שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 285
ספרי אור לציון - לרבינו הגדול חכם בן ציון אבא שאול זצוק"ל
- יוזם הנושא החש בראשו
- תאריך התחלה
שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 285
ממש לא מפריך אחת לאחת.
אלא עונה על חלק מההערות כדרכה של תורה.
אגב בא' מקבצי בית יוסף בהקדמה הביאו כמה הערות חזקות על הרב זעפרני מענין אם מישהו כתב ע"ז תשובה.
ונכתבו ג' קונטרסים (מענה יוסף/יביע תשובות/עמודי הוראה) ע"י כמה בחורי ישיבות להשיב על דבריו. (שבמחילה ממנו לא מבין בכלל מה חשב, שכתב ספר להשיב ע"ד מרן הרבה עובדיה בלי לעיין בספריו אליהם ציין ששם ביאר דבריו).
ויש הערה אחת שכולם מודים שאין עליה תשובה:
שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן קח אות פה: בעמוד ק אות ט, בענין הטוב והמטיב, שהגנת ורדים (כלל א סי' מד) דקדק מרש"י (ברכות נט ב) שכתב שתה יין "בסעודה" והביאו לו יין אחר טוב מן הראשון, [וכ"כ המאירי והריטב"א ברכות נט ב], שברכת הטוב והמטיב, היא רק בסעודה. (ושלא כהתוס' פסחים קא סע"א שכ' שאף שלא בשעת סעודה מברך הטוב והמטיב). וכן הסכים בשו"ת ויאמר יצחק (חאו"ח סי' א). אך מהר"ר יוסף הלוי בגו"ר שם (סי' מה) כתב לדחות דברי הגו"ר דמ"ש רש"י בסעודה לאו דוקא וכו'. והאור לציון כתב לדחות, שאין ראיה מפרש"י, ומ"ש בסעודה משום שהיה קשה לו לשון הגמרא "הביאו לו", דמשמע שהוא יחיד, והרי קי"ל שאינו מברך אא"כ היו שם שנים, ולכן כתב "בסעודה", שדרך סעודה שיש בה כמה אנשים מסובין. ע"כ. ותימה שאיפה ראה שהגמרא אמרה כאן לשון "הביאו לו", והרי אין בגמרא לשון זה כלל, רק רש"י כתב כן. וא"כ מה הוקשה לרש"י שהוצרך לכתוב "בסעודה". ובגמרא רק אמרו שינוי יין א"צ לברך (בפה"ג). והנה לא ראה ג"כ דברי הגאון מהר"י עייאש (סי' קעט) שתפס עיקר כדברי הגנת ורדים, שאין לנו להקל לעשות מעשה לברך הטוב והמטיב שלא בשעת סעודה, כיון שיש בזה חשש ברכה לבטלה, ושוא"ת עדיף. וכן עשינו מעשה בליל ט"ו בשבט, לחוש לספק ברכות. והערך השלחן (סי' קעה סק"ב) כתב שמב' הטוב והמטיב אפילו שלא בשעת סעודה, כמ"ש הר"י הלוי. וכן הוא בפסקי תוס' (פסחים קא א) ודלא כהמטה יהודה (סי' קעט). ע"כ. וכן פסק הגאון מהר"י אבולעפייא בשו"ת פני יצחק ח"א (במע' הברכות אות עט). וכ"כ בספר ברכת ה' ח"ד (עמוד קצט). אולם הגר"י ידיד בספר ברכת יוסף ח"א (עמוד קכה) האריך הרחיב בדין זה, ואף שמתחלה נטה לומר דלא חיישינן לסב"ל, מפני שרש"י מפרש ולא פסקן. [ולא זכר מהמאירי והריטב"א], מ"מ במסקנתו כתב, שוב ראתה עיני מ"ש בשו"ת ויאמר יצחק (סי' א), דכיון דהוי פלוגתא ספק ברכות להקל, ואחרי ראותי דבריו הנאמרים בצדק וקי"ל סב"ל, גם אני חזרתי בי ואמרתי דסב"ל, הילכך אין לברך הטוב והמטיב אלא בסעודה. ע"כ. והאור לציון לא טרח לחפש אחר דברי האחרונים הנ"ל. והעיקר דסב"ל. וכן העלתי בשולי הסכמתי שבספר פאת ים (פרחי שושנים סוף מע' ברכות), שאין לברך אלא בשעת הסעודה, משום דסב"ל. וראיתי לאברך צעיר אחד בקונט' "ברכת הטוב", בעמוד י"ד שדחה את דברינו, וכתב שיש לברך גם שלא בשעת סעודה. ושם (עמוד נז) חזר כמו תוכי על הפירוש בכוונת רש"י שהוקשה לו לשון הגמרא שאמרה הביאו לו, ושכ"כ האור לציון כוותיה, וערבך ערבא צריך, שבאמת לא היו דברים מעולם, שגמרא זו איננה כלל. ועוד שדברי רש"י הם בסלקא דעתין של הגמרא שעדיין לא תירצה דאיכא אחרינא בהדיה. וא"כ מה הוקשה לרש"י (בד"ה שינוי יין) מהמסקנא על הס"ד. וכן הביא להעיר בזה גם ידידי הגר"ש עמאר בסוף הקונטרס שם. ובמקום שהיה לו להצעיר הזה להעמיק העיון ולראות גם דברי האחרונים, כתב דברים כאילו הוא גאון הדור. שרא ליה מריה. וגם הלום הראני חתני הגאון רבי עזרא בר שלום שליט"א בשו"ת מנחת יצחק חלק ט (סוף סי' יד) שהעלה כדברינו דספק ברכות להקל. ע"ש. וכן עיקר.
גם הרב פטרובר כתב באיזה'ו מקומן (אולי בא' בקבצי ישורון או מוריה) להשיב על הערות היבי"א.
עוד צריך להדגיש שביבי"א שם העיר רק בחלק מהדברים, ומאידך סייע פסקים רבים של האול"צ.
ויש הרבה הערות על הרב עובדיה שכולם מודים שאין עליהם תשובה.
הוסיף בדברי הר"י מגאש לגבי קדיש של ת"ב מילים שלא כתובות, וגם הבנתו בר"י מגאש במחכ"ת לא נכונה כלל, וגם לא זכר מדברי מרן בסי' תקע"ו שמפורש בדבריו ובטור שהביא שם שהקדיש הוא לפני ההפטרה, וכבר האריכו בזה רבים.
השגתו על האור לציון בעין ביעור פירות שביעית 'בשריפה' מדברי הכפ"ת - אינה נכונה כלל למעיין בדברי הכפ"ת.
מה שמנע מנשים לברך ברכות ק"ש אע"פ שאין בהם וציונו - לא זכר ש'ר שבב"י בסי' תקפ"ט מפורש שהאיסור הוא רק בברכות שיש בהם וציונו.
מה שמנע מלומר ברייתא של אר"ע חיה אחת יש ברקיע וכו' למתפלל ביחיד - לא זכר ש'ר שבב"י בסי' נ"ח העתיק בשתיקה את דברי הרוקח והגמ"י שכתבו כמה ברייתות לומר ביחיד, וזה כדברי החיד"א והבא"ח.
ועוד ועוד.
מכאן מוכח שאין היבי"א מעשה ידי הרב עובדיה...
זולדן
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/3/25
- הודעות
- 225
יש כאלה שלמדו מרבם שכל זאטוט כותב להשיב על גדולים.
צא נא וראה מה שכתב בספר ילקוט יוסף דרך פסיקת ההלכה פרק יב
ולצערינו עינינו הרואות לכמה צעירי הצאן המושכים בעטם, עט סופר מרי'ר, שמערבים נגיעות אישיות בעניני הלכה, או כדי להגדיל את כבודו של רבם, או כדי להמעיט מכבודו של מי שאינם חפצים ביקרו, או להצדיק את כל מנהגי עדתם, או דברי רבם, מבלי לבחון את הדברים לאמתה של תורה, שות שתו השערה. ונעזרים בהקדמתם בדברי מרן אאמו"ר בהקדמתו ליביע אומר, שמותר לחלוק על גדולים, ומזדרזים לחלוק על דבריו בלי עיון, ומבלי לבחון אם יכונו דבריהם על פי השכל הישר והדמיון, או לא, וכן מתעלמים מהסברות ההפוכות, ודוחקים דחקים כדי להעמיד דבריהם, וכן לא יעשה, כי תורה אמת כתיב בה. [וידענא על קצת מצעירי הצאן החולקים על גדולים רק כדי להתגדל ולקנות להם שם, או מחמת קנאה [עיין באגרות הרמב"ם], ואינם עושים כן לשם שמים].
שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 285
מה זה ספר ילקוט יוסף דרך פסיקת ההלכה?
אתן לכם דוגמא של הערה שאין בה ממש.
והוא- גבי פירות מרוסקים [טרימא], שבחזון עובדיה משיג על הר' בן ציון שהעמיד בשו"ע שפירות מרוסקים ברכתם שהכל
וז"ל החזון עובדיה ברכות עמ' קלב- "והרה"ג רב"צ א. שאול במאמרו אשר בקובץ זכור לאברהם כתב שעל פירות המרוסקים צריך לברך שהכל, וכתב לדייק כן ממ"ש הרמב"ם וכו' וגם מרן השו"ע שהעתיק לשון הרמב"ם הכי ס"ל ואינו נכון כלל שא"כ וכו' וגם מלשון מרן בשו"ע מוכח איפכא" וכו'.
ובאמת שראיתי זאת תחילה- כ"כ תמהתי ונבהלתי שכביכול הר' בן ציון לא יודע א' ב' של סוגייא.
דידוע לכל אברך מתחיל- שפירות מרוסקים לשו"ע זה נשאר כברכתו, ומה הר' בן ציון כותב דברים שאפי' בת"ת לא הייתי מתבלבל בהם.
אולם שראיתי את דברי הר' בן ציון בפנים התחלחלתי שבעתיים- דלא רק שלא כותב כן, אלא כותב איפכא כמה פעמים ומדגיש שלפי השו"ע זה נשאר כברכתו [אלא דהוא ס"ל דלא כהשו"ע כפי שיעויין שם].
מצורף קובץ בדברי הר' בן ציון ב "זכור לאברהם".
והנה אותו דבר חוזר על עצמו גם באור לציון ובהערות היביע אומר שם ע"ז.
דבאור לציון בנושא פירות מרוסקים מדגיש דלשו"ע זה נשאר כברכתו [מצורף גם בזה קובץ].
והנה ביביע אומר שם שמשיג עליו בזה [בס"ק צב] כותב בזה"ל- "ולא כמו שחשב האור לציון בביאורים שדווקא אם מיעכן ביד, אבל אי מיעכן במכתשת ונמחית צורתן גם להרמב"ם ומרן מברך שהכל, דליתא, ואישתמטיתיה דברי מרן הב"י סו"ס ר"ד.
דשוב עשה את הר' בן ציון שאינו יודע א' ב' של אברך מתחיל,
וכל זה לא היה ולא נברא.
מצורף דברי האור לציון
והוא- גבי פירות מרוסקים [טרימא], שבחזון עובדיה משיג על הר' בן ציון שהעמיד בשו"ע שפירות מרוסקים ברכתם שהכל
וז"ל החזון עובדיה ברכות עמ' קלב- "והרה"ג רב"צ א. שאול במאמרו אשר בקובץ זכור לאברהם כתב שעל פירות המרוסקים צריך לברך שהכל, וכתב לדייק כן ממ"ש הרמב"ם וכו' וגם מרן השו"ע שהעתיק לשון הרמב"ם הכי ס"ל ואינו נכון כלל שא"כ וכו' וגם מלשון מרן בשו"ע מוכח איפכא" וכו'.
ובאמת שראיתי זאת תחילה- כ"כ תמהתי ונבהלתי שכביכול הר' בן ציון לא יודע א' ב' של סוגייא.
דידוע לכל אברך מתחיל- שפירות מרוסקים לשו"ע זה נשאר כברכתו, ומה הר' בן ציון כותב דברים שאפי' בת"ת לא הייתי מתבלבל בהם.
אולם שראיתי את דברי הר' בן ציון בפנים התחלחלתי שבעתיים- דלא רק שלא כותב כן, אלא כותב איפכא כמה פעמים ומדגיש שלפי השו"ע זה נשאר כברכתו [אלא דהוא ס"ל דלא כהשו"ע כפי שיעויין שם].
מצורף קובץ בדברי הר' בן ציון ב "זכור לאברהם".
והנה אותו דבר חוזר על עצמו גם באור לציון ובהערות היביע אומר שם ע"ז.
דבאור לציון בנושא פירות מרוסקים מדגיש דלשו"ע זה נשאר כברכתו [מצורף גם בזה קובץ].
והנה ביביע אומר שם שמשיג עליו בזה [בס"ק צב] כותב בזה"ל- "ולא כמו שחשב האור לציון בביאורים שדווקא אם מיעכן ביד, אבל אי מיעכן במכתשת ונמחית צורתן גם להרמב"ם ומרן מברך שהכל, דליתא, ואישתמטיתיה דברי מרן הב"י סו"ס ר"ד.
דשוב עשה את הר' בן ציון שאינו יודע א' ב' של אברך מתחיל,
וכל זה לא היה ולא נברא.
מצורף דברי האור לציון
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,706
כנראה כוונתו לילקוט יוסף א' הלכות השכמת הבוקר, שם הובא מבוא בשם "דרך פסיקת ההלכה" י"ב פרקים.
זולדן
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/3/25
- הודעות
- 225
ובהכרח צ"ל שיד זדים שלטה בספר, והספר לא יצא מתח"י הרב עובדיה יוסף.
הבעיה היא שזה חוזר על עצמו בב' ספרים גם "חזון עובדיה" וגם "יביע אומר"
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,706
מאי נפק"מ בין מפריך לבין עונה?
שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 285
פתחתי בפנים, ונראית הערה חזקה, אף שהיא הערה צדדית לגבי הכרעת הדין.
ובעיקר הנידון, ראה עוד בספר תורת הקדמונים, ובקובץ מנורה בדרום גליונות נב-נד (ובגליון נד עמ' רמא השיב לנכון ע"ד הרב מולקנדוב).
זולדן
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/3/25
- הודעות
- 225
אפ"ל מש"כ אף בזה.
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 356
כהנא דמסייע
חבר ותיק
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 425
יש יהודי יקר ות''ח בשם הרב ישראל אליהו מתל ציון המוציא כל שנה קונטרס "תורת ציון" נראה לי כבר יצאו חמישה כאלה.
יש לי חלק ד' בפידיאף. אם יש לחברים עוד שיעלו.
יש לי חלק ד' בפידיאף. אם יש לחברים עוד שיעלו.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר חדש
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 185
מה ההבדל בין להמציא ולשתול מילים בפוסקים כדי להוכיח את הפסק שרוצה לפסוק לבין להמציא גמרא?
אולי יש הבדל, אבל אם רוצים לשמור על כבודו של החכם ולכן תולים את הטעויות החמורות במוציאים לאור - לא רואה הבדל ביניהם, ודוק.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר חדש
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 185
מי המציא ושתל מלים בפוסקים כדי להוכיח את הפסק שרוצה?
מה שהבאתי בהודעה הקודמת שעליה נסובה תשובתך עי"ש.
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר חדש
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 185
מה בדיוק המציא כאן?
----- 
-----