תכלא דפזלון

[מעל ההגיון]

כבר דשו בו רבים

חשבתי אולי על דרךלהסביר זאת בצורה מאוד פשוטה

הנה, זה פשוט וברור כי ודאי לא אחז הגר"י שליט"א שזה קונטרס היתולי, וזו ההנחה הראשונה והברורה בענין זה (ז"א: זה ברור כי לא אחז שזה קונטס היתולי לא היה מעתיק ממנו, ופשוט)

עכשיו, למעשה התיייחס לזה הגר"י שליט"א כאילו יש קונטרס כ"ש בעלמא, שמחדש ענין שיש שני זה ושני זה וכו'

ולרגע לא חשב הגר"י כי כ"ה באמת, אלא שחשב שיש דרך שכזו בעולם
והיינו, בדרך של מחשבה וכדומה (ודמה לעצמך כאילו היו אומרים כן בשם רבי משה שפירא וכי"ב, הרי לכאורה ודאי שייך לומר דבר כזה בצורה של מחשבה או דרש או מה שלא יהיה
אך עכ"פ ודאי שלא חשב מעולם שבאמת היו שני אברהם וכו'
וזה פשוט

ולמכיר דרכו של הגר"י שליט"א (ולכאורה זה שורש רוב ההשגות עליו והיינו, שהרבה פעמים יש כמו חוסר דיוק בדבריו מרוב עוז רצונולהביא הכל ולחשבן הכל, ואכ"מ) הוא מאוד פרפקציוניסט וכו'
ולכן כאשר ראה שיש מהלך שכזה (וכאמור הוא לא אחז שזה היתולי, ולענ"ד עצם זה ודאי אינה בעיה, ואולי אף בדיוק ההפך, כילא דימה שיכתבו משהו שכזה בצורה היתולית לרום מעלתו, וכש"נ פשוט חשב שיש מהלך שכזה) הביאו כדי לכסות את כל התמונה כדרכו להביא כל מה שרק שייך לנידון


ולפ"ז הרי אם כבר יש הערה כ"ש עליו הרי היא שלא אחז שזה קונטרס היתולי, ולכאורה כש"נ זו אינה הערה כלל, וגא"כ ודאי אין כאן את כלמה שעשו מזה, ופשוט

נ.ב.
אני אישית חושב כי זה בדיוק ההפך: צריך להיות ממש אבל ממש טיפש (או קנאי...) כדי לחשוב שהגר"י נפל בטעות כה פשוטה, ובהכרח כפי שהסברתי (או כי"ב)

ועיקר הענין הוא שמעולם לא דימה הגר"י את מה שכל ילד יודע - ולחשוב שהיו באמת שני אברהם וכו', וברור!​

 

[מתוק מדבש]

התפעלתי מכשרונך דון לכף זכות וכל הדן לזכות וכו'

 

[מרנן ורבנן]

כבר דשו בו רבים

חשבתי אולי על דרךלהסביר זאת בצורה מאוד פשוטה

הנה, זה פשוט וברור כי ודאי לא אחז הגר"י שליט"א שזה קונטרס היתולי, וזו ההנחה הראשונה והברורה בענין זה (ז"א: זה ברור כי לא אחז שזה קונטס היתולי לא היה מעתיק ממנו, ופשוט)

עכשיו, למעשה התיייחס לזה הגר"י שליט"א כאילו יש קונטרס כ"ש בעלמא, שמחדש ענין שיש שני זה ושני זה וכו'

ולרגע לא חשב הגר"י כי כ"ה באמת, אלא שחשב שיש דרך שכזו בעולם
והיינו, בדרך של מחשבה וכדומה (ודמה לעצמך כאילו היו אומרים כן בשם רבי משה שפירא וכי"ב, הרי לכאורה ודאי שייך לומר דבר כזה בצורה של מחשבה או דרש או מה שלא יהיה
אך עכ"פ ודאי שלא חשב מעולם שבאמת היו שני אברהם וכו'
וזה פשוט

ולמכיר דרכו של הגר"י שליט"א (ולכאורה זה שורש רוב ההשגות עליו והיינו, שהרבה פעמים יש כמו חוסר דיוק בדבריו מרוב עוז רצונולהביא הכל ולחשבן הכל, ואכ"מ) הוא מאוד פרפקציוניסט וכו'
ולכן כאשר ראה שיש מהלך שכזה (וכאמור הוא לא אחז שזה היתולי, ולענ"ד עצם זה ודאי אינה בעיה, ואולי אף בדיוק ההפך, כילא דימה שיכתבו משהו שכזה בצורה היתולית לרום מעלתו, וכש"נ פשוט חשב שיש מהלך שכזה) הביאו
כדי לכסות את כל התמונה כדרכו
להביא כל מה שרק שייך לנידון


ולפ"ז הרי אם כבר יש הערה כ"ש עליו הרי היא שלא אחז שזה קונטרס היתולי
ולכאורה כש"נ זו אינה הערה כלל
וגא"כ ודאי אין כאן את כלמה שעשו מזה

ופשוט

נ.ב
אני אישית חושב כי זה בדיוק ההפך: צריך להיות ממש אבל ממש טיפש (או קנאי...) כדי לחשוב שהגר"י נפל בטעות כה פשוטה, ובהכרח כפי שהסברתי (או כי"ב)

ועיקר הענין הוא שמעולם לא דימה הגר"י את מה שכל ילד יודע - ולחשוב שהיו באמת שני אברהם וכו', וברור!​

חמוד אבל לא מתקבל, מעבר לסיומת שם ש"יש שני איוב אחד היה ואחד לא היה"

 

[עת שערי רצון]

אני בעד לדון בדבריו, ועוד שכבר בשלהי שנת תש''פ זכיתי להיות מבין הראשונים שזכו לגלות שיש 2 איוב ו-2 יעקב אבינו, והתפלאתי למה לקח 3.5 שנים עד שזה התפרסם בעולם וצ''ע. יש לי עשרות הערות על ספריו במהלך השנים, ועוד חזון למועד.

 

[ידידיה]

כבר דשו בו רבים

חשבתי אולי על דרךלהסביר זאת בצורה מאוד פשוטה

הנה, זה פשוט וברור כי ודאי לא אחז הגר"י שליט"א שזה קונטרס היתולי, וזו ההנחה הראשונה והברורה בענין זה (ז"א: זה ברור כי לא אחז שזה קונטס היתולי לא היה מעתיק ממנו, ופשוט)

עכשיו, למעשה התיייחס לזה הגר"י שליט"א כאילו יש קונטרס כ"ש בעלמא, שמחדש ענין שיש שני זה ושני זה וכו'

ולרגע לא חשב הגר"י כי כ"ה באמת, אלא שחשב שיש דרך שכזו בעולם
והיינו, בדרך של מחשבה וכדומה (ודמה לעצמך כאילו היו אומרים כן בשם רבי משה שפירא וכי"ב, הרי לכאורה ודאי שייך לומר דבר כזה בצורה של מחשבה או דרש או מה שלא יהיה
אך עכ"פ ודאי שלא חשב מעולם שבאמת היו שני אברהם וכו'
וזה פשוט

ולמכיר דרכו של הגר"י שליט"א (ולכאורה זה שורש רוב ההשגות עליו והיינו, שהרבה פעמים יש כמו חוסר דיוק בדבריו מרוב עוז רצונולהביא הכל ולחשבן הכל, ואכ"מ) הוא מאוד פרפקציוניסט וכו'
ולכן כאשר ראה שיש מהלך שכזה (וכאמור הוא לא אחז שזה היתולי, ולענ"ד עצם זה ודאי אינה בעיה, ואולי אף בדיוק ההפך, כילא דימה שיכתבו משהו שכזה בצורה היתולית לרום מעלתו, וכש"נ פשוט חשב שיש מהלך שכזה) הביאו כדי לכסות את כל התמונה כדרכו להביא כל מה שרק שייך לנידון


ולפ"ז הרי אם כבר יש הערה כ"ש עליו הרי היא שלא אחז שזה קונטרס היתולי, ולכאורה כש"נ זו אינה הערה כלל, וגא"כ ודאי אין כאן את כלמה שעשו מזה, ופשוט

נ.ב.
אני אישית חושב כי זה בדיוק ההפך: צריך להיות ממש אבל ממש טיפש (או קנאי...) כדי לחשוב שהגר"י נפל בטעות כה פשוטה, ובהכרח כפי שהסברתי (או כי"ב)

ועיקר הענין הוא שמעולם לא דימה הגר"י את מה שכל ילד יודע - ולחשוב שהיו באמת שני אברהם וכו', וברור!​

אשריך שכשמך כן אתה.

 

[משיב כהלכה]

תכלא דפזלון הוזכר כאן בפורום כמה וכמה פעמים, כשהעיקר חסר מן הספר. להלן הקטע בילקוט יוסף, הקונטרס המקורי (שאינו אלא שני דפים), והמדבקות החדשות שהודבקו על הספרים כתחליף להסבר או התנצלות.

 

[משיב כהלכה]

הקטע ההיתולי "תכלא דפזלון" שהעתיק הגר"י יוסף בשלימותו לילקוט יוסף, מכוסה במדבקות:

 

[עת שערי רצון]

והיינו, בדרך של מחשבה וכדומה (ודמה לעצמך כאילו היו אומרים כן בשם רבי משה שפירא וכי"ב, הרי לכאורה ודאי שייך לומר דבר כזה בצורה של מחשבה או דרש או מה שלא יהיה​

זה בכלל לא סגנון של מו''ר ר' משה שפירא זצוק''ל, תקרא קצת בספרים של שיעוריו שיוצאים לאחרונה, כל דבריו ברורים כשמש בצהריים, ואין כלל מקום לטעות בהם אלא למי שאינו בקי בתורתו
באופן אישי, כשהבן שלי הראה לי לראשונה את הקטע הנ''ל לפני כ-4 שנים, בדקות הראשונות חשבתי כנ''ל, אבל כחשחבתי זה ממש לא הסתדר עם כל המהלך שם ששהוא ניסה להוכיח שזה לא התכלת בגלל שאפשר לומר שהיו 2 חלזונות, איך נכנסו לפה יעקב אבינו ואיוב ?? אם תאמר שכוונתו לא''י של מעלה כמו שמצינו שי גן עדן עליון גן עדן תחתון וכו' ירושלים של מעלה וירושלים של מטה וכו' אבל איך כ''ז קשור לחלזון ארגמן קהה קוצים, הרי אנחנו דנים על חילזון הנמצא לפנינו, לא חלזון של גן עדן העליון... והנחתי בצ''ע כמה שנים מפני כבודו של אותו ת''ח...

 

[מעל ההגיון]

זה בכלל לא סגנון של מו''ר ר' משה שפירא זצוק''ל, תקרא קצת בספרים של שיעוריו שיוצאים לאחרונה, כל דבריו ברורים כשמש בצהריים, ואין כלל מקום לטעות בהם אלא למי שאינו בקי בתורתו
באופן אישי, כשהבן שלי הראה לי לראשונה את הקטע הנ''ל לפני כ-4 שנים, בדקות הראשונות חשבתי כנ''ל, אבל כחשחבתי זה ממש לא הסתדר עם כל המהלך שם ששהוא ניסה להוכיח שזה לא התכלת בגלל שאפשר לומר שהיו 2 חלזונות, איך נכנסו לפה יעקב אבינו ואיוב ?? אם תאמר שכוונתו לא''י של מעלה כמו שמצינו שי גן עדן עליון גן עדן תחתון וכו' ירושלים של מעלה וירושלים של מטה וכו' אבל איך כ''ז קשור לחלזון ארגמן קהה קוצים, הרי אנחנו דנים על חילזון הנמצא לפנינו, לא חלזון של גן עדן העליון... והנחתי בצ''ע כמה שנים מפני כבודו של אותו ת''ח...

נו באמת

פשוט למדי שלא התכונתי לר"מ שפירא דוקא

אלא שהמציאות היא שיש באפשר לחשוב שחוג לימודי מסוים כגון מחשבה וכדומה יכול לומר כן ע"ד דרש שכזו וכי"ב

 

[מעל ההגיון]

התפעלתי מכשרונך דון לכף זכות וכל הדן לזוכת וכו'
אם הגעת עד כאן
אז אולי תמשיך ללמד זכות על מרן שליט"א גם בפרשיית מעשה ב"ד? רצ"ב.

אולי בהמשך בע"ה

 

[שושלתא דדהבא]

חשבתי אולי על דרךלהסביר זאת בצורה מאוד פשוטה​

למה צריך לשבור את הראש מתחת לאדמה עם תירוצים מוזרים כאלה?

בסדר, קרתה טעות והשתרבב קונטרס היתולי לתוך הספרים. נחרב העולם?
יש הרבה מאוד ספרים שהיו בהם הרבה טעויות, אז מה קרה?

 

[עת שערי רצון]

אלא שהמציאות היא שיש באפשר לחשוב שחוג לימודי מסוים כגון מחשבה וכדומה יכול לומר כן ע"ד דרש שכזו וכי"ב

גם כדברים האלו חשבתי, אבל אם תקרא באמת את כל המהלך שם, קשה לומר את זה, אולי בתור לימוד ''זכות'' אפשר לחשוב כך ...
אבל עדיין קשה מי שכותב/מחבר ספר, צריך לעיין בעומק העיון בכל קטע שהוא מביא/מצטט וכו' ובעיון קל בקטע הנ''ל כל אחד מבחין שמדובר בליצנות לשמה ולא באיזה רעיון מחשבתי עמוק

 

[מעל ההגיון]

למעשה הטעות היא באמת קשה, ואני חושב שאדרבה, דוקא חלק מהזלזול הוא לומר: נו שוין, מה כבר קרה

כי הרי ממי שאתה באמת מצפה שלא יטעה בזה לא היית פוטרו כלאחר יד באמירת כזה דבר

ואני עם כל רובי ההערות שיש לי עליו, עכ"פ ברור לי שלא יטעה מר שכזו טעות שילד לא יטעה בה

ולכן ודאי שכן צריך ליישב זאת, ורק בצורה המתאימה

ולעניות דעתי הדרך היחידה המתקבלת על הדעת להסביר את הטעות היא כפי שכתבתי

 

[שושלתא דדהבא]

קודם כל אני לא חושב שהתירוץ שלי מוזר
אם הראש שלך נשבר מכזה תירוץ אז אולי באמת עדיף שתגדל יותר שער
אני חושב שאתה מוזר שאתה מחלק ציונים לתירוצים
אולי התירוץ קצת מסובך, אבל כן לכאורה הוא היחיד שיתכן

סליחה, צודק. לא התכוונתי לפגוע.
רק אמרתי שגם אם קרתה טעות - לא סוף העולם.
וכי אין עוד טעויות בעולם הספר?

ועכ"פ העולם תפס זאת ללעג וקלס כידוע

מי שתפס תפס, ומי שלא לא תפס
יש לי תחושה שרבים מהתופסים זה כאלו שמרן הראש"ל דיבר נגד רבותיהם בחריפות והם נעלבו
אז כשהייתה סוף סוף הזדמנות להראות שטעה - ששו ועלצו עליה, וואי תראו הרב טעה.

וזה בכלל לא הענין, אלא שגם אם זו טעות עכ"פ מה ההסבר לה
הרי לכל דבר יש הסבר
וזה שזו טעות לא מסביר מדוע היא קרתה...

הסברים אפשריים שחשבתי הרגע ולא מן הנמנע שיש אחרים:

1. אחד העורכים הכניס את זה בטעות לספר
2. מישהו חדר למחשב והכניס את זה בכוונה תחילה לפני העימוד כדי לגרום לפשלה
3. המעמד הכניס את זה בטעות או בכוונה ולא עשו הגהה אחרי זה

וגם את"ל שהרב טעה בעצמו.
כן! וואי, מרן הראש"ל הוא אדם גדול, תלמיד חכם, צדיק יותר ממני וממך, ועדיין הוא טעה!
קבלו קטע, הוא לא מלאך והוא יכול לטעות.
במיוחד כשתסכים איתי שיש לו כמה דברים על הראש, והספר יצא בזמן בו כיהן כרבה הראשי של מדינת ישראל.

מצפה להתנצלות!

קיבלת. סליחה ומחילה!
באמת כאן בפורום השיח רגוע בדרך כלל ולא אישי, ואני אוהב את זה ומתנצל.

 

[שושלתא דדהבא]

כי הרי ממי שאתה באמת מצפה שלא יטעה בזה לא היית פוטרו כלאחר יד באמירת כזה דבר

למה? מה קרה?
הרי גם על הצד שלך שמרן שליט"א הכניס את זה במו ידיו ולא שזה נכנס על ידי מישהו אחר (שזה צד סביר מאוד מאוד בעיני)
הרי אתה לא באמת חושב שאם היה מעיין בקונטרס קצת לא היה מבין שזה שטות.
(אפילו שאני יכול לחשוב על כמה מהחברה פה שיהנו לדמיין שכך)

אלא מה, יכול להיות שלא עיין מספיק לפני שהעלה אותו? יכול להיות שמישהו הפנה אותו ולא הספיק לעיין היטב?
אולי. ולכן מה?

ובמיוחד שלהזכירך, מרן הראשון לציון שליט"א מוציא ספר כל כמה חודשים, והספר יצא בזמן בו כיהן כרב ראשי, תפקיד שדורש השתתפות במאות אירועים ושיעורים בשנה, אלפי פגישות ושיחות, תשובות לשאלות קשות מגופי מדינה רשמיים, בתי חולים, בטחון וכדומה, טיפול בבתי דין כשרות וכו' וכו'. וכל זאת לפני הטיפול בכלל הציבור שבאים להתייעץ ולבקש ברכה ולקבל הסכמה וכו'.
אז הייתה טעות, מה קרה?

למה יש כאלו שעד כדי כך נהנים לנפנף בה בהתרגשות?


אני לא שואל עליך, אולי ההסבר שלך טוב ואולי לא.

אני אומר כללית. יש כאלה ששוב ושוב מזכירים את תכלא דפזלון.
יאללה הבנו, בתוך עשרות ספרי שו"ת שנכתבו על ידי אחד מגדולי התורה העסוקים והטרודים ביותר - התגלו כמה טעויות.
בראבו. אפשר לחזור לסדר היום.

 

[הלכה למעשה]

הבהרה:

לאחר דיונים ומחשבה רבה, הוחלט לא למחוק את הנושא, ולאפשר דיון לגופו של ענין.

אך חלופת המחיקה היא לעמוד באופן תמידי עם היד על ההדק, לערוך או למחוק כל תגובה שתסטה מגופו של ענין, שהוא - הערה על הנדפס בילקוט יוסף.

הסינון יעשה ע"י שיקול דעתנו, ונשתדל לעשותו באופן אובייקטיבי: מחד שמירה על כבודו של נשוא האשכול, ומאידך שמירה על כבודם של הכותבים.

נא לא להטריד את ההנהלה בשאלות וטענות, אנו עושים כמיטב יכולתנו לאזן בין הצדדים.

תודה

 

[מעל ההגיון]

הבהרה:

לאחר דיונים ומחשבה רבה, הוחלט לא למחוק את הנושא, ולאפשר דיון לגופו של ענין.

אך חלופת המחיקה היא לעמוד באופן תמידי עם היד על ההדק, לערוך או למחוק כל תגובה שתסטה מגופו של ענין, שהוא - הערה על הנדפס בילקוט יוסף.

הסינון יעשה ע"י שיקול דעתנו, ונשתדל לעשותו באופן אובייקטיבי: מחד שמירה על כבודו של נשוא האשכול, ומאידך שמירה על כבודם של הכותבים.

נא לא להטריד את ההנהלה בשאלות וטענות, אנו עושים כמיטב יכולתנו לאזן בין הצדדים.

תודה

ישר כח

רק בבקשה שלא יהפוך להיות דומה לשאר הפורומים (שהם נפלאים וכבודם במקומם מונח, וכוונתי אך ורק לנקודה הזו, שגם אותה הם עושים מכוונות טהורות ודאי מר כדאית ליה ומר כדאית ליה, אך לכאורה בסופו של דבר זה גם מגרע המון מהענין)

ולמחוק רק מה שבאמת לא לענין

ושוב ישר כח עצום (וסליחה על ההטרדה, אורייתא קא מרתחא לי)

 

[מתוק מדבש]

אני רוצה לתזכר,
ס' אור לציון שיו"ל ע"י א' מגאוני הדור לכו"ע,
לא יצא ע"י מחברו
והוא נכתש בכל מקום אפשרי לדעת מה יצא ממנו? כמה מדויק? מה סבר בדיוק?
אף אחד לא חשב שיש בזה פחיתות כבוד למרן המחבר,
וכל טעות שיש שם, פורסמה בכל את'ר ואתר,
ואף שיש לחלק בין שם לכאן, אבל גם יש ללמוד.

 

[משיב כהלכה]

הסברים אפשריים שחשבתי הרגע ולא מן הנמנע שיש אחרים:

1. אחד העורכים הכניס את זה בטעות לספר
2. מישהו חדר למחשב והכניס את זה בכוונה תחילה לפני העימוד כדי לגרום לפשלה
3. המעמד הכניס את זה בטעות או בכוונה ולא עשו הגהה אחרי זה

וכל מה שכתבת אינו נכון. ידוע לכל תלמידיו ומקורביו שרבי יצחק יוסף עצמו יושב עם מחשב נייד בעצמו והוא מקליד ומעמד ושולח לדפוס, ללא עזרת מאן דהו. וכן העיד לי תלמידו שהיה מקורב אליו מאוד.

וחסידיו התהדרו ביבול ספריו שכותב ועושה הכל בעצמו ללא עזרת עורכים.

כמו כן, אין קרדיט לעורכים בספרי ילקוט יוסף. וזאת גם הוצאת שם רע, לומר שיש עורכים והם אינם מקבלים קרדיט כלשהו.

ולאחר ששלח לדפוס אין אפשרות לשנות את קובץ הPDF ולהכניס בו טקסט כל כך ארוך שמשנה את כל סדר העמודים.

האפשרות שמאן דהו חדר למחשב, לקוחה מסרט בדיוני. ואם כן, למה לא שמענו תירוץ זה עד עכשיו ממנו או מחסידיו?

ואם המעמד אשם בזה, או אחד העורכים שאינם קיימים (שזה בלאו הכי מטיל צל כבד על כל סדרת ילקוט יוסף שאי אפשר לסמוך עליה), מדוע לא פורסם שמו באופן שיטהר את שמו של רבי יצחק יוסף?

 

[מרנן ורבנן]

התוכן שם לא עבר רק 'העתק-הדבק' אלא עבר עריכה קלה.

 

[משיב כהלכה]

תיתכן מציאות שאדם מעתיק ומדביק ועורך ללא התבוננות כלל בתוכן.

 

[אור תורה]

אגב היום בעידן המחשבים. השבוע עיינתי בשו"ת של ת"ח ידוע בדור האחרון זצ"ל וראיתי שנכפלו בתשובה א' כמה פעמים אותה פיסקה, שבהעתק הדבר יכול להיווצר שנכפל ונשלש אותו נושא.

וכבר ידוע שהנושא הזה כבר דשו בו בפורומים אחרים. וראיתי שם שכתב א', שבעל הילקו"י נעזר בכמה אברכים שמביאים לו מי שכתב בנושא שהוא כותב בו, ואחד שלח לו את ענין התכלת, ושם הסביר איך נכנס לספר בטעות, ואיני יודע איך בדיוק הדבר נעתק לתוך הספר, אבל בעידן המחשב הכל יכול להיות.

אבל מי שרוצה לחזור ולדון בזה כמובן לש"ש, ה' יודע ובוחן כליות ולב.

 

[מאמין בניסים]

כבר דשו בו רבים

חשבתי אולי על דרךלהסביר זאת בצורה מאוד פשוטה

הנה, זה פשוט וברור כי ודאי לא אחז הגר"י שליט"א שזה קונטרס היתולי, וזו ההנחה הראשונה והברורה בענין זה (ז"א: זה ברור כי לא אחז שזה קונטס היתולי לא היה מעתיק ממנו, ופשוט)

עכשיו, למעשה התיייחס לזה הגר"י שליט"א כאילו יש קונטרס כ"ש בעלמא, שמחדש ענין שיש שני זה ושני זה וכו'

ולרגע לא חשב הגר"י כי כ"ה באמת, אלא שחשב שיש דרך שכזו בעולם
והיינו, בדרך של מחשבה וכדומה (ודמה לעצמך כאילו היו אומרים כן בשם רבי משה שפירא וכי"ב, הרי לכאורה ודאי שייך לומר דבר כזה בצורה של מחשבה או דרש או מה שלא יהיה
אך עכ"פ ודאי שלא חשב מעולם שבאמת היו שני אברהם וכו'
וזה פשוט

ולמכיר דרכו של הגר"י שליט"א (ולכאורה זה שורש רוב ההשגות עליו והיינו, שהרבה פעמים יש כמו חוסר דיוק בדבריו מרוב עוז רצונולהביא הכל ולחשבן הכל, ואכ"מ) הוא מאוד פרפקציוניסט וכו'
ולכן כאשר ראה שיש מהלך שכזה (וכאמור הוא לא אחז שזה היתולי, ולענ"ד עצם זה ודאי אינה בעיה, ואולי אף בדיוק ההפך, כילא דימה שיכתבו משהו שכזה בצורה היתולית לרום מעלתו, וכש"נ פשוט חשב שיש מהלך שכזה) הביאו כדי לכסות את כל התמונה כדרכו להביא כל מה שרק שייך לנידון


ולפ"ז הרי אם כבר יש הערה כ"ש עליו הרי היא שלא אחז שזה קונטרס היתולי, ולכאורה כש"נ זו אינה הערה כלל, וגא"כ ודאי אין כאן את כלמה שעשו מזה, ופשוט

נ.ב.
אני אישית חושב כי זה בדיוק ההפך: צריך להיות ממש אבל ממש טיפש (או קנאי...) כדי לחשוב שהגר"י נפל בטעות כה פשוטה, ובהכרח כפי שהסברתי (או כי"ב)

ועיקר הענין הוא שמעולם לא דימה הגר"י את מה שכל ילד יודע - ולחשוב שהיו באמת שני אברהם וכו', וברור!​

נמתין למהדורה הבאה, אם כדבריך, זה אמור להישאר עלי ספר.

 

[עת שערי רצון]

פשוט למדי שלא התכונתי לר"מ שפירא דוקא

ר' משה שפירא זצ"ל היה נלחם נגד השטחיות כל חייו, ועל כך בנויה כל תורתו על עיון מעמיק בדברי חז"ל ובעלי הקבלה והחסידות... לכן לא מתאים בעליל ליחס אליו משפט כזה או אחר...

 

[עת שערי רצון]

מכל מקום יש הרי לנו מסקנא שאין לסמוך על שום ספר בעינים עצומות, וכ"ש כאן כי לא משנה איזה תירוץ ינתן, זה מוריד מערכו של הספר - במחכת"ר של המחבר שליט"א
ובכלל, הרי כבר קי"ל שאין לסמוך כלל על ספרי ליקוטים וכו' למעשה לולי עיון במקורות וכו' וחס ושלום לא להיות אנשים שטחיים... ולא הבנתי על מה יצא הקצף, אני מוצא כל הזמן עשרות טעויות וכו' בכל ספרי הליקוטים וכו' לאו דוקא ילקוט יוסף, עוד הרבה שאין המקום להזכירם, כך שלא הבנתי על מה יצא הקצף דוקא על ילקוט יוסף ולא על ... ו- ...

 

[ראש פינה]

סיכום דברי הטוענים כאן:
ישנו תוכן שנכנס לספר ילקוט יוסף של מרן הראשון לציון הגאון הגדול רבי יצחק יוסף שליט"א, חבר מועצת חכמי התורה ומגדולי מרביצי התורה בדורנו.
התוכן הנ"ל נראה להדיא שאין מקומו שם, ואכן המו"לים עמדו על טעותם ותקנוה באמצעות מדבקות.

כיצד זה קרה?
יתכן וזו טעות העורך או המעמד, יתכן וזו ט"ס של המחבר שליט"א מסיבה כלשהי.
יש שמסיקים מכוח טעות זו מסקנות לגבי כלל האמור בספר, ויש טוענים שזו טעות אפשרית ולגיטימית כפי שמוצאים טעויות בספרים רבים.
יראה כ"א זאת כראות עיניו, ונהרא נהרא ופשטיה.

מכאן ואילך - נראה שהנושא מוצה.
כלל ההודעות שאינן נוגעות לגוף העניין עצמו - נמחקו, והשרשור ננעל.
אם למאן דהו יהיה הסבר או מידע חדש ומשמעותי, שיפנה להנהלה ונכניס ידנית.

ויחזור לתלמודו.