אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר חדש
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 185
ידענו דבריו המחכימים ... ודברי המשגיח הרב אורי כהן שיחיה ... אבל מרן חכם בן ציון לא ס"ל האי ... ודבריו ידועים הם !!אלו דברי הרב יהודה ברכה בקובץ 'תורת ציון' ח"ו לחזק את דברי האור לציון לשים אפר בראש חתנים
ממש לא, הוא אמר מפורש שלא חכם בן ציון כתב הכל, ראה בתפארת ציון שהביאו כאן.אליבא דדבריכם - הרב ציון עמר משקר שהגרב"צ כתב את אול"צ.
מהיכן הדברים הנ"ל?
וכן הרבנים שאלתיאל והרב ברוך שרגא.כדאי לשאול את אנשי ירושלים, תלמידיו הנאמנים של מרן הגרב"צ, כמו חכם משה נקי, חכם דוד נקי, הרב יצחק זכאי, הרב בועז ישראלי, הרב אהרון זכאי (מרח' רבינו גרשום) שליט"א ועוד תלמידים נוספים, שיש להם ביקורת רבה על ספרי אור לציון, ויש דברים שהם יודעים בבירור שחכם בן ציון זיע"א הורה אחרת,
ומעדים נאמנים שמעתי שגם מרן הגר"ש כהן באחד הפסקים באור לציון אמר שזו לא דעת חכם בן ציון, והתבטא בחריפות על כך.
בהקדמת הב"י כותב שלא בא לעקור מנהג קדום (שהובא בב"י, שהוא מזמן הכלבו והאחרות חיים).כדאי שתקרא את השולחן ערוך שפסק זאת דינא דגמרא בלא חולק.
תעיין ותראה שכל דברי הרב בן ציון יותר מפשוטים.
גם לשיטתך שיש מנהג שהובא בב"י [מה שלא ברור]
הלא מוסכם שד' השו"ע נתחברו לאחרונה, וככה הוא פסק בשו"ע!!!
לעקור סעיף מהשו"ע בסיפורי בדים לשה"ר וביזוי ת"ח לא נשמע מעולם
בשו"ת הראשון לציון ח"ב (אה"ע סי' יא). ושוב בילקוט יוסף ארבע תעניות (סי' תקס סעיף כ) בשינוי מעט. הרחיב בזה, ומדבריו תשובה מוצאת לד' הר"י ברכה.אלו דברי הרב יהודה ברכה בקובץ 'תורת ציון' ח"ו לחזק את דברי האור לציון לשים אפר בראש חתנים
לי נראה שצ"ל הפוך, מדברי הרב ברכה תשובה מוצאת למה שכתב הילקוט יוסף, ודוק.בשו"ת הראשון לציון ח"ב (אה"ע סי' יא). ושוב בילקוט יוסף ארבע תעניות (סי' תקס סעיף כ) בשינוי מעט. הרחיב בזה, ומדבריו תשובה מוצאת לד' הר"י ברכה.
וכן הרב ניסים עטיה זצ"ל והרב גדעון בן משה שליט"אכדאי לשאול את אנשי ירושלים, תלמידיו הנאמנים של מרן הגרב"צ, כמו חכם משה נקי, חכם דוד נקי, הרב יצחק זכאי, הרב בועז ישראלי, הרב אהרון זכאי (מרח' רבינו גרשום) שליט"א ועוד תלמידים נוספים, שיש להם ביקורת רבה על ספרי אור לציון, ויש דברים שהם יודעים בבירור שחכם בן ציון זיע"א הורה אחרת,
ומעדים נאמנים שמעתי שגם מרן הגר"ש כהן באחד הפסקים באור לציון אמר שזו לא דעת חכם בן ציון, והתבטא בחריפות על כך.
האם רווקה שמכסה את ראשה בשעת הברכות זה 'יוהרא'?שו"ת הראש"ל
אישתמטתיה לראש"ל כל הפוסקים שהובאו בתשובת הרב ברכה.בשו"ת הראשון לציון ח"ב (אה"ע סי' יא). ושוב בילקוט יוסף ארבע תעניות (סי' תקס סעיף כ) בשינוי מעט. הרחיב בזה, ומדבריו תשובה מוצאת לד' הר"י ברכה.
???זה יותר מחלוקת השקפתית מאשר הלכתית.
ולי נראה שצ"ל ישר, שמדברי שו"ת הראש"ל תשובה מוצאת לדבריו.לי נראה שצ"ל הפוך, מדברי הרב ברכה תשובה מוצאת למה שכתב הילקוט יוסף, ודוק.
הוי כיוהרה, לא כתב שזה דין של יוהרא, אלא שמי שנוהג כך, וחושב שרק הוא נוהג כדין, זה כנראה מגיע ממקום של גאוה.האם רווקה שמכסה את ראשה בשעת הברכות זה 'יוהרא'?
האם זה עדיף מהלכה שכתובה בגמ' וברמב"ם ובשו"ע שהרבה פוסקים העתיקוה להלכה, ורק פוסק אחד והוא השו"ג כתב שלא נוהגים כן?
לא נעלם כלום, זה פשוט לא רלוונטי, המנהג פשוט לא כך, השאלה היא האם יש סמך למנהג או שהוא מנהג שלא כדין ונגד הפוסקים, מאחר שמצינו סמך למנהג, ושכן ס"ל לכמה מהפוס', די בזה להשאירו על כנו. ותול"מ.אישתמטתיה לראש"ל כל הפוסקים שהובאו בתשובת הרב ברכה.
והכי חזינן לרבנן קשישאי שהביאו להלכה את דברי חז"ל שצריך החתן לשים אפר בראשו ללא שום עוררים, הלא הם הרמ"ע מפאנו בספר אלפסי זוטא (בסוף תענית), ורבי ישמעאל הכהן בספר הזכרון (שם), ואף רבי רפאל מילדולה זצ"ל בעל מח"ס שו"ת מים רבים בספרו חופת חתנים בדינים השייכים ליום החופה (אות ג) הביא להלכה את דברי הרמב"ם (שם) שכתב כשחתן נושא אשה לוקח אפר מקלה ונותן בראשו במקום הנחת תפילין כדי לזכור ירושלים. ע"ש. גם רבי שמואל לניאדו זצ"ל רב העיר חלאב צדיק עתק בספר שלחן המלך (סי' קלא הלכה כ) את דברי חז"ל והפוסקים שצריך החתן לשים אפר מקלה בראשו, ללא כחל וסרק.
ואף בספר ילקוט מעם לועז בחלק דברים כרך א (בסוף פרשת ואתחנן עמוד שז) הביא להלכה בשתיקה את מ"ש חז"ל שצריך לשים אפר בראש החתן במקום שמניח תפילין ללא שום עוררים. (ושם הוסיף וכן שוברים הכוס בנשואין אחרי שאומרים ברכת ארוסין. ונראה מדבריו התם שאף דבר זה הוא עבור זכרון החורבן). ועורך כרך זה מר ניהו רבי יצחק ארגואיטי זצ"ל שהיה מחכמי קושטא, ולאחר מכן נסע לירושלים, ושם חכמי ירושלים שמו עיניהם עליו להמשיך את המלאכה בחיבור הילקוט מעם לועז שהתחיל בו רבי יעקב כולי זצ"ל, ואף השאילו לו את ספריהם כדי שיוכל ליישם משימה זו, וכמבואר כל זה בהקדמה לכרך הנ"ל. ע"ש. ומכל זה למדנו שהמנהג הפשוט היה באותו דור לשים אפר בראש החתנים. [ורבי אליהו גאליפאפא זצ"ל שהיה מרבני קושטא כתב בספרו ידי אליהו (הלכות תעניות פ"ה בסוף הלכה יב) שכבר נהגו במקומותינו לשבר הכוס במקום אפר מקלה. ע"ש. הנה לפי האמור המנהג המקורי בקושטא לא היה כן, ותפוס מנהג ראשון].
ואף היעב"ץ בסידורו בדיני ט"ב (חלון ז אות ז) כתב וז"ל וכשחתן הולך לחופתו נותן אפר מקלה בראשו במקום הנחת תפילין, גם בזו אינן נזהרין, מי יודע שמא כמה לא הצליח זווגם בעון זה שאינם שמים לב אבילות ירושלים בעת שמחתם. ע"כ. והגר"ח פלאג'י זצ"ל בספר מל"ח (סי' י אות צו) הביא את דברי היעב"ץ בקצרה. ע"ש. ונראה שהסכים עמו עכ"ד עי"ש עוד.
ונראה בודאי שאם היה רב יצחק יודע מכל הפוסקים הנ"ל היה מודה שכך צריך לנהוג, שהרי אין המנהג פשוט שלא כדעת מרן, דהא חזינן מגדולי הפוסקים הספרדים שנקטו כדעת מרן, ולא יהא אלא ספק - העיקר הוא כדעת חז"ל והרמב"ם והשו"ע.
ועכ"פ להחמיר ודאי וודאי שאפשר, וח"ו לומר שיש בזה יוהרא.