שו"ת וישב הים חלק ב סימן יד
אולם בכגון דא צריכין אנו למודעי, כי כח סמכות הלכתית עליונה זאת של דעת האר"י ז"ל, המכרעת יותר מכל פוסק ואפילו מקובל אחר, הוא מפני היות מאומת אצלנו על פי עדות הרח"ו ז"ל תלמידו בפרט, ושאר תלמידיו וחכמי דורו בכלל, שהיה לרבינו האר"י ז"ל גילוי אליהו זכור לטוב, ושכל תורת הקבלה שמסר לתלמידו הרח"ו ז"ל, היא מקובלת מפי אליהו זכ"ל, שלכן אין להרהר אחריו, שכל דבריו אמת וצדק בלא שום פקפוק וספק, ששכינה דיברה דרך גרונו, לזכות את כלל ישראל בדורות האחרונים עד ביאת מלך המשיח, בגילוי פנימיות התורה, וסדר ההנהגה למעשה בקיום המצוות ובנוסחי התפילות וכו' על דרך הסוד האמיתי, לתקן עולם במלכות שדי, לקראת ביאתו של משיח צדקנו במהרה דידן.
ועיין באורך בהקדמת הרח"ו ז"ל לשער ההקדמות (ונדפסה גם בתחילת ספר עץ חיים), שאחר שהאריך לבאר חשיבות וחיוב לימוד חכמת הקבלה (כמובן להראויים לכך), ושגם להבנת המשנה והתלמוד לאמיתתן אי אפשר בלא ידיעת תורת הנסתר, כתב וז"ל: כי אין ספק שדברים אלו לא יובנו בעיון אנושי חומרית, אלא בקבלה מפה אל פה, או מפי אליהו זכ"ל, או מפי הנשמות המתגלות בכל דור ודור אל הראויים להן וכו'. והנה אין בכל דור ודור שלא נמצאו אנשים יחידי סגולה ששרתה עליהם רוח הקודש, והיה אליהו הנביא זכ"ל נגלה עליהם ומלמד אותם סתרי החכמה הזאת וכו'. והנה היום אביע חידות ונפלאות תמים דעים, כי בכל דור ודור הפליא חסדו אתנו, אל ה' ויאר לנו על ידי השרידים אשר ה' קורא בכל דור ודור כנזכר. וגם בדורינו זה אלהי הראשונים והאחרונים לא השבית גואל מישראל, ויקנא לארצו, ויחמול על עמו, וישלח לנו עיר וקדיש מן שמייא נחית, הרב הגדול האלהי החסיד מורי ורבי כמהר"ר יצחק לוריא אשכנזי זלה"ה, מלא תורה כרמון, במקרא במשנה בתלמוד בפלפול במדרשים ואגדות, במעשה בראשית ובמעשה מרכבה וכו' [עי"ש באורך שמנה כל פרטי החכמות והפלאות שהיה רבינו האר"י ז"ל בקי ורגיל בהם], וכל החכמות הנזכרים היו אצלו כמונחים בחיקו בכל עת שירצה, בלתי יצטרך להתבודד ולחקור עליהם. ועיני ראו ולא זר דברים מבהילים לא נראו ולא נשמעו בכל הארץ מימי רשב"י ע"ה ועד הנה. וכל זה השיג שלא ע"י קבלה מעשית ח"ו, כי איסור גדול יש בשמושם. אמנם כל זה היה מעצמו, ע"י חסידותו ופרישותו, אחרי התעסקו ימים ושנים רבים בספרים חדשים גם ישנים בחכמה הזאת, ועליהם הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה, היא הביאתו לידי אליהו הנביא שהיה נגלה אליו תמיד, ומדבר עמו פה אל פה, ולמדו זאת החכמה וכו'. והנה מלבד החקירות והנסיונות והמופתים אשר ראינו בעינינו מן הרב הנזכר זלה"ה, הנה הדרושים והדברים עצמם אשר בחיבורי זה יעידון יגידון, וכל רואיהם יכירום, כי דברים עמוקים ונפלאים כאלה אין יכולת בשכל אנושי לחברם אם לא בכח השפעת רוח הקודש ע"י אליהו זכ"ל, עכ"ל. וכעין זה כתב בקיצור יותר בהקדמה השניה הקצרה לעץ חיים וז"ל: והיה אליהו זכ"ל נגלה לו תמיד, וזה ידעתי מפיו באמונה, עכ"ל. וכ"כ בשער רוח הקודש (דף ד' ע"ב) וז"ל: ובענין השגתו אין הפה יכול לספר הכללים של מיני החכמות, ומכל שכן פרטי כל מין ומין, אמנם מה שראיתי בעיני דברים נפלאים ואמתיים הם אלו. היה יודע להמשיך לפניו נפש מי שתהיה, או מן החיים או מן הנפטרים, מן הראשונים או מן האחרונים, ושואל מהם כל רצונו בידיעת העתידות וברזי התורה. גם היה נגלה אליו אליהו זכ"ל ומלמדו, עכ"ל. וכן כתב הרב שלמה שלומיל באיגרותיו, וכנדפס בספר האר"י וגוריו, עי"ש באיגרת א' (עמוד י"ב) וז"ל: והיה אליהו זכ"ל נגלה אליו תמיד. וכן כתב באיגרת ג' (עמוד ל"ז) וז"ל: ואליהו זכ"ל נתגלה אליו כל זמן ועידן. וכ"כ שם (בעמוד נ"ב). ושם (עמוד ס"ט) כתב וז"ל: ושלמד מפי אליהו שנתגלה אליו תמיד.
וכן כתב מהר"י אירגס ז"ל בספרו שומר אמונים (ויכוח ראשון אות י"ז) וז"ל: אח"כ האיר וזרח המאור הגדול מעוז ומגדול הקדוש כמלאכי השרת כמוהר"ר יצחק לוריא זלה"ה, המכונה בשם האר"י, וברוב חכמתו וקדושתו זכה שהיה מתגלה אליו אליהו זכ"ל בכל עת, כמו שהיה מתגלה אל התנאים ואל האמוראים, כדאיתא בגמרא בדוכתא טובא, וגילה לו סתרי התורה וסודות עמוקים, אשר לא נגלו בכל הארץ מזמן הרשב"י זלה"ה עד זמנו. והוא זלה"ה ביטל את המעוררין ומחלוקת המקובלים האחרונים מכל וכל וכו'. ומיום שנגלו בעולם כתבי האר"י זלה"ה עד היום הזה לא תמצא מי שיפקפק ויחלוק על דבריו כלל, כי הכל יודעים דרוח ה' דיבר בו ומלתו על לשונו, ואסהידו כולי עלמא עליה דרוח אלהין קדישין ביה, ושמימי התנאים לא נמצא כמוהו יודע חכמה זו על אמיתותה וכו' עכ"ל, עיש"ב באורך.
