השיעור השבועי של הגר"י יוסף - העלון, הערות והארות (3)

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
במקרה זה נראה לי מטאפורה הלקוחה מהסיפור של הבעש''ט הידוע, שהתפילות כאן נתקעות בתקרה, כי אורייתא בלא דחילו ורחימו לא סלקא לעילא. אך לא נ''ל זלזול.
במקרה זה נראה לי מטאפורה הלקוחה מהסיפור של הבעש''ט הידוע, שהתפילות כאן נתקעות בתקרה, כי אורייתא בלא דחילו ורחימו לא סלקא לעילא. אך לא נ''ל זלזול.
אשריך שדנת לכף זכות ...
אך אין להכחיש דעדיין מתוכן הדברים נראה כ''זילזול''
 
בעלון השבועי נצבים וילך תשפ"ג
רק לי צורם הזילזול במנהג וידוי בין התקיעות והזילזול בדברי המקובלים "כאילו התקיעות נתקעות בתקרה..." זה נשמע קצת קצת כמו זילזול בדברים שאין לנו השגה בהם בכלל ...
צורם מאוד
אני דן לכף זכות שזה פליטת פה בעלמא והרב לא התכוין לזלזל, אבל זה לא נשמע טוב ...
כדוגמת מה שאמר שהמברכת אחר ההדלקה יצאו לה בנים שבאבניקים.
 
בעלון השבועי נצבים וילך תשפ"ג
רק לי צורם הזילזול במנהג וידוי בין התקיעות והזילזול בדברי המקובלים "כאילו התקיעות נתקעות בתקרה..." זה נשמע קצת קצת כמו זילזול בדברים שאין לנו השגה בהם בכלל ...
צורם מאוד
אני דן לכף זכות שזה פליטת פה בעלמא והרב לא התכוין לזלזל, אבל זה לא נשמע טוב ...
מליצה, לעורר הציבור.
 
הרב עובדיה היה שבאבניק ?? (ח''ו)
כי נראה לי שאמא שלו בירכה אחרי ההדלקה (בזמנו ככה כולם נהגו) ...
התשובה לשאלתך היא פשוטה ביותר

כי גם מי שמדליקה ואח"כ מברכת לא עברה על ברכה לבטלה לפי הב"י

וכפי שהרחבנו בזה כאן

איך הב"י ס"ל שאין בזה ברכה לבטלה
 
השיעור השבועי - שלח תשפה

צילום מסך 2025-06-24 223450.png

משהו יוכל להסביר לי מה קורה כאן?

תמיד ספרו לנו, שכאשר יש ב' דעות בשו"ע,
כוונתו להכריע לגמרי כדעה ב' (יש ויש הלכה כיש בתרא)
ומה שהביא את הדעה החולקת, הוא לא משום שיש לחשוש לה לחומרא - הס מלהזכיר
אלא רק כדי לכבד אותו, כי הוא היה גדול הדור וכו', אולם לדינא אי"צ לחשוש לה כלל והיא דעה דחויה

ופתאום פה, כאשר הדעה השניה היא לקולא,
אז משתנים הכללים, ואומרים שמרן ודאי לא פסק לחומרא מעיקר הדין והדעה החולקת היא רק לכבד
אלא מעיקר הדין הלכה כהמקילים, ורק לחומרא פסק כהמחמירים

"עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו"?!
 
השיעור השבועי - שלח תשפה

הצג קובץ מצורף 7023

משהו יוכל להסביר לי מה קורה כאן?

תמיד ספרו לנו, שכאשר יש ב' דעות בשו"ע,
כוונתו להכריע לגמרי כדעה ב' (יש ויש הלכה כיש בתרא)
ומה שהביא את הדעה החולקת, הוא לא משום שיש לחשוש לה לחומרא - הס מלהזכיר
אלא רק כדי לכבד אותו, כי הוא היה גדול הדור וכו', אולם לדינא אי"צ לחשוש לה כלל והיא דעה דחויה

ופתאום פה, כאשר הדעה השניה היא לקולא,
אז משתנים הכללים, ואומרים שמרן ודאי לא פסק לחומרא מעיקר הדין והדעה החולקת היא רק לכבד
אלא מעיקר הדין הלכה כהמקילים, ורק לחומרא פסק כהמחמירים

"עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו"?!
כיון שלפי הכללים שכתב מרן בהקדמת הב"י היה לו לפסוק כאן לכאו' כרוב הראשונים דס"ל שאין בישול אחר בישול בלח, צ"ל שמה שפסק כאן לחומרא הוא רק משם "ספק" דאורייתא לחומרא. כך כתב מרן הגרע"י בכמה מקומות בחזו"ע שבת ח"ד.

וחבל להשתמש סתם בכל מיני משפטים מיותרים.
 
כיון שלפי הכללים שכתב מרן בהקדמת הב"י היה לו לפסוק כאן לכאו' כרוב הראשונים דס"ל שאין בישול אחר בישול בלח, צ"ל שמה שפסק כאן לחומרא הוא רק משם "ספק" דאורייתא לחומרא. כך כתב מרן הגרע"י בכמה מקומות בחזו"ע שבת ח"ד.

וחבל להשתמש סתם בכל מיני משפטים מיותרים.
נ"ב. באופן כללי כמעט כל דברי הרב יצחק בשיעורים מבוארים ביתר הרחבה בספריו, ולפני שמקשים על השיעור, מומלץ לעיין מה כתב בזה בספריו.
 
כיון שלפי הכללים שכתב מרן בהקדמת הב"י היה לו לפסוק כאן לכאו' כרוב הראשונים דס"ל שאין בישול אחר בישול בלח, צ"ל שמה שפסק כאן לחומרא הוא רק משם "ספק" דאורייתא לחומרא. כך כתב מרן הגרע"י בכמה מקומות בחזו"ע שבת ח"ד.

וחבל להשתמש סתם בכל מיני משפטים מיותרים.
א. שם זה ב' עמודי ההוראה חולקים, והג' לא גילה דעתו (כמפורש בשיעור), ומרן יכול לפסוק איך שנראה לו ברוחב דעתו, והוא לא חייב לשקול פוסקים
ב. האם זהו הכלל בכל מקום שאנו לא מבינים למה מרן הכריע כדעה זו ולא כאחרת, אז אפשר לצרף שיטות?
 
א. שם זה ב' עמודי ההוראה חולקים, והג' לא גילה דעתו (כמפורש בשיעור), ומרן יכול לפסוק איך שנראה לו ברוחב דעתו, והוא לא חייב לשקול פוסקים
בית יוסף הקדמה:
"ומקום שאחד מן הג' העמודים הנזכרים לא גילה דעתו בדין ההוא והשני עמודים הנשארין חולקין בדבר הנה הרמב"ן והרשב"א והר"ן והמרדכי וסמ"ג ז"ל לפנינו אל מקום אשר יהיה שמה הרוח רוח אלהי"ן קדישין ללכת נלך כי אל הדעת אשר יטו רובן כן נפסוק הלכה".
ב. האם זהו הכלל בכל מקום שאנו לא מבינים למה מרן הכריע כדעה זו ולא כאחרת, אז אפשר לצרף שיטות?
לא הבנתי.
 
בית יוסף הקדמה:
"ומקום שאחד מן הג' העמודים הנזכרים לא גילה דעתו בדין ההוא והשני עמודים הנשארין חולקין בדבר הנה הרמב"ן והרשב"א והר"ן והמרדכי וסמ"ג ז"ל לפנינו אל מקום אשר יהיה שמה הרוח רוח אלהי"ן קדישין ללכת נלך כי אל הדעת אשר יטו רובן כן נפסוק הלכה".
ואם בכל אופן הכריע אחרת, מנין לנו שזה רק לחומרא, אולי כמה דעות שם חשובות כא', כמו שכתב כן כמה פעמים על הטור והראש ועוד?
שאלתי אם כל פעם שנראה לנו שמרן לא פסק כמו שהוא רגיל לפסוק,
אז הכלל משתנה, ויש מקום גם לדעה החולקת?
 
ואם בכל אופן הכריע אחרת, מנין לנו שזה רק לחומרא, אולי כמה דעות שם חשובות כא', כמו שכתב כן כמה פעמים על הטור והראש ועוד?
לא שייך לומר זאת, כי כתב רוב מתוך איזה ראשונים נצרך לכך. לא כתב שנראה להיכן דעת רוב הראשנים באופן כללי, אלא מתוך רשימה מסויימת, שמנה.
ולגבי בישול אחר בישול לדעת הרמב"ם הרשב"א והר"ן אין בישול אחר בישול, וכנגדם רק דעת הרא"ש שיש בישול אחר בישול בלח.
שאלתי אם כל פעם שנראה לנו שמרן לא פסק כמו שהוא רגיל לפסוק,
אז הכלל משתנה, ויש מקום גם לדעה החולקת?
לא יודע על כל פעם.
יודע שגם לגבי טוחן, כתב כך בחזו"ע שם (עמ' רנז), שמרן החמיר גם בטוחן ירק הנאכל כמות שהוא חי, ודלא כדעת ב' עמודי הוראה, ורבים שעימם. ולכן כ' שכל שיש לנו ספק נוסף לקולא. ע"ש.
 
הראש"ל אומר מרן האבא הביא עשרה ראשונים
ואני הבאתי עוד עשרים
יתכן שיש משהו שמרן האבא לא ידע?
אם כך אפשר לחלוק על מרן האבא כי יש דברים שלא ידע
ועד היום למדנו שא"א לחלוק כי הכל ידע
וצע"ג.
 
ייש"כ, כעת מובן לכולם שזה מליצה.
לפי דבריך לא מובן למה ומדוע כ. שמואלי התגולל בטענות שווא ומדוחים על הגאון הרב אופיר מלכה די"ל שאמר דבריו על דרך המליצה וצ"ע.

1750800228057.png
 
ראשי תחתית