משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,922
מאי נפק"מ בין מפריך לבין עונה?
ספרי אור לציון - לרבינו הגדול חכם בן ציון אבא שאול זצוק"ל
- יוזם האשכול החש בראשו
- תאריך התחלה
מאי נפק"מ בין מפריך לבין עונה?
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,287
פתחתי בפנים, ונראית הערה חזקה, אף שהיא הערה צדדית לגבי הכרעת הדין.
ובעיקר הנידון, ראה עוד בספר תורת הקדמונים, ובקובץ מנורה בדרום גליונות נב-נד (ובגליון נד עמ' רמא השיב לנכון ע"ד הרב מולקנדוב).
זולדן
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/3/25
- הודעות
- 246
אפ"ל מש"כ אף בזה.
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 780
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
יש יהודי יקר ות''ח בשם הרב ישראל אליהו מתל ציון המוציא כל שנה קונטרס "תורת ציון" נראה לי כבר יצאו חמישה כאלה.
יש לי חלק ד' בפידיאף. אם יש לחברים עוד שיעלו.
יש לי חלק ד' בפידיאף. אם יש לחברים עוד שיעלו.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
מה ההבדל בין להמציא ולשתול מילים בפוסקים כדי להוכיח את הפסק שרוצה לפסוק לבין להמציא גמרא?
אולי יש הבדל, אבל אם רוצים לשמור על כבודו של החכם ולכן תולים את הטעויות החמורות במוציאים לאור - לא רואה הבדל ביניהם, ודוק.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
מי המציא ושתל מלים בפוסקים כדי להוכיח את הפסק שרוצה?
מה שהבאתי בהודעה הקודמת שעליה נסובה תשובתך עי"ש.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
מה בדיוק המציא כאן?
-----
רוצה דוגמא קלאסית?? אתן לך 2 [כבונוס]
א
ידוע המח' שהיה עם מרן השו"ע למבי"ט לגבי פירות גויים בשמיטה האם חייבים במעשרות ופטורים משמיטה.
שדעת מרן הייתה שאין להם דין שביעית וחייבים במעשר.
וידוע שמרן עשה חרם בעניין.
ונחלקו באחרונים- האם החרם היה על שומרים קדושה על פירות שביעית או על המעשרות.
והנה בחזון עובדיה בהל' חנוכה עמ' פ"ה כתב בעניין החרם הנ"ל, והביא את לשון מרן הב"י, וכך הלשון בחזון עובדיה שם:
"שהעיקר כמרן הב"י שכתב, וז"ל "הנה בשנתינו זו שנת השל"ד כתב הר' משה מטראני אגרת זאת השנית שיש דין שביעית אף לפירות של גוים, וכו' והכריזו בגזרת נידוי שלא לנהוג דין שביעית בפירות של גוים".
והיינו שבחזון עובדיה מצטט את לשון מרן הב"י להדיא שהחרם היה על שלא לנהוג שביעית בפירות שביעית.
אולם בלשון מרן להדיא [מצורף קובץ] דהחרם היה על המעשרות שצריך לעשר הפירות, ולא על זה ששמרו קדו"ש בפירות
ב.
עיין בחזו"ע חנוכה עמ' סג'- דשם הביא אחרונים דס"ל בשו"ע דזמן הדלקת נרות חנוכה היא בצאת הכוכבים והביא גם מהמשחא דרבותא [לר' רפאל מסעוד אלפאסי] דביאר את השו"ע לצאת הכוכבים.
וסיים שם בחזו"ע- וא"כ לכתחילה אין להדליק בבין השמשות.
וכן הוא בבנו [הר' יצחק] בכתביו ושיעוריו וכו' מביא גם את המשחא דרבותא דהכי ס"ל.
אולם שם איתא איפכא, והוא מעמיד את השו"ע, דסוף שקיעה היינו בין השמשות.
וז"ל ריש סי' תרע"ב- "סוף שקיעת החמה, דתחילת שקיעתה עדיין היום גדול שהוא מהלך ג' מילין ורביע, אלא סוף שקיעה דהיינו בין השמשות שהוא ג' רבעי מיל עד הלילה".
וביאור דבריו- דהרי השו"ע אזיל אשי' ר"ת שהשקיעה הנראית היא תחילת שקיעה וזה עדיין יום גמור לכן כתב השו"ע שידליק בסוף שקיעה, שזה לקראת סוף של הד' מילין, שלשת רבעי מיל האחרונים דאז הוי בין השמשות.
הא למדת להדיא- דמעמיד בשו"ע דזמן הדלקת חנוכה היא "בבין השמשות", וזה כוונת השו"ע דכתב "סוף שקיעה".
דברי המשחא דרבותא
מצורף קובץ של דבריו.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
בהנחה שמדובר כאן בתורה ולא בפוליטיקה, מישהו יכול להסביר לי מה הקשר בין הערות אלו לנושא האשכול?
סה"כ השבתי על דבריך שכתבת "מי המציא ושתל מילים בפוסקים כדי להוכיח את מה שרצה?" עכ"ל
אז גם אם זה לא נושא האשכול, אבל זה כן על הנושא שאתה כתבת.
ב'- מעניין לדעת על האור לציון ועל הרב משה לוי ועל הרב סופר ועל הרב יעקב הלל וכו' וכו' וכו' זה "תורה"
אבל הע' על היביע אומר זה "פוליטיקה"
ע"ז נאמר- יציבא בארעא וגיורא בשמי שמייא
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
ממש לא, מותר להעיר כדרכה של תורה על הגרע"י, כמו שמותר להעיר על היעב"ץ, השואל ומשיב, וכו'
אבל כשהערות אלו מוצאים את מקומם באשכול "ספרי אור לציון" - זה פוליטיקה, ופשוט
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
לענ''ד הויכוח הוא האם מכח הערות הקביעה שלא יצא מקולמוסו של פלוני או אלמוני נכונה.
אמרו שהשיבו על רוב ההערות של הגרע''י. ואמרו שיש אחת שלא. אמרו א''כ גם דברי הגרע''י לא יצאו מקולמוסו כי יש הערות?
ככה ממעקב ממעוף הציפור ראיתי את הדברים
לעיל הבאתי הערה שהעירו על הר' בן ציון גבי פירות מרוסקין שכתב בדעת מרן דברכתן שהכל.
עתה אביא הערה חזקה שבעתיים [ואגב גם הרב @אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י יסכים עמי שזה קשור לאשכול דידן "ספרי אור לציון"]
הנה ביביע אומר סי' ק"ח הערה ה- העיר על הר' בן ציון שנקט שקבלת הוראות מרן היא בגדר "רוב" וכו'
והשיג עליו- דקבלת הוראות מרן היא קבלה גמורה וכו'
ומה שאמרים ספק ספיקא נגד מרן זה לא מטעם של הר' בן ציון שהקבלה לא בתורת ודאי אלא סבה אחרת
וז"ל היביע אומר שם בהערה דלמה עבדינן ספק ספיקא
"ואע"פ שאנו מצרפים דעת החולקים לספק כדי להתיר בספק ספיקא, זהו מטעם שמרן עצמו אם היה אצלו גם הצירוף של המחלוקת האחרת היה פוסק להקל" וכו'.
והנה מצאתי דהיביע אומר בעצמו בשני מקומות שונים כותב בדיוק כהר' בן ציון, שכיון שקבלת מרן היא בגדר ספק לכן עבדינן ספק ספיקא נגד מרן.
מקום א'- בח"ט או"ח סי' ק"ה סק"ג בסופו [עמ' רכ"ה בישנים].
לשון היביע אומר - והרי אפילו אם היה הדבר ברור בדעת מרן השו"ע שיש לנו דין רה"ר בזמן הזה, ואנו קיבלנו הוראות מרן, הרי גם קבלת הוראות מרן אינה מתורת ודאי אלא מתורת ספק, ואשר על כן תפסו כל אחרוני הפוסקים הספרדים דעבדינן ספק ספיקא אפילו נגד מרן.
מקום ב'- בח"י יו"ד סי' מ"ג סק"ב בסופו [מצורף קובץ].
והיינו- בדבר זה שמשיג על הר' בן ציון למה כתב שקבלת הוראות מרן היא בגדר ספק, הוא עצמו כתב בשני מקומות כמוהו, ובמה שהשיג עליו גבי ספק ספיקא דעבדינן נגד מרן, ג"כ בשני מקומות הנ"ל כתב כהר' בן ציון שכיון שהקבלת הוראות מרן הם מכח ספק לכן עבדינן ספק ספיקא נגד מרן.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,287
גם כשאני למדתי את היבי"א גבי עירוב, היה תמוה לי לשונו.
אך ודאי שאינה הערה חזקה יותר.
כי בכל הפוסקים מצינו סתירות בדבריהם.
משא"כ לצטט דבר שלא כתב ולהקשות עליו זה באמת תמיהה גדולה.
לגבי המקום הב' זה קושיא פחות חזקה כי לא כותב שזה מחמת ספק אלא רק מביא מי שכתב כן, ואיהו עצמו שכתב מה מבאר מזה, עידן הלשון וכתב שמבואר שאינה כהלכה פסוקה של הש"ס, דהיינו שא"א לצרף לס"ס ספק דבר שהוא נגד הלכה פסוקה של הש"ס, משא"כ נגד פסק מרן.
כאן זה הרבה יותר חמור, זה לא סתם סתירה, אלא במה שאתה מעיר על מישהו ומזה אתה מסיק שלא הוא חיבר את החיבור הנ"ל, בו בזמן שאתה בעצמך כותב כמוהו, זה הרבה יותר חזק מסתם סתירה.
דבריך בחידות וברמזים
אחרי שהביא את כל אלה שכתבו שקבלת הוראות מרן היא מכח ספק, על זה סיים "ומכל זה מוכח שאינה כהלכה פסוקה של הש"ס" וכו', ואיך מוכח? פשוט מאוד, כיון שכולם כתבו שהקבלה היא מכח ספק, לכן מוכח שאינה כהלכה פסוקה שבש"ס, וחד הוא, והגענו לאותו מקום.
אז איך ציטט מהאור לציון שאסור ליתן בושם על בשרו בשבת, ובאור לציון כתב שמותר???
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
אני זוכר שבאחד הנושאים של נולד קראתי ההערה של היבי''א,
ואמרתי לא' האברכים בכולל המקושר לבית הרב (בחייו) שרוב הדברים אינם קשורים לדברי האול''צ.
ואמר לי שאמרו יש''כ ותיקנו הדברים.
האמת זה מאד עניין אותי, שענו תוך דקות ספורות שתיקנו. היה לכאו' צריך לומר שהועבר לרב. איני יודע. וצריך לעיין במהדורא החדשה אם שינו שם משהו באמת לא עיינתי בה.
נכון
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,836
זה באמת תוקן במהדורא החדשה?
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,287
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,901
אז גם הגמרא ההיא שהומצאה תתוקן במהדורה הבאה.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,287
אדרבה.
תוקן???.
או שלא הבנתי משהו [או שאתה לא הבנת מה צריך להיות מתוקן]
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,901
נושאים דומים:
