בן מנוח
חבר ותיק
כמה שאלות בעניני חנוכה - אשמח מאד לכל תשובה על כלענין, נא לציין לאיזה אות התשובה בשאלות מתייחסת. - חנוכה שמח רן אבוחצירא
דואר נכנסחיפוש כל ההודעות עם התווית דואר נכנס
הסרת התווית דואר נכנס משיחה זו
כמה שאלות בעניני חנוכה
בס"ד
ליל כ"ה כסלו תשפ"ה נר ראשון של חנוכה
לכבוד כל תלמידי חכמים הרבנים הגאונים שליט"א מנויי גליון "מריח ניחוח" שלום וברכה וכט"ס !
אחדשה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
חנוכה שמח!
עלו לי כמה שאלות בעניני חנוכה, וזה החלי בעזר צורי וגואלי:
א. אדם שנוסע בשבת חנוכה לבית מלון יחד עם אשתו, ובנותיו (מעל בת מצוה)נשארות בבית, ושואל האם הוא חייב להדליק בבית המלון נר חנוכה בברכה (באופן שבעל המלון מסכים להדלקה בחדרים), וגם בנותיו ידליקו נר חנוכה בברכה בבית, או שהוא יוצא ידי חובה במה שמדליקות בנותיו בבית, ואינו חייב להדליק בבית המלון.
ב. אדם שבלילה הראשון של חנוכה כיבדו אותו בבית הכנסת להדליק נר חנוכה וברך ג' ברכות, ולאחר תפלת ערבית הלך למקום עבודתו (למשמרת לילה), ואשתו הדליקה בלילה הראשון נר חנוכה וברכה ג' ברכות, האם למחרת כשמדליק נרות חנוכה בביתו יברך ברכת שהחיינו בהדלקת נרות חנוכה (לדעות שאומרות שמברך אע"פ שאשתו ברכה שהחיינו), כי בלילה הראשון לא הדליק בביתו נר חנוכה ולא ברך שהחיינו על נר חנוכה, או שמא מכיון שהוא ברך שהחיינו בבית הכנסת על נרות חנוכה בלילה הראשון לא יברך שהחיינו עכשיו בבית, או שמא יש לומר שמה שברך בבית הכנסת שהחיינו היה רק מצד התקנה שמדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת, אבל באמת לא ברך שהחיינו על נר חנוכה מצד החובה שלו.
ג. כאשר מקיימים הדלקה ציבורית ברחובה של עיר ולא מקיימים במקום תפילה אלא הוא רק לפרסום הנס, וקירוב ללבבות, האם מותר לברך באופן שיודעים שרוב אלו שמגיעים להדלקת נרות חנוכה לא הדליקו וכנראה גם לא ידליקו בביתם נר חנוכה, ויתכן שנר חנוכה זה הוא להם לחובה (אע"פ שלא יוצאים בהדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת).
ד. כאשר אומרים אחר הדלקת נרות החנוכה נוסח של: "הנרות הללו אנו מדליקין" וכו', יש נוהגים לשיר את נוסח "הנרות הללו", ותוך כדי שירה כופלים את תיבות הנוסח של "הנרות הללו", האם זה מגרע, והטוב יותר שיאמרו באופן רצוף את נוסח "הנרות הללו", ואח"כ יאמרו אותו באופן של שירה, או שאין זהמגרע מה שכופלים את תיבות נוסח "הנרות הללו".
ה. בפיוט מעוז צור ישועתי, מדוע הפייט בבית "כרות קומת ברוש בקש אגגי בן המדתא" וכו'... מדוע לא כתב כרות קומת ברוש בקש המן אגגי בן המדתא, מדוע השמיט את שמו של המן, ונוות ביתי תחי' אמרה לי שיתכן שהכוונה בזה ע"ש שם רשעים ירקב שאין להזכיר שמם של הרשעים ועל כן הפייט השמיט את שמו של המן הרשע.
ו. האם נכון לברך אחד את השני בימי החנוכה בלשון: "חנוכה שמח", כי לפי מה שכתב השלחן ערוך האם אינם ימי משתה ושמחה, וז"ל: שו"ע או"ח סימן תר"ע סעיף ב', "ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות, שלא קבעום למשתה ושמחה", אמנם במגילת אנטיוכוס כתוב: "לעשות שמונה ימים האלה ימי משתה ושמחה" (אך בתרגום לארמית כתוב רק יומי חדותא, ולא כתוב משתה). וראיתי מה שציינו שם בהערות וציונים אות כ'. וכן ראיתי מה שכתב בדליות יחזקאל משם הרמב"ם ימי שמחה והלל.
ז. מה הטעם שכמה וכמה אנשים יראים ושלמים מהדרים בנר חנוכה ואין להם בנים או שיש להם בנים אך אינם תלמידי חכמים.
אשמח מאד לכל תשובה על כל ענין. נא לציין לאיזה אות התשובה בשאלות מתייחסת.
ליל כ"ה כסלו תשפ"ה נר ראשון של חנוכה
לכבוד כל תלמידי חכמים הרבנים הגאונים שליט"א מנויי גליון "מריח ניחוח" שלום וברכה וכט"ס !
אחדשה"ט כנאה וכיאה באהבה רבה!
חנוכה שמח!
עלו לי כמה שאלות בעניני חנוכה, וזה החלי בעזר צורי וגואלי:
א. אדם שנוסע בשבת חנוכה לבית מלון יחד עם אשתו, ובנותיו (מעל בת מצוה)נשארות בבית, ושואל האם הוא חייב להדליק בבית המלון נר חנוכה בברכה (באופן שבעל המלון מסכים להדלקה בחדרים), וגם בנותיו ידליקו נר חנוכה בברכה בבית, או שהוא יוצא ידי חובה במה שמדליקות בנותיו בבית, ואינו חייב להדליק בבית המלון.
ב. אדם שבלילה הראשון של חנוכה כיבדו אותו בבית הכנסת להדליק נר חנוכה וברך ג' ברכות, ולאחר תפלת ערבית הלך למקום עבודתו (למשמרת לילה), ואשתו הדליקה בלילה הראשון נר חנוכה וברכה ג' ברכות, האם למחרת כשמדליק נרות חנוכה בביתו יברך ברכת שהחיינו בהדלקת נרות חנוכה (לדעות שאומרות שמברך אע"פ שאשתו ברכה שהחיינו), כי בלילה הראשון לא הדליק בביתו נר חנוכה ולא ברך שהחיינו על נר חנוכה, או שמא מכיון שהוא ברך שהחיינו בבית הכנסת על נרות חנוכה בלילה הראשון לא יברך שהחיינו עכשיו בבית, או שמא יש לומר שמה שברך בבית הכנסת שהחיינו היה רק מצד התקנה שמדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת, אבל באמת לא ברך שהחיינו על נר חנוכה מצד החובה שלו.
ג. כאשר מקיימים הדלקה ציבורית ברחובה של עיר ולא מקיימים במקום תפילה אלא הוא רק לפרסום הנס, וקירוב ללבבות, האם מותר לברך באופן שיודעים שרוב אלו שמגיעים להדלקת נרות חנוכה לא הדליקו וכנראה גם לא ידליקו בביתם נר חנוכה, ויתכן שנר חנוכה זה הוא להם לחובה (אע"פ שלא יוצאים בהדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת).
ד. כאשר אומרים אחר הדלקת נרות החנוכה נוסח של: "הנרות הללו אנו מדליקין" וכו', יש נוהגים לשיר את נוסח "הנרות הללו", ותוך כדי שירה כופלים את תיבות הנוסח של "הנרות הללו", האם זה מגרע, והטוב יותר שיאמרו באופן רצוף את נוסח "הנרות הללו", ואח"כ יאמרו אותו באופן של שירה, או שאין זהמגרע מה שכופלים את תיבות נוסח "הנרות הללו".
ה. בפיוט מעוז צור ישועתי, מדוע הפייט בבית "כרות קומת ברוש בקש אגגי בן המדתא" וכו'... מדוע לא כתב כרות קומת ברוש בקש המן אגגי בן המדתא, מדוע השמיט את שמו של המן, ונוות ביתי תחי' אמרה לי שיתכן שהכוונה בזה ע"ש שם רשעים ירקב שאין להזכיר שמם של הרשעים ועל כן הפייט השמיט את שמו של המן הרשע.
ו. האם נכון לברך אחד את השני בימי החנוכה בלשון: "חנוכה שמח", כי לפי מה שכתב השלחן ערוך האם אינם ימי משתה ושמחה, וז"ל: שו"ע או"ח סימן תר"ע סעיף ב', "ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות, שלא קבעום למשתה ושמחה", אמנם במגילת אנטיוכוס כתוב: "לעשות שמונה ימים האלה ימי משתה ושמחה" (אך בתרגום לארמית כתוב רק יומי חדותא, ולא כתוב משתה). וראיתי מה שציינו שם בהערות וציונים אות כ'. וכן ראיתי מה שכתב בדליות יחזקאל משם הרמב"ם ימי שמחה והלל.
ז. מה הטעם שכמה וכמה אנשים יראים ושלמים מהדרים בנר חנוכה ואין להם בנים או שיש להם בנים אך אינם תלמידי חכמים.
אשמח מאד לכל תשובה על כל ענין. נא לציין לאיזה אות התשובה בשאלות מתייחסת.
באהבה רבה
חנוכה שמח ומלא הודאה והלל לה' יתברך
הצב"י רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא
מח"ס מריח ניחוח
עפולה ת"ו
חנוכה שמח ומלא הודאה והלל לה' יתברך
הצב"י רן יוסף חיים מסעוד אביחצירא
מח"ס מריח ניחוח
עפולה ת"ו
