מבקש השם
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/4/25
- הודעות
- 270
פחות הייתי משייך לתואר "תלמיד". לא למדו אצלו בשיעורים, אפילו לא ביום שישי. הרב סופר נחשב ממקורביו, ובנו הוא בנו, אבל קשה למצוא מכנה משותף בין האב לבנו עכ"פ בדרך הלימוד.
תלמידי מרן רבינו הגדול רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל
- יוזם האשכול יעקבי
- תאריך התחלה
גאוני וחכמי ספרד
חבר קבוע
- הצטרף
- 14/2/25
- הודעות
- 358
מלך בן מלך
חבר חדש
- הצטרף
- 22/6/25
- הודעות
- 54
באיזה אירוע התמונה של חכם בן ציון עם הגר"א טופיק?
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,285
הכוונה למרן הגרע"י זיע"א.
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 422
הם למדו בחברותא, א"כ הגר"ד שליט"א יכונה 'תלמיד חבר', והעיד על אחיו מוה"ר יעקב זצ"ל שהיה לומד עם הרב חברותא בקביעות.
נ"ב. הגרב"צ גופיה היה חברותא של הגרע"י בשני אופנים הנזכרים, חדא בע"פ שהיו חברותא 'ובלכתך בדרך' (בעיקר), ושנית בכתב שכידוע היה מגיה ספרי יביע אומר.
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 422
כיון דעד עתה עסיק ברבי יצחק ברכה, יש לו להדגיש דהכא איירינן ברבי יהודה ברכה, דלא אתי לאחלופי בברכות
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 422
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 422
אמנם גם הג"ר יהודה ברכה שליט"א גופיה מציג עצמו כתלמיד הגרב"צ זצ"ל אשר הוא המכריע בין מרנן הרב שך וחכם עובדיה זצ"ל.
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 422
יש עוד תלמיד, ראה כאן
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 422
יש גם את רבי יהודה דרעי ז"ל.
ראה בויקיפדיה:
ראה בויקיפדיה:
בילדותו נשלח ללמוד בבית ספר ממלכתי דתי בראשון לציון, אך הפסיק לבקר בו לאחר חודש בשל קשיי השתלבות. לאחר כחצי שנה של חוסר מעש, שבהם כמעט ולא עזב את ביתו בשל חששם של הוריו שיושפע מהשכונה שהפשע והנחשלות פשו בה, שוכנעו הוריו על ידי פעילים חרדים מ"חבר הפעילים", שפעלו בקרב העולים החדשים, להכניס אותו ואת אחיו הצעיר אריה ל"מתיבתא" חרדית בחדרה שכללה פנימייה אביו התייעץ עם רבה של בת ים דאז הרב אליהו בקשי דורון ובעצתו שמע לדברי הפעילים. לאחר כשלש שנים, ב-1973, נסגרה הפנימייה והוא עבר יחד עם עשרות מתלמידיה לישיבה החרדית הספרדית פורת יוסף בירושלים שם דבק בראש הישיבה רבי בן ציון אבא שאול. בהמשך עבר לישיבת עטרת ישראל הליטאית שם היה לתלמידו של הרב ברוך מרדכי אזרחי.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
יש דרך להשיג את ספרו לקריאה בPDF
נדמה לי שעשה עבודה מיוחדת
בנציון
חבר קבוע
- הצטרף
- 20/8/25
- הודעות
- 246
במקרה היו שם רבנים גדולים והם חלקו בגלל הצורה והגיל הצעיר ומי שאומר עליהם בבלאי טיפשאי.................
אברך מרמות
חבר חדש
- הצטרף
- 1/9/25
- הודעות
- 70
מפורסם שבסוף ימיו של הגרב"ץ היה שולח אליו בחורים ואברכים לקנות את דרכי הלימוד!!! (אחד מהם - אב"ד י-ם הגר"ד בירדוגו שליט"א, ניתן לאמת זאת עם בני המשפחה)
אני מניח על נכון, שגם מי שיחלוק על היבי"א ויכתוב עליו כה"ג זה לא יחשב לביזוי, אלא למח' רגילה כדרכה של תורה.
לא. זה החולק לא ראה לא שמע לא ידע וחבל שהזדרז להשיג בלי שכל...
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,285
ודאי, ואפי' הרב יצחק בילקו"י ט"ו בשבט לפני כמה שנים כתב כעי"ז גבי קדימה בבפרי שצריך לברך עליו שהחיינו.
וכן כתבתי אני בעניי בתשו' גבי ברכת גרעיני הפירות, והרב יצחק הסכים עמי. (ואחר שנים יצא לאור חזו"ע תרו"מ ושם חזר בו מחמת הרשב"ץ, שהראה לו הרב ציון אוחיון ע"י ר' אליהו שטרית).
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,285
משאלות לא מתים...
ואין אדם שיש לו יישובים לכל השאלות.
אינו דומה הדוגמא שהבאת לנידו"ד
זה שהרב עובדיה חזר בו מהרבה פסקים זה ידוע
אנו מדברים פה - על מקרה שפלוני יכתוב על הר' עובדיה "ונעלם ממנו" וכו' או "ואישתמטתיה" וכד' , ובנו של הרב עובדיה [היינו ר' יצחק] יקבל זאת בשתיקה כהודאה
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,285
זה בדיוק(!!!) מה שכתבתי, א' שבמקום אחד הוא חלק עליו מחמת ראשון שנעלם מעיניו, וב'. שאני כתבתי תשובה שנעלם ממנו כמה ראשונים, והרב יצחק הסכים איתי (ואחר שנים הרב עובדיה חזר בו מחמת א' הראשונים. וד' המאירי בסוגיא עדיין לא הביא. וצ"ע).
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,285
לא הסכים בכתב אלא בע"פ, אמר לי להראות לו את הראשונים, הבאתי לו את המאירי (רשב"ץ לא מצאתי בישיבה שם), הניח בתוכו סימניה, ובפעם שאח"כ כשהגעתי אליו אמר לי שעיין ואני צודק. (לא זוכר בדיוק את המילים).
הקטע הרלוונטי לנ"ד:
ביבי"א ח"ז (סי' לא) ובחזו"ע ברכות (עמ' קכג) הביא דברי ר"ד אבודרהם שכתב בדעת הרשב"א שברכתם אדמה, וכתב ע"ז שאילו היה רואה מרן החיד"א דברי האבודרהם היה חוזר בו. (ואמנם ביבי"א [סוף אות ב] סיים שהמנהג לברך שהכל, וכמ"ש בברכת יוסף ידיד ח"א עמ' קב, אך בחזו"ע ברכות כתב לברך האדמה, וכדלהלן).
ובספר ברכת ה' (ח"ג פ"ז הע' 52) הביא לדברי הרשב"ץ (על הרי"ף, בסוגיין) שכתב להדיא בדעת הרשב"א "ואפי' בופה"א לא מברכין עליהו דלאו אדעתא דהכי נטעינהו והוו להו כקורא". עכ"ל. ובהלכה ברורה (ח"י סי' רב בירור הלכה ס"ק יג) הוסיף שאף המאירי (בסוגיין) כתב בדעת הרשב"א "ופסקוה בשהכל", ולפי"ז אזלא קושית מרן זצ"ל דאפי' היה רואה מרן החיד"א דברי האבודרהם, כיון שהרשב"ץ והמאירי ס"ל שהכל לאפוקי נפשין מפלוגתא יברך שהכל. [ולכאו' גם מרן זצ"ל אילו ראה דברי הרשב"ץ והמאירי היה חוזר בו. (ופלא שנעלם מעינו הבדולח דבריהם)].
אך במש"כ ההלכה ברורה הנ"ל לדייק מהאורחות חיים (הל' ברכות סי' כד) שהביא מח' הרא"ש והרשב"א ואח"כ כתב "אבל אם הם מרים אין מברכין כלל, והרשב"א כתב שאם ממתקן ע"י האור מברך עליהם שהכל כנ"ל". עכ"ל. ודייק מזה בהלכ"ב ש"כנ"ל" פי' "כנזכר לעיל", וכוונתו למתוקים מתחילתן שס"ל בדעת הרשב"א שברכתם שהכל ואומר שמרין שמיתקן שווה ברכתם למתוקים מעיקרא. (אך קשה דלפי"ז היכן נזכר כך לעיל והרי במתוקין מעיקרא הביא דהרשב"א כתב ואינו מחוור אך לא כתב מה ברכתם). אחהמ"ר לא דק בזה ד"כנ"ל" זהו לשון הרשב"א שכתב "כך נראה לי" ואינו לשון האורחות חיים, ואין לדייק מכך כלום.
וגם מש"כ לדייק מדברי הפרדס לרבי אשר בן חיים (שער ד אות ו) שהביא בשם התוס' ורבנו יונה שמברך העץ על גרעיני פירות, והוסיף דרבנו יונה כתב שאם הם מרים אינו מברך עליהם כלל, וסיים "אבל הרשב"א ז"ל כתב דלא מברכין עליהם כלל ואם ממתקן מברך עליהם שהכל". ובהלכ"ב דייק מלשון "אבל הרשב"א", שלכאו' קשה דגם רי"ו אומר דמרים אין מברך כלל. ולכן כתב שס"ל בדעת הרשב"א שדין מרים שמיתקן שוה למתוקין מעיקרא, וברכתם שהכל, וזה כוונתו "אבל הרשב"א", שהרשב"א פליג לגמרי וס"ל דבכל גוונא ברכתם שהכל, וסיים שיש לפרש דבריו בתרומת הפרדס ג"כ כך. ודו"ק. עכת"ד. ואולי כוונתו לדייק מדבריו בתרומת הפרדס שכ' "ויש מגדולי המורים שאמר שאפי' ממתקן אינו מברך אלא שהכל", ודייק מדכתב שאפי' מתקן שהכל ומשמע שבין מתקן בין מתוקין מעיקרא שהכל, ולא דק שיש לפרש דבריו שמש"כ "אבל" הרשב"א כוונתו על הסיפא, שאם מיתקן שהכל, דלרי"ו ס"ל שמברך בופה"ע. וכמש"כ להדיא בתרומת הפרדס שמיתקן העץ, וע"ז קאי מש"כ שם דיש מגדולי המורים שאמר שאפי' מתקן שהכל, וכוונתו שלא עולה ברכתו לבופה"ע, אלא מ"אין מברכין כלל" עולה ברכתו ל"שהכל". [וכ"כ המגיה בהוצ' וגשל], ודלא כמש"כ בהלכה ברורה.
שו"ר לרבינו יהושע בועז בעל השלט"ג בספר המחלוקות (הל' ברכות אות מב) שכ' שהרשב"א כתב שאין מברכים על הגרעינים כלל, ומשמע דאפי' מיתקן אין מברך עליהם כלל, וכמו שהעיר הרב המגיה שם. (וכ"כ לקמיה אות פב ד"ה ואפי').
והצגתי את עיקרי הדברים בפני מו"ר הראש"ל שליט"א (חורף תשע"ג) והסכים עמי.
יש לך את הקטע הרלוונטי מתוך הילקו"י האחרון? [מסתמא שכן, האם תוכל להעלות את העמוד הרלוונטי?]
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,285
זה לא בילקו"י האחרון, אלא בילקו"י ט"ו בשבט מהדו' תשפ"ב (אין בילקו"י החדש דיני קדימה. אולם בא' השיעורים אמר לבאר את הרשב"ץ באופן שאין ממנו סתירה לד' החזו"ע):
ולגבי ברכת "גרעיני הפירות" יש בילקו"י האחרון?
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,285
כן, אבל בזה גם אביו חזר בו בסוף ימיו בחזו"ע תרו"מ.
עד כמה שידוע לי, הגרב"צ לא עודד כלל לימודים ומבחנים ברבנות
נושאים דומים:
