משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,442
כל בר דעת יראה אם מדובר ב"השערות" או בספר שלא קיים בשום מקום, לא באוצר החכמה ולא בספריה כלשהי, ומחבר שאינו קיים (מלבד שהדברים שהמציא בשם הספר המדומיין תואמים הפלא ופלא את מה שהוא כותב בספרו ובכל מקום בו הוא כותב).
הפוסל במומו פוסל, ויותר מכך (כי במקרה זה לא מדובר ב"הוצאת שם רע"). הרב נהוראי אוחנה עצמו הוציא שם רע על מח"ס חן וכבוד, כמה וכמה פעמים בספרו, מלבד הלשון הזולה והמכוערת בה השתמש (ולא רק כלפיו אלא גם כלפי גדולי עולם).
להלן כמה דוגמאות:
אותו "חדוות יהושע" לא קיים כלל בספר חן וכבוד ואולי היה קיים באחת המהדורות העתיקות, וגם לא "סיים כיעב"ץ לאסור" אלא רק הפנה את הקורא לעיין ביעב"ץ, כשלפני כן הוא ציטט את כל הפוסקים המתירים.
גם בהערה הבאה לא נגע ולא פגע והוציא שם רע, וכל הטקסט מובא בספר חן וכבוד:
והנה לא יאומן כי יסופר, הוא כותב "השמיט סיום דבריו, דמסיק כבאר שבע". המעיין בדבריו של ה"בארות אברהם" במקור, לא יבין איך הגיע הרב נהוראי אוחנה למסקנה הזויה כזו, שהוא מסיק כבאר שבע. שהרי סיום דבריו הוא "ועיין מה שכתב בגליון הש"ס..." שזוהי הפניה לדבריו של השלטי גיבורים במה שכתב שם להתיר פאה.
אבל כאשר רואים מה כתב הרב נהוראי אוחנה באתר האינטרנט שלו (העתקה מספרו "זהב לבושה"), מבינים מה "הושמט" לטענתו בספר חן וכבוד...
הרב אוחנה המציא עוד כמה מילים בשם הבארות אברהם: "ושם בהערות כתב דהלכה כבאר שבע"... (דבר שאינו נכון גם עובדתית, גם הבארות אברהם התכוון למה שכתב הש"ג, ולא למה שהוסיף עליו הרב ישעיה פיק). וזה הספיק לו להוסיף אותו לרשימת האוסרים, למרות שכתב במפורש "בוודאי יש להתיר".
וכך על הדרך, המצאות על גבי המצאות לאורך כל הרשימה המשעשעת הנ"ל, וכנראה זה לא הוא, רק העוזרים והמקורבים כתבו בשמו...
ועוד הזיה כתב בספרו "זהב לבושה", על "הקונטרס" (רק 600 עמ'...) חן וכבוד:
המעיין בספר חן וכבוד יראה שלא מיניה ולא מקצתיה, ולא הושמט שום דבר. ואדרבה, הדברים הללו מדברים בעד עצמם.
