לא דיבר על נושאי כלים.
ומצינו שנעלם מד' הפוסקים קדומים הרבה יותר, דברים הרבה יותר מפורשים, מצורפת רשימה קטנה:
נעלם מעיניו לפי שעה דברי גמ' ערוכה - "אחר שכתבתי כל זה מצאתי בפרק מי שאחזו (גיטין עא.)". (ב"י אה"ע סי' קעב סעי' יב)
[1].
נעלם מעיניו תוספתא – עי' מג"א (סי' קס ס"ק ז) שכ' שהמרדכי הביא בשם התוספתא דלא כב"י "ואלו ראה הרב"י לא חלק עליה". (והו"ד בהליכו"ע ח"א עמ' שמ, ופסק כוותיה).
נעלם ממרן הב"י ד' הרמב"ם – ראה להרב מולקנדוב בקובץ עץ חיים גליון לב הע' 2. ובענין ד' הב"י יו"ד סי' קצה, כבר עמד בזה בטה"ב ח"ב עמ' קפב משם רבים מהאח' ולא תי'. וכבר מצינו כן לעולמים שכתבו האח' שנעלם מד' השו"ע ד' איזה ראשון ועכ"ז כ' האחרונים ליישב דברי מרן. וכמש"כ הכנה"ג (אה"ע סי' קיט הגה"ט אות מח) שנעלם מד' מרן ד' הרמב"ם, ובמק"א כתבתי בזה עוד. ובשו"ת יבי"א ח"ו (או"ח סי' יד אות א) כ' שאף שבב"י (יו"ד סי' רסה ס"ח) ובמאירי ובס' המאורות כ' בדעת הרמב"ם שערוות קטן הוי ערוה, מ"מ מד' הרמב"ם בהל' מילה (פ"ג ה"ה) מבואר לא כך, ונעלמו מהם ד' הרמב"ם.
נעלם מעיניו תוספות – א'. דרישה (או"ח סי' שי סק"א) "וב"י אפשר דאישתמיטתיה לד' התוס' מנגד עיניו
משום שהוא נדפס בדף שלפני".
ב'. המג"א (סי' רעא ס"ק כד) כ' "ובודאי אילו ראה הרב"י דברי התוספות באותו פעם היה פוסק כותייהו".
ג'. בב"י יו"ד (סי' רפו ס"י) כ' "והרמב"ם (שם ה"ו) ג"כ כ' בתי כנסיות ובתי מדרשות שאין בהם בית דירה פטורים לפי שהם קדש. וכתב עוד (הי"א) פתח שבין ביהמ"ד או בין ביהכ"נ וביתו אם רגיל לצאת ולבא באותו הפתח חייב במזוזה משמע שהיה מפרש כדברי התוספות (מנחות לג) והרא"ש
ופסק כדמשמע בתלמוד דידן ולא כדמשמע בירושלמי". וצ"ב אמאי לא ביאר דס"ל דתלמודא דידן והירושלמי לא חולקים, וכמו שביארו התוס' ביומא (יא:), שהירושלמי מיירי בביהמ"ד דיחיד. ועוד צ"ב בד' הב"י שבסו"ד כ' שלענין הלכה "נכון להצריך מזוזה לביהמ"ד כדברי הירושלמי ומהר"ם", ולכאו' דבריו צ"ב דמאן יימר שמהר"ם הצריך מזוזה בביהמ"ד של רבים ושמא מיירי בביהמ"ד דיחיד, וס"ל כהתוס'. וביותר שהחיד"א בשם הגדולים (מערכת גדולים אות מ [כט], ואות ש [קכג], ובמערכת ספרים אות פ [עב]) כ' שהתוס' ליומא הם ממהר"ם, וא"כ בעל כרחינו לומר דמהר"ם מיירי בביהכנ"ס דיחיד. וא"כ צ"ב טובא מש"כ הב"י שנכון להצריך מזוזה כד' הירושלמי ומהר"ם, דהרי למהר"ם הירושלמי אינו מחייב מזוזה בביהמ"ד דרבים. ופלא שהב"י לא הביא ד' התוס' ביומא. ונראה שנעלמו מעיניו לפי שעה. וצע"ג. ובמקומו הרחבתי בזה.
[1] וכבר מצינו כן לעולמים, וכמש"כ הרמב"ם באגרתו לר' פנחס הדיין (שילת, עמ' תמד) וז"ל "ואני אומר לך מה ארע לי עתה בדבר זה, בא אלי הדיין החסיד וקונטריס מן החיבור (היד החזקה) בידו, יש בו הלכות רוצח מספר נזיקים, והראה לי הלכה אחת, אמר לי קרא זו, קראתי אותה אמרתי לו מה ספק יש בזו, אמר לי באיזה מקום נאמרו דברים אלו, אמרתי לו במקומן או באלו הן הגולין או בסנהדרין בדיני הרוצח, אמר לי כבר חזרתי על הכל ולא מצאתי. אמרתי לו שמא בירושלמי, אמר לי ביקשתי ולא מצאתי, לא בירושלמי ולא בתוספתא. השתוממתי כמו שעה ואמרתי לו אני זוכר שבמקום פלוני מגיטין נתפרשו דברים אלו, הוצאתי גיטין וחפשתי ולא מצאתי, תמהתי ונבהלתי ואמרתי היכן נאמרו דברים אלו, הנח עתה עד שאזכור מקומן. הוא יצא ואני נזכרתי שלחתי שליח והחזרתיו והראתי לו הדברים מפורשין בגמרא יבמות אגב גררא. תמה והלך" עכ"ל לעניינינו. ע"ש.
וכן בתוס' יו״ט (סנהדרין פ"ג מ"ז) ״ושוב מצאתי בפרק הגוזל קמא״.
