השיעור השבועי של הגר"י יוסף - העלון, הערות והארות (3)

[אור יעקב]

נו באמת
אם אני אכתוב "מי שלומד מסילת ישרים חצי שעה כל יום, כשמגיע לידו נסיון של עבירה כזו או אחרת הרי שמצליח לעמוד בנסיון בהצלחה", ז"א שמי שלא לומד מס"י חצי שעה בכל יום יצא שבאבניק?!

יש הבדל בין "ללמוד מסילת ישרים" שמשפיע על נפש האדם.
לבין לנקוט דוגמאות שיש שהתירו אותם לכתחילה, ולומר ש"מי שמחמיר בהם" יהיה לו כח לעמוד בנסיונות...

(מה גם שהמציאות מוכחת שבבתים שיש בהם ריבוי חומרות הנשירה יותר גדולה, אבל אכ"מ)

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

יש הבדל בין "ללמוד מסילת ישרים" שמשפיע על נפש האדם.
לבין לנקוט דוגמאות שיש שהתירו אותם לכתחילה, ולומר ש"מי שמחמיר בהם" יהיה לו כח לעמוד בנסיונות...

(מה גם שהמציאות מוכחת שבבתים שיש בהם ריבוי חומרות הנשירה יותר גדולה, אבל אכ"מ)

הוא חושב שההקפדה הזו משפיע על נפש האדם ומוסיף לו כח לעמוד בנסיונות
יתכן שהוא צודק, יתכן שהוא טועה
אבל בציטוט שהבאת הוא לא אמר כלל שמי שלא נוהג כך לא יהיה לו כח לעמוד בנסיונות

 

[אור יעקב]

אבל בציטוט שהבאת הוא לא אמר כלל שמי שלא נוהג כך לא יהיה לו כח לעמוד בנסיונות

הבנתי, ותוקן.

 

[ידידיה]

ז"א שמי שלא לומד מס"י חצי שעה בכל יום יצא שבאבניק?!

אם אמו מדליקה ואח"כ מברכת כנראה שכן.

 

[תלמיד נאמן]

ע"פ חיפוש, החזו"א אף פעם לא מזכיר מהר"ם בן חביב או תשובה מאהבה (חוץ מקונטרס השיעורים), אמנם רע"א מוזכר כמה וכמה פעמים

מחיפוש במחשב או שעברת על כולו מילה במילה?
אם במחשב אינה ראיה!!

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

(מה גם שהמציאות מוכחת שבבתים שיש בהם ריבוי חומרות הנשירה יותר גדולה, אבל אכ"מ)

תלוי אם כופין את זה על הילד או שזה נעשה בצורת ויגבה לבו, אבל עכ"פ כאן הנידון הוא על הנהגת האדם עם עצמו, לא על חינוך בניו

מחיפוש במחשב או שעברת על כולו מילה במילה?

גם חיפוש במחשב, וגם מרשימת הרב אורי טיגר שליט"א בספר "דרך איש", שהוא עכ"פ בקי גדול בדברי החזו"א

אם במחשב אינה ראיה!!

למה לא?
גם אם מביאו פעם או שנים, הרי ברור שלא הירבה לעיין בהם, וכ"ש שלא שייך לומר ש"ודאי ראה דבריהם"

 

[כהנא דמסייע]

גם אם מביאו פעם או שנים, הרי ברור שלא הירבה לעיין בהם, וכ"ש שלא שייך לומר ש"ודאי ראה דבריהם"

לענ''ד הגישה הזו כלפי החזו''א כלפי אחרונים אחרים לא מדוייקת בכלל. לי ברור במאת האחוזים שגם שראה המון ספרים ואחרונים רבים שכתבו לכאן או לכאן, פחות הביא את האומר, והתייחס יותר לראיות, אם יש ראיות שהובאו בגדולי האחרונים ולא הובאו בדבריו ומכחם להוכיח אחרת, זה סביר לומר שהחזו''א היה מתייחס לזה ברצינות. אבל להביא רשימה של אחרונים לכאן או לכאן, לא זה מה שהיה מנפק''מ לחזו''א. ועיין במעמד של הוצאה לאור של האור לציון שאמר שמי שיביא ראיה בסוגיא אחרתי ממנו מבטיח לענות, אך מי שיביא אחרונים החולקים עליו, וכדומה לא יענה, כי ראה דברי האחרונים, ואחרי ככלות הכל עיין בסברא וכתב מה נראה לו בסוגיא, וזה גישת מרנא החזו''א. ולענ''ד הרבה הרבה מגדולי הפוסקים. ודו''ק.

 

[כהנא דמסייע]

מצרף לשמוע כאן בדקה 7-9

 

[כהנא דמסייע]

ומכאן יראה הרואה שרוב הקושיות של לא ראה וכדו', הם קושיות לא נכונות כלפי גדולי הפוסקים שעיקר ענינם היה הכרעה שכלית בראיות אחר כל הפוסקים. וכמו שהעיר הגרב''צ א''ש.

 

[בני ברקי]

ומכאן יראה הרואה שרוב הקושיות של לא ראה וכדו', הם קושיות לא נכונות כלפי גדולי הפוסקים שעיקר ענינם היה הכרעה שכלית בראיות אחר כל הפוסקים. וכמו שהעיר הגרב''צ א''ש.

דברים נכוחים וטובים
איישר חיליה לאורייתא

 

[שמעון טרבלסי]

ומכאן יראה הרואה שרוב הקושיות של לא ראה וכדו', הם קושיות לא נכונות כלפי גדולי הפוסקים שעיקר ענינם היה הכרעה שכלית בראיות אחר כל הפוסקים. וכמו שהעיר הגרב''צ א''ש.

ודלא כהקדמת הרב פעלים?

 

[הגלילי]

ודלא כהקדמת הרב פעלים?

בדיוק כהקדמת הר"פ מילה במילה.

 

[שמעון טרבלסי]

בדיוק כהקדמת הר"פ מילה במילה.

חכם בן ציון היה משתדל לחפש בכל ספרי האחרונים וגם בני זמנו?

 

[כהנא דמסייע]

ודלא כהקדמת הרב פעלים?

הרב אמר שהוא ראה דברי גדולי הפוסקים, אך הוא כתב מה שנתחדש לו אחרי העיון אחרי כל הראיות והסברות. ואחרי שניסה ליישב דבריהם.
ומה הרב פעלים כתב שצריך לראות דבקי גדולי הפוסקים אכן. אך ודאי שהעיקר לבסוף להשתמש בזה ככלי לעיון בגוף הסוגיא עצמה. וזה עיקר העמל וכמו שעשה גם הרב פעלים עצמו. אע''פ שבכתיבה הר''פ כן כתב יותר בארוכה והביא הפוסקים מערכה לעומת מערכה. אולם כל מעיין ישר ומורגל בדברי גדולי האחרונים יודע, כי רוב הבקיאות בדברי הפוסקים כבר נמצאת בחיד''א ר''פ כה''ח ושד''ח. ומכאן נשא לנו בעיקר לראות סברותיהם, ראיותיהם ולהכריע.
ואומר את אשר על לבבי, למשל בענין ספק ספיקא עסקתי יותר מכמה חדשים בעיון רב, מהסוגיות ראשונים, שב שמעתתא, מהר''ם בן חביב בקונטרס עץ הדעת, ש''ך פרי חדש. וכל הראיות פירקתי אחד לאחד. וכשראית במבוא לחלק ה' את כללי הגרב''צ א''ש, ראיתי כיצד גדרים מחודשים שחידש עונים על מה שהפוסקים חולקים, וכל אחד מביא ראיות רבות לצד אחד והשני לצד שני, והוא אומר גדר שמיישב את כל הראיות על נכון, גם בסברא, וגם להלכה.
אז אכן כמו שהגרב''צ א''ש אומר אם כתבתי תשובות ארוכות זה מצעירותי, אבל כעת באתי בגישה של הסולת הנלקט מעיוני, אחרי העיון בסודיא וגדולי הפוסקים. לא רואה בזה סתירה לר''פ.
ואם כוונתך לגישה שהר''פ כותב שאפשר להשיג על אחרונים, המעיין יעיין שהשגותיו הם בהבנה מסויימת שהוכיח שהיה חסר ידע מסויים ושגו, כמו תות של היעב''ץ ע''ש. ועוד. וד''ב.

 

[כהנא דמסייע]

חכם בן ציון היה משתדל לחפש בכל ספרי האחרונים וגם בני זמנו?

ראה דברי גדולי הפוסקים,

כי רוב הבקיאות בדברי הפוסקים כבר נמצאת בחיד''א ר''פ כה''ח ושד''ח. ומכאן נשא לנו בעיקר לראות סברותיהם, ראיותיהם ולהכריע.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

לענ''ד הגישה הזו כלפי החזו''א כלפי אחרונים אחרים לא מדוייקת בכלל. לי ברור במאת האחוזים שגם שראה המון ספרים ואחרונים רבים שכתבו לכאן או לכאן, פחות הביא את האומר, והתייחס יותר לראיות, אם יש ראיות שהובאו בגדולי האחרונים ולא הובאו בדבריו ומכחם להוכיח אחרת, זה סביר לומר שהחזו''א היה מתייחס לזה ברצינות. אבל להביא רשימה של אחרונים לכאן או לכאן, לא זה מה שהיה מנפק''מ לחזו''א.

ולענ"ד ברור במאת האחוזים שגם אילו היה רואה המון ספרים ואחרונים רבים שכתבו לכאן או לכאן, פחות הביא את האומר, והתייחס יותר לראיות, אם יש ראיות שהובאו בגדולי האחרונים ולא הובאו בדבריו ומכחם להוכיח אחרת, זה סביר לומר שהחזו''א היה מתייחס לזה ברצינות. אבל להביא רשימה של אחרונים לכאן או לכאן, לא זה מה שהיה מנפק''מ לחזו''א, ומטעם זה לא היה מחפש הרבה בספרי האחרונים [וכמ"ש הרב פעלים בשם גאוני אשכנז, ודלא כהכרעת הרב פעלים עצמו]​

 

[שמעון טרבלסי]

הרב אמר שהוא ראה דברי גדולי הפוסקים, אך הוא כתב מה שנתחדש לו אחרי העיון אחרי כל הראיות והסברות. ואחרי שניסה ליישב דבריהם.
ומה הרב פעלים כתב שצריך לראות דבקי גדולי הפוסקים אכן. אך ודאי שהעיקר לבסוף להשתמש בזה ככלי לעיון בגוף הסוגיא עצמה. וזה עיקר העמל וכמו שעשה גם הרב פעלים עצמו. אע''פ שבכתיבה הר''פ כן כתב יותר בארוכה והביא הפוסקים מערכה לעומת מערכה. אולם כל מעיין ישר ומורגל בדברי גדולי האחרונים יודע, כי רוב הבקיאות בדברי הפוסקים כבר נמצאת בחיד''א ר''פ כה''ח ושד''ח. ומכאן נשא לנו בעיקר לראות סברותיהם, ראיותיהם ולהכריע.
ואומר את אשר על לבבי, למשל בענין ספק ספיקא עסקתי יותר מכמה חדשים בעיון רב, מהסוגיות ראשונים, שב שמעתתא, מהר''ם בן חביב בקונטרס עץ הדעת, ש''ך פרי חדש. וכל הראיות פירקתי אחד לאחד. וכשראית במבוא לחלק ה' את כללי הגרב''צ א''ש, ראיתי כיצד גדרים מחודשים שחידש עונים על מה שהפוסקים חולקים, וכל אחד מביא ראיות רבות לצד אחד והשני לצד שני, והוא אומר גדר שמיישב את כל הראיות על נכון, גם בסברא, וגם להלכה.
אז אכן כמו שהגרב''צ א''ש אומר אם כתבתי תשובות ארוכות זה מצעירותי, אבל כעת באתי בגישה של הסולת הנלקט מעיוני, אחרי העיון בסודיא וגדולי הפוסקים. לא רואה בזה סתירה לר''פ.
ואם כוונתך לגישה שהר''פ כותב שאפשר להשיג על אחרונים, המעיין יעיין שהשגותיו הם בהבנה מסויימת שהוכיח שהיה חסר ידע מסויים ושגו, כמו תות של היעב''ץ ע''ש. ועוד. וד''ב.

הרב פעלים כותב:

כמדומה שהיחיד שעשה זאת זה מרן הגרע"י זיע"א
לא נראה לי שרבינו חכם בן ציון זיע"א עיין בכל ספרי חכמי הדור, בעניינים שכתב.

 

[כהנא דמסייע]

וחשוב לומר זאת הרבה יותר קשה, להביא במבחן את כל הראיות של גדולי האחרונים, ולהגיע להגדרה מדוייקת שעונה על תרוייהו. ואפילו אם זה נראה דלא כמאן, זה האמת בסוגיא.
מאשר לערוך מערכה לעומת מערכה, גם אם מתחילים מדברי הגמרא והראשונים, ולבסוף לומר כללים האם זה דרבנן סד''ר לקולא, ואם זה דאורייתא, ס''ס לקולא, ספק אחד לחומרא.
לא שהכללים לא נכונים, אך הגישה האם אני מכריע, מעומק הסוגיא. או שאני כתלמיד המכריע ע''פ הכללים. וד''ב. והגרב''צ א''ש היה מכריע בעיונו. ובדרך כלל אחר לימוד מעמיק של הסוגיא כמה חדשים וראיית גדולי הפוסקים בעיון, כשרואים דבריו, רואים שנגע בנקודה המסתברת והמוגדרת היטב.

 

[כהנא דמסייע]

ולענ"ד ברור במאת האחוזים שגם אילו היה רואה המון ספרים ואחרונים רבים שכתבו לכאן או לכאן, פחות הביא את האומר, והתייחס יותר לראיות, אם יש ראיות שהובאו בגדולי האחרונים ולא הובאו בדבריו ומכחם להוכיח אחרת, זה סביר לומר שהחזו''א היה מתייחס לזה ברצינות. אבל להביא רשימה של אחרונים לכאן או לכאן, לא זה מה שהיה מנפק''מ לחזו''א, ומטעם זה לא היה מחפש הרבה בספרי האחרונים [וכמ"ש הרב פעלים בשם גאוני אשכנז, ודלא כהכרעת הרב פעלים עצמו]​

אחזור על מה שכתבתי לעיל, במקו''א, זה ודאי שפעמים אנו מוצאים בדברי מרן החזו''א הכרעה מאד מסתברת מהסוגיא, ופתאום מרן הגרע''י מביא אחרון קדמון מלפני חמש מאות שנה, כמו שראיתי פעם שהביא תושבה מכתב יד של ר' חיים ויטאל, בספר לא מוכר. וזה ברור שזה משקל של אחד מגדולי הקדמונים והחזו''א היה מתייחס לזה אם היה רואה.
אבל הרבה אחרונים גם אם ראה לא ראה צורך להביא.
וידוע שכשהיה לו ספק בהכרעת הסוגיא, שלח להביא לו מישיבת בית יוסף הסמוכה לביתו הרבה ספרים שדברו בזה. שהמשקל המספרי עוזר להכרעה השכלית, כשהשכל עומד ניב מנגד בשוה, זה ענין של סוגיין דעלמא היכי אזלא, וע' סימן כה בחו''מ.
ומ''מ בסוגיות רבות רבות שראיתי, ראיתי דבר ברור, שגם במקומות שבחזו''א היה נראה יחיד, ע''פ דברי אחרונים מאוחרים שחלקו עליו, בחיפוש רחב יותר מצאנו לו חברים רבים, והמאזן השתנה לבלי הכר. ואכמ''ל. הועיקר אצלנו הוא ההעמקה בסוגיא, ודברי הרב פעלים כתוספת ולא כעיקר.

 

[שמעון טרבלסי]

וחשוב לומר זאת הרבה יותר קשה, להביא במבחן את כל הראיות של גדולי האחרונים, ולהגיע להגדרה מדוייקת שעונה על תרוייהו. ואפילו אם זה נראה דלא כמאן, זה האמת בסוגיא.
מאשר לערוך מערכה לעומת מערכה, גם אם מתחילים מדברי הגמרא והראשונים, ולבסוף לומר כללים האם זה דרבנן סד''ר לקולא, ואם זה דאורייתא, ס''ס לקולא, ספק אחד לחומרא.
לא שהכללים לא נכונים, אך הגישה האם אני מכריע, מעומק הסוגיא. או שאני כתלמיד המכריע ע''פ הכללים. וד''ב. והגרב''צ א''ש היה מכריע בעיונו. ובדרך כלל אחר לימוד מעמיק של הסוגיא כמה חדשים וראיית גדולי הפוסקים בעיון, כשרואים דבריו, רואים שנגע בנקודה המסתברת והמוגדרת היטב.

מסכן מרן הב"י שלא הגיע לדרגה זו של ההכרעה, כמבואר בהקדמתו...