ספרי אור לציון - לרבינו הגדול חכם בן ציון אבא שאול זצוק"ל

באנר תרומה
וכתב ע''ז בלשון חריפה הרב י''ח סופר, בהקדמתו לאחד ה'משנה ברורה' עם פוסקי ספרד למיניהם (שצצים כל ב' וה', לא זוכר איזה מהדורא, ראיתי את זה פעם בשטיבל'ך ב'מנחה')אולי אחד החכמים דהכא יודע ע''מ מדובר ?
מי משכיר שיעלה (מדבר שם שאין כזה דבר 'פוסקים ספרדים' ו'פסוקים אשכנזים', חוץ ממח' מרן והגהה)
למעשה הוא צודק. הבית יוסף פוסק לפעמים כמ והרמב''ם והרי''ף והרשב''א והרמב''ן שהיו ספרדים
ולפעמים כמו הרא''ש ורבנו תם ורבנו גרשום והטור ועוד שהיו אשכנזים
לא מכיר כזה מושג 'עדות' בתורה.
תורה אחת היא.
 
וכתב ע''ז בלשון חריפה הרב י''ח סופר, בהקדמתו לאחד ה'משנה ברורה' עם פוסקי ספרד למיניהם (שצצים כל ב' וה', לא זוכר איזה מהדורא, ראיתי את זה פעם בשטיבל'ך ב'מנחה')אולי אחד החכמים דהכא יודע ע''מ מדובר ?
מי משכיר שיעלה (מדבר שם שאין כזה דבר 'פוסקים ספרדים' ו'פסוקים אשכנזים', חוץ ממח' מרן והגהה)
למעשה הוא צודק. הבית יוסף פוסק לפעמים כמ והרמב''ם והרי''ף והרשב''א והרמב''ן שהיו ספרדים
ולפעמים כמו הרא''ש ורבנו תם ורבנו גרשום והטור ועוד שהיו אשכנזים
לא מכיר כזה מושג 'עדות' בתורה.
תורה אחת היא.
כנראה כוונתך למשנ"ב מאורות.
הרבה מדבריו שם אינם מוסכמים.
 
בכל מקרה, פשוט וברור, שעניינים שתלוים בסברא, בירור מציאות וכדו', ולא בכללי פסיקה ומנהג, אין עדיפות על פסקי חזון עובדיה, אור לציון וכו', לספרדים, מאשר פסקי החזון איש, רש''ז אוירבך, הרב אלישיב ור''נ קרליץ ...
והבוחר יבחר.
 
השאלה מהם ה''מוסכמות'' שלך, ועל מי זה לא מוסכם.
ודי בזה.
על הפוסקים. כגון מש"כ שם שהיכא שמור"ם לא חולק על השו"ע בני ספרד נהיגין כוותיה (וכמדומה שהציג בזה רק צד אחד), וע"ז בנה את ענין קבלת הוראות המשנ"ב לבני ספרד כשלא נחלק על השו"ע. (ולקושטא אף בני אשכנז עדיין לא קיבלוהו כולם).
 
על הפוסקים. כגון מש"כ שם שהיכא שמור"ם לא חולק על השו"ע בני ספרד נהיגין כוותיה (וכמדומה שהציג בזה רק צד אחד),
זה די מוסכם בפוסקים המפורסמים כחיד''א ובא''ח, גם כשלא כתבו כן להדיא, אפשר לראות שע''פ רוב יעדיפו את הרמ''א
וגם חוץ מזה ה'כללים' הם גמישים, כידוע, ואכמ''ל.
וע"ז בנה את ענין קבלת הוראות המשנ"ב לבני ספרד כשלא נחלק על השו"ע. (ולקושטא אף בני אשכנז עדיין לא קיבלוהו כולם).
לא בנה, ולא בנין.
א. לא זוכר מה כתוב שם, חבל לדון על סמך זכרונות, ועל כגון דא כתיב 'זכרון לפניך בשחק'
ב. בניגוד לכף החיים, המשנה ברורה כן מכריע ומאוד מנומק, ומאידך כמעט אף פעם לא שולל לגמרי איזה שיטה וכדו', קשה לומר שיש 'הוראות המשנה ברורה', בסה''כ הוא כמעט לא מחדש כלום, והכל זה מגן אברהם או פרי מגדים ב''ח גר''א ושארי אחרונים, שבא''ח וכה''ח ועוד גם פוסקים כמותם, רק שהמ''ב מנמק וכו'.
בכל אופן, היות ואין לנו ספר אחר כהמ''ב, אין שום סיבה לא ללכת על פיו, זולת כשיש איזה מנהג אחר, או דבר ידוע, ולא גרע מקבלת מרן דאמרינן סב''ל ומנהג נגדו, והקבלה היא כללית מאוד, וכבר כתבו שה''כללים'' בפסיקה, בכל מה שקשו להנ''ל, 'גמישים'. זה לא כן-לא, שחור-לבן, מרן-לא מרן, וכו'
 
זה די מסוכם בפוססקים המפורסמים כחיד''א ובא''ח, גם כשלא תכבו כן להדיא, אפשר לראות שע''פ רוב יעדיפו את הרמ''א
יש הבדל בין יעדיפו לבין קבלת דבריו.
לא בנה, ולא בנין.
א. לא זוכר מה כתוב שם,
אם אינך זוכר איך אתה כותב שלא בנה וכו'?
ב. בניגוד לכף החיים, המשנה ברורה כן מכירע ומאוד מנומק, ומאידך כמעט אף פעם לא שולל לגמרי איזה שיטה וכדו', קשה לומר שיש 'הרואות המשנה ברורה', בסה''כ הוא כמעט לא מחדש כלום, והכל זה מגן אברהם או פרי מגדים ב''ח גר''א ושארי אחרונים, שבא''ח וכה''ח ועוד גם פוסקים כמותם, רק שהמ''ב מנמק וכו'.
בכל אופן, היות ואין לנו ספר אחר כהמ''ב, אין שום סיבה לא ללכת על פיו, זולת כשיש איזה מנהג אחר, או דבר ידוע, ולא גרע מקבלת מרן דאמרינן סב''ל ומנהג נגדו, והקבלה היא כללית מאוד, וכבר כתבו שה''כללים'' בפסיקה, בכל מה שקשו להנ''ל, 'גמישים'. זה לא כן-לא, שחור-לבן, מרן-לא מרן, וכו'
לא כתבתי שיש ענין לא ללכת על פיו, השאלה האם בני ספרד מחוייבים או קיבלו ע"ע ללכת על פיו, או שיכולים ללכת כחיד"א/בא"ח/כה"ח/אול"צ/יבי"א, וכד'.
 
לא כתבתי שיש ענין לא ללכת על פיו, השאלה האם בני ספרד מחוייבים או קיבלו ע"ע ללכת על פיו, או שיכולים ללכת כחיד"א/בא"ח/כה"ח/אול"צ/יבי"א, וכד'.
ודאי שלא מחויבים.
ואף א' לא העלה ע"ד כן.
רק שכן נתקבל להורות על הרוב, לחשוש לחומרות מור"ם.
ואמנם מרן הגרע"י שיטה חדשה יש לו בזה, אבל כבר הגר"ש וזנר בשבט הלוי השיב ע"ד.
שו"ת שבט הלוי חלק ג סימן א
אשר הציע כב' לפני למחות נגד רב מפורסם אשר נדפס בשמו באיזה ירחון שכ' על הרמ"א זי"ע שהאמת ניתנת להאמר שכמעט רוב הדברים בהג"ה אינם עניני הלכה יסודיים כל כך ובדרך כלל אינם אלא ע"פ מנהגים מקומיים בארצות אשכנז ע"כ.
באמת לולא שכ' כב' שהכותב הוא רב מפורסם, לא הייתי מאמין שנמצא אפילו בדורנו הירוד בעוה"ר מי שמכנה עצמו רב צורב ות"ח לכתוב דברים יורדים חדרי בטן על רבן של ישראל רבינו הרמ"א שזה ארבע מאות שנה נתקבלו פסקיו והלכותיו כהלכות בית הלל אחרי שיצא הבת קול.
והנה רבינו הקדוש הגה"ק בעל השל"ה זי"ע תלמיד המהרש"ל בעל פלוגתי' דרמ"א - כתב בשער האותיות אות ק' וז"ל עוד הנני מודיע אתכם הנה רבותינו גדולי האחרונים מהר"ש לוריא ז"ל - והגאון מהר"ם איסרלן ז"ל כל אחד מהם חיבר וסידר או"ה וכמה פעמים מחולקים וכבר יצא טבעו של הגאון מהרמ"א ז"ל - לילך אחריו ולפסוק כמותו בוודאי מן השמים זכה לזה כמו שנפסק כבית הלל, אף על גב דב"ש הוי חריפי יע"ש - ועוד שם ד"ה עתה כ' ולא ארשום במקום שמהרש"ל מתיר ורמ"א אוסר דלא יש נפקותא מזה אחר דפסקינן בדור הזה אחר הרמ"א ומי יקל ראש וכו' יע"ש - דאף דזה לבני אשכנז ובני ספרד קבלו עליהם דעת מרן הב"י - מכ"מ כבר כתב הגאון החיד"א זצ"ל בתשובת חיים שאל ח"א סימן ט"ו דבאיסור והיתר גם הם חוששין לכתחילה לדעת הרמ"א יע"ש.
ומה לי להאריך בכלל זה דכל ישראל יוצאים ביד רמ"א ומרן הח"ס מסר נפשו כל ימיו להעמיד פסקי הרמ"א כידוע מתשובותיו וכבר ידוע זה לכל בר בי רב דחד יומא - כי דברי הרמ"א הם רוב רובם דברי רבותינו הראשונים התוס' - הרא"ש הג"ה מיי' ומרדכי התה"ד ומהרי"ו וכל גאוני קדם אשר השמיט אותם מרן הב"י או דחה דבריהם על פי יסודי פסקיו וכמבואר בהקדמתו, ורבינו הרמ"א נטה אהלו אליהם בהכריעו כסברתם או החמיר כדבריהם בדעתו הקדושה, ובעזר שניתן לו מן השמים, וגם מנהגיו הטובים והקדושים מלבד מקומות בודדים נתקבלו בכל תפוצות ישראל, וכבר נדפסו כללי לשונות הרמ"א, וחלוקי לשונו הקדוש - במקום שכותב וכך נוהגים או והכי נהוג - או וכן המנהג ועיין בשדי חמד מערכת חתן אות כ"א העתיק הרבה בזה, ומש"כ הכותב הזה שח"ו דבריו אינם יסודיים - הנה הוא חולק על רבותינו הסמ"ע - המג"א הט"ז והש"ך הח"מ וב"ש, שממש מסרו נפשם על הבנת רבינו הרמ"א להעמיד פסקיו - וכן נהגו כל גאוני עולם עד היום הזה ועיין בסוף תשובת חות יאיר הוב"ד בפ"ת חו"מ סימן כ"ה ס"ק ב' - דכל דברי רמ"א כדבר משנה הם והטועה בהם כטועה בדבר משנה יע"ש, ושמעתי מפי הגאון חזון איש זי"ע בענין למוד המהרש"א שחדלו בזמן הזה, אמר הפלא שקרוב לארבע מאות שנה הי' המהרש"א רבן של ישראל רק הדור הזה רוצה להפוך קערה על פיה ומה לנו להאריך בפשוט.
ולא היה כדאי להשיב על הדברים הנ"ל לולא שידענא שחיים אנו בדור שמדפיסים יחד באין מבדיל קודש וחול, טהור ולא טהור, ובפרט הנערים מתפעלים מכל דבר נדפס והדור העני הזה לא קבל המסורה שלו מפי מעתיקי שמועה אמיתים ויש חשש שיטילו דופי ח"ו במנהיגי עולם, ע"כ יצאנו מגדרינו לכבוד תורת משה אמת של הרמ"א ז"ל ולכבוד יסודי הוראה אשר בית ישראל נשען עליהם.
 
ודאי שלא מחויבים.
ואף א' לא העלה ע"ד כן.
רק שכן נתקבל להורות על הרוב, לחשוש לחומרות מור"ם.
ואמנם מרן הגרע"י שיטה חדשה יש לו בזה, אבל כבר הגר"ש וזנר בשבט הלוי השיב ע"ד.
שו"ת שבט הלוי חלק ג סימן א
אשר הציע כב' לפני למחות נגד רב מפורסם אשר נדפס בשמו באיזה ירחון שכ' על הרמ"א זי"ע שהאמת ניתנת להאמר שכמעט רוב הדברים בהג"ה אינם עניני הלכה יסודיים כל כך ובדרך כלל אינם אלא ע"פ מנהגים מקומיים בארצות אשכנז ע"כ.
באמת לולא שכ' כב' שהכותב הוא רב מפורסם, לא הייתי מאמין שנמצא אפילו בדורנו הירוד בעוה"ר מי שמכנה עצמו רב צורב ות"ח לכתוב דברים יורדים חדרי בטן על רבן של ישראל רבינו הרמ"א שזה ארבע מאות שנה נתקבלו פסקיו והלכותיו כהלכות בית הלל אחרי שיצא הבת קול.
והנה רבינו הקדוש הגה"ק בעל השל"ה זי"ע תלמיד המהרש"ל בעל פלוגתי' דרמ"א - כתב בשער האותיות אות ק' וז"ל עוד הנני מודיע אתכם הנה רבותינו גדולי האחרונים מהר"ש לוריא ז"ל - והגאון מהר"ם איסרלן ז"ל כל אחד מהם חיבר וסידר או"ה וכמה פעמים מחולקים וכבר יצא טבעו של הגאון מהרמ"א ז"ל - לילך אחריו ולפסוק כמותו בוודאי מן השמים זכה לזה כמו שנפסק כבית הלל, אף על גב דב"ש הוי חריפי יע"ש - ועוד שם ד"ה עתה כ' ולא ארשום במקום שמהרש"ל מתיר ורמ"א אוסר דלא יש נפקותא מזה אחר דפסקינן בדור הזה אחר הרמ"א ומי יקל ראש וכו' יע"ש - דאף דזה לבני אשכנז ובני ספרד קבלו עליהם דעת מרן הב"י - מכ"מ כבר כתב הגאון החיד"א זצ"ל בתשובת חיים שאל ח"א סימן ט"ו דבאיסור והיתר גם הם חוששין לכתחילה לדעת הרמ"א יע"ש.
ומה לי להאריך בכלל זה דכל ישראל יוצאים ביד רמ"א ומרן הח"ס מסר נפשו כל ימיו להעמיד פסקי הרמ"א כידוע מתשובותיו וכבר ידוע זה לכל בר בי רב דחד יומא - כי דברי הרמ"א הם רוב רובם דברי רבותינו הראשונים התוס' - הרא"ש הג"ה מיי' ומרדכי התה"ד ומהרי"ו וכל גאוני קדם אשר השמיט אותם מרן הב"י או דחה דבריהם על פי יסודי פסקיו וכמבואר בהקדמתו, ורבינו הרמ"א נטה אהלו אליהם בהכריעו כסברתם או החמיר כדבריהם בדעתו הקדושה, ובעזר שניתן לו מן השמים, וגם מנהגיו הטובים והקדושים מלבד מקומות בודדים נתקבלו בכל תפוצות ישראל, וכבר נדפסו כללי לשונות הרמ"א, וחלוקי לשונו הקדוש - במקום שכותב וכך נוהגים או והכי נהוג - או וכן המנהג ועיין בשדי חמד מערכת חתן אות כ"א העתיק הרבה בזה, ומש"כ הכותב הזה שח"ו דבריו אינם יסודיים - הנה הוא חולק על רבותינו הסמ"ע - המג"א הט"ז והש"ך הח"מ וב"ש, שממש מסרו נפשם על הבנת רבינו הרמ"א להעמיד פסקיו - וכן נהגו כל גאוני עולם עד היום הזה ועיין בסוף תשובת חות יאיר הוב"ד בפ"ת חו"מ סימן כ"ה ס"ק ב' - דכל דברי רמ"א כדבר משנה הם והטועה בהם כטועה בדבר משנה יע"ש, ושמעתי מפי הגאון חזון איש זי"ע בענין למוד המהרש"א שחדלו בזמן הזה, אמר הפלא שקרוב לארבע מאות שנה הי' המהרש"א רבן של ישראל רק הדור הזה רוצה להפוך קערה על פיה ומה לנו להאריך בפשוט.
ולא היה כדאי להשיב על הדברים הנ"ל לולא שידענא שחיים אנו בדור שמדפיסים יחד באין מבדיל קודש וחול, טהור ולא טהור, ובפרט הנערים מתפעלים מכל דבר נדפס והדור העני הזה לא קבל המסורה שלו מפי מעתיקי שמועה אמיתים ויש חשש שיטילו דופי ח"ו במנהיגי עולם, ע"כ יצאנו מגדרינו לכבוד תורת משה אמת של הרמ"א ז"ל ולכבוד יסודי הוראה אשר בית ישראל נשען עליהם.
דברי הרב וואזנר אינם קשורים לנ"ד כלל, אלא לענין בירור כוונת הרמ"א עצמו.

ובגוף ד' השבט הלוי, אצרף מש"כ בזה:
האם חולק על מרן השו"ע בעיקר הדין או רק אומר את מנהגם - מרן עט"ר זיע"א בקול סיני (עמ' 391) כ' שע"פ רוב מודה בעיקר הדין ורק מבאר מנהגם, ובשו"ת שבט הלוי ח"ג (סי' א) כ' בתוקף נגד דברים אלו, ועי' למו"ר הראש"ל שליט"א, בעין יצחק ח"ג (עמ' תקצז) מש"כ לסייע דברי מרן אביו זיע"א מדברי הקדמת הרמ"א לספרו תורת חטאת. ובילקו"י פסח ח"א (עמ' עד והלא') הביא שבשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"א סי' עה) כ' דהרמ"א הביא ד' החולקין לחלוק כבוד למנהג במקום שנהגו כן. ושכ"ה בתשו' מהר"ם זיסקינד (סי' ד), ושכ"מ בש"ך (יו"ד סג סקי"ג. ובסי' שטו אות ד). שאפי' במקום שהמחבר הביא דעה אחת, והרמ"א כתב י"א, דעת המחבר היא עיקר. והביאו הפמ"ג (בכללי או"ה סעיף ג). וכ"כ בדברי חיים (אה"ע ח"א סימן צה), שאע"פ שהרמ"א הגיה על דברי מרן שי"א וכו'. כיון שלא סיים וכן עיקר, מודה הרמ"א להלכה כדעת מרן. (אלא שבפמ"ג שם נסתפק בזה, די"ל דבדרבנן אזלינן לקולא, דר"ל דהוי ספק). וכ"כ בשו"ת הרי"ם (או"ח סי' ד). וכ"כ בשד"ח (כללי הפוסקים סי' יד אות יד) בשם הגר"ד בן הפנ"י, שאמר שקבלה בידו כן מאביו. ושבשו"ת בית שערים (יו"ד סי' ז) כתב שדעת מרן עיקר בכה"ג שלא סיים הרמ"א והכי הלכתא. עכת"ד. ושם (עמ' תרכ והלא') הרחיב בזה. ע"ש. ולכאורה ממש"כ הרמ"א בהקדמה לדרכי משה שאחת ממטרות חיבורו על הב"י היא "תוכחת מגולה בענין פסק הלכה בענין פסק הלכה וכו' עם השגות בדברי הרב במקומות הרבה בדברים הנוגעים בפסק הלכה". עכ"ל. ומוכח שבא לחלוק גם בעיקרא דדינא. (וע"ע בילקו"י ד' המינים עמ' קמד).
 
דברי הרב וואזנר אינם קשורים לנ"ד כלל, אלא לענין בירור כוונת הרמ"א עצמו.

ובגוף ד' השבט הלוי, אצרף מש"כ בזה:
האם חולק על מרן השו"ע בעיקר הדין או רק אומר את מנהגם - מרן עט"ר זיע"א בקול סיני (עמ' 391) כ' שע"פ רוב מודה בעיקר הדין ורק מבאר מנהגם, ובשו"ת שבט הלוי ח"ג (סי' א) כ' בתוקף נגד דברים אלו, ועי' למו"ר הראש"ל שליט"א, בעין יצחק ח"ג (עמ' תקצז) מש"כ לסייע דברי מרן אביו זיע"א מדברי הקדמת הרמ"א לספרו תורת חטאת. ובילקו"י פסח ח"א (עמ' עד והלא') הביא שבשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"א סי' עה) כ' דהרמ"א הביא ד' החולקין לחלוק כבוד למנהג במקום שנהגו כן. ושכ"ה בתשו' מהר"ם זיסקינד (סי' ד), ושכ"מ בש"ך (יו"ד סג סקי"ג. ובסי' שטו אות ד). שאפי' במקום שהמחבר הביא דעה אחת, והרמ"א כתב י"א, דעת המחבר היא עיקר. והביאו הפמ"ג (בכללי או"ה סעיף ג). וכ"כ בדברי חיים (אה"ע ח"א סימן צה), שאע"פ שהרמ"א הגיה על דברי מרן שי"א וכו'. כיון שלא סיים וכן עיקר, מודה הרמ"א להלכה כדעת מרן. (אלא שבפמ"ג שם נסתפק בזה, די"ל דבדרבנן אזלינן לקולא, דר"ל דהוי ספק). וכ"כ בשו"ת הרי"ם (או"ח סי' ד). וכ"כ בשד"ח (כללי הפוסקים סי' יד אות יד) בשם הגר"ד בן הפנ"י, שאמר שקבלה בידו כן מאביו. ושבשו"ת בית שערים (יו"ד סי' ז) כתב שדעת מרן עיקר בכה"ג שלא סיים הרמ"א והכי הלכתא. עכת"ד. ושם (עמ' תרכ והלא') הרחיב בזה. ע"ש. ולכאורה ממש"כ הרמ"א בהקדמה לדרכי משה שאחת ממטרות חיבורו על הב"י היא "תוכחת מגולה בענין פסק הלכה בענין פסק הלכה וכו' עם השגות בדברי הרב במקומות הרבה בדברים הנוגעים בפסק הלכה". עכ"ל. ומוכח שבא לחלוק גם בעיקרא דדינא. (וע"ע בילקו"י ד' המינים עמ' קמד).

כל כוונת היעב"ץ ודיעמיה שהרמ"א זה לא רמב"ם שא"א לחלוק עליו
אבל ודאי שדבריו מחייבין, ואינו עוד איזה שו"ת שנמצא בספריה, ועל הרוב הלכה כמותו. ועיקר ההלכה וההוראה כדבריו.
עכ"פ לבני אשכנז ודאי, אלא שבני ספרד קיבלו דבריו בהרבה מקומות ובפרט לחומרא.
ומה דמשמע מדבריך כאילו זה עוד ספר, אסור לומר כן.
 
וגם קרוב אצלי דרך השערה שמרן הגרע"י זיע"א חזר בו מדבריו אלו, שכן ראוי להיות חוזר, וראיה פשוטה לזה,
שהרי בכללי מרן שהדפיס כ"פ לא חזר על דבר זה כלל בשאר ספריו, ואף שקול סיני זה עיקרו טיוטא לספרים הבאים, וכל דבריו שבקו"ס לסוף נתרחבו ונשתבחו בשאר הספרים, כאן לא חזר על דבר זה והלא דבר הוא.
וגם אם לא חזר בו מדבריו ממש, אבל ודאי מה דמשמע מלשונו שהרמ"א זה סתם ספר מנהגים וכו', ודאי שלא כיון לזה ממש, ורק ר"ל שאין זה כקבלת הוראות מרן ותול"מ.
ובזה הכל א"ש.
 
והלא הדרכ"מ הוא חיבור עצום דוגמת הב"י, בעומק העיון והסברא, ומה שקיצר הדברים לשו"ע וכו' מפני שהב"י הקדימו
והאם מפני כך הוא ספר שאין בו עניני הלכה יסודיים????
ודאי שמרן הגרע"י לא כיון לזה.
 
אלא שבני ספרד קיבלו דבריו בהרבה מקומות ובפרט לחומרא.
היכן קיבלוהו? יש דברים שלו שחלק מהפוסקים קיבלו.
ומה דמשמע מדבריך כאילו זה עוד ספר, אסור לומר כן.
היכן משמע כן, רק דנתי מה דעתו גופיה, לא כתבתי מאום בענין תוקף הוראותיו.
 
היכן קיבלוהו? יש דברים שלו שחלק מהפוסקים קיבלו.
מרן הגרי"ח סופר האריך בזה בספריו למאוד, והביא מ"מ רבים בלי גבול ועל כולנה מרנא הגרי"ח מבבל ותלמידו הכה"ח.
כבר מילתי אמורה, שאין הכוונה כקבלת מרן, רק על הרוב החמירו כחומרותיו
כל מי שלומד כה"ח יו"ד בב"ח תערובות רואה שתמיד, אבל תמיד הולך עם הרמ"א.
כעת אין לי ספרי הרב סופר נודה למי שיעלה.
 
מרן הגרי"ח סופר האריך בזה בספריו למאוד, והביא מ"מ רבים בלי גבול ועל כולנה מרנא הגרי"ח מבבל ותלמידו הכה"ח.
כבר מילתי אמורה, שאין הכוונה כקבלת מרן, רק על הרוב החמירו כחומרותיו
כל מי שלומד כה"ח יו"ד בב"ח תעורובת רואה שתמיד, אבל תמיד הולך עם ההרמ"א.
כעת אין לי ספרי הרב סופר נודה למי שיעלה.
אכן, יש שכתבו כן, ויש שכתבו אחרת. וכאמור בריש דברי שהדברים אינם מוסכמים.
 
אכן, יש שכתבו כן, ויש שכתבו אחרת. וכאמור בריש דברי שהדברים אינם מוסכמים.
לית מאן דפליג דעמודי ההוראה לבני ספרד המה הכה"ח הבא"ח החיד"א והגר"חפ
אשר "המציאות" הוכיחה שרוב מנין ובנין של כלל ישראל הולך והלך אחריהם.
והמה הגיבורים אנשי השם סוברים כן כדביאר הרב סופר.
והאמת עד לעצמו, לכל מודה על האמת באמת.
 
לפי הידוע לי, הענין הוא שרוב הפוסקים הספרדים כותבים דקי''ל כהרמ''א במקום שאינו חולק מרן.
אבל לא נ''ל שזה ענין של חומרות וקולות וכיו''ב.
 
מרן הגרע"י במבוא להליכו"ע ח"א, ובתוספת נופך במבוא ליחו"ד ח"ז הנד"מ, ובחזו"ע ברכות עמ' קפו-ז, הרחיב בזה, וכ' שבא"י י"ל דלכו"ע לא קיבלנו הוראות הרמ"א גם במה שלא כ' השו"ע. ושכן דעת רוה"פ. ע"ש.
 
מרן הגרע"י במבוא להליכו"ע ח"א, ובתוספת נופך במבוא ליחו"ד ח"ז הנד"מ, ובחזו"ע ברכות עמ' קפו-ז, הרחיב בזה, וכ' שבא"י י"ל דלכו"ע לא קיבלנו הוראות הרמ"א גם במה שלא כ' השו"ע. ושכן דעת רוה"פ. ע"ש.
כבר כ' לעיל שכו"ע מודו שאין קבלת הוראות
[וגם מה שחושבין היום שיש קבלת הוראות מרן זה לא מדויק, והרבה גדולים לא הבינו את הענין כך כהגרע"י]
אבל הרמ"א אינו כשאר פוסקין.
וזה פשוט עובדה.
 
מרן הגרע"י במבוא להליכו"ע ח"א, ובתוספת נופך במבוא ליחו"ד ח"ז הנד"מ, ובחזו"ע ברכות עמ' קפו-ז, הרחיב בזה, וכ' שבא"י י"ל דלכו"ע לא קיבלנו הוראות הרמ"א גם במה שלא כ' השו"ע. ושכן דעת רוה"פ. ע"ש.
אינו מדויק, וכמש"כ לעיל.
1755182086836.png
 
בהקשר לדברים האמורים במנוח"ש, יש חכם אחד שתקף זאת בשיעורו, והיה בלכתי בליל שבת אחד ראיתיו, ניגשתי ושאלתי לתומי, והלה השיב כי כל מה שהביא במנוח"ש הוא רק מחושן משפט... אמרתי לו מיד מיניה וביה, שיש יותר ממאה סעיפים על ענייני או"ח, ורק 2-3 מחושן משפט... ויהי כמחריש, וביקש שאכתוב לו זאת. האמת שעוד לא הספקתי, אבל בל"נ בהזדמנות. דומה אצלי שכתב הערה זו גם בספריו וצ"ע לעת פנאי.
 
בהקשר לדברים האמורים במנוח"ש, יש חכם אחד שתקף זאת בשיעורו, והיה בלכתי בליל שבת אחד ראיתיו, ניגשתי ושאלתי לתומי, והלה השיב כי כל מה שהביא במנוח"ש הוא רק מחושן משפט... אמרתי לו מיד מיניה וביה, שיש יותר ממאה סעיפים על ענייני או"ח, ורק 2-3 מחושן משפט... ויהי כמחריש, וביקש שאכתוב לו זאת. האמת שעוד לא הספקתי, אבל בל"נ בהזדמנות. דומה אצלי שכתב הערה זו גם בספריו וצ"ע לעת פנאי.
נאה דורש נאה מקיים.
 
בהקשר לדברים האמורים במנוח"ש, יש חכם אחד שתקף זאת בשיעורו, והיה בלכתי בליל שבת אחד ראיתיו, ניגשתי ושאלתי לתומי, והלה השיב כי כל מה שהביא במנוח"ש הוא רק מחושן משפט... אמרתי לו מיד מיניה וביה, שיש יותר ממאה סעיפים על ענייני או"ח, ורק 2-3 מחושן משפט... ויהי כמחריש, וביקש שאכתוב לו זאת. האמת שעוד לא הספקתי, אבל בל"נ בהזדמנות. דומה אצלי שכתב הערה זו גם בספריו וצ"ע לעת פנאי.
אולי מכאן המקור לאימרה "שאלו אותו בדרך"...
 
אינו מדויק, וכמש"כ לעיל.
הצג קובץ מצורף 9119
ודע, דאחר העיון בד' הרב סופר, אין דבריו מכוונים רק כלפי העיר בגדאד, אשר עליה אמרו כי בא איזה אשכנזי עלום בכדור פורח ובלבל ההלכות שלהם, אלא דברי הרב סופר מכוונים לכל בני ספרד בכל מקומות מושבותיהם, ומהם ארצות המערב, המזרח, הבלקן, ובכל אתר ואתר. כדיעויי"ש באורך ורוחב גדול.
שמענה ואתה דע לך, ואכמ"ל.
 
גם הרבה מאד מדבריך ומדברי רבותיך אינם מוסכמים.
ודאי, אין מישהו שכל דבריו מוסכמים, אבל הם כמעט תמיד מביאים גם את הצד השני, ובמקומות שלא זה כמעט תמיד בבחינת ד"ת עניים במקו"א ועשירים במקו"א.
 
ראשי תחתית