משא ומתן בדברי בעל ה'ילקוט יוסף' שליט"א

[כהן]

שאילת שלום לאבל בתוך י"ב חודש כשנולד בן זכר - הערה על המקור בילקוט יוסף על פי היד שאול

ידוע חידושו של מרן הגרע"י זצ"ל שכיון שכשנולד בן זכר נתרפאה כל המשפחה - לכן מותר לשאול בשלום האבל מכאן ואילך.

ובספר ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות הערות סימן כג - דין שאלת שלום באבל אות יד כתב להביא לזה מקור וז"ל:
אולם אחר העיון מצאתי סייעתא למרן אאמו"ר שליט"א בדברי הגהות יד שאול (סימן שצד) שכתב ע"ד הש"ך (סק"ב), דכיון שנולד בן זכר הרי נתרפאה המשפחה, ואם כן ודאי דשרי לילך לסעודת משתה ושמחה של המשפחה, וכל שכן שנולד לו עצמו בן. ואף שהלכה זו שאין ללכת לסעודת משתה מפורשת בסימן שצט סעיף ב'. ע"ש. ואם חשב להקל ללכת לסעודת משתה ושמחה, בגלל מה שאמרו נתרפאה המשפחה, בודאי שיהיה אפשר להקל לענין אמירת שלום. ובצירוף הסברא הנ"ל שכיום שאין שואלים בשם ה' מותר לשאול בשלום האבל ע"כ.

אולם לשון היד שאול אינה כמו שהביא המחבר, דהוא קאי על מה שהביא הש"ך שם בשם מהרש"ל בשם הרוקח שאבל תוך ל' שנולד לו בן - לא עושים שמחה, וז"ל היד שאול בסי' שצ"ד
אין עושין שמחה. תמיהני דהרי אמרו [ירושלמי מועד קטן פ"ג הלכה ז] נולד זכר נתרפאה כל המשפחה כמבואר כאן סעיף ד', מכל שכן כשנולד לו בן למה לא ישמח בזה ויעשה משתה ושמחה, שזה חיוב ולמדו ממה שנאמר [בראשית כא, ח] ויעש משתה ביום הגמל. והש"ך כתב שאין נוהגין כן, ולפע"ד אסור לנהוג כן ע"כ.
המילים המודגשות אינן מופיעות ביד שאול, וכונתו להתיר 'רק' לאבי הבן, שעל זה מדובר שם, והביא את הדין של נתרפאה כל המשפחה בתור סיעתא בעלמא, שהרי מעיקר הדין שם מותר לו לעשות שמחה ביום הולדת בנו, ואין מקור 'מהגמ' לאסור, ועל זה הביא איזה 'סמך בעלמא' מהדין של נתרפאה המשפחה, אבל להתיר איסור מדינא דגמ' לא שמענו כלל.
והמחבר חזר כמה פעמים שהיד שאול הקיל 'ללכת לסעודת משתה שאסורא מדינא', ולכאו' זה אינו כלל.

 

[אור חדש]

אכן הגאון הילקו"י לא העתיק במדוייק לשון היד שאול, אבל עצם ראייתו מובנת מאוד.
עיקר ראייתו של הגרע"י להתיר לאבל שאילת שלום כשנולד לו בן, היא ממה שהביא הש"ע דין זה דנתרפאה כל המשפחה בשו"ע סי' שצד, וא"כ משמע דיש לזה נפק"מ לענין דינא. אלא שהילקו"י שם בא להשיב על דברי הגגר"ש דבליצקי הסבור שאין זה דין אלא דברי אגדה ונאמר כלפי שמיא בלבד. וע"כ כותב שמצא ראיה בדברי היד שאול שלמד מזה לענין דינא, וכמפורש בלשון שהבאת, וזו עיקר מגמתו בהוכחה זו.

[ומה שכתבתם שאיסור עשיית סעודה כשנולד לו בן אינו מפורש בגמ', תמהני, הלא אם לא נולד לו בן פשיטא דאסור, וק"ו בן בנו של ק"ו מאיסור ללכת למשתה של אדם אחר שיש בזה פחות שמחה. וא"כ ברור שעיקר היתרו של היד שאול מבוסס גם על העובדה שנולד לו בן ונתרפאה המשפחה, וכמ"ש בפירוש בראשית דבריו. ומה שהוסיף אח"כ שיש בזה חיוב לעשות משתה כמ"ש בפסוק וכו', אדרבה משמע שזה הוסיף רק לרווחא דמילתא וכנראה מלשונו].

 

[כהן]

אכן הגאון הילקו"י לא העתיק במדוייק לשון היד שאול, אבל עצם ראייתו מובנת מאוד.
עיקר ראייתו של הגרע"י להתיר לאבל שאילת שלום כשנולד לו בן, היא ממה שהביא הש"ע דין זה דנתרפאה כל המשפחה בשו"ע סי' שצד, וא"כ משמע דיש לזה נפק"מ לענין דינא. אלא שהילקו"י שם בא להשיב על דברי הגגר"ש דבליצקי הסבור שאין זה דין אלא דברי אגדה ונאמר כלפי שמיא בלבד. וע"כ כותב שמצא ראיה בדברי היד שאול שלמד מזה לענין דינא, וכמפורש בלשון שהבאת, וזו עיקר מגמתו בהוכחה זו.

אני יודע מכל הנ"ל, ואדרבה אוסיף לך שבחזו"ע שהביא את דברי בנו הנ"ל - העתיק את הדברים כצורתם והביא את הראיה מזה.
הנקודה היא שמי שקורא את הילקוט יוסף משוכנע שהדברים 'מפורשים' שם ממש, שדיבר על זה להדיא, וזה אינו.
לכל היותר זה איזה 'דיוק'. א"א לכתוב בצורה כזו, להוסיף מילים והבנה שאינה נכונה בתוך דברי המחבר בשביל להביא ראיה!

[ומה שכתבתם שאיסור עשיית סעודה כשנולד לו בן אינו מפורש בגמ', תמהני, הלא אם לא נולד לו בן פשיטא דאסור, וק"ו בן בנו של ק"ו מאיסור ללכת למשתה של אדם אחר שיש בזה פחות שמחה. וא"כ ברור שעיקר היתרו של היד שאול מבוסס גם על העובדה שנולד לו בן ונתרפאה המשפחה, וכמ"ש בפירוש בראשית דבריו. ומה שהוסיף אח"כ שיש בזה חיוב לעשות משתה כמ"ש בפסוק וכו', אדרבה משמע שזה הוסיף רק לרווחא דמילתא וכנראה מלשונו].

אבאר יותר.
הרוקח חידש שאדם שנולד לו בן בתוך ל' לא יעשה סעודה ומשתה.
דין זה תמוה מאוד בסברא שהרי אבי הבן זהו יו"ט שלו, ואינו דומה כלל לסעודת מרעים או סעודה אחרת שאסור לאבל להשתתף.
הרי אפילו צום דחוי דוחה אבי הבן, ועוד דברים.
על זה הביא היד שאול 'כדמות ראיה', שאם מצאנו שהתרפאה המשפחה - כ"ש שיהיה מותר 'לאבי הבן שמעיקר הדין אין לו איסור, דלא מצאנו בגמ' איסור זה אלא חידושו של הרוקח בלבד הוא', לעשות סעודה.
הוא לא בא לומר כלל שמה שמצאנו מקור בגמ' לאיסורא כמו שאלת שלום - יתבטל בעקבות זה שהתרפאה המשפחה.
אין לזה זכר כלל בדבריו.
ולכן התמיהה על הילקוט יוסף - תמיהה רבתי היא.
שמענה ואתה דע לך.

 

[כהן]

מצורף מסמך עם כמה וכמה תמיהות בספרי הילקוט יוסף.

 

[ישראל סבא]

מענה להערה שהביא הרב 'כהן'
לגבי ההערה הזו (הערה ו)
הביא בספרו את הקונטרס ההיתולי 'תכלא דפזלון' וכו'
בפורום אחר היה על זה כמה אשכולות שנמחקו ומה שזכור לי
או שהראו לרב יצחק הספר והעתיק או שאחד העורכים הכניס כן לספר בלי רשות

ומ"מ בגירסאות החדשות אינו כבר

 

[משיב כהלכה]

מענה להערה שהביא הרב 'כהן'
לגבי ההערה הזו (הערה ו)
הביא בספרו את הקונטרס ההיתולי 'תכלא דפזלון' וכו'
בפורום אחר היה על זה כמה אשכולות שנמחקו ומה שזכור לי
או שהראו לרב יצחק הספר והעתיק או שאחד העורכים הכניס כן לספר בלי רשות
ומ"מ בגירסאות החדשות אינו כבר

זה נמחק כי כל תירוץ שתתרץ לא ישמע טוב.

אם תאמר שהרב יצחק כתב, תגדל התימה איך העתיק דברים כאלה בלי לשים לב שמדובר בהלצות.

ואם תאמר שחלו בו ידיים, ממילא אי אפשר לסמוך עליו. וגם כל השנים העידו תלמידיו שאת כל הספרים הוא כתב ועימד בעצמו ושלח למדפיס. והמדפיס כבר לא יכול לשנות קובץ PDF מעומד ולהכניס בו מילים.

ואם תאמר שיש עורכים לספר, כיצד לא מוזכר אף קרדיט לעורך בשום מהדורה.

ועל כולנה, איך ספר הלכה כזה יוצא לאור בלי הגהה מינימלית.

והתירוץ היחיד שאני שמעתי ממקור ראשון הוא שהרב יצחק הצטער על כך מאוד... ואמרתי על זה שפשיטא שהוא הצטער, אבל איזה הסבר יש כאן...

גם תמוה שמדביקים מדבקות על הדברים הללו, ולא מוציאים שום הסבר או התנצלות לציבור.

 

[משיב כהלכה]

שיכתוב מה שהוא רוצה, אבל לתועלת הכלל אכתוב כמה תשובות בדבר:

א. בכל אופן שיהיה, תמיד יטענו שהפורום הזה נועד לניגוח הרב יצחק יוסף וכו', כי עצם העובדה שעסקינן כאן בתורתם של חכמי ספרד אחרים, ולא בהגר"ע יוסף שלשיטתם אין עוד מלבדו, זה ניגוח.

ב. כל עוד מקשים קושיות על ספרו או על עלונו, כדרכה של תורה מתוך כבוד וללא מילות גנאי, אין ולא יכול להיות פתחון פה לאף אחד. ולא יעלה על הדעת למנוע ממאן דהו להקשות, בטענה שיש פה זלזול.

ג. כל פרסומת לפורום הזה היא טובה. וגם המתכוון לקלל נמצא מברך, כאשר נכנסים לפורום הזה ולא מוצאים דיבורים של זלזול או התכתשויות הדדיות.

 

[עשרה זהב]

מספר תמיהות בספר החשוב ילקוט יוסף

מי שיש לו איזה יישובים על הנכתב, או לחילופין מי שיכול להעביר מסמך זה למחבר הספרים החשובים הנ"ל שישיב על הדברים או לתלמידיו - תע"ב ושכמ"ה.

tora-forum.co.il

האשכול ההוא כבר נסגר, וזה אומר הרבה... וד"ל. האיסור להקשות חוצה פורומים.

 

[מרנן ורבנן]

האשכול ההוא כבר נסגר, וזה אומר הרבה... וד"ל. האיסור להקשות חוצה פורומים.

לא חושב שכל הפורומים התורניים צועדים ל'"אורו".

יש את הפורום שלו ששמה אסור להקשות ואסור לשאול ואסור לחשוב ואסור לחשוב לחשוב.
יש את פורום לתורה ששמה לא אוהבים שסוטים מהנושא, והאשכול הנ"ל סטה מאוד מאוד.
וב"ה שאנו יש לנו כאן פורום שלנו משובח ואיכותי שאפשר לדון כדרכה של תורה.

 

[עשרה זהב]

לא חושב שכל הפורומים התורניים צועדים ל'"אורו".

יש את הפורום שלו ששמה אסור להקשות ואסור לשאול ואסור לחשוב ואסור לחשוב לחשוב.
יש את פורום לתורה ששמה לא אוהבים שסוטים מהנושא, והאשכול הנ"ל סטה מאוד מאוד.
וב"ה שאנו יש לנו כאן פורום שלנו משובח ואיכותי שאפשר לדון כדרכה של תורה.

לו יהי כדבריך, לצערי נ"ל שהמצב שם קצת שונה. מניסיון. זו אחת הסיבות שאני כאן...

 

[מרנן ורבנן]

לו יהי כדבריך, לצערי נ"ל שהמצב שם קצת שונה. מניסיון. זו אחת הסיבות שאני כאן...

יכול להיות, אבל לדוג' האשכול על הדרשות שלו במוצ"ש משגשג שמה מאוד מאוד ולא ננעל או משהו.

 

[החש בראשו]

יכול להיות, אבל לדוג' האשכול על הדרשות שלו במוצ"ש משגשג שמה מאוד מאוד ולא ננעל או משהו.

נראה לי שצריך שם אישור מנהל לא?
האמת שגם כאן כדאי, כי זה נושא נפיץ מאד, ותוך רגע נכנס להעלבות אישיות. כאן ב״ה זה עוד לא קרה.

 

[חיי עולם]

יכול להיות, אבל לדוג' האשכול על הדרשות שלו במוצ"ש משגשג שמה מאוד מאוד ולא ננעל או משהו.

נראה לי שצריך שם אישור מנהל לא?

ולא זו בלבד,
אלא רבים רבים מהכותבים שם,
נאסרו להגיב ע"י ההנהלה דשם.

 

[מרנן ורבנן]

נראה לי שצריך שם אישור מנהל לא?
האמת שגם כאן כדאי, כי זה נושא נפיץ מאד, ותוך רגע נכנס להעלבות אישיות. כאן ב״ה זה עוד לא קרה.

שם צריך, ובהחלט מובן. משני הצדדים.
כאן ההנהלה עומדת על המשמר שלא נגיע למחוזות אישיים וכנראה גם סומכים על הציבור שלנו שהוא בוגר ומבין עניין ב"ה.

 

[משיב כהלכה]

יכול להיות, אבל לדוג' האשכול על הדרשות שלו במוצ"ש משגשג שמה מאוד מאוד ולא ננעל או משהו.

באופן כללי, כל הביקורת שהופיעה כאן מופיעה גם שם, למעט תכלא דפזלון וביעור חמץ שלטענתם זה ביזיון לרב יצחק. וזה מאוד מוזר, שרב כותב דברים בספר או מוסר דרשה ואסור להעיר ע"ז מחשש פגיעה בכבודו.

 

[כהן]

שמעו כאן מה שמשיג הרב שליט"א על הרב משה לוי זצ"ל.
אולם בספרו כתב טעמים אחרים לגמרי למה אין בזה סב"ל, ולא כמו שאמר הרב הנ"ל



ועוד יש להוסיף, דמה לי 10 אחרונים אם 'בכל' הראשונים ובשו"ע מבואר להדיא לא כדבריהם. אחרונים במקום ראשונים אינה משנה.

 

[אברימי]

זה נמחק כי כל תירוץ שתתרץ לא ישמע טוב.

אם תאמר שהרב יצחק כתב, תגדל התימה איך העתיק דברים כאלה בלי לשים לב שמדובר בהלצות.

ואם תאמר שחלו בו ידיים, ממילא אי אפשר לסמוך עליו. וגם כל השנים העידו תלמידיו שאת כל הספרים הוא כתב ועימד בעצמו ושלח למדפיס. והמדפיס כבר לא יכול לשנות קובץ PDF מעומד ולהכניס בו מילים.

ואם תאמר שיש עורכים לספר, כיצד לא מוזכר אף קרדיט לעורך בשום מהדורה.

ועל כולנה, איך ספר הלכה כזה יוצא לאור בלי הגהה מינימלית.

והתירוץ היחיד שאני שמעתי ממקור ראשון הוא שהרב יצחק הצטער על כך מאוד... ואמרתי על זה שפשיטא שהוא הצטער, אבל איזה הסבר יש כאן...

גם תמוה שמדביקים מדבקות על הדברים הללו, ולא מוציאים שום הסבר או התנצלות לציבור.

שמעתי שיש אנשים שעוברים על הספר והכניסו את זה לספר כדי שהרב יעבור והיה איזה טעות וזה הודפס.
ומה שקשיא לך למה לא מוזכר קרדיט, לכאורה זה לא שאלה, כי בכל ההלכה ברורה מוזכרים הרבנים שעוזרים, אבל בילקוט יוסף ידוע רשמית שיש רבנים שמגיהים את זה אבל שמותם לא מוזכרים בספר, וכך דרך הספר.
אפשר לשאול למה כל הרבנים שמגיהים לא כתובים בקרדיט בספר, אבל זה שאלה בפני עצמה, בלי קשר לכאן.

 

[החש בראשו]

כשי שהרב יעבור והיה איזה טעות וזה הודפס.

???

 

[אברימי]

???

תיקנתי.

 

[אברימי]

ב. שאתה מאמין לקו הזה.

לא אמרתי שאני מאמין.
רק כתבתי את מה ששמעתי.