מחלוקות בהלכה - חכם שלום כהן זצ"ל עם הרב עובדיה יוסף זצ"ל

[מתוק מדבש]

- היה מתעטף בטלית עם פסים שחורים, דלא כמנהג היביע אומר

זה לא נושא אצל היבי"א ולא תפס מקום.
אוסיף עוד מחלוקת
אחז באופן ברור ומוחלט שדעת מרן שפסי"ר באיסור דרבנן דעת מרן שאסור, ודלא כמרן הגרע"י שסובר שמותר.
ומזה משתלשלות הרבה מחלוקות בהל' שבת.

 

[עת שערי רצון]

זה לא נושא אצל היבי"א ולא תפס מקום.

חלק מתלמידיו עשו מזה 'עסק' גדול ...

 

[מתוק מדבש]

חלק מתלמידיו עשו מזה 'עסק' גדול ...

זה גם לא נכון
הובא פה בפורום צילומים מעשרות גדולים ספרדים שלבשו שחור דייקא.
ובפרט רבני תוניס.
ובא"ח כ' בהדיא שאין בזה שום נפק"מ, העיקר שהרוב לבן. ומה יש להאריך עוד

 

[עת שערי רצון]

זה גם לא נכון
הובא פה בפורום צילומים מעשרות גדולים ספרדים שלבשו שחור דייקא.
ובפרט רבני תוניס.
ובא"ח כ' בהדיא שאין בזה שום נפק"מ, העיקר שהרוב לבן. ומה יש להאריך עוד

נכון מאוד
ושוב, אני חוזר, חלק מתלמידי הרב עובדיה חושבים ש'שחור' זה 'משוכנז' ושאר מרעין בישין, וכו', ועשו מזה 'עסק'
למרות שנדחו דבריהם

 

[שמעון טרבלסי]

לא כדאי להסתעף כאן לעניין נפח ומשקל (ושאר עניינים).
זה בסדר גם לכתוב דברים שאינם מוסכמים שכך דעת הרב עובדיה, רק שצריך לציין זאת.
כמו שכתבתי לגבי גלידה (ע"פ דעת הרב יצחק יוסף בדעת אביו), וכך לציין גם לעניין נפח ומשקל (ע"פ דעת הרב יצחק יוסף בדעת אביו).

דעת הרב יצחק בדעת אביו, ודעת אביו בגליון היבי"א.

 

[אברימי]

דעת הרב יצחק בדעת אביו, ודעת אביו בגליון היבי"א.

כן הבאתי לעיל.

 

[שמעון טרבלסי]

כן הבאתי לעיל.

היה מישהו שהתעלם מזה...

 

[הנר המערבי]

נא לא להיכנס כאן לנושא של משקל או נפח, וכן באופן כללי להשתדל להתמקד בנושא האשכול
מי שרוצה לדון על נפח או משקל, יש על זה כבר נידון ארוך

 

[ציון הלא תשאלי]

"היה מתעטף בטלית עם פסים שחורים, דלא כמנהג היביע אומר"

טלית עם פסים שחורים - זה קשור למנהג יביע אומר ???

אתה רציני ???

פסים שחורים זהו כמנהג אשכנזיים - ועוד כמה בודדים מיוצאי מרוקו וכו' ... מנהג הספרדים לאורך כל הדורות שלא השתכנזו ללבוש טלית לבנה ... וכך היה מנהג החלבים, העירקים, חלק גדול מהמרוקאים ... ועוד ...

אך זה נהפך ליביע אומר ???

 

[הנר המערבי]

לפני שהדיון שוב יגלוש למחוזות אחרים
שימו לב שכמעט על כל נושא יש אשכולות ייעודיים,
למשל על נושא צבע הפסים בטלית עיין כאן

 

[כהן]

ומענין האם על רב אחר היית כותב על מדידת כמות הטעויות בספריו.

איזה רב אתה מכיר עם כמות גדולה כ"כ של טעויות בספריו? [כונתי לא על אפשרות 'להתוכח' עם הסברות והפסק, אלא של טעויות ממש בציטוטים לא נכונים, הפוכים, לא קיימים וכדומה]. כונתי בספרים האחרונים שלו.

 

[שמעון טרבלסי]

איזה רב אתה מכיר עם כמות גדולה כ"כ של טעויות בספריו? [כונתי לא על אפשרות 'להתוכח' עם הסברות והפסק, אלא של טעויות ממש בציטוטים לא נכונים, הפוכים, לא קיימים וכדומה]. כונתי בספרים האחרונים שלו.

ואח"כ תטען שאתה מכבד אותו...

 

[כהן]

ואח"כ תטען שאתה מכבד אותו...

מכבד כבוד גדול מאוד מאוד.
אבל זה שיש טעויות רבות בספריו 'האחרונים' זו מציאות. א"א להתכחש לזה ולכפות על האמת פסכתר [וניכר מדבריך שגם אתה מודה ומודע לזה].
אדרבה, זה שאני מבחין בין ספריו הראשונים לאחרונים זה מראה שאני מכיר מאוד בגדלותו 'האמיתית'. ולא שטוף אחר התעמולה הבלתי פוסקת והנהירה אחר כל מלה שכתב או אמר בלי לשים לב איך נאמרה ומתי ולבדוק אם היא נכונה או לא.

נ.ב.
לא לכבד זה לצטט דבר שלא אמר אותו החכם או לעוות את דבריו או לא להבינם כראוי ולהשיג עליו, ובפרט 'בחריפות' גדולה, שלא ידע ולא הבין ולא ראה, אבל להוכיח בצורה ברורה פעם אחר פעם שמה שהחכם ציטט או כתב - לא כתוב כלל - זה לא נקרא לא לכבד, ואדרבה כבודו בשמים גדול כשמסירים את הטעויות והשיבושים בספריו, ואבוי למי שמנסה להנציח את השיבושים הנ"ל בטענות שוא ומדוחים, שעושה רע גם לעצמו וגם לנשמתו הטהורה של מרן זיע"א.

 

[שמעון טרבלסי]

מכבד כבוד גדול מאוד מאוד.
אבל זה שיש טעויות רבות בספריו 'האחרונים' זו מציאות. א"א להתכחש לזה ולכפות על האמת פסכתר [וניכר מדבריך שגם אתה מודה ומודע לזה].
אדרבה, זה שאני מבחין בין ספריו הראשונים לאחרונים זה מראה שאני מכיר מאוד בגדלותו 'האמיתית'. ולא שטוף אחר התעמולה הבלתי פוסקת והנהירה אחר כל מלה שכתב או אמר בלי לשים לב איך נאמרה ומתי ולבדוק אם היא נכונה או לא.

יש לי הערות בספריו כמו שיש לי הערות על כל ספר אחר.
רק שאצלו אני משתומם מההיקף והבהירות וכו' וכו'.

כנראה שאתה מכבד אותו קצת יותר ממה שאתה מכבד את בנו הרב יצחק...

 

[כהן]

יש לי הערות בספריו כמו שיש לי הערות על כל ספר אחר.
רק שאצלו אני משתומם מההיקף והבהירות וכו' וכו'.

אני גם משתומם מההיקף והבהירות. אין זה סותר לזה שבספריו האחרונים יש הרבה 'טעויות', לא 'הערות'.

 

[בנאות דשא]

אין לי מקורות,
אבל
חכם שלום היה מקפיד על זמן ק"ש מג"א וכשהיה רואה מניינים של אברכים בשבת בשעה מאוחרת שלא יספיקו ק"ש בזמן היה מוחה. ואילו הרב עובדיה לא היה מקפיד כ"כ שיקראו ק"ש בברכותיה בזמן מג"א ואולי אף הקל במקום הצורך לסמוך על זמן הגר"א.
יבואו המדייקים.

 

[מחשבות טובות]

הנה ידוע לכל את החביבות הגדולה שהיתה בין הני תרי רעי דלא מתפרשין, מרן הגרע"י זצ"ל ומרן חכם שלום כהן זצ"ל, וכמה אהבו והעריכו אחד את השני עד לאין שיעור, ובכל זאת היו ביניהם הרבה חילוקי דעות הלכתיים, חלקם ראו גם בפומבי, אך רובם היו בהסתר, בעיקר מפני שחכם שלום זצ"ל לא רצה שיראה ברבים שיש ביניהם מחלוקת הלכתית, אך כמדומה שמעולם לא הסתיר את דעתו להלכה בפני בני המשפחה, התלמידים והמקורבים.
והנה בפשטות אין זה רצון החכם שידברו מענין מחלוקתם ההלכתית, מהטעם שאף בחייו לא דרש כן ברבים, אולם מחמת שבשנים האחרונות השתרשה איזה הנחה, שכל מי שחולק על מרן הגרע"י זצ"ל בהלכות מסוימות או בדרך הפסיקה ההלכתית, הוא בהכרח נגד מרן, או לכה"פ לא מכבד את מרן, ואם היו יודעים את גדולתו של מרן ואת הספרים שמרן ידע, בוודאי היו מודים לו.
ע"כ נלע"ד [ואשמח לתגובות אם אני צודק] שכן ראוי להעלות חלק מן ההלכות בהם סברו אחרת, וכן הנהגות בהם נהגו אחרת, בכדי לידע ולהתוודע שלא כל מי שחולק הלכתית בצורה מכובדת אות הוא שהוא לא אוהב את מרן או שמרן לא אהב אותו, שהרי מי לנו גדולים באהבתם כמרן הגר"ע ומרן הגר"ש, שבמשך עשרות שנים צעדו יחד בכל משעולי התקופה, ובכל זאת ישנם מאות!! הלכות בהם היו להם חילוקי דעות.

• אי"ה אשתדל בימים הקרובים להעלות ממה שבידי כמיסת הפנאי, וחשוב שכל מי שמזדהה עם הדברים יוסיף אף הוא עוד הלכות ומראי מקומות.
• כמו"כ חשוב להביא את הדברים בצורה מכובדת וראויה לבני תורה שהתורה היא לחם חוקם, ונא! נא! לא להיגרר למחוזות לא רצויים.
• בנוסף מי שיכול להרחיב את הנידונים ואת הצדדים ההלכתיים - תע"ב.

לא הספקתי לעבור על כל האשכול (כרגיל...). אבל עכ"פ בשביל זה יוצאים סדרת ספרי 'דברי שלום' (שזכיתי להיות מהעורכים בתחילת הדרך, וכעת יוצא חלק ב), שבו רואים דעתו של החכם, פעם כרעהו הגרע"י, פעם כרעהו הגרב"צ, פעם כהגריש"א, וכן הלאה. לא היה מחויב לאף אחד מלבד לאמת שלו.

 

[אבן ירושלמית]

כמדומני שא' מבניו סיפר שהיה אוהב ללמוד את הסוגיה בלא לעיין בשום ספר כדי שיהיה לו פשט נקי וזך משלו.
ורק אח"כ היה מעיין בעוד ספרים.