לחצו כאן – תרומה לשמואל

ספרי אור לציון - לרבינו הגדול חכם בן ציון אבא שאול זצוק"ל

וגם קרוב אצלי דרך השערה שמרן הגרע"י זיע"א חזר בו מדבריו אלו, שכן ראוי להיות חוזר, וראיה פשוטה לזה,
שהרי בכללי מרן שהדפיס כ"פ לא חזר על דבר זה כלל בשאר ספריו, ואף שקול סיני זה עיקרו טיוטא לספרים הבאים, וכל דבריו שבקו"ס לסוף נתרחבו ונשתבחו בשאר הספרים, כאן לא חזר על דבר זה והלא דבר הוא.
וגם אם לא חזר בו מדבריו ממש, אבל ודאי מה דמשמע מלשונו שהרמ"א זה סתם ספר מנהגים וכו', ודאי שלא כיון לזה ממש, ורק ר"ל שאין זה כקבלת הוראות מרן ותול"מ.
ובזה הכל א"ש.
 
והלא הדרכ"מ הוא חיבור עצום דוגמת הב"י, בעומק העיון והסברא, ומה שקיצר הדברים לשו"ע וכו' מפני שהב"י הקדימו
והאם מפני כך הוא ספר שאין בו עניני הלכה יסודיים????
ודאי שמרן הגרע"י לא כיון לזה.
 
אלא שבני ספרד קיבלו דבריו בהרבה מקומות ובפרט לחומרא.
היכן קיבלוהו? יש דברים שלו שחלק מהפוסקים קיבלו.
ומה דמשמע מדבריך כאילו זה עוד ספר, אסור לומר כן.
היכן משמע כן, רק דנתי מה דעתו גופיה, לא כתבתי מאום בענין תוקף הוראותיו.
 
היכן קיבלוהו? יש דברים שלו שחלק מהפוסקים קיבלו.
מרן הגרי"ח סופר האריך בזה בספריו למאוד, והביא מ"מ רבים בלי גבול ועל כולנה מרנא הגרי"ח מבבל ותלמידו הכה"ח.
כבר מילתי אמורה, שאין הכוונה כקבלת מרן, רק על הרוב החמירו כחומרותיו
כל מי שלומד כה"ח יו"ד בב"ח תערובות רואה שתמיד, אבל תמיד הולך עם הרמ"א.
כעת אין לי ספרי הרב סופר נודה למי שיעלה.
 
מרן הגרי"ח סופר האריך בזה בספריו למאוד, והביא מ"מ רבים בלי גבול ועל כולנה מרנא הגרי"ח מבבל ותלמידו הכה"ח.
כבר מילתי אמורה, שאין הכוונה כקבלת מרן, רק על הרוב החמירו כחומרותיו
כל מי שלומד כה"ח יו"ד בב"ח תעורובת רואה שתמיד, אבל תמיד הולך עם ההרמ"א.
כעת אין לי ספרי הרב סופר נודה למי שיעלה.
אכן, יש שכתבו כן, ויש שכתבו אחרת. וכאמור בריש דברי שהדברים אינם מוסכמים.
 
אכן, יש שכתבו כן, ויש שכתבו אחרת. וכאמור בריש דברי שהדברים אינם מוסכמים.
לית מאן דפליג דעמודי ההוראה לבני ספרד המה הכה"ח הבא"ח החיד"א והגר"חפ
אשר "המציאות" הוכיחה שרוב מנין ובנין של כלל ישראל הולך והלך אחריהם.
והמה הגיבורים אנשי השם סוברים כן כדביאר הרב סופר.
והאמת עד לעצמו, לכל מודה על האמת באמת.
 
לפי הידוע לי, הענין הוא שרוב הפוסקים הספרדים כותבים דקי''ל כהרמ''א במקום שאינו חולק מרן.
אבל לא נ''ל שזה ענין של חומרות וקולות וכיו''ב.
 
מרן הגרע"י במבוא להליכו"ע ח"א, ובתוספת נופך במבוא ליחו"ד ח"ז הנד"מ, ובחזו"ע ברכות עמ' קפו-ז, הרחיב בזה, וכ' שבא"י י"ל דלכו"ע לא קיבלנו הוראות הרמ"א גם במה שלא כ' השו"ע. ושכן דעת רוה"פ. ע"ש.
 
מרן הגרע"י במבוא להליכו"ע ח"א, ובתוספת נופך במבוא ליחו"ד ח"ז הנד"מ, ובחזו"ע ברכות עמ' קפו-ז, הרחיב בזה, וכ' שבא"י י"ל דלכו"ע לא קיבלנו הוראות הרמ"א גם במה שלא כ' השו"ע. ושכן דעת רוה"פ. ע"ש.
כבר כ' לעיל שכו"ע מודו שאין קבלת הוראות
[וגם מה שחושבין היום שיש קבלת הוראות מרן זה לא מדויק, והרבה גדולים לא הבינו את הענין כך כהגרע"י]
אבל הרמ"א אינו כשאר פוסקין.
וזה פשוט עובדה.
 
מרן הגרע"י במבוא להליכו"ע ח"א, ובתוספת נופך במבוא ליחו"ד ח"ז הנד"מ, ובחזו"ע ברכות עמ' קפו-ז, הרחיב בזה, וכ' שבא"י י"ל דלכו"ע לא קיבלנו הוראות הרמ"א גם במה שלא כ' השו"ע. ושכן דעת רוה"פ. ע"ש.
אינו מדויק, וכמש"כ לעיל.
1755182086836.png
 
בהקשר לדברים האמורים במנוח"ש, יש חכם אחד שתקף זאת בשיעורו, והיה בלכתי בליל שבת אחד ראיתיו, ניגשתי ושאלתי לתומי, והלה השיב כי כל מה שהביא במנוח"ש הוא רק מחושן משפט... אמרתי לו מיד מיניה וביה, שיש יותר ממאה סעיפים על ענייני או"ח, ורק 2-3 מחושן משפט... ויהי כמחריש, וביקש שאכתוב לו זאת. האמת שעוד לא הספקתי, אבל בל"נ בהזדמנות. דומה אצלי שכתב הערה זו גם בספריו וצ"ע לעת פנאי.
 
בהקשר לדברים האמורים במנוח"ש, יש חכם אחד שתקף זאת בשיעורו, והיה בלכתי בליל שבת אחד ראיתיו, ניגשתי ושאלתי לתומי, והלה השיב כי כל מה שהביא במנוח"ש הוא רק מחושן משפט... אמרתי לו מיד מיניה וביה, שיש יותר ממאה סעיפים על ענייני או"ח, ורק 2-3 מחושן משפט... ויהי כמחריש, וביקש שאכתוב לו זאת. האמת שעוד לא הספקתי, אבל בל"נ בהזדמנות. דומה אצלי שכתב הערה זו גם בספריו וצ"ע לעת פנאי.
נאה דורש נאה מקיים.
 
בהקשר לדברים האמורים במנוח"ש, יש חכם אחד שתקף זאת בשיעורו, והיה בלכתי בליל שבת אחד ראיתיו, ניגשתי ושאלתי לתומי, והלה השיב כי כל מה שהביא במנוח"ש הוא רק מחושן משפט... אמרתי לו מיד מיניה וביה, שיש יותר ממאה סעיפים על ענייני או"ח, ורק 2-3 מחושן משפט... ויהי כמחריש, וביקש שאכתוב לו זאת. האמת שעוד לא הספקתי, אבל בל"נ בהזדמנות. דומה אצלי שכתב הערה זו גם בספריו וצ"ע לעת פנאי.
אולי מכאן המקור לאימרה "שאלו אותו בדרך"...
 
אינו מדויק, וכמש"כ לעיל.
הצג קובץ מצורף 9119
ודע, דאחר העיון בד' הרב סופר, אין דבריו מכוונים רק כלפי העיר בגדאד, אשר עליה אמרו כי בא איזה אשכנזי עלום בכדור פורח ובלבל ההלכות שלהם, אלא דברי הרב סופר מכוונים לכל בני ספרד בכל מקומות מושבותיהם, ומהם ארצות המערב, המזרח, הבלקן, ובכל אתר ואתר. כדיעויי"ש באורך ורוחב גדול.
שמענה ואתה דע לך, ואכמ"ל.
 
שו"ת שבט הלוי חלק ג סימן א
אשר הציע כב' לפני למחות נגד רב מפורסם אשר נדפס בשמו באיזה ירחון שכ' על הרמ"א זי"ע שהאמת ניתנת להאמר שכמעט רוב הדברים בהג"ה אינם עניני הלכה יסודיים כל כך ובדרך כלל אינם אלא ע"פ מנהגים מקומיים בארצות אשכנז ע"כ.
באמת לולא שכ' כב' שהכותב הוא רב מפורסם, לא הייתי מאמין שנמצא אפילו בדורנו הירוד בעוה"ר מי שמכנה עצמו רב צורב ות"ח לכתוב דברים יורדים חדרי בטן על רבן של ישראל רבינו הרמ"א שזה ארבע מאות שנה נתקבלו פסקיו והלכותיו כהלכות בית הלל אחרי שיצא הבת קול.
והנה רבינו הקדוש הגה"ק בעל השל"ה זי"ע תלמיד המהרש"ל בעל פלוגתי' דרמ"א - כתב בשער האותיות אות ק' וז"ל עוד הנני מודיע אתכם הנה רבותינו גדולי האחרונים מהר"ש לוריא ז"ל - והגאון מהר"ם איסרלן ז"ל כל אחד מהם חיבר וסידר או"ה וכמה פעמים מחולקים וכבר יצא טבעו של הגאון מהרמ"א ז"ל - לילך אחריו ולפסוק כמותו בוודאי מן השמים זכה לזה כמו שנפסק כבית הלל, אף על גב דב"ש הוי חריפי יע"ש - ועוד שם ד"ה עתה כ' ולא ארשום במקום שמהרש"ל מתיר ורמ"א אוסר דלא יש נפקותא מזה אחר דפסקינן בדור הזה אחר הרמ"א ומי יקל ראש וכו' יע"ש - דאף דזה לבני אשכנז ובני ספרד קבלו עליהם דעת מרן הב"י - מכ"מ כבר כתב הגאון החיד"א זצ"ל בתשובת חיים שאל ח"א סימן ט"ו דבאיסור והיתר גם הם חוששין לכתחילה לדעת הרמ"א יע"ש.
ומה לי להאריך בכלל זה דכל ישראל יוצאים ביד רמ"א ומרן הח"ס מסר נפשו כל ימיו להעמיד פסקי הרמ"א כידוע מתשובותיו וכבר ידוע זה לכל בר בי רב דחד יומא - כי דברי הרמ"א הם רוב רובם דברי רבותינו הראשונים התוס' - הרא"ש הג"ה מיי' ומרדכי התה"ד ומהרי"ו וכל גאוני קדם אשר השמיט אותם מרן הב"י או דחה דבריהם על פי יסודי פסקיו וכמבואר בהקדמתו, ורבינו הרמ"א נטה אהלו אליהם בהכריעו כסברתם או החמיר כדבריהם בדעתו הקדושה, ובעזר שניתן לו מן השמים, וגם מנהגיו הטובים והקדושים מלבד מקומות בודדים נתקבלו בכל תפוצות ישראל, וכבר נדפסו כללי לשונות הרמ"א, וחלוקי לשונו הקדוש - במקום שכותב וכך נוהגים או והכי נהוג - או וכן המנהג ועיין בשדי חמד מערכת חתן אות כ"א העתיק הרבה בזה, ומש"כ הכותב הזה שח"ו דבריו אינם יסודיים - הנה הוא חולק על רבותינו הסמ"ע - המג"א הט"ז והש"ך הח"מ וב"ש, שממש מסרו נפשם על הבנת רבינו הרמ"א להעמיד פסקיו - וכן נהגו כל גאוני עולם עד היום הזה ועיין בסוף תשובת חות יאיר הוב"ד בפ"ת חו"מ סימן כ"ה ס"ק ב' - דכל דברי רמ"א כדבר משנה הם והטועה בהם כטועה בדבר משנה יע"ש, ושמעתי מפי הגאון חזון איש זי"ע בענין למוד המהרש"א שחדלו בזמן הזה, אמר הפלא שקרוב לארבע מאות שנה הי' המהרש"א רבן של ישראל רק הדור הזה רוצה להפוך קערה על פיה ומה לנו להאריך בפשוט.
ולא היה כדאי להשיב על הדברים הנ"ל לולא שידענא שחיים אנו בדור שמדפיסים יחד באין מבדיל קודש וחול, טהור ולא טהור, ובפרט הנערים מתפעלים מכל דבר נדפס והדור העני הזה לא קבל המסורה שלו מפי מעתיקי שמועה אמיתים ויש חשש שיטילו דופי ח"ו במנהיגי עולם, ע"כ יצאנו מגדרינו לכבוד תורת משה אמת של הרמ"א ז"ל ולכבוד יסודי הוראה אשר בית ישראל נשען עליהם.
דברי הגרע"י לא ראיתי בפנים, אבל כמדומה שהשואל סילף את דבריו [ויצויין שמלשון הגר"ש ואזנר מבואר שלא ידע על מי הוא כותב, וניתן להניח שאם היה יודע היה כותב בסגנון אחר], וכמדו' שעיקר כוונת הגרע"י היה שהרמ"א בדר"כ אינו חולק מחמת הבנה אחרת בסוגיא וכדו', אלא שמנהג בני אשכנז היה אחרת, או שהפוסקים שהאשכנזים נמשכים אחריהם כתבו אחרת, אבל על הרוב אינו חולק מדיליה על השו"ע [וידוע מכתב הרמ"א למרן שכתב אליו "כל החולק עליך כחולק על השכינה" וביטל את דעתו אליו בנידון ההוא]
 
וכמדו' שעיקר כוונת הגרע"י היה שהרמ"א בדר"כ אינו חולק מחמת הבנה אחרת בסוגיא וכדו', אלא שמנהג בני אשכנז היה אחרת, או שהפוסקים שהאשכנזים נמשכים אחריהם כתבו אחרת, אבל על הרוב אינו חולק מדיליה על השו"ע
זה מגוחך ומשולל מיסודו

וכי השו"ע פסק משהו מדיליה??

הכל זה ע"פ הראשונים והפוסקים שלפניו

וכן הוא הרמ"א

אז מה השטות הזו לאמר- שהרמ"א לא חולק מדיליה על השו"ע אלא רק אם יש ראשונים שהאשכנזים נמשכו אחריהם

השו"ע- נמשך לראשונים א' והרמ"א לראשונים ב'

אין לאף אחד משהו מדיליה

הכל אצליכים אחיזת עיניים
 
זה מגוחך ומשולל מיסודו

וכי השו"ע פסק משהו מדיליה??

הכל זה ע"פ הראשונים והפוסקים שלפניו

וכן הוא הרמ"א

אז מה השטות הזו לאמר- שהרמ"א לא חולק מדיליה על השו"ע אלא רק אם יש ראשונים שהאשכנזים נמשכו אחריהם

השו"ע- נמשך לראשונים א' והרמ"א לראשונים ב'

אין לאף אחד משהו מדיליה

הכל אצליכים אחיזת עיניים
ממש לא נכון
הב"ח (לדוגמא) כסדר מתווכח עם הב"י איך להבין את דברי הראשונים ואיך להוציא מהם את ההלכה למעשה
אצל הרמ"א זה דבר נדיר

"אין לאף אחד משהו מדיליה"?! באמת?!
 
ממש לא נכון
הב"ח (לדוגמא) כסדר מתווכח עם הב"י איך להבין את דברי הראשונים ואיך להוציא מהם את ההלכה למעשה
אצל הרמ"א זה דבר נדיר

"אין לאף אחד משהו מדיליה"?! באמת?!
שוב ערבוב נושאים

יש נושא מה המקורות של ההלכה

ויש נושא מה הפשט בראשונים

גם הרמ"א הרבה פעמים בדרכי משה מתווכח עם הב"י בפשט הראשונים

אבל לא זה העיקר - אלא שהרבה פעמים הלך ע"פ ראשונים אחרים דלא כהב"י

וגם בב"י רוב הפעמים הוא מצטט את הראשונים מבלי לבארם ובלי להוסיף עליהם כלום

כך שהדברים שכתבת לעיל - אין להם אחיזה במציאות
 
ראשי תחתית