ספרי אור לציון - לרבינו הגדול חכם בן ציון אבא שאול זצוק"ל

[אבן ירושלמית]

בשו"ת הראשון לציון ח"ב (אה"ע סי' יא). ושוב בילקוט יוסף ארבע תעניות (סי' תקס סעיף כ) בשינוי מעט. הרחיב בזה, ומדבריו תשובה מוצאת לד' הר"י ברכה.

 

[אבן ירושלמית]

שו"ת הראש"ל

 

[אמת מארץ]

כדאי לשאול את אנשי ירושלים, תלמידיו הנאמנים של מרן הגרב"צ, כמו חכם משה נקי, חכם דוד נקי, הרב יצחק זכאי, הרב בועז ישראלי, הרב אהרון זכאי (מרח' רבינו גרשום) שליט"א ועוד תלמידים נוספים, שיש להם ביקורת רבה על ספרי אור לציון, ויש דברים שהם יודעים בבירור שחכם בן ציון זיע"א הורה אחרת,
ומעדים נאמנים שמעתי שגם מרן הגר"ש כהן באחד הפסקים באור לציון אמר שזו לא דעת חכם בן ציון, והתבטא בחריפות על כך.

וכן הרב ניסים עטיה זצ"ל והרב גדעון בן משה שליט"א

 

[כהן]

שו"ת הראש"ל

האם רווקה שמכסה את ראשה בשעת הברכות זה 'יוהרא'?
האם זה עדיף מהלכה שכתובה בגמ' וברמב"ם ובשו"ע שהרבה פוסקים העתיקוה להלכה, ורק פוסק אחד והוא השו"ג כתב שלא נוהגים כן?

 

[אבן ירושלמית]

הטעם לא היה יוהרא.

הטעם הוא שהיות ויש כבר את המנהג של שבירת הכוס הוא פוטר את המנהג של שימת אפר. והוא הביא כמה גאונים כמותו.
זה יותר מחלוקת השקפתית מאשר הלכתית. ונהרא נהרא ופשטיה.

 

[כהן]

בשו"ת הראשון לציון ח"ב (אה"ע סי' יא). ושוב בילקוט יוסף ארבע תעניות (סי' תקס סעיף כ) בשינוי מעט. הרחיב בזה, ומדבריו תשובה מוצאת לד' הר"י ברכה.

אישתמטתיה לראש"ל כל הפוסקים שהובאו בתשובת הרב ברכה.
והכי חזינן לרבנן קשישאי שהביאו להלכה את דברי חז"ל שצריך החתן לשים אפר בראשו ללא שום עוררים, הלא הם הרמ"ע מפאנו בספר אלפסי זוטא (בסוף תענית), ורבי ישמעאל הכהן בספר הזכרון (שם), ואף רבי רפאל מילדולה זצ"ל בעל מח"ס שו"ת מים רבים בספרו חופת חתנים בדינים השייכים ליום החופה (אות ג) הביא להלכה את דברי הרמב"ם (שם) שכתב כשחתן נושא אשה לוקח אפר מקלה ונותן בראשו במקום הנחת תפילין כדי לזכור ירושלים. ע"ש. גם רבי שמואל לניאדו זצ"ל רב העיר חלאב צדיק עתק בספר שלחן המלך (סי' קלא הלכה כ) את דברי חז"ל והפוסקים שצריך החתן לשים אפר מקלה בראשו, ללא כחל וסרק.

ואף בספר ילקוט מעם לועז בחלק דברים כרך א (בסוף פרשת ואתחנן עמוד שז) הביא להלכה בשתיקה את מ"ש חז"ל שצריך לשים אפר בראש החתן במקום שמניח תפילין ללא שום עוררים. (ושם הוסיף וכן שוברים הכוס בנשואין אחרי שאומרים ברכת ארוסין. ונראה מדבריו התם שאף דבר זה הוא עבור זכרון החורבן). ועורך כרך זה מר ניהו רבי יצחק ארגואיטי זצ"ל שהיה מחכמי קושטא, ולאחר מכן נסע לירושלים, ושם חכמי ירושלים שמו עיניהם עליו להמשיך את המלאכה בחיבור הילקוט מעם לועז שהתחיל בו רבי יעקב כולי זצ"ל, ואף השאילו לו את ספריהם כדי שיוכל ליישם משימה זו, וכמבואר כל זה בהקדמה לכרך הנ"ל. ע"ש. ומכל זה למדנו שהמנהג הפשוט היה באותו דור לשים אפר בראש החתנים. [ורבי אליהו גאליפאפא זצ"ל שהיה מרבני קושטא כתב בספרו ידי אליהו (הלכות תעניות פ"ה בסוף הלכה יב) שכבר נהגו במקומותינו לשבר הכוס במקום אפר מקלה. ע"ש. הנה לפי האמור המנהג המקורי בקושטא לא היה כן, ותפוס מנהג ראשון].

ואף היעב"ץ בסידורו בדיני ט"ב (חלון ז אות ז) כתב וז"ל וכשחתן הולך לחופתו נותן אפר מקלה בראשו במקום הנחת תפילין, גם בזו אינן נזהרין, מי יודע שמא כמה לא הצליח זווגם בעון זה שאינם שמים לב אבילות ירושלים בעת שמחתם. ע"כ. והגר"ח פלאג'י זצ"ל בספר מל"ח (סי' י אות צו) הביא את דברי היעב"ץ בקצרה. ע"ש. ונראה שהסכים עמו עכ"ד עי"ש עוד.

ונראה בודאי שאם היה רב יצחק יודע מכל הפוסקים הנ"ל היה מודה שכך צריך לנהוג, שהרי אין המנהג פשוט שלא כדעת מרן, דהא חזינן מגדולי הפוסקים הספרדים שנקטו כדעת מרן, ולא יהא אלא ספק - העיקר הוא כדעת חז"ל והרמב"ם והשו"ע.

ועכ"פ להחמיר ודאי וודאי שאפשר, וח"ו לומר שיש בזה יוהרא.

 

[כהן]

זה יותר מחלוקת השקפתית מאשר הלכתית.

???

 

[שמעון טרבלסי]

לי נראה שצ"ל הפוך, מדברי הרב ברכה תשובה מוצאת למה שכתב הילקוט יוסף, ודוק.

ולי נראה שצ"ל ישר, שמדברי שו"ת הראש"ל תשובה מוצאת לדבריו.
אין מצוה להיות הפוך, צריך להיות ישרים...

 

[שמעון טרבלסי]

האם רווקה שמכסה את ראשה בשעת הברכות זה 'יוהרא'?
האם זה עדיף מהלכה שכתובה בגמ' וברמב"ם ובשו"ע שהרבה פוסקים העתיקוה להלכה, ורק פוסק אחד והוא השו"ג כתב שלא נוהגים כן?

הוי כיוהרה, לא כתב שזה דין של יוהרא, אלא שמי שנוהג כך, וחושב שרק הוא נוהג כדין, זה כנראה מגיע ממקום של גאוה.

 

[שמעון טרבלסי]

אישתמטתיה לראש"ל כל הפוסקים שהובאו בתשובת הרב ברכה.
והכי חזינן לרבנן קשישאי שהביאו להלכה את דברי חז"ל שצריך החתן לשים אפר בראשו ללא שום עוררים, הלא הם הרמ"ע מפאנו בספר אלפסי זוטא (בסוף תענית), ורבי ישמעאל הכהן בספר הזכרון (שם), ואף רבי רפאל מילדולה זצ"ל בעל מח"ס שו"ת מים רבים בספרו חופת חתנים בדינים השייכים ליום החופה (אות ג) הביא להלכה את דברי הרמב"ם (שם) שכתב כשחתן נושא אשה לוקח אפר מקלה ונותן בראשו במקום הנחת תפילין כדי לזכור ירושלים. ע"ש. גם רבי שמואל לניאדו זצ"ל רב העיר חלאב צדיק עתק בספר שלחן המלך (סי' קלא הלכה כ) את דברי חז"ל והפוסקים שצריך החתן לשים אפר מקלה בראשו, ללא כחל וסרק.

ואף בספר ילקוט מעם לועז בחלק דברים כרך א (בסוף פרשת ואתחנן עמוד שז) הביא להלכה בשתיקה את מ"ש חז"ל שצריך לשים אפר בראש החתן במקום שמניח תפילין ללא שום עוררים. (ושם הוסיף וכן שוברים הכוס בנשואין אחרי שאומרים ברכת ארוסין. ונראה מדבריו התם שאף דבר זה הוא עבור זכרון החורבן). ועורך כרך זה מר ניהו רבי יצחק ארגואיטי זצ"ל שהיה מחכמי קושטא, ולאחר מכן נסע לירושלים, ושם חכמי ירושלים שמו עיניהם עליו להמשיך את המלאכה בחיבור הילקוט מעם לועז שהתחיל בו רבי יעקב כולי זצ"ל, ואף השאילו לו את ספריהם כדי שיוכל ליישם משימה זו, וכמבואר כל זה בהקדמה לכרך הנ"ל. ע"ש. ומכל זה למדנו שהמנהג הפשוט היה באותו דור לשים אפר בראש החתנים. [ורבי אליהו גאליפאפא זצ"ל שהיה מרבני קושטא כתב בספרו ידי אליהו (הלכות תעניות פ"ה בסוף הלכה יב) שכבר נהגו במקומותינו לשבר הכוס במקום אפר מקלה. ע"ש. הנה לפי האמור המנהג המקורי בקושטא לא היה כן, ותפוס מנהג ראשון].

ואף היעב"ץ בסידורו בדיני ט"ב (חלון ז אות ז) כתב וז"ל וכשחתן הולך לחופתו נותן אפר מקלה בראשו במקום הנחת תפילין, גם בזו אינן נזהרין, מי יודע שמא כמה לא הצליח זווגם בעון זה שאינם שמים לב אבילות ירושלים בעת שמחתם. ע"כ. והגר"ח פלאג'י זצ"ל בספר מל"ח (סי' י אות צו) הביא את דברי היעב"ץ בקצרה. ע"ש. ונראה שהסכים עמו עכ"ד עי"ש עוד.

ונראה בודאי שאם היה רב יצחק יודע מכל הפוסקים הנ"ל היה מודה שכך צריך לנהוג, שהרי אין המנהג פשוט שלא כדעת מרן, דהא חזינן מגדולי הפוסקים הספרדים שנקטו כדעת מרן, ולא יהא אלא ספק - העיקר הוא כדעת חז"ל והרמב"ם והשו"ע.

ועכ"פ להחמיר ודאי וודאי שאפשר, וח"ו לומר שיש בזה יוהרא.

לא נעלם כלום, זה פשוט לא רלוונטי, המנהג פשוט לא כך, השאלה היא האם יש סמך למנהג או שהוא מנהג שלא כדין ונגד הפוסקים, מאחר שמצינו סמך למנהג, ושכן ס"ל לכמה מהפוס', די בזה להשאירו על כנו. ותול"מ.

 

[כהן]

לי נראה שצ"ל ישר, שמדברי שו"ת הראש"ל תשובה מוצאת לדבריו.
אין מצוה להיות הפוך, צריך להיות ישרים...

נכון, והיושר הוא כפי שכתבתי.
התשובה של הרב ברכה נכתבה כלפי הדברים של הרב יצחק [ולא הזכירו מהטעמים הידועים].
הרב יצחק לא ראה את דבריו של הרב ברכה שנדפסו בסוף השנה הקודמת.
הרב ברכה הביא הרבה פוסקים שלא הובאו בתשובת הרב יצחק.
הרב ברכה ענה על 'כל' הטענות של הרב יצחק.

ובודאי שגם דעת הרב יצחק תהיה כן, שהרי איש אמת הוא, ומודה על האמת ומבקש האמת, ולאחר קריאת תשובתו של הרב ברכה בודאי יקיים מודים דרבנן היינו שבחייהו.

 

[אבן ירושלמית]

אישתמטתיה לראש"ל כל הפוסקים שהובאו בתשובת הרב ברכה.
והכי חזינן לרבנן קשישאי שהביאו להלכה את דברי חז"ל שצריך החתן לשים אפר בראשו ללא שום עוררים, הלא הם הרמ"ע מפאנו בספר אלפסי זוטא (בסוף תענית), ורבי ישמעאל הכהן בספר הזכרון (שם), ואף רבי רפאל מילדולה זצ"ל בעל מח"ס שו"ת מים רבים בספרו חופת חתנים בדינים השייכים ליום החופה (אות ג) הביא להלכה את דברי הרמב"ם (שם) שכתב כשחתן נושא אשה לוקח אפר מקלה ונותן בראשו במקום הנחת תפילין כדי לזכור ירושלים. ע"ש. גם רבי שמואל לניאדו זצ"ל רב העיר חלאב צדיק עתק בספר שלחן המלך (סי' קלא הלכה כ) את דברי חז"ל והפוסקים שצריך החתן לשים אפר מקלה בראשו, ללא כחל וסרק.

ואף בספר ילקוט מעם לועז בחלק דברים כרך א (בסוף פרשת ואתחנן עמוד שז) הביא להלכה בשתיקה את מ"ש חז"ל שצריך לשים אפר בראש החתן במקום שמניח תפילין ללא שום עוררים. (ושם הוסיף וכן שוברים הכוס בנשואין אחרי שאומרים ברכת ארוסין. ונראה מדבריו התם שאף דבר זה הוא עבור זכרון החורבן). ועורך כרך זה מר ניהו רבי יצחק ארגואיטי זצ"ל שהיה מחכמי קושטא, ולאחר מכן נסע לירושלים, ושם חכמי ירושלים שמו עיניהם עליו להמשיך את המלאכה בחיבור הילקוט מעם לועז שהתחיל בו רבי יעקב כולי זצ"ל, ואף השאילו לו את ספריהם כדי שיוכל ליישם משימה זו, וכמבואר כל זה בהקדמה לכרך הנ"ל. ע"ש. ומכל זה למדנו שהמנהג הפשוט היה באותו דור לשים אפר בראש החתנים. [ורבי אליהו גאליפאפא זצ"ל שהיה מרבני קושטא כתב בספרו ידי אליהו (הלכות תעניות פ"ה בסוף הלכה יב) שכבר נהגו במקומותינו לשבר הכוס במקום אפר מקלה. ע"ש. הנה לפי האמור המנהג המקורי בקושטא לא היה כן, ותפוס מנהג ראשון].

ואף היעב"ץ בסידורו בדיני ט"ב (חלון ז אות ז) כתב וז"ל וכשחתן הולך לחופתו נותן אפר מקלה בראשו במקום הנחת תפילין, גם בזו אינן נזהרין, מי יודע שמא כמה לא הצליח זווגם בעון זה שאינם שמים לב אבילות ירושלים בעת שמחתם. ע"כ. והגר"ח פלאג'י זצ"ל בספר מל"ח (סי' י אות צו) הביא את דברי היעב"ץ בקצרה. ע"ש. ונראה שהסכים עמו עכ"ד עי"ש עוד.

ונראה בודאי שאם היה רב יצחק יודע מכל הפוסקים הנ"ל היה מודה שכך צריך לנהוג, שהרי אין המנהג פשוט שלא כדעת מרן, דהא חזינן מגדולי הפוסקים הספרדים שנקטו כדעת מרן, ולא יהא אלא ספק - העיקר הוא כדעת חז"ל והרמב"ם והשו"ע.

ועכ"פ להחמיר ודאי וודאי שאפשר, וח"ו לומר שיש בזה יוהרא.

לא התייחסת במילה למה שהרב עובדיה למד בדברי הבית יוסף.

אתה טוען בכח לקיים המנהג. שכוייח.
אבל ידע הציבור שאין פה שום מחלוקת אלא במה דיבר הבית יוסף.

 

[אבן ירושלמית]

נכון, והיושר הוא כפי שכתבתי.
התשובה של הרב ברכה נכתבה כלפי הדברים של הרב יצחק [ולא הזכירו מהטעמים הידועים].
הרב יצחק לא ראה את דבריו של הרב ברכה שנדפסו בסוף השנה הקודמת.
הרב ברכה הביא הרבה פוסקים שלא הובאו בתשובת הרב יצחק.
הרב ברכה ענה על 'כל' הטענות של הרב יצחק.

ובודאי שגם דעת הרב יצחק תהיה כן, שהרי איש אמת הוא, ומודה על האמת ומבקש האמת, ולאחר קריאת תשובתו של הרב ברכה בודאי יקיים מודים דרבנן היינו שבחייהו.

הרב יצחק יוסף לא חייב ללכת כמנהג הרב ברכה אלא כמנהג אביו.
הרב ברכה ימשיך במנהגו. והרב יוסף ימשיך במנהגו.
והוא יודע מכל הפוסקים שהבאת אבל כך מנהגו וכך הוא מלמד.

 

[שמעון טרבלסי]

נכון, והיושר הוא כפי שכתבתי.
התשובה של הרב ברכה נכתבה כלפי הדברים של הרב יצחק [ולא הזכירו מהטעמים הידועים].
הרב יצחק לא ראה את דבריו של הרב ברכה שנדפסו בסוף השנה הקודמת.
הרב ברכה הביא הרבה פוסקים שלא הובאו בתשובת הרב יצחק.
הרב ברכה ענה על 'כל' הטענות של הרב יצחק.

ובודאי שגם דעת הרב יצחק תהיה כן, שהרי איש אמת הוא, ומודה על האמת ומבקש האמת, ולאחר קריאת תשובתו של הרב ברכה בודאי יקיים מודים דרבנן היינו שבחייהו.

זה ודאי שתמיד לדעתך היושר הוא הפוך ממה שהרב יצחק והרב עובדיה כותבים, ירית את החץ ממזמן, ואתה מקיף כל הזמן עיגולים.
כתבתי לך את תמצית הטענה, שזה מנהג קדום שמצינו לו סמך בפוסקים, ולכן אין לבטלו. אדרבה תשיב.

אני מכיר את הסוגיא, ועברתי בזמנו על תשובת הרב ברכה ולא השתכנעתי.

 

[אבן ירושלמית]

יש פה שאלה יסודית על מה דיבר הכל בו.
האם הוא דיבר על מקום שאנשים שם לא מניחים תפילין ואז זה לא שייך אלינו. או גם במקומותינו יש לקיים המנהג.
@כהנא דמסייע אשמח לשמוע דעתך בעניין.

 

[אבן ירושלמית]

@כהן איפה דברי הרב ברכה?

 

[שמעון טרבלסי]

אלו דברי הרב יהודה ברכה בקובץ 'תורת ציון' ח"ו לחזק את דברי האור לציון לשים אפר בראש חתנים

 

[נוריאל עזרא]

להקל על המחפשים קישור לקובץ תורת ציון חלק ו עמוד קלא וכל הקובץ מצורף מה"ב הנ"ל

תורת ציון ח''ו - מכון גם אני אודך -מכון אור לציון (page 131 of 148)

 

[אבן ירושלמית]

הסתכלתי עכשיו בדבריו.
איכא למר ואיכא למר.

 

[אבן ירושלמית]

והיה כל מבקש ה' ימצא את הדברים האלה.

 

[שמעון טרבלסי]

והיה כל מבקש ה' ימצא את הדברים האלה.

הובא לעיל, וציינתי לתשובה לדבריו.

 

[נוריאל עזרא]

הובא לעיל, וציינתי לתשובה לדבריו.

אם הכוונה למה שאני הבאתי אנכי הבאתי רק קישור ואילו כקובץ הבאתי את הקובץ המלא ואילו החכם הנחמד @כותל המזרחי הביא כקובץ רק את התשובה עצמה מתוך הקובץ לתועלת מי שרוצה רק לה.

 

[כהן]

זה ודאי שתמיד לדעתך היושר הוא הפוך ממה שהרב יצחק והרב עובדיה כותבים, ירית את החץ ממזמן, ואתה מקיף כל הזמן עיגולים.

לא הבנת כלל מה הנידון.
אתה כתבת שהיושר הוא שבדברי הרב יצחק יש תשובה לרב ברכה, ואני כתבתי להיפך. הסברתי למה זה כך.
לא התייחסתי במשפט זה 'מי צודק' אלא איך 'צורת הדברים'. תתבונן היטב.

כתבתי לך את תמצית הטענה, שזה מנהג קדום שמצינו לו סמך בפוסקים, ולכן אין לבטלו. אדרבה תשיב.

אני לא צריך להשיב. הרב ברכה השיב היטב. ביאר שרק במקצת מקומות שלא היו מניחים תפילין נהגו כן. בשאר המקומות כן נהגו, ולא שייך להביא את דברי הכל בו בזמננו ועוד טענות נכונות.
כל מי שקורא את דברי הרב יצחק 'ולאחר מכן' את דברי הרב ברכה 'שנכתבו בתור תשובה לדבריו' - יראה בבירור את האמת והצדק.

עכ"פ בודאי הגמור שגם מי שרוצה לסמוך על השו"ג והכה"ח וסיעתם - מותר לו להחמיר כדעת מרן ואף ראוי לעשות כן, וח"ו להזכיר כאן ענין יוהרא.

 

[מתוק מדבש]

בפרט שד' השו"ע המה אחרי הב"י ובשו"ע כ' לשים אפר בלי חולק, ובלי תנאים!
וקיבלנו הוראות מרן ולא להתחשב במנהגים של דלת העם כגון אלו שלא מניחים תפילין
ואיך אפשר לעשות שלא כמו מרן!
קיבלנו הוראות מרן!
יש עשרות פוסקים דור אחר דור [עד שרואים ס' עדות ביהוסף ככה חושבים] שקיבלנו הוראות מרן,
ולמרן צריך לשים אפר
קיבלנו הוראות מרן!!!

 

[אבן ירושלמית]

בפרט שד' השו"ע המה אחרי הב"י ובשו"ע כ' לשים אפר בלי חולק, ובלי תנאים!
וקיבלנו הוראות מרן ולא להתחשב במנהגים של דלת העם כגון אלו שלא מניחים תפילין
ואיך אפשר לעשות שלא כמו מרן!
קיבלנו הוראות מרן!
יש עשרות פוסקים דור אחר דור [עד שרואים ס' עדות ביהוסף ככה חושבים] שקיבלנו הוראות מרן,
ולמרן צריך לשים אפר
קיבלנו הוראות מרן!!!

לא ראית את התשובה בשו"ת הראש"ל.
אם כן, מה שענית שטחי פלוס. אין מצווה להיתקע דעביד כמר עביד

 

[מתוק מדבש]

לא ראית את התשובה בשו"ת הראש"ל.
אם כן, מה שענית שטחי פלוס. אין מצווה להיתקע דעביד כמר עביד

ראיתי
אשמח לשמוע מה יש לענות ע"ז.
תכתוב במטותא.

 

[אבן ירושלמית]

ראיתי
אשמח לשמוע מה יש לענות ע"ז.
תכתוב במטותא.

כבר כתבתי למעלה. 155

 

[מתוק מדבש]

הטעם לא היה יוהרא.

הטעם הוא שהיות ויש כבר את המנהג של שבירת הכוס הוא פוטר את המנהג של שימת אפר. והוא הביא כמה גאונים כמותו.
זה יותר מחלוקת השקפתית מאשר הלכתית. ונהרא נהרא ופשטיה.

ראיתי.
נחמד.
אבל מרן בשו"ע אחרי שהביא כל הטעמים של מנהג הכוס, פסק בפשיטות אפר בלבד.
לכו"ע השו"ע מכריע יותר מהב"י והוא העיקרי.
לא הבנתי את הצד השני.

 

[אבן ירושלמית]

ראיתי.
נחמד.
אבל מרן בשו"ע אחרי שהביא כל הטעמים של מנהג הכוס, פסק בפשיטות אפר בלבד.
לכו"ע השו"ע מכריע יותר מהב"י והוא העיקרי.
לא הבנתי את הצד השני.

אבל בנוסף היה מנהג.

 

[מתוק מדבש]

אבל בנוסף היה מנהג.

אז לכן מי שמורה להחמיר כמו מרן הוא לא בסדר?