ספרי אור לציון - לרבינו הגדול חכם בן ציון אבא שאול זצוק"ל

[מתוק מדבש]

 

[נוריאל עזרא]

זה לא נכון. ראה ביחו"ד ח"ז לגבי מעוברת בת"ב דחוי. שהתקיף בלשון יחיד. "גנבא וכו'".

אינו לפני כעת אך עיקר ההשגה הוא ביביע אומר. ובכל אופן עיקר הטענה להסיר אחריות מהרב בנציון זצ"ל ואין טענה כ"כ נגד התלמידים שסברו שזה דעת רבם זה לא שהם טעו בהלכה אלא הביאו דברים כהוויתם או שניסו ליישב דעת רבם רק שהגר"ע זצ"ל סובר שאלו דברים שנאמרו בלימוד או בדרך וכדו' וסובר שכנגדם שדברים כאלו אין לסמוך למעשה.

 

[בר ששת]

אינו לפני כעת אך עיקר ההשגה הוא ביביע אומר. ובכל אופן עיקר הטענה להסיר אחריות מהרב בנציון זצ"ל ואין טענה כ"כ נגד התלמידים שסברו שזה דעת רבם זה לא שהם טעו בהלכה אלא הביאו דברים כהוויתם או שניסו ליישב דעת רבם רק שהגר"ע זצ"ל סובר שאלו דברים שנאמרו בלימוד או בדרך וכדו' וסובר שכנגדם שדברים כאלו אין לסמוך למעשה.

במחילה, ישנם המון קלטות בקול הלשון וניתן לראות שם את שיטת הפסיקה של הגרב"צ.
אי אפשר לומר על כל דבר ששאלו אותו בדרך. או נאמרו בלימוד.
שיטת הפסיקה שלו ידועה כשיטת חכמי ספרד לדורותיהם, לפני שהגרע"י חידש את שיטתו. כך שלא ניתן בשום פנים לומר דברים אלו.

 

[אלישמע]

במחילה, ישנם המון קלטות בקול הלשון וניתן לראות שם את שיטת הפסיקה של הגרב"צ.
אי אפשר לומר על כל דבר ששאלו אותו בדרך. או נאמרו בלימוד.
שיטת הפסיקה שלו ידועה כשיטת חכמי ספרד לדורותיהם, לפני שהגרע"י חידש את שיטתו. כך שלא ניתן בשום פנים לומר דברים אלו.

גם כשאדם עונה בדרך,
בד"כ הוא עונה אליבא דשיטתו שבכל השנה.
(וכמו שמקובל בכל מיני ספרים אחרים, וד"ל...).

 

[נוריאל עזרא]

במחילה, ישנם המון קלטות בקול הלשון וניתן לראות שם את שיטת הפסיקה של הגרב"צ.
אי אפשר לומר על כל דבר ששאלו אותו בדרך. או נאמרו בלימוד.
שיטת הפסיקה שלו ידועה כשיטת חכמי ספרד לדורותיהם, לפני שהגרע"י חידש את שיטתו. כך שלא ניתן בשום פנים לומר דברים אלו.

זה לא מענייני כעת אם הטענה נכונה או לא ולא על זה באתי, אני סומך על האור לציון, רק התייחסתי לטענה שתמורת הצלת כבודו של האור לציון בעצם מפנים הטענה לעורך שכביכול לא יודע ללמוד.

 

[המתבונן]

דעתי הקטנה בנידון ספרי מרן האור לציון. שכפי שרואים יש באמת ב' שיטות לימוד והכרעה. ולכאורה מיותר כל הויכוחים, יש מח' בהרבה נידונים, כמו שיש מח' בין שאר פוסקי ההלכה. לכאורה זה מסוג הדברים והטענות לכאן ולכאן שלא יגמרו לעולם..קצת כמו הפאה נוכרית וכדומה. ונראה בפשטות שאלו ואלו דברי אלוק' חיים. וכל אחד יעשה כפי הנהגתו הבנתו חיבורו. כך נ"ל.

 

[כאחד העם]

שכפי שרואים יש באמת ב' שיטות לימוד והכרעה. ולכאורה מיותר כל הויכוחים,

הבעיה מתחילה שצד א' טוען שצד ב' לא קיים
וע"ז בעצם נסוב האשכול

כולם מסכימים [בכל אופן אני] שיש תמיד מח' ושיש ב' שיטות וב' היבטים

אך הבעיה מתחילה- שיש מסרבים להכיר שיש בכלל צד שני, וטוענים שכלל לא נאמר כזה צד באו"ל כי הצד הזה הרי ודאי הוא טעות והוא לא קיים, ולכן על כרחך שהוא לא אמר כזה צד, אלא זה טעות התלמיד הטועה וכד'

 

[המתבונן]

אבל גם ההולכים בשיטת מרן הגרע"י יש בציבור הליטאי שנגד פסיקותיו מאוד, ולדעתם לא קיים בכלל מהלך כזה, לא לגיטימי. וכן על פסקי אגרות משה חלקם בכל אופן, לא הכל התקבל. וכן פסקי חזון איש, יש שלא קיבלו את כל פסיקותיו ורק תלמידו החזונישניקים מקפיד מאוד בזה. נכון שיש הבדל אין צד לא לגיטימי לא קיבלו לא נוהגים כך. אבל הרעיון שכבר היה לעולמים וזה בעוד פוסקים, וכל אחד ילך לפי הנהגתו חיבורו והבנתו. כך נ"ל. אין צורך לדבר בכלל בשום דבר רק בלימוד ובהבנה והוכחה והתחברות לשיטה זאת או אחרת.

 

[כאחד העם]

אבל גם ההולכים בשיטת מרן הגרע"י יש בציבור הליטאי שנגד פסיקותיו מאוד, ולדעתם לא קיים בכלל מהלך כזה, לא לגיטימי

בגלל זה אנו
"כותל המזרח"

מה עמדות האשכנזים לא מעניין אותנו כרגע בנושא זה

אבל הרעיון שכבר היה לעולמים וזה בעוד פוסקים, וכל אחד ילך לפי הנהגתו חיבורו והבנתו. כך נ"ל.

זה ברור אולי לי ולך
אבל לאחרים זה לא ברור, ולכן תולים את דברי הר' בן ציון ז"ל בתלמיד טועה וכד'

 

[המתבונן]

ז

בגלל זה אנו
"כותל המזרח"

מה עמדות האשכנזים לא מעניין אותנו כרגע בנושא זה

זה ברור אולי לי ולך
אבל לאחרים זה לא ברור, ולכן תולים את דברי הר' בן ציון ז"ל בתלמיד טועה וכד'

זה מה שאני טוען- שוב- אפשר לדבר לגופו של דבר בלימוד. את שאר הטענות והויכוחים פחות רלונטי, היות שיש עוד פוסקים שבחוגים מסוימים שיטתם אינה שיטה או לא רווחת או לא מקובלת וכדומה. וכל אחד ממשיך כפי מנהגו התחברותו והבנתו.
והכל בסדר כבר היה לעולמים שתי צדדים ואפילו קיצוניים..מכבדים את כולם אפשר להבין או לנסות להבין כל צד- והעיקר כל אחד יהיה בטוח במקומו, כי כשבטוחים נשאר רק הדיבור בלימוד, זה בסדר וטוב אדרבה.

 

[עת שערי רצון]

וכתב ע''ז בלשון חריפה הרב י''ח סופר, בהקדמתו לאחד ה'משנה ברורה' עם פוסקי ספרד למיניהם (שצצים כל ב' וה', לא זוכר איזה מהדורא, ראיתי את זה פעם בשטיבל'ך ב'מנחה')אולי אחד החכמים דהכא יודע ע''מ מדובר ?
מי משכיר שיעלה (מדבר שם שאין כזה דבר 'פוסקים ספרדים' ו'פסוקים אשכנזים', חוץ ממח' מרן והגהה)
למעשה הוא צודק. הבית יוסף פוסק לפעמים כמ והרמב''ם והרי''ף והרשב''א והרמב''ן שהיו ספרדים
ולפעמים כמו הרא''ש ורבנו תם ורבנו גרשום והטור ועוד שהיו אשכנזים
לא מכיר כזה מושג 'עדות' בתורה.
תורה אחת היא.

 

[שמעון טרבלסי]

וכתב ע''ז בלשון חריפה הרב י''ח סופר, בהקדמתו לאחד ה'משנה ברורה' עם פוסקי ספרד למיניהם (שצצים כל ב' וה', לא זוכר איזה מהדורא, ראיתי את זה פעם בשטיבל'ך ב'מנחה')אולי אחד החכמים דהכא יודע ע''מ מדובר ?
מי משכיר שיעלה (מדבר שם שאין כזה דבר 'פוסקים ספרדים' ו'פסוקים אשכנזים', חוץ ממח' מרן והגהה)
למעשה הוא צודק. הבית יוסף פוסק לפעמים כמ והרמב''ם והרי''ף והרשב''א והרמב''ן שהיו ספרדים
ולפעמים כמו הרא''ש ורבנו תם ורבנו גרשום והטור ועוד שהיו אשכנזים
לא מכיר כזה מושג 'עדות' בתורה.
תורה אחת היא.

כנראה כוונתך למשנ"ב מאורות.
הרבה מדבריו שם אינם מוסכמים.

 

[עת שערי רצון]

כנראה כוונתך למשנ"ב מאורות.
הרבה מדבריו שם אינם מוסכמים.

השאלה מהם ה''מוסכמות'' שלך, ועל מי זה לא מוסכם.
ודי בזה.

 

[עת שערי רצון]

בכל מקרה, פשוט וברור, שעניינים שתלוים בסברא, בירור מציאות וכדו', ולא בכללי פסיקה ומנהג, אין עדיפות על פסקי חזון עובדיה, אור לציון וכו', לספרדים, מאשר פסקי החזון איש, רש''ז אוירבך, הרב אלישיב ור''נ קרליץ ...
והבוחר יבחר.

 

[שמעון טרבלסי]

השאלה מהם ה''מוסכמות'' שלך, ועל מי זה לא מוסכם.
ודי בזה.

על הפוסקים. כגון מש"כ שם שהיכא שמור"ם לא חולק על השו"ע בני ספרד נהיגין כוותיה (וכמדומה שהציג בזה רק צד אחד), וע"ז בנה את ענין קבלת הוראות המשנ"ב לבני ספרד כשלא נחלק על השו"ע. (ולקושטא אף בני אשכנז עדיין לא קיבלוהו כולם).

 

[עת שערי רצון]

על הפוסקים. כגון מש"כ שם שהיכא שמור"ם לא חולק על השו"ע בני ספרד נהיגין כוותיה (וכמדומה שהציג בזה רק צד אחד),

זה די מוסכם בפוסקים המפורסמים כחיד''א ובא''ח, גם כשלא כתבו כן להדיא, אפשר לראות שע''פ רוב יעדיפו את הרמ''א
וגם חוץ מזה ה'כללים' הם גמישים, כידוע, ואכמ''ל.

וע"ז בנה את ענין קבלת הוראות המשנ"ב לבני ספרד כשלא נחלק על השו"ע. (ולקושטא אף בני אשכנז עדיין לא קיבלוהו כולם).

לא בנה, ולא בנין.
א. לא זוכר מה כתוב שם, חבל לדון על סמך זכרונות, ועל כגון דא כתיב 'זכרון לפניך בשחק'
ב. בניגוד לכף החיים, המשנה ברורה כן מכריע ומאוד מנומק, ומאידך כמעט אף פעם לא שולל לגמרי איזה שיטה וכדו', קשה לומר שיש 'הוראות המשנה ברורה', בסה''כ הוא כמעט לא מחדש כלום, והכל זה מגן אברהם או פרי מגדים ב''ח גר''א ושארי אחרונים, שבא''ח וכה''ח ועוד גם פוסקים כמותם, רק שהמ''ב מנמק וכו'.
בכל אופן, היות ואין לנו ספר אחר כהמ''ב, אין שום סיבה לא ללכת על פיו, זולת כשיש איזה מנהג אחר, או דבר ידוע, ולא גרע מקבלת מרן דאמרינן סב''ל ומנהג נגדו, והקבלה היא כללית מאוד, וכבר כתבו שה''כללים'' בפסיקה, בכל מה שקשו להנ''ל, 'גמישים'. זה לא כן-לא, שחור-לבן, מרן-לא מרן, וכו'

 

[שמעון טרבלסי]

זה די מסוכם בפוססקים המפורסמים כחיד''א ובא''ח, גם כשלא תכבו כן להדיא, אפשר לראות שע''פ רוב יעדיפו את הרמ''א

יש הבדל בין יעדיפו לבין קבלת דבריו.

לא בנה, ולא בנין.
א. לא זוכר מה כתוב שם,

אם אינך זוכר איך אתה כותב שלא בנה וכו'?

ב. בניגוד לכף החיים, המשנה ברורה כן מכירע ומאוד מנומק, ומאידך כמעט אף פעם לא שולל לגמרי איזה שיטה וכדו', קשה לומר שיש 'הרואות המשנה ברורה', בסה''כ הוא כמעט לא מחדש כלום, והכל זה מגן אברהם או פרי מגדים ב''ח גר''א ושארי אחרונים, שבא''ח וכה''ח ועוד גם פוסקים כמותם, רק שהמ''ב מנמק וכו'.
בכל אופן, היות ואין לנו ספר אחר כהמ''ב, אין שום סיבה לא ללכת על פיו, זולת כשיש איזה מנהג אחר, או דבר ידוע, ולא גרע מקבלת מרן דאמרינן סב''ל ומנהג נגדו, והקבלה היא כללית מאוד, וכבר כתבו שה''כללים'' בפסיקה, בכל מה שקשו להנ''ל, 'גמישים'. זה לא כן-לא, שחור-לבן, מרן-לא מרן, וכו'

לא כתבתי שיש ענין לא ללכת על פיו, השאלה האם בני ספרד מחוייבים או קיבלו ע"ע ללכת על פיו, או שיכולים ללכת כחיד"א/בא"ח/כה"ח/אול"צ/יבי"א, וכד'.

 

[מתוק מדבש]

לא כתבתי שיש ענין לא ללכת על פיו, השאלה האם בני ספרד מחוייבים או קיבלו ע"ע ללכת על פיו, או שיכולים ללכת כחיד"א/בא"ח/כה"ח/אול"צ/יבי"א, וכד'.

ודאי שלא מחויבים.
ואף א' לא העלה ע"ד כן.
רק שכן נתקבל להורות על הרוב, לחשוש לחומרות מור"ם.
ואמנם מרן הגרע"י שיטה חדשה יש לו בזה, אבל כבר הגר"ש וזנר בשבט הלוי השיב ע"ד.
שו"ת שבט הלוי חלק ג סימן א
אשר הציע כב' לפני למחות נגד רב מפורסם אשר נדפס בשמו באיזה ירחון שכ' על הרמ"א זי"ע שהאמת ניתנת להאמר שכמעט רוב הדברים בהג"ה אינם עניני הלכה יסודיים כל כך ובדרך כלל אינם אלא ע"פ מנהגים מקומיים בארצות אשכנז ע"כ.
באמת לולא שכ' כב' שהכותב הוא רב מפורסם, לא הייתי מאמין שנמצא אפילו בדורנו הירוד בעוה"ר מי שמכנה עצמו רב צורב ות"ח לכתוב דברים יורדים חדרי בטן על רבן של ישראל רבינו הרמ"א שזה ארבע מאות שנה נתקבלו פסקיו והלכותיו כהלכות בית הלל אחרי שיצא הבת קול.
והנה רבינו הקדוש הגה"ק בעל השל"ה זי"ע תלמיד המהרש"ל בעל פלוגתי' דרמ"א - כתב בשער האותיות אות ק' וז"ל עוד הנני מודיע אתכם הנה רבותינו גדולי האחרונים מהר"ש לוריא ז"ל - והגאון מהר"ם איסרלן ז"ל כל אחד מהם חיבר וסידר או"ה וכמה פעמים מחולקים וכבר יצא טבעו של הגאון מהרמ"א ז"ל - לילך אחריו ולפסוק כמותו בוודאי מן השמים זכה לזה כמו שנפסק כבית הלל, אף על גב דב"ש הוי חריפי יע"ש - ועוד שם ד"ה עתה כ' ולא ארשום במקום שמהרש"ל מתיר ורמ"א אוסר דלא יש נפקותא מזה אחר דפסקינן בדור הזה אחר הרמ"א ומי יקל ראש וכו' יע"ש - דאף דזה לבני אשכנז ובני ספרד קבלו עליהם דעת מרן הב"י - מכ"מ כבר כתב הגאון החיד"א זצ"ל בתשובת חיים שאל ח"א סימן ט"ו דבאיסור והיתר גם הם חוששין לכתחילה לדעת הרמ"א יע"ש.
ומה לי להאריך בכלל זה דכל ישראל יוצאים ביד רמ"א ומרן הח"ס מסר נפשו כל ימיו להעמיד פסקי הרמ"א כידוע מתשובותיו וכבר ידוע זה לכל בר בי רב דחד יומא - כי דברי הרמ"א הם רוב רובם דברי רבותינו הראשונים התוס' - הרא"ש הג"ה מיי' ומרדכי התה"ד ומהרי"ו וכל גאוני קדם אשר השמיט אותם מרן הב"י או דחה דבריהם על פי יסודי פסקיו וכמבואר בהקדמתו, ורבינו הרמ"א נטה אהלו אליהם בהכריעו כסברתם או החמיר כדבריהם בדעתו הקדושה, ובעזר שניתן לו מן השמים, וגם מנהגיו הטובים והקדושים מלבד מקומות בודדים נתקבלו בכל תפוצות ישראל, וכבר נדפסו כללי לשונות הרמ"א, וחלוקי לשונו הקדוש - במקום שכותב וכך נוהגים או והכי נהוג - או וכן המנהג ועיין בשדי חמד מערכת חתן אות כ"א העתיק הרבה בזה, ומש"כ הכותב הזה שח"ו דבריו אינם יסודיים - הנה הוא חולק על רבותינו הסמ"ע - המג"א הט"ז והש"ך הח"מ וב"ש, שממש מסרו נפשם על הבנת רבינו הרמ"א להעמיד פסקיו - וכן נהגו כל גאוני עולם עד היום הזה ועיין בסוף תשובת חות יאיר הוב"ד בפ"ת חו"מ סימן כ"ה ס"ק ב' - דכל דברי רמ"א כדבר משנה הם והטועה בהם כטועה בדבר משנה יע"ש, ושמעתי מפי הגאון חזון איש זי"ע בענין למוד המהרש"א שחדלו בזמן הזה, אמר הפלא שקרוב לארבע מאות שנה הי' המהרש"א רבן של ישראל רק הדור הזה רוצה להפוך קערה על פיה ומה לנו להאריך בפשוט.
ולא היה כדאי להשיב על הדברים הנ"ל לולא שידענא שחיים אנו בדור שמדפיסים יחד באין מבדיל קודש וחול, טהור ולא טהור, ובפרט הנערים מתפעלים מכל דבר נדפס והדור העני הזה לא קבל המסורה שלו מפי מעתיקי שמועה אמיתים ויש חשש שיטילו דופי ח"ו במנהיגי עולם, ע"כ יצאנו מגדרינו לכבוד תורת משה אמת של הרמ"א ז"ל ולכבוד יסודי הוראה אשר בית ישראל נשען עליהם.

 

[שמעון טרבלסי]

ודאי שלא מחויבים.
ואף א' לא העלה ע"ד כן.
רק שכן נתקבל להורות על הרוב, לחשוש לחומרות מור"ם.
ואמנם מרן הגרע"י שיטה חדשה יש לו בזה, אבל כבר הגר"ש וזנר בשבט הלוי השיב ע"ד.
שו"ת שבט הלוי חלק ג סימן א
אשר הציע כב' לפני למחות נגד רב מפורסם אשר נדפס בשמו באיזה ירחון שכ' על הרמ"א זי"ע שהאמת ניתנת להאמר שכמעט רוב הדברים בהג"ה אינם עניני הלכה יסודיים כל כך ובדרך כלל אינם אלא ע"פ מנהגים מקומיים בארצות אשכנז ע"כ.
באמת לולא שכ' כב' שהכותב הוא רב מפורסם, לא הייתי מאמין שנמצא אפילו בדורנו הירוד בעוה"ר מי שמכנה עצמו רב צורב ות"ח לכתוב דברים יורדים חדרי בטן על רבן של ישראל רבינו הרמ"א שזה ארבע מאות שנה נתקבלו פסקיו והלכותיו כהלכות בית הלל אחרי שיצא הבת קול.
והנה רבינו הקדוש הגה"ק בעל השל"ה זי"ע תלמיד המהרש"ל בעל פלוגתי' דרמ"א - כתב בשער האותיות אות ק' וז"ל עוד הנני מודיע אתכם הנה רבותינו גדולי האחרונים מהר"ש לוריא ז"ל - והגאון מהר"ם איסרלן ז"ל כל אחד מהם חיבר וסידר או"ה וכמה פעמים מחולקים וכבר יצא טבעו של הגאון מהרמ"א ז"ל - לילך אחריו ולפסוק כמותו בוודאי מן השמים זכה לזה כמו שנפסק כבית הלל, אף על גב דב"ש הוי חריפי יע"ש - ועוד שם ד"ה עתה כ' ולא ארשום במקום שמהרש"ל מתיר ורמ"א אוסר דלא יש נפקותא מזה אחר דפסקינן בדור הזה אחר הרמ"א ומי יקל ראש וכו' יע"ש - דאף דזה לבני אשכנז ובני ספרד קבלו עליהם דעת מרן הב"י - מכ"מ כבר כתב הגאון החיד"א זצ"ל בתשובת חיים שאל ח"א סימן ט"ו דבאיסור והיתר גם הם חוששין לכתחילה לדעת הרמ"א יע"ש.
ומה לי להאריך בכלל זה דכל ישראל יוצאים ביד רמ"א ומרן הח"ס מסר נפשו כל ימיו להעמיד פסקי הרמ"א כידוע מתשובותיו וכבר ידוע זה לכל בר בי רב דחד יומא - כי דברי הרמ"א הם רוב רובם דברי רבותינו הראשונים התוס' - הרא"ש הג"ה מיי' ומרדכי התה"ד ומהרי"ו וכל גאוני קדם אשר השמיט אותם מרן הב"י או דחה דבריהם על פי יסודי פסקיו וכמבואר בהקדמתו, ורבינו הרמ"א נטה אהלו אליהם בהכריעו כסברתם או החמיר כדבריהם בדעתו הקדושה, ובעזר שניתן לו מן השמים, וגם מנהגיו הטובים והקדושים מלבד מקומות בודדים נתקבלו בכל תפוצות ישראל, וכבר נדפסו כללי לשונות הרמ"א, וחלוקי לשונו הקדוש - במקום שכותב וכך נוהגים או והכי נהוג - או וכן המנהג ועיין בשדי חמד מערכת חתן אות כ"א העתיק הרבה בזה, ומש"כ הכותב הזה שח"ו דבריו אינם יסודיים - הנה הוא חולק על רבותינו הסמ"ע - המג"א הט"ז והש"ך הח"מ וב"ש, שממש מסרו נפשם על הבנת רבינו הרמ"א להעמיד פסקיו - וכן נהגו כל גאוני עולם עד היום הזה ועיין בסוף תשובת חות יאיר הוב"ד בפ"ת חו"מ סימן כ"ה ס"ק ב' - דכל דברי רמ"א כדבר משנה הם והטועה בהם כטועה בדבר משנה יע"ש, ושמעתי מפי הגאון חזון איש זי"ע בענין למוד המהרש"א שחדלו בזמן הזה, אמר הפלא שקרוב לארבע מאות שנה הי' המהרש"א רבן של ישראל רק הדור הזה רוצה להפוך קערה על פיה ומה לנו להאריך בפשוט.
ולא היה כדאי להשיב על הדברים הנ"ל לולא שידענא שחיים אנו בדור שמדפיסים יחד באין מבדיל קודש וחול, טהור ולא טהור, ובפרט הנערים מתפעלים מכל דבר נדפס והדור העני הזה לא קבל המסורה שלו מפי מעתיקי שמועה אמיתים ויש חשש שיטילו דופי ח"ו במנהיגי עולם, ע"כ יצאנו מגדרינו לכבוד תורת משה אמת של הרמ"א ז"ל ולכבוד יסודי הוראה אשר בית ישראל נשען עליהם.

דברי הרב וואזנר אינם קשורים לנ"ד כלל, אלא לענין בירור כוונת הרמ"א עצמו.

ובגוף ד' השבט הלוי, אצרף מש"כ בזה:
האם חולק על מרן השו"ע בעיקר הדין או רק אומר את מנהגם - מרן עט"ר זיע"א בקול סיני (עמ' 391) כ' שע"פ רוב מודה בעיקר הדין ורק מבאר מנהגם, ובשו"ת שבט הלוי ח"ג (סי' א) כ' בתוקף נגד דברים אלו, ועי' למו"ר הראש"ל שליט"א, בעין יצחק ח"ג (עמ' תקצז) מש"כ לסייע דברי מרן אביו זיע"א מדברי הקדמת הרמ"א לספרו תורת חטאת. ובילקו"י פסח ח"א (עמ' עד והלא') הביא שבשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"א סי' עה) כ' דהרמ"א הביא ד' החולקין לחלוק כבוד למנהג במקום שנהגו כן. ושכ"ה בתשו' מהר"ם זיסקינד (סי' ד), ושכ"מ בש"ך (יו"ד סג סקי"ג. ובסי' שטו אות ד). שאפי' במקום שהמחבר הביא דעה אחת, והרמ"א כתב י"א, דעת המחבר היא עיקר. והביאו הפמ"ג (בכללי או"ה סעיף ג). וכ"כ בדברי חיים (אה"ע ח"א סימן צה), שאע"פ שהרמ"א הגיה על דברי מרן שי"א וכו'. כיון שלא סיים וכן עיקר, מודה הרמ"א להלכה כדעת מרן. (אלא שבפמ"ג שם נסתפק בזה, די"ל דבדרבנן אזלינן לקולא, דר"ל דהוי ספק). וכ"כ בשו"ת הרי"ם (או"ח סי' ד). וכ"כ בשד"ח (כללי הפוסקים סי' יד אות יד) בשם הגר"ד בן הפנ"י, שאמר שקבלה בידו כן מאביו. ושבשו"ת בית שערים (יו"ד סי' ז) כתב שדעת מרן עיקר בכה"ג שלא סיים הרמ"א והכי הלכתא. עכת"ד. ושם (עמ' תרכ והלא') הרחיב בזה. ע"ש. ולכאורה ממש"כ הרמ"א בהקדמה לדרכי משה שאחת ממטרות חיבורו על הב"י היא "תוכחת מגולה בענין פסק הלכה בענין פסק הלכה וכו' עם השגות בדברי הרב במקומות הרבה בדברים הנוגעים בפסק הלכה". עכ"ל. ומוכח שבא לחלוק גם בעיקרא דדינא. (וע"ע בילקו"י ד' המינים עמ' קמד).

 

[מתוק מדבש]

דברי הרב וואזנר אינם קשורים לנ"ד כלל, אלא לענין בירור כוונת הרמ"א עצמו.

ובגוף ד' השבט הלוי, אצרף מש"כ בזה:
האם חולק על מרן השו"ע בעיקר הדין או רק אומר את מנהגם - מרן עט"ר זיע"א בקול סיני (עמ' 391) כ' שע"פ רוב מודה בעיקר הדין ורק מבאר מנהגם, ובשו"ת שבט הלוי ח"ג (סי' א) כ' בתוקף נגד דברים אלו, ועי' למו"ר הראש"ל שליט"א, בעין יצחק ח"ג (עמ' תקצז) מש"כ לסייע דברי מרן אביו זיע"א מדברי הקדמת הרמ"א לספרו תורת חטאת. ובילקו"י פסח ח"א (עמ' עד והלא') הביא שבשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"א סי' עה) כ' דהרמ"א הביא ד' החולקין לחלוק כבוד למנהג במקום שנהגו כן. ושכ"ה בתשו' מהר"ם זיסקינד (סי' ד), ושכ"מ בש"ך (יו"ד סג סקי"ג. ובסי' שטו אות ד). שאפי' במקום שהמחבר הביא דעה אחת, והרמ"א כתב י"א, דעת המחבר היא עיקר. והביאו הפמ"ג (בכללי או"ה סעיף ג). וכ"כ בדברי חיים (אה"ע ח"א סימן צה), שאע"פ שהרמ"א הגיה על דברי מרן שי"א וכו'. כיון שלא סיים וכן עיקר, מודה הרמ"א להלכה כדעת מרן. (אלא שבפמ"ג שם נסתפק בזה, די"ל דבדרבנן אזלינן לקולא, דר"ל דהוי ספק). וכ"כ בשו"ת הרי"ם (או"ח סי' ד). וכ"כ בשד"ח (כללי הפוסקים סי' יד אות יד) בשם הגר"ד בן הפנ"י, שאמר שקבלה בידו כן מאביו. ושבשו"ת בית שערים (יו"ד סי' ז) כתב שדעת מרן עיקר בכה"ג שלא סיים הרמ"א והכי הלכתא. עכת"ד. ושם (עמ' תרכ והלא') הרחיב בזה. ע"ש. ולכאורה ממש"כ הרמ"א בהקדמה לדרכי משה שאחת ממטרות חיבורו על הב"י היא "תוכחת מגולה בענין פסק הלכה בענין פסק הלכה וכו' עם השגות בדברי הרב במקומות הרבה בדברים הנוגעים בפסק הלכה". עכ"ל. ומוכח שבא לחלוק גם בעיקרא דדינא. (וע"ע בילקו"י ד' המינים עמ' קמד).

כל כוונת היעב"ץ ודיעמיה שהרמ"א זה לא רמב"ם שא"א לחלוק עליו
אבל ודאי שדבריו מחייבין, ואינו עוד איזה שו"ת שנמצא בספריה, ועל הרוב הלכה כמותו. ועיקר ההלכה וההוראה כדבריו.
עכ"פ לבני אשכנז ודאי, אלא שבני ספרד קיבלו דבריו בהרבה מקומות ובפרט לחומרא.
ומה דמשמע מדבריך כאילו זה עוד ספר, אסור לומר כן.