשוט לשלוח במייל.

לאחר מכן נדפס הספר ונתגלתה הטעות, ואנשים שלחו מכתבים ושאלו מה זה ואף אחד לא התייחס אליהם ולא הדביק מדבקות. אחר כמה שנים התפוצץ הענין בתקשורת, כל העולם שחק מזה אבל התלמיד הנאמן שתק ולא הכריז "אני הוא הכותב" והעדיף שרבו יתבזה בביזיון גדול. גם הרב לא אמר מילה, למרות שהדבר הכי מתבקש הוא לומר שהמגיה הכניס זאת. גם בפורום מורשת מרן כל התלמידים הנאמנים לא מצאו מה לענות.

אני יודע שגם מזה תעשה ליצנות, אבל יש תשובות להכל, ואתה מנסה להקצין ולהקצין. אני יכול להגיב אבל "אל תען כסיל כאיוולתו", ואינך מחפש את האמת, והדיון הוא אינו לש"ש. תלמידיו ששואלים ומבררים מקבלים תשובות הראויות להם.

 

[משיב כהלכה]

אבל "אל תען כסיל כאיוולתו", ואינך מחפש את האמת, והדיון הוא אינו לש"ש.

בקיצור, עברת לקללות וגידופים אחרי שמיצית את התירוצים המביכים שלא מתקבלים על השכל הישר בשום אופן.

 

[ידידיה]

אז אתה שם לב שאתה בונה בניינים באוויר?!...
נראה לך שהעורך היה מפרסם את זה אם זה היה טעות ברורה כ"כ והוא שם לב אליה?
ע"כ שהוא רק הסביר מה הרב כתב, וממילא לא חש להדפיס זאת, ואין שום תימה.

בא תענה לי בכן או לא.
הרב יצחק התיר בתשובתו לכהן פצוע דכא לישא בת ישראל גרושה?

כן או לא?