וגם קרוב אצלי דרך השערה שמרן הגרע"י זיע"א חזר בו מדבריו אלו, שכן ראוי להיות חוזר, וראיה פשוטה לזה,
שהרי בכללי מרן שהדפיס כ"פ לא חזר על דבר זה כלל בשאר ספריו, ואף שקול סיני זה עיקרו טיוטא לספרים הבאים, וכל דבריו שבקו"ס לסוף נתרחבו ונשתבחו בשאר הספרים, כאן לא חזר על דבר זה והלא דבר הוא.
וגם אם לא חזר בו מדבריו ממש, אבל ודאי מה דמשמע מלשונו שהרמ"א זה סתם ספר מנהגים וכו', ודאי שלא כיון לזה ממש, ורק ר"ל שאין זה כקבלת הוראות מרן ותול"מ.
ובזה הכל א"ש.
שהרי בכללי מרן שהדפיס כ"פ לא חזר על דבר זה כלל בשאר ספריו, ואף שקול סיני זה עיקרו טיוטא לספרים הבאים, וכל דבריו שבקו"ס לסוף נתרחבו ונשתבחו בשאר הספרים, כאן לא חזר על דבר זה והלא דבר הוא.
וגם אם לא חזר בו מדבריו ממש, אבל ודאי מה דמשמע מלשונו שהרמ"א זה סתם ספר מנהגים וכו', ודאי שלא כיון לזה ממש, ורק ר"ל שאין זה כקבלת הוראות מרן ותול"מ.
ובזה הכל א"ש.