מדוע רבני מרוקו חלקו על מרן השו"ע?

אפילו בגמרא ובמשנה לא נמצא מישהו שהלכה כמותו ממש בכל מקום - ואם כן זה רק באמוראים שהוראותיהם מוגבלות ומוצמצמות ('קב ונקי') לא אביי ולא רבא, לא רב אשי ולא רבי עקיבא, איש אינו מקובל באופן כל כך מוחלט וטוטלי.

שכחת לציין שאפי' הקב"ה בכבודו ובעצמו אמר על אחד התנאים שהלכה כמותו בכל מקום, ולא התייחסו לזה ופסקו נגד התנא ההוא...
 
אם נאמרו הדברים בספרי האחרונים, ואפילו בנוסחאות הנחרצות והמפורסמות ('אפילו נגד אלף פוסקים' וכדומה) אין לי ספק שאין הכוונה כמו שעושים מזה היום

גם היום משתמשים בכלל הזה איך שרוצים... פה זה מנהג שקדם למרן אז פוסקים נגד מרן, ופה זה סב"ל אז פוסקים נגד מרן, ופה זה ראשונים שנעלמו ממנו אז פוסקים נגד מרן, ופה מרן לא הכריע רק ציין מנהג, ופה זה ענייני תפילה אז פוסקים נגד מרן, ופה צ"ע מה כוונת השו"ע.

ובסיכומו של דבר קיבלנו הוראות מרן היכן שקיבלנו ותו לא. וא"כ איזה משמעות יש לזה? כיצד אפשר לכנותו מרא דאתרא?
 
אגב שכתי לציין שיש עוד מישהו אחד ויחיד בהיסטוריה ההלכתית שהתפתחה סביבו תנועה של 'הלכה כמותו בכל מקום' כהוראה כללית לעם ישראל, וזה, כמובן, מרן רבינו עובדיה יוסף.
 
נערך לאחרונה על ידי מנהל:
גם היום משתמשים בכלל הזה איך שרוצים... פה זה מנהג שקדם למרן אז פוסקים נגד מרן, ופה זה סב"ל אז פוסקים נגד מרן, ופה זה ראשונים שנעלמו ממנו אז פוסקים נגד מרן, ופה מרן לא הכריע רק ציין מנהג, ופה זה ענייני תפילה אז פוסקים נגד מרן, ופה צ"ע מה כוונת השו"ע.​
דוקא כמעט כל הדוגמאות דאייתי מר הן כן מתיישבות, וכל אחת מטעמה

ורק הבעיה הגדולה היא שבדיוק כמוהן יש עוד כמה שגם בשייכות להתישב, וא"כ קשיא אמאי בחרו דוקא אותן ז"א: לכאורה אין הקושיא על עצם זה שהדוגמאות הנ"ל חורגות, כי יש לכך סיבות טובות, אלא הקושיא היא על עצם זה שדוקא הן, הרי יש עוד סיבות טובות לעוד ענינים כ"ש שגם הם יכולים לצאת מהכלל?!

ובסיכומו של דבר קיבלנו הוראות מרן היכן שקיבלנו ותו לא.​
לכאורה גם זה אינו מיישב, כי מה הכוונה קבלנו היכן שקבלנו, הרי הא גופא הדיון היכן קבלנו והיכן לא...
ועוד, כי הרי באמת יש בכך כמה שיטות אימתי קבלנו ואימתי לא, והשאלה היא על כל אחת מהן, אמאי ס"ל דוקא הכי ולא אחרת
 
נערך לאחרונה:
דוקא כמעט כל הדוגמאות דאייתי מר הן כן מתיישבות, וכל אחת מטעמה

לא ירדת לסוף דעתי.

א. יש כאן הרבה שטח אפור שאפשר "לשחק" איתו. ובדבר שפוסק פלוני תוקף את חברו, הוא עצמו עשה כן במקום אחר, וכן על זה הדרך (יש הרבה דוגמאות כאן בפורום).

ב. בשורה התחתונה לא קיבלנו הוראות מרן (כי לקבל זה לקבל הכל) אלא ברוב המקרים פוסקים כמותו, ובזה מסכימים כולם.
 
לא כל כך נושא האשכול ובכל אופן.
זה נכון שלומדים גם מש"ך אבל לפחות מספרי הגאון הנאמ"ן נראה שישנה התמקדות יתר בדקדוק שאינו נוגע לפשט כלל ובפרפראות וביקורת מנהגים וכדו'.
השאלה היא זה מתוך עיקרון, או שזו פשוט נטיה אישית של הנאמ"ן?
איך נראים ספרים על מסכתות של חכמים אחרים מכסא רחמים? למיטב זכרוני בלא תשיך של הרב משה לוי זה לא נראה כך, אולי גם בספר של הרב מיכאל סגרון על קידושין, אבל איני זוכר בוודאות
 
אגב שכתי לציין שיש עוד מישהו אחד ויחיד בהיסטוריה ההלכתית שהתפתחה סביבו תנועה של 'הלכה כמותו בכל מקום' כהוראה כללית לעם ישראל, וזה, כמובן, מרן רבינו עובדיה יוסף.
גם החזו"א עיי' בקונטרס זה
 

קבצים מצורפים

הרי הם בעצמם אמרו לפסוק כוותיה?
וכן יש להבין בדברי החיד"א והבא"ח.
ויש להקשות עוד שהחזו"א אמר שהמשנ"ב פוסק אחרון וחולק עליו אינספור פעמים.

אלא הדבר פשוט שקיבלו באופן כללי את דבריו אבל לא כל מקום וכל סוגיא וכמו שנתקבל המשנ"ב אצל האשכנזים שבהרבה מקומות נוהגים לא כמוהו אבל באופן כללי הוא ספר ההלכה ממנו תצא תתורה.
 
פעם קראתי באיזה סידור מרוקאי, שיש בערך 70-80 מקומות שהגרע''י הולך נגד השו''ע, ורבני מרוקו הולכים נגד השו''ע רק ב50-60 הלכות (אינני זוכר את המספרים המדויקים, אני בחיים לא הייתי משועמם עד כ''כ, כדי לספור כמה מחלוקות יש בין הר' עובדיה לשלחן ערוך/רבני מרוקו אבל הכוונה שלהם שהר' עובדיה יותר חולק על השו''ע מאשר רבני מרוקו)
אציג כמה נתונים:
א) בשלחן ערוך ישנם כ-14,000 הלכות (בערך)
ב) ברוב ההלכות שבשו''ע יש מחלוקות ראשונים/אחרונים
ג) אפילו אם נאמר שהמרוקאים חלקו 150-200 פעם על השו''ע, ושהבא''ח חלק 300-400 פעם (!) על השו''ע (לא ספרתי כמובן) הרי שהם הולכים לפי השו''ע ב95-99% מההלכות.
ד) הרי בסופו של דבר עדיין לא נמצא פוסק אחד מכל עשרות (יש שיגידו מאות,אלפי,מליוני...) הפוסקים שכתבו ''קבלנו הוראות מרן'' שבפועל לא חרגו מהכלל הזה באיזהו מקומן של 'דברים' וביאר כל הענין הזה יפה הר' ניסן בקונרטס 'יראת ההוראה' בפרקים הראשונים של הקונטרס
 
נערך לאחרונה:
לא זכיתי להבין מה באת לומר. המקור הוא לא סידור מרוקאי אלא הספר דברי שלום ואמת, וזה לא שעמום אלא הפרכה מעולה לטענות המצהירים "קיבלנו הוראות מרן" ומדברים על יהודי מרוקו שעושים נגד השו"ע, כשבפועל הם חולקים עליו יותר מהם.
 
לא זכיתי להבין מה באת לומר. המקור הוא לא סידור מרוקאי אלא הספר דברי שלום ואמת, וזה לא שעמום אלא הפרכה מעולה לטענות המצהירים "קיבלנו הוראות מרן" ומדברים על יהודי מרוקו שעושים נגד השו"ע, כשבפועל הם חולקים עליו יותר מהם.
אולי אותו סידור מרוקאי ציטט את הספר הנ''ל
התכוונתי סה''כ להגיד שאני הקטן מעולם לא ספרתי את המח' או דברים מהסוג הזה, כי אני לא משועמם עד כדי כך
וגם כי האנשים כל הזמן יסתכלו על 50-100-150 הלכות שפלוני/אלמוני פסק נגד מרן, ולא על ה13900 שהם מסכימים, ואז אומרים שכאילו יש סתירה בדברי הבא''ח שכתב ''קיבלנו הוראות מרן'' ומאידך חלק עליו בעשרות מקומות, אבל לא איכפת להם מה-98% שהם כן מסכימים, ועדיין לא נמצא מי שלא חלק על השו''ע בשום מקום חוץ ממרן הב''י בעצמו...
 
נערך לאחרונה:
ראשי תחתית