ברכה על ההלל בראש חודש

[אור יעקב]

לא נוגע לענייננו.
שם הב"י אומר שלגבי שינת יום ייתכן שגם הרמב"ם והרא"ש עצמם יודו ששינת יום לא הוי, ורק לגבי שינת לילה לא חוששים לדעת ר"ת.
ועוד שיש מנהג לא לברך על שינת יום.

איך אמרת?

...
תפתח בבקשה את הב"י לפני שאתה מעיר.
- הרא"ש ושאר פוסקים אומרים לברך אף בשנת יום.

- ר"ת אומר לא לברך אף בשנת לילה.

- מרן חשש לדעת ר"ת לפחות לשנת יום. (למרות שבב"י לא הביא שום פוסק שאומר לא לברך בשנת יום)

 

[פתחיה]

יש ויש הלכה כיש אומרים בתרא.

עוד חזון למועד לדון מכלל זה, וככל הנראה אין בו שום הכרעה למעשה

- מרן השו"ע רק "הוסיף" שככה המנהג.

אם הוא הכריע, מאי נפקא לן מה המנהג (וע"כ שהמנהג קובע)

לא נראה כלל וכלל. ויבוא המפורש בשו"ע ויגלה.

עיין מעלה שהובא לשונו, וגילה דעתו בהל' חנוכה

אין יותר גרוע מלעקם את השו"ע ולומר שגם לדעתו יש לברך על ההלל...

האם בהלכות חנוכה אין מפורש שיש לברך על המנהג?

נכון שיש דעות חולקים...
אבל סוף כל סוף לדעת השו"ע זה ברכה לבטלה ואין לענות אמן... (משא"כ לענין "לישב בסוכה" שרק מחמת המנהג לא מברכים)

מרן הזכיר את הדעה הזו בשו"ע, ולא כתב שזו ברכה לבטלה

 

[שמעון טרבלסי]

מרן הזכיר את הדעה הזו בשו"ע, ולא כתב שזו ברכה לבטלה

לאלו שנוהגים כך בחו"ל ודאי שאינו ברכה לבטלה, כי סב"ל במקום מנהג לא אמרי'.

 

[אבני הכותל]

...
תפתח בבקשה את הב"י לפני שאתה מעיר.
- הרא"ש ושאר פוסקים אומרים לברך אף בשנת יום.

- ר"ת אומר לא לברך אף בשנת לילה.

- מרן חשש לדעת ר"ת לפחות לשנת יום. (למרות שבב"י לא הביא שום פוסק שאומר לא לברך בשנת יום)
הצג קובץ מצורף 6269

אכן, ביום שישי עניתי מקופיא, אולם בשבת עיינתי בזה.
ויצא לי שבאמת אין שום ראיה מהב"י הזה לכלל שהתחדש שחוששים לדעת אחד מעמודי ההוראה משום סב"ל [כלומר שאם למשל הרמב"ם והרא"ש סוברים לברך, והרי"ף סובר לא לא לברך, הב"י חושש לדעת הרי"ף משום סב"ל - שאת הכלל הזה רצית להוכיח מהב"י הנ"ל].
כי בנידון של ברכה"ת לאחר שינת קבע ביום, יש רק את דעת הרא"ש, ואין כאן הכרעה כנגד של הרי"ף והרמב"ם, אלא רק ר"ת נחלק על הרא"ש אף בשינת לילה שלא הוי הפסק, ולכן כותב הב"י שלפחות לגבי שינת יום, יש לחשוש לדעת ר"ת, ורק בשינת לילה שעליה נחלקו להדיא כל הראשונים לא חוששים לדעת ר"ת, אבל בשינת יום שרק דעת הראש שצריך לברך, בזה חוששים לדעת ר"ת.
ועכ"פ אין שום ראיה לנידון האם לחשוש לדעת מיעוט עמודי ההוראה משום סב"ל.
וכמדומה שאין כזה כלל בעולם.

 

[עת שערי רצון]

לאלו שנוהגים כך בחו"ל ודאי שאינו ברכה לבטלה, כי סב"ל במקום מנהג לא אמרי'.

לא כתוב בשום מקום בשו"ע שאסור לברך על הלל בר"ח בא"י

 

[אור יעקב]

כי בנידון של ברכה"ת לאחר שינת קבע ביום, יש רק את דעת הרא"ש, ואין כאן הכרעה כנגד של הרי"ף והרמב"ם, אלא רק ר"ת נחלק על הרא"ש אף בשינת לילה שלא הוי הפסק, ולכן כותב הב"י שלפחות לגבי שינת יום, יש לחשוש לדעת ר"ת, ורק בשינת לילה שעליה נחלקו להדיא כל הראשונים לא חוששים לדעת ר"ת, אבל בשינת יום שרק דעת הראש שצריך לברך, בזה חוששים לדעת ר"ת.
ועכ"פ אין שום ראיה לנידון האם לחשוש לדעת מיעוט עמודי ההוראה משום סב"ל.
וכמדומה שאין כזה כלל בעולם.

אבל גם יש "כלל" בבית יוסף שהלכה כאחד מהעמודי הוראה נגד שאר פוסקים.
- וא"כ כאן שרוב ככל הראשונים כתבו להדיא לברך גם על "שנת יום", בכל זאת מרן חשש לר"ת משום סב"ל.

אם הוא הכריע, מאי נפקא לן מה המנהג (וע"כ שהמנהג קובע)

שלא תאמר שהיה "מנהג קדום" לכך...
בא מרן ואמר להדיא מה המנהג באר"י, ולכן שום פרט לא ישנה את ההלכה.

האם בהלכות חנוכה אין מפורש שיש לברך על המנהג?

נתבאר כבר בכמה מקומות ההבדל.

 

[כאחד העם]

בא מרן ואמר להדיא מה המנהג באר"י, ולכן שום פרט לא ישנה את ההלכה.

מצויין וטוב אמרת
שלא יגידו שהיה בא"י מנהג קדום ולכן הדגיש שבא"י נהגו כהרמב"ם.

אבל בחו"ל שנהגו דלא כהרמב"ם וכמו שמעיד הב"י על מנהג "ספרד" שהביא את הרב המגיד שהמנהג לברך, והביא ג"כ את הר"ן שהמהג לברך, והביא ג"כ את הריב"ש שהמנהג לברך
א"כ- להדיא שמנהג ספרד דלא כהרמב"ם וממילא גם הב"י בירך כי היה מנהג קדום עוד מלפניו בהרבה שמברכים על ההלל וכדכתב בב"י

וממילא חזר הדין- כדכתבנו לעיל שכיון שהב"י עצמו בירך כי זה היה מנהג ספרד הקדום עוד לפניו, והרי הב"י לא משנה מנהגים קדומים

על כרחך- שהוא סובר שאין בזה ברכה לבטלה כי הוא עצמו בירך כמנהג הקדום, וא"כ מה שכתב שהמנהג בא"י הוא כהרמב"ם הוא רק מדין מנהגא אבל לא מצד סב"ל

יישר כחך- שירדת סו"ס לדעתינו וכיוונת לדברינו מבלי משים.
וע"ז נאמר- מלאך טוב עונה על כרחו אמן

 

[אור יעקב]

מצויין וטוב אמרת
שלא יגידו שהיה בא"י מנהג קדום ולכן הדגיש שבא"י נהגו כהרמב"ם.

אבל בחו"ל שנהגו דלא כהרמב"ם וכמו שמעיד הב"י על מנהג "ספרד" שהביא את הרב המגיד שהמנהג לברך, והביא ג"כ את הר"ן שהמהג לברך, והביא ג"כ את הריב"ש שהמנהג לברך
א"כ- להדיא שמנהג ספרד דלא כהרמב"ם וממילא גם הב"י בירך כי היה מנהג קדום עוד מלפניו בהרבה שמברכים על ההלל וכדכתב בב"י

וממילא חזר הדין- כדתכתבנו לעיל שכיון שהב"י עצמו בירך כי זה היה מנהג ספרד הקדומה עוד לפניו, והרי הב"י לא משנה מנהגים קדומים

על כרחך- שהוא סובר שאין בזה ברכה לבטלה כי הוא עצמו בירך כמנהג הקדום, וא"כ מה שכתב שהמנהג בא"י הוא כהרמב"ם הוא רק מדין מנהגא אבל לא מצד סב"ל

יישר כחך- שירדת סו"ס לדעתינו וכיוונת לדברינו מבלי משים.
וע"ז נאמר- מלאך טוב עונה על כרחו אמן

עניתי כבר לפני אם המנהג בחו"ל היה לברך במקום מנהג לא אמרינן סב"ל - ופשוט. (גם אם דעת מרן מדינא לא לברך)

 

[כאחד העם]

במקום מנהג לא אמרינן סב"ל - ופשוט.

והא אשר אמרתי לעיל, שהב"י "בירך" כי מנהג ספרד כמו שהביא בב"י היה שלברך
ועל זה התכוונתי- שבסוף על כרחך הודית לדברינו, כי היה נשמע מתגובותיך למעלה שאין ראיה שהב"י עצמו בירך
אבל השתא ניחא, וברוך שיישרנו ההדורים

 

[אור יעקב]

ועל זה התכוונתי- שבסוף על כרחך הודית לדברינו, כי היה נשמע מתגובותיך למעלה שאין ראיה שהב"י עצמו בירך

אתה הבאת ראיה מדברי הבית יוסף עצמו שהביא את הרא"ש והר"ן שבירך על ההלל (והיה משמע מדבריך אף באר"י)
ועל זה היתה הערתי.

 

[כאחד העם]

(והיה משמע מדבריך אף באר"י)

אז תחזור על דברי ותראה שכל ההוכחה שלי הייתה הוא שהב"י עצמו בירך
וכיון שכן אז המשכתי לשלב ב', שגם פה בא"י זה רק מצד מנהג כהרמב"ם ולא מצד ברכה לבטלה [אם הב"י עצמו בירך]
ואז התקדמתי לשלב ג' שלפי"ז אין חשש לענות אמן על מי שנוהג לברך כי גם הב"י עצמו בירך, אז דיינו שהמנהג כהרמב"ם שלא לברך, אבל לענות אמן שפיר דמי, כי אין זה אמן על ספק ברכה כי הב"י עצמו בירך

 

[אור יעקב]

אז תחזור על דברי ותראה שכל ההוכחה שלי הייתה הוא שהב"י עצמו בירך
וכיון שכן אז המשכתי לשלב ב', שגם פה בא"י זה רק מצד מנהג כהרמב"ם ולא מצד ברכה לבטלה [אם הב"י עצמו בירך]
ואז התקדמתי לשלב ג' שלפי"ז אין חשש לענות אמן על מי שנוהג לברך כי גם הב"י עצמו בירך, אז דיינו שהמנהג כהרמב"ם שלא לברך, אבל לענות אמן שפיר דמי, כי אין זה אמן על ספק ברכה כי הב"י עצמו בירך

ועל זה עניתי לך שהבית יוסף סבר כן מדינא.
ואם בחו"ל מעמידים שנהג לברך (מה שאנחנו לא יודעים...) זה אך ורק "מחמת שכך היה המנהג שם" ובמקום מנהג לא אמרינן סב"ל (אף שכן הדין)
אבל בארץ ישראל שאין המנהג כן חוזר הדין לקדמותו.

 

[כאחד העם]

אבל בארץ ישראל שאין המנהג כן חוזר הדין לקדמותו.

אבל גם אנו רק דור ראשון או שני בארץ
כולם כל אבותינו ברכו בחו"ל

וא"א לומר שבמקום א' אין בעיה של ברכה לבטלה ולמקום ב' זה ברכה לבטלה
ברכה לבטלה לא נמדדת לפי אזור או לפי אקלים וכד'

על כרחך- שהכל זה מנהג גרידא בלא צד של ברכה לבטלה

 

[אור יעקב]

וא"א לומר שבמקום א' אין בעיה של ברכה לבטלה ולמקום ב' זה ברכה לבטלה
ברכה לבטלה לא נמדדת לפי אזור או לפי אקלים וכד'

על כרחך- שהכל זה מנהג גרידא בלא צד של ברכה לבטלה

וודאי שכל העניין זה ברכה לבטלה, כי הרי "המנהג שנוהגים בארץ ישראל" הוא כדעת הרמב"ם ולפי הרמב"ם זה ברכה לבטלה.
- אתה לא יכול לומר שנהוג באר"י כמו הרמב"ם אבל לא נהוג שזה ברכה לבטלה...

 

[כאחד העם]

אתה לא יכול לומר שנהוג באר"י כמו הרמב"ם אבל לא נהוג שזה ברכה לבטלה..

אני כן יכול לומר מהסבה הפשוטה
שכיון שהב"י בירך אז אין לי צד אפי' שזה ברכה לבטלה, ורק מנהג גרידא

[מבטיח לך שכל מי שיודע שהב"י בירך, לא יחשוש לברכה לבטלה [כלפי ה "אמן"], רק יש פה חוסר ידיעה [לא לכולם], וזה הייתה מטרתי, להוכיח שהב"י בירך, ומכאן כל אחד יחשבן לבד את ההמשך]

 

[אור יעקב]

אני כן יכול לומר מהסבה הפשוטה
שכיון שהב"י בירך אז אין לי צד אפי' שזה ברכה לבטלה, ורק מנהג גרידא

[מבטיח לך שכל מי שיודע שהב"י בירך, לא יחשוש לברכה לבטלה [כלפי ה "אמן"], רק יש פה חוסר ידיעה [לא לכולם], וזה הייתה מטרתי, להוכיח שהב"י בירך, ומכאן כל אחד יחשבן לבד את ההמשך]

אתה חוזר על אותה טענה שוב ושוב...
- אין שום ראיה ושום אזכור לכך שהב"י בירך היכן שהוא על ההלל.

- אתה רוצה "לחדש" שבזמן שהייתו בחו"ל בירך על ההלל... אין לכך שום מקור.
- כל מה שנאמר שאולי בירך על ההלל זה מחמת שכך היה המנהג ובמקום מנהג לא אמרינן סב"ל. (ואין מפה שום ראיה מה סובר לדינא, כי זה כמו זמן ר"ת שרבים כתבו שעיקר הדין היה אמור להיות כדעת ר"ת והשו"ע. אבל "מחמת המנהג" לא חוששים לסב"ל ושאר דברים, ואם לא היה נוצר "המנהג" הזה וודאי דעת רוב ככל הפוסקים הייתה כר"ת מדינא)

 

[כאחד העם]

אתה חוזר על אותה טענה שוב ושוב...
- אין שום ראיה ושום אזכור לכך שהב"י בירך היכן שהוא על ההלל.

יש איזכור בזה שהביא את מנהג ספרד ע"י המגיד משנה והר"ן והריב"ש
יותר מזה לא צריך

 

[ידידיה]

אין שום ראיה ושום אזכור לכך שהב"י בירך היכן שהוא על ההלל.

גם אין שום ראיה ואזכור שהוא הניח תפילין והתפלל שלוש תפילות במנין וישב בסוכה

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

גם אין שום ראיה ואזכור שהוא הניח תפילין והתפלל שלוש תפילות במנין וישב בסוכה

ולכן אם מישהו יטעון שאין חיוב לישב בסוכה, ומישהו אחר יכתוב שהב"י ישב בסוכה, דבריו יהיו כחוכא ואטלולא
[וכמו שאומרים, חבישת כיפה מן התורה מנין, שנאמר וילך משה, וכי תעלה על דעתך שמשה ילך בלי כיפה?!]

 

[אור יעקב]

יש איזכור בזה שהביא את מנהג ספרד ע"י המגיד משנה והר"ן והריב"ש
יותר מזה לא צריך

על הטענה הזאת גם אני וגם @מקור נאמן אמרנו לך שאין שום ראיה שהבית יוסף בירך מכך שהביא את לשונות הראשונים.

 

[אור יעקב]

- יישר כח לפורום.

 

[כאחד העם]

על הטענה הזאת גם אני וגם @מקור נאמן אמרנו לך שאין שום ראיה שהבית יוסף בירך מכך שהביא את לשונות הראשונים.

אמרת אבל לא אמרת כלום
הראשונים שהב"י הביא זה על מנהג "ספרד" הן הר"ן והן הרב המגיד והן הריב"ש
שזה מנהג ספרד עוד קודם השו"ע, וא"כ ברי וברי לן שבירך כי זה מנהג ספרד עוד בדורות שלפניו

ואם הב"י בכבודו ובעצמו בירך, אז אנו כ"ש דכ"ש שנענה אמן בלא חשש

 

[פתחיה]

אתה חוזר על אותה טענה שוב ושוב...
- אין שום ראיה ושום אזכור לכך שהב"י בירך היכן שהוא על ההלל.

- אתה רוצה "לחדש" שבזמן שהייתו בחו"ל בירך על ההלל... אין לכך שום מקור.
- כל מה שנאמר שאולי בירך על ההלל זה מחמת שכך היה המנהג ובמקום מנהג לא אמרינן סב"ל. (ואין מפה שום ראיה מה סובר לדינא, כי זה כמו זמן ר"ת שרבים כתבו שעיקר הדין היה אמור להיות כדעת ר"ת והשו"ע. אבל "מחמת המנהג" לא חוששים לסב"ל ושאר דברים, ואם לא היה נוצר "המנהג" הזה וודאי דעת רוב ככל הפוסקים הייתה כר"ת מדינא)

לא הבנתי כ"כ מה הנידון
אין לנו שום ראיה האם מרן בירך או לא בירך,
וכל מה שיש לנו לדון, זה מה היה מנהג מקומו,
והאם העושה כמנהג מקומו מברך ברכה לבטלה.

ועתה, ניחזי אנן,
אם מה שי"א שדעת מרן לא לברך רק מחמת שציין כי זהו המנהג בא"י
א"כ ודאי שבמקומות שהמנהג לברך דעתו שיש לברך
וממילא יוצא שמרן בירך בספרד ובאדריאנופול (שרובם ככולם שם היו יוצאי ספרד)
ואם דעת מרן שלא לברך כי זו ההלכה, (וגם בחו"ל לא בירך כי זו ברכה לבטלה, ואסור לענות אמן וכו')
מדוע ציין בהרחבה בב"י למנהג ספרד והביא כן מהראשונים?

וע"כ שדעתו שאין הנידון פה הלכתי גרידא
אלא יש מקום לשתי הדעות (וכאמור מעלה, רוב ברור ומוצק של למעלה מ-95 מהראשונים ס"ל שיש לברך, והרמב"ם הוא המחודש)
וכ"א יעשה כמנהגו

כעת נשאר רק לדון מתי נחשב המנהג כך, ומתי נחשב המנהג כך
ועוד חזול"מ לברר את גדרי הדין בב' קהילות, וקק"ב,
יעוין בשו"ת אבקת רוכל (איני זוכר כעת איזה סימן)

וככל הנראה כשמרן הגיע לארץ, לא הגיע עם קהילה ממגורשי ספרד (כידוע היה זה זמן קצר אחרי המגיפה שבה שיכל את אשתו וכמה מילדיו)
וכשבא ראה שמנהג א"י הוא כהרמב"ם, והכריע ברוחב דעתו שעליו לנהוג כמנהג המקום, ושינה מנהגו לא לברך

אבל כל זה אינו מחייב אותנו ג"כ
כיון שכיום ישנם קהילות גדולות מאוד בא"י שמברכות על ההלל
וא"כ זכותו של כל הנוהג כן להמשיך במנהגו

 

[אור יעקב]

ואם דעת מרן שלא לברך כי זו ההלכה, (וגם בחו"ל לא בירך כי זו ברכה לבטלה, ואסור לענות אמן וכו')
מדוע ציין בהרחבה בב"י למנהג ספרד והביא כן מהראשונים?

הוא שכתבתי לעיל, גם אם לשיטתו זה ברכה לבטלה (כמו שלברך בזמן צאת הכוכבים של הגאונים זה פעמים ברכה לבטלה נגד השו"ע ורוב הראשונים)
כיון ש"המנהג לברך" במקום מנהג לא אמרינן סב"ל. (ולכן נוהגים לברך בזמן הגאונים ועוד מנהגים)

וע"כ שדעתו שאין הנידון פה הלכתי גרידא
אלא יש מקום לשתי הדעות

היה יכול לציין זאת בשו"ע, והדגיש להדיא שמנהג אר"י לא כך, שלא משנה מה יהיה באר"י אין לברך על ההלל.

וכשבא ראה שמנהג א"י הוא כהרמב"ם, והכריע ברוחב דעתו שעליו לנהוג כמנהג המקום, ושינה מנהגו לא לברך

אבל כל זה אינו מחייב אותנו ג"כ
כיון שכיום ישנם קהילות גדולות מאוד בא"י שמברכות על ההלל
וא"כ זכותו של כל הנוהג כן להמשיך במנהגו

על זה בדיוק אני מעיר, שמרן השו"ע כתב שבארץ ישראל המנהג לא לברך, זה שקמו קהילות בודדות מהספרדים (פחות מ10%) שמברכים זה לא משנה את המנהג.

 

[פתחיה]

הוא שכתבתי לעיל, גם אם לשיטתו זה ברכה לבטלה (כמו שלברך בזמן צאת הכוכבים של הגאונים זה פעמים ברכה לבטלה נגד השו"ע ורוב הראשונים)
כיון ש"המנהג לברך" במקום מנהג לא אמרינן סב"ל. (ולכן נוהגים לברך בזמן הגאונים ועוד מנהגים)

למה "ספק ברכות להקל" - זו ברכה לבטלה?

היה יכול לציין זאת בשו"ע, והדגיש להדיא שמנהג אר"י לא כך, שלא משנה מה יהיה באר"י אין לברך על ההלל.

ממש לא! בא"י נוהגים כהרמב"ם.
ואם בעוד 100 שנה ישתנה המנהג וינהגו כר"ת? - צריך לברך
ואם יהיו 2 מנהגים? - כ"א יעשה כמנהגו

על זה בדיוק אני מעיר, שמרן השו"ע כתב שבארץ ישראל המנהג לא לברך, זה שקמו קהילות בודדות מהספרדים (פחות מ10%) שמברכים זה לא משנה את המנהג.

מה זה משנה ספרדים או אשכנזים?
השאלה היא מה מנהג היהודים (לא הצ'רקסים) בא"י
ובזמן מרן לא היו אשכנזים בא"י

 

[אור יעקב]

למה "ספק ברכות להקל" - זו ברכה לבטלה?

לפי הרמב"ם כן, ואני סובר (כדעת מרן זצוק"ל) שמרן השו"ע פסק כוותיה מדינא.

ואם בעוד 100 שנה ישתנה המנהג וינהגו כר"ת? - צריך לברך
ואם יהיו 2 מנהגים? - כ"א יעשה כמנהגו

נידון בכמה מקומות שמדברי מרן הב"י משמע שלט מבטל רק מנהגים "שקדמו לו", אבל מנהגים שהונהגו אחרי דורו יש לבטלם.

תשמע, הבליך הם ברמות שיא ואתה כבר בגדר תלמיד המחכים את רבותיו...
אם בשלותך לנישואין היא כבשלותך התורנית אבוי לחיי הנישואין שלך ולסביבתך

מסכן...

 

[פתחיה]

לפי הרמב"ם כן, ואני סובר (כדעת מרן זצוק"ל) שמרן השו"ע פסק כוותיה מדינא.

א"כ גם במקום מנהג (בחו"ל) יש לבטל המנהג, כיון שאי"ז רק סב"ל, אלא ברכה לבטלה
וא"כ גם מרן בחו"ל לא בירך, כיון שס"ל כהרמב"ם מדינא ולא רק מספק,
והדרא קושיא לדוכתא מ"ט ציטט באריכות את הסוברים שהמנהג בחו"ל לברך?

נידון בכמה מקומות שמדברי מרן הב"י משמע שלט מבטל רק מנהגים "שקדמו לו", אבל מנהגים שהונהגו אחרי דורו יש לבטלם.

אין לזה שום שחר,
יש מושג שנקרא מנהג המקום, ולא משנה איך הוא הוא נהיה

 

[אור יעקב]

א"כ גם במקום מנהג (בחו"ל) יש לבטל המנהג, כיון שאי"ז רק סב"ל, אלא ברכה לבטלה
וא"כ גם מרן בחו"ל לא בירך, כיון שס"ל כהרמב"ם מדינא ולא רק מספק,
והדרא קושיא לדוכתא מ"ט ציטט באריכות את הסוברים שהמנהג בחו"ל לברך?

זה מה שדימיתי לך בדיוק לזמן ר"ת.
- לדעת מרן השו"ע ורוב הראשונים לברך בזמן הגאונים באופנים מסויימים זה ברכה לבטלה!
- אבל כיון שהמנהג כגאונים, אפי' שמדינא פוסקים כשו"ע לא אומרים סב"ל וה"ה לעניין ההלל.

אין לזה שום שחר,

אתה רוצה מקורות לזה?

 

[פתחיה]

זה מה שדימיתי לך בדיוק לזמן ר"ת.
- לדעת מרן השו"ע ורוב הראשונים לברך בזמן הגאונים באופנים מסויימים זה ברכה לבטלה!
- אבל כיון שהמנהג כגאונים, אפי' שמדינא פוסקים כשו"ע לא אומרים סב"ל וה"ה לעניין ההלל.

לא ענית לי כלום
לא שאלתי מה עלי לעשות מול מחל' השו"ע והחולקים
שאלתי על דעת השו"ע עצמו
האם הוא סובר כהרמב"ם מעיקר הדין (וא"כ מדוע הביא בב"י...)
או שמא הוא סובר כהמנהג ואז אי"ז ברכה לבטלה

אתה רוצה מקורות לזה?

מקורות שזו דעת מרן השו"ע
לא דעת מרנים אחרים

 

[אור יעקב]

האם הוא סובר כהרמב"ם מעיקר הדין (וא"כ מדוע הביא בב"י...)

בבית יוסף דרכו להביא תמיד את כל השיטות והלשונות ואין שום ראיה משם.

מקורות שזו דעת מרן השו"ע
לא דעת מרנים אחרים

חשבתי שאתה רוצה מקור למנהג שנתפשט אחרי דורו של מרן...
- אבל בכל מקרה כתבתי לעיל שהגר"ש קלוגר גם כתב שלשו"ע זה ברכה לבטלה, ונראה לי יש עוד שאומרים כן. אני יבדוק.