מה ענית על הסב"ל?הצג קובץ מצורף 4872
הצג קובץ מצורף 4873
אשמח לדעת מהו 'הדבר תימה' שיש בפסקו של הרב אופיר.
הצג קובץ מצורף 4874
כבר למדונו רבותינו שצריך 'לפתוח פוסקים', ולא לפסוק מסברת הכרס, וזה מה שעשה הרב אופיר. עיין בספר פסקי תשובות שהביא את כל הפוסקים שדיברו בזה והעלו כן, ואף ציין לו להדיא, והרב יצחק התעלם מכל הנ"ל ופסק 'מסברא דנפשיה' כנגד כל האחרונים הנ"ל, ועוד כתב על הרב אופיר 'דברי תימה'. ואין לך תימה גדול מזה.
פסקי תשובות אורח חיים סימן תפט אות כד
ויש145 מי שאומר שכיון שדילג יום אחד, שוב כל ברכותיו שבירך עד עתה היו לבטלה, ולפי דבריו, במקרה שאדם יודע מראש שיהיה אנוס לדלג ספירת יום אחד, כגון אם יצטרך לעבור ניתוח ר"ל ולא יהיה באפשרותו לספור במשך יממה, יצטרך מתחילת ימי הספירה לספור בלי ברכה.
אמנם רוב146 הפוסקים דחו דבריו והסכימו שאף אם דילג יום אחד אין ברכותיו שלמפרע לבטלה, ולכן אף אם יודע מראש שיצטרך לדלג יום אחד, יספור עד ליום ההוא בברכה, ובפרט שיש לקוות שזכות המצוה תעמוד לו ויוכל לספור גם במשך היום ההוא את הספירה.
145 . עבודת הקודש להחיד"א סי' ז' אות רי"ז, ויש המביאים ראיה לדבריו מתוס' כתובות דף ע"ב ע"א (ד"ה וספרה) דמש"ה אין הנדה סופרת על ז' נקיים שמא תראה ותסתור, ובשו"ת נוב"י מה"ת יו"ד סי' קכ"ג בהגה"ה דכוונת התוס' שתהיה ברכותיה לבטלה, ובשד"ח מע' יוה"כ סי' א' סוסק"ג הקשה איך תיקנו כלל ברכה על ספיה"ע, ניחוש לשמא ימות ועכ"פ לשכחה ולמפרע יהיו ברכותיו לבטלה ונשאר בצ"ע, והרבה תירוצים נאמרו בזה וגם בענין החילוק בין ספירת זבה לספיה"ע - עיין בהרחבה בשו"ת יבי"א ח"א יו"ד סי' כ"א וס' ספיה"ע פ"ד הערה א'.
146 . קונטרס קנאת סופרים שבסו"ס שו"ת טוב טעם ודעת (להגר"ש קלוגר) סי' ל"ט, שו"ת יגל יעקב או"ח סי' ס"ד, שו"ת רב פעלים ח"ג סי' ל"ב, שו"ת בצל החכמה ח"ה סי' מ"ה, שו"ת אור לציון ח"א סי' ל"ו, שו"ת קנין תורה ח"ה סי' מ"ה, שו"ת שרגא המאיר ח"ו סי' ל"א, שו"ת אורח ישראל או"ח סי' נ"ד, ורובם הביאו את דברי הריטב"א חולין ק"ו (ד"ה אמר רב) שמי שנטל ידיו לאכילה ובירך ענט"י ושוב חזר בו מלאכול, אין ברכתו לבטלה (עיין שע"ת סי' קנ"ח), וע"ע שו"ת חת"ס יו"ד סי' ש"כ דאם נשאל על הפרשת תרו"מ וחלה לא הוי ברכתו לבטלה, א"כ ה"ה בנידו"ד דאף שיעבור ניתוח וכיוצב"ז, מ"מ מידי ספיקא לא נפקא, אולי יעזור לו השי"ת ויצליח במשך היום לספור, ובצירוף רוב הראשונים דכל יום ויום מצוה בפ"ע (ובס' הליכות שלמה פי"א הערה 35 דמש"כ משנ"ב סק"ג דלא יברכו דודאי יטעו ביום אחד, היינו דווקא לנשים שמעיקר הדין קיימ"ל שפטורות, ועוד י"ל שהכוונה שמא ימשיכו לספור בברכה והוי בחשש ברכה לבטלה), קובץ תשובות להגריש"א זצ"ל ח"ג סי' פ"ג, ובשו"ת שרגא המאיר (שם) כתב דאם יוכל לשמוע בכל יום הברכה מאחר ולצאת י"ח יעשה כן, כדי לחשוש לשיטת החיד"א.
שם מרן במחכ"ת שגה וכתב דמאמר מרדכי מעיד על המנהג ולא היו דברים מעולם.
תיעודים בבקשה.
א. אנו לא יותר חכמים מכל האחרונים שהביא הפס"ת שכתבו כן.מה ענית על הסב"ל?
עיין היטב בפסקי תשובות ותבין. שום פוסק לא אמר שאין לספור 'לכתחלה' אם יודע שלא יוכל לסיים. וכבר העלו שגם דעת הרב עובדיה כן.לפי החיד"א ועוד אחרונים זה ספק ברכה לבטלה!
וכי קיבלנו הוראות הרב עובדיה?זה הבעיה, שכותב "ובחזון עובדיה האריך להצדיק שיטה זו", ולא דן בדבריו כלל.
מה זה "רגיל להמשך אחר המ"ב"??
וכי קבלנו הוראות המשנה ברורה!?
יש לך סיבה לפסוק כמותו נגד מה שמרן זצוק"ל כתב... תכתוב סיבה!
המ"ב אם אתה לא יודע הסתמך על 10-15 אחרונים כידוע...האם הרב עובדיה ראה בענין זה דברים שהמ"ב לא ראה? כל הפוסקים היו לפני המ"ב, הוא ידע את שני הצדדים, והכריע כצד אחד.
המ"ב לא פוסק 'רק' לפי מספר האחרונים. יש לו 'עוד' שיקולים. כאן הוא ראה את 'שני הצדדים', וזה הספיק לו. הוא הרי 'מחמיר' בענין הזה. להקל הוא לא מיקל בקלות.המ"ב אם אתה לא יודע הסתמך על 10-15 אחרונים כידוע...
אני לא בא להשוות, אבל זה ברור שיש אחרונים שהמ"ב לא ראה את דבריהם.
ואם לא תדע להכריע. תאמר 'יש לי את מרן' לא מעניין אותי פסקים אחרים. זה מה שהוא עושה כלפי המ"ב...אם תכתוב סיבה לפחות למה אתה חולק אני יעיין בדבריך ואם יראה לי שאתה צודק אני יסכים
המ"ב אם אתה לא יודע הסתמך על 10-15 אחרונים כידוע...
כמה מהם מפוסקי ספרד?אליה רבה
אליה זוטא
ארצות החיים
אבן עוזר
בית יעקב
ברכי יוסף
מגן אברהם
אשל אברהם - משבצות זהב - פרי מגדים
בית חדש
טורי זהב
באר היטב
ברוך שאמר
דרכי משה
דרישה - פרישה
דרך החיים
דגול מרבבה
חיי אדם
יד אהרון
יד אפרים
ישועות יעקב
כנסת הגדולה
ביאור הגר''א
שלחן ערוך הרב
חידושי רבי עקיבא איגר
מגן גיבורים
מאמר מרדכי
לבוש
מחצית השקל
פרי חדש
לחם חמודות
עולת שבת
שערי תשובה
שאגת אריה
נהר שלום
עטרת זקנים
עבודת היום
פתחי תשובה
קצור שלחן ערוך
שנות אליהו
תבואת שור
מטה יהודה
ארצות החיים
סדר היום
שלחן ערוך האר''י
כוונות
רש''ל
מהר''י ברונא
של''ה
עולת תמיד
בכור שור
מקור חיים
ועוד
מוזכרים כמעט בכל סימן במשנה ברורה
נכוןכמה מהם מפוסקי ספרד?
מה עם
הפתח הדביר
חקרי לב
הגר"ח פלאג'י
יפה ללב
זבחי צדק
בן איש חי
ערך השלחן
ברכות המים
תעלומות לב
ויאמר יצחק
קמח סולת
קול אליהו כסא אליהו
מימי שלמה
שתלי זיתים
שלמי ציבור
חסד לאלפים
בית יהודה עייאש
חכמי מרוקו
חכמי ארם צובא
חכמי תימן
ועוד ועוד
הרב אופיר מלכה אומר וכותב דבר מעניין ואמיתי מאוד.כמה מהם מפוסקי ספרד?
מה עם
צריך לדעת ללמוד כף החיים, לפעמים הוא מביא את הדעות שיש, ב' צדדים, חכם פלוני כותב כך אבל חכם פלוני כותב, ולא זה תמיד הכרעה.הרב אופיר מלכה אומר וכותב דבר מעניין ואמיתי מאוד.
הרי הכה"ח היה לו את 'כל' הפוסקים הנ"ל שציינת.
במעל 90 אחוז מהפעמים - הוא פוסק כמו המ"ב - דוק ותשכח [מלבד דברים שקשורים לאר"י או לסב"ל]. מה זה אומר? שהפוסקים הנ"ל לא משנים 'הרבה' את התמונה, ודוק כי נכון הוא.
אינני יודע למי אתה מתכויןהלואי, בינתיים רואים שיש חסידים שוטים שחולקים על כל מה שמרן זצ"ל פוסק.
הגרי''ח סופר האריך בזה הרבה באיזהו מקומן של דברים, ואינני וזכר היכן ...צריך לדעת ללמוד כף החיים, לפעמים הוא מביא את הדעות שיש, ב' צדדים, חכם פלוני כותב כך אבל חכם פלוני כותב, ולא זה תמיד הכרעה.
תשאל את הגר"א מלכה, איך הוא מתייחס לדברי המשנ"ב שדן ומפלפל בדעות הראשונים והאחרונים בביאור הלכה ומביא ראיות ותמיהות ומדקדק בדבריהם, וזה ידוע ופשוט לכל הלומד במשנ"ב, ואיך הוא מתייחס לספר כף החיים שלא מאריך בדברי הפוסקים רק מביא דעות הפוסקים שדנים בדברי השו"ע בקיצור נמרץ זה אוסר וזה מתיר זה פוסל וזה מכשיר. כך שא"א לדעת את דעתו האמיתית וכמו שכתבתי למעלה.הגרי''ח סופר האריך בזה הרבה באיזהו מקומן של דברים, ואינני וזכר היכן ...
בכל מקרה, אולי בכודו ילמדנו איך לומדים כף החיים ? כי אותי כנראה לא לימדו ..
תשאל את הגר"א מלכה, איך הוא מתייחס לדברי המשנ"ב שדן ומפלפל בדעות הראשונים והאחרונים בביאור הלכה ומביא ראיות ותמיהות ומדקדק בדבריהם, וזה ידוע ופשוט לכל הלומד במשנ"ב, ואיך הוא מתייחס לספר כף החיים שלא מאריך בדברי הפוסקים רק מביא דעות הפוסקים שדנים בדברי השו"ע בקיצור נמרץ זה אוסר וזה מתיר זה פוסל וזה מכשיר. כך שא"א לדעת את דעתו האמיתית וכמו שכתבתי למעלה.
ועוד חזון למועד.