השגות ספר 'ילקוט טהרה' על הבא"ח שהחמיר או הקל נגד מרן השו"ע

[עומק המושג]

על פי הסוד וודאי שגורע טפי והתפילה לא מתקנת, לא הבנתי אותך​

התפילה לא צריכה לתקן שום דבר, יתכן שהיא גם מתקנת כל מיני דברים, אך אי"ז מעניינינו, אנחנו צריכים לקיים את ההלכה, הא ותו לא.​

כתבנו כבר שלא תיתכן מחלוקת כזו, לא מובן​

מצחיק. ברמה העובדתית - ודאי שיש מחלוקות בין הפוסקים למקובלים, רק טענתי שמחלוקות כאלו אינם מייצגות וויכוח בין ההלכה לקבלה.​

כל המחלוקות הם מחלוקות גם בין הפוסקים הפשטנים, וכבר כתב המ''ב דבמחלוקת הפוסקים הקבלה תכריע
וכן דעת רוב ככל רבותינו שפוסקים להלכה כהאר''י גם נגד שאר הפוסקים, גם בענייני הלכה, חוץ מענייני חסידות, כמו י''ב חלות ובגדי לבן בשבת וכדו'
כגון לענין הנותן ליעף, מעין שבע במנין עראי ובליל פסח, תפילין בחול המועד, חיוב ברכות השחר, זמן תיקון חצות, ועוד​

זוהי העמדה הידועה והמקובלת, אך מה נעשה שבלתי אפשר מושגית להחזיק בה, כיון שהקבלה נועדה להסביר את ההלכה ברובד מסוים ולא לנקוט בה עמדה, אם יש למקובל עמדה מסוימת בהלכה - זוהי עמדה הלכתית ועליו לנמקה באמצעות נימוקים הלכתיים.
ומדוע הדבר כל כך פשוט לי? א) מכיון שתורת הסוד נועדה לעבור בסוד ובלחישה, ואמורה להיות רק אצל תלמידי החכמים הגדולים, ולכן לא יתכן שיש בה קביעות הלכתיות שמעכבות, קביעות כאלו אמורות להיות חלק מהפשט ולא מהסוד. ב) משום שבכל הש"ס וספרות חז"ל לא מצינו שום דין ע"פ הסוד, האם אך מקרה הוא?​

 

[עת שערי רצון]

ומדוע הדבר כל כך פשוט לי? א) מכיון שתורת הסוד נועדה לעבור בסוד ובלחישה, ואמורה להיות רק אצל תלמידי החכמים הגדולים, ולכן לא יתכן שיש בה קביעות הלכתיות שמעכבות, קביעות כאלו אמורות להיות חלק מהפשט ולא מהסוד. ב) משום שבכל הש"ס וספרות חז"ל לא מצינו שום דין ע"פ הסוד, האם אך מקרה הוא?​

בסדר, תניח תפילין בחול המועד, נראה אותך ...

 

[עומק המושג]

בסדר, תניח תפילין בחול המועד

מנהגינו שלא להניח תפילין בחול המועד, בלי שום קשר לדעת המקובלים בנושא, אם המסקנה מעיון הלכתי היא שצריך להניח תפילין בחוה"מ - הייתי מניח.

אגב, מומלץ לנסות להשיב לטיעונים שהעליתי*, אלו טיעונים מכריעים שקשה להתעלם מהם.
*כיצד יתכן שמתורת הסוד יוצאת הלכה לכלל הציבור ומדוע אין בספרות חז"ל שום הלכה ע"פ סוד.

 

[עת שערי רצון]

מנהגינו שלא להניח תפילין בחול המועד, בלי שום קשר לדעת המקובלים בנושא

מה - אתה - מדבר ??
הכרעת הב''י בסימן ל''א היתה בגלל דברי הזוהר !!!

*כיצד יתכן שמתורת הסוד יוצאת הלכה לכלל הציבור ומדוע אין בספרות חז"ל שום הלכה ע"פ סוד.

הדברים ארוכים, וכ''ז מבואר בשל''ה ובעוד אחרונים שלפי ירידת הדורות חז''ל תיקנו וגילו עוד ועוד עניינים וחומרות עי''ש
ויבוא מרן @כהנא דמסייע שליט''א ויאריך בזה., אין לי פנאי כעת.

 

[עומק המושג]

מה אתה מדבר?
הכרעת הב''י בסימן ל''א הייתה בגלל דברי הזוהר​

הב"י שם מכריע בגלל המנהג, ורק כותב ששמע שמנהג זה נוצר בעקבות הזוהר, אך עצם ההכרעה היא בגלל המנהג.
אגב, יתכן דמאן דפשיט"ל שכל הזוהר הוא מדברי רשב"י (וכך סבר הב"י) - כן יכול להכריע מהזוהר, כיון שעצם העדות שכך נהג רשב"י וכך דעתו מכריעה גם על דרך הפשט. (מלבד העובדה שאם רשב"י הסביר דין מסוים מסתמא סבר אותו להלכה, ורק נתן לו הסבר ע"פ סוד). ​

הדברים ארוכים, וכ''ז מבואר בשל''ה ובעוד אחרונים שלפי ירידת הדורות חז''ל תיקנו וגילו עוד ועוד עניינים וחומרות עי''ש.

הניחא חומרות, אך אני טוען אודות הלכות פסוקות, האם חז"ל הכשילו את הציבור באיסורים?
גם לא השבת על הטענה העקרונית, שלא יתכן שתורת סוד תכריע בשאלות הנוגעות לכל איש מישראל.

 

[עת שערי רצון]

הב"י שם מכריע בגלל המנהג, ורק כותב ששמע שמנהג זה נוצר בעקבות הזוהר, אך עצם ההכרעה היא בגלל המנהג.​

שהונהג בגלל הזוהר ... וכן לענין קריאה עם הבעל קורא בקול, הב''י מכריע בגלל הזוהר עי''ש. ויש עוד מקומות רבים

אגב, יתכן דמאן דפשיט"ל שכל הזוהר הוא מדברי רשב"י (וכך סבר הב"י) - כן יכול להכריע מהזוהר, כיון שעצם העדות שכך נהג רשב"י וכך דעתו מכריעה גם על דרך הפשט.​

ולכן, ...

(מלבד העובדה שאם רשב"י הסביר דין מסוים מסתמא סבר אותו להלכה, ורק נתן לו הסבר ע"פ סוד). ​

ולכן, ...

הניחא חומרות, אך אני טוען אודות הלכות פסוקות, האם חז"ל הכשילו את הציבור באיסורים?

כגון ?

גם לא השבת על הטענה העקרונית, שלא יתכן שתורת סוד תכריע בשאלות הנוגעות לכל איש מישראל.

מה ? זה לא חלק מהתורה ?

 

[עומק המושג]

שהונהג בגלל הזוהר, וכן לענין קריאה עם הבעל קורא בקול, הב''י מכריע בגלל הוזהר עי''ש.​

הב"י באמת מכריע לעיתים כמו הזוהר, אני לא מתווכח על העובדה הזו, ובאמת הדברים תמוהים, התייחסתי רק לעניין תפילין בחוה"מ שהוא דבר השנוי במח' בין הראשונים בלי קשר לקבלה, והמנהג בארצות הספרדים היה לא להניח, ולכן אני נוהג שלא להניח, גם אם המנהג נעשה ע"פ הזוהר, כיון שסו"ס יש כאן ספק ומנהגינו שלא להניח.​

כגון?​

את הדוגמאות אתה צריך להביא, אני באמת טוען שלא יתכן שיש דבר שאסור מצד הדין ע"פ הסוד, כיון שאם יש דבר כזה - לא אישתמיט שיהא כזה גם בזמן חז"ל, ולא יתכן שחז"ל לא גילו זאת לציבור והכשילו אותו באיסורים.​

מה? זה לא חלק מהתורה?​

זה לא רלוונטי, זה מיועד רק לחלק מצומצם בעם, ולכן לא יתכן שתצא מזה הוראה לכלל הציבור.
אפשר להסביר - כמובן - את ההלכה ע"י תורת הסוד, אך אי אפשר לקבוע דברים בהלכה ע"פ הסוד, ההלכה מעצם טבעה צריכה להיות נגלית.

 

[כהנא דמסייע]

מה - אתה - מדבר ??
הכרעת הב''י בסימן ל''א היתה בגלל דברי הזוהר !!!

חלק קטן ממאמר ארוך:
עוד כתב בסי' ל"א: כתב הטור זה לשונו: שבת וי"ט לאו זמן תפילין הם, וחולו של מועד יש מסתפקים בו אם הוא זמן תפילין ומניחין אותם בלא ברכה, וא"א ז"ל היה מניחן ומברך עליהן ע"כ [דברי הטור].
וכתב הב"י דכן משמע בפירוש בירושלמי דחול המועד חייב בתפילין, וכ"כ הרא"ש.
וכתב עוד [הב"י] בשם המרדכי שבסמ"ק וכן בספר התרומה פירשו דיש להניח בלא ברכה, ומיהו מהר"ם היה מברך עליהם מההיא דירושלמי עכ"ל, והרשב"א כתב בתשובה שאין מניחין תפילין בח"ה, וכן דעת התוספות והראב"ד ז"ל, וכן אנו נוהגים עכ"ל.
ועכשיו נהגו כל בני ספרד שלא להניחם בח"ה,
ושמעתי שמקודם היו מניחים אותם בח"ה כדברי הרא"ש,
ואח"כ מצאו שכתב רשב"י במאמר אחד שאסור להניחם בח"ה ועל כן נמנעו מלהניחם בח"ה, וכ"כ מורי דודי הה"ר יצחק קארו ז"ל בתשובה, והמאמר ההוא איתיה במדרש הנעלם לשיר השירים על פס' 'לריח שמניך טובים' כו'.
ובסוף דבריו כתב [הב"י]: ומאחר שבתלמודא דידן לא נתבאר דין זה בפירוש מי יערב לבו לגשת לעבור בקום עשה על דברי רשב"י המפליג כל כך באיסור הנחתם ע"כ:​

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

כמדומני שזה מחלוקת בין המקובלים, ולכך גם חכם יעקב מוצפי זצ"ל לא היה אומר מעין שבע בביהכנ"ס שלו 'שמש צדקה'.

יתכן שלא היה ברור לו שזה מוכרח ע"פ קבלה

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

זוהי העמדה הידועה והמקובלת, אך מה נעשה שבלתי אפשר מושגית להחזיק בה, כיון שהקבלה נועדה להסביר את ההלכה ברובד מסוים ולא לנקוט בה עמדה, אם יש למקובל עמדה מסוימת בהלכה - זוהי עמדה הלכתית ועליו לנמקה באמצעות נימוקים הלכתיים.​

אבל מה עושים כשעמדה מסויימת בהלכה א"א להסבירה ע"פ קבלה [וכגון כשע"פ קבלה פעולה כלשהו מתקן עולמות העליונים, אבל לפי הבנה מסויימת בנגלה דבר זה אסור לעשותו]? על כרחיך לומר שיש כאן טעות בהבנת ההלכה