משנה אחרונה
חבר פעיל
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 99
פפושדו - דעת רבותינו
- יוזם האשכול זולדן
- תאריך התחלה
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 571
על הפפושדו יש לברך ''על ביעור חמץ''...
כך שמעתי בשם הגר''מ אליהו זצ''ל
כך שמעתי בשם הגר''מ אליהו זצ''ל
ומ"מ נלע"ד דאף שכ' בבאה"ל בכ"ד דכל שיש שיטה הסוברת דשרי דאחר הפסח אף אם לא מכרו מותר לאכולו אף אם לא נמכר
בנ"ד אף אחר הפסח חייב לבערו, כיון שהכל תלוי במציאות ולא במחלוקת הפוסקים, והמציאות שיש מים, ומחמיץ ובכה"ג לא מצאנו מי שיאמר דיש לסמוך על טעיות ודו"ק.
בנ"ד אף אחר הפסח חייב לבערו, כיון שהכל תלוי במציאות ולא במחלוקת הפוסקים, והמציאות שיש מים, ומחמיץ ובכה"ג לא מצאנו מי שיאמר דיש לסמוך על טעיות ודו"ק.
עלון של הרב נקי (הוא מדבר על זה הרבה)
במצורף יש תגובות לדברי הרב אופיר מלכא
במצורף יש תגובות לדברי הרב אופיר מלכא
יש תשובות להכל חוץ מחומרי ההתפחה.
בזה הם לא מבינים. עושים עצמם כאילו מבינים.
לא יודעים את המציאות העדכנית ומכשילים את כולם בספק חמץ.
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 571
עד כמה שידוע לי הגר''א בקשי דורון זצ''ל, החמיר ב''פפושודו'' וסבר שהוא (ספק) חמץ
הרב אופיר טעה בזה שכתב שכיום אין חומר זה.
עיין במאמר של הרב עידוא אלבה שהועלה לעיל שהוא זה שגילה את הענין והרחיב בזה.
כדאי שתעיין בתשובתו ובמו"מ שהיה בינו לבין הרב שמעון ללוש ותבין הכל.
שוב, כדאי שתעיין טוב. חבל על המלל המיותר.
הרב אלבה היה הראשון שגילה את החשיפה החדשה שהחומר הנ"ל 'מיוצר' דרך השריה במים, והוא גם 'פולט' מים בתנור.
הרב ללוש הוא הראשון שכתב להתיר דבר זה, מה שלא כתב אף אחד אחר לפניו, שהרי לא ידעו מזה.
כך שמצות אלו כיום הם יותר בהיתר הרב ללוש מאשר בהיתר הרב עובדיה
משנה אחרונה
חבר פעיל
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 99
הם מגיעים בטענה שלא יתכן שהרב עובדיה הכשיל את עם ישראל באכילת חמץ, כי אין הקב"ה מביא תקלה ע"י צדיקים, ולכן בודאי שזה כשר.
זה הא' ב', וכך צריך להתחיל את הסוגיא.
מכאן ואילך פירושא היא זיל גמור.
נ.ב.
בתוס' בכל דוכתי כתבו שרק בדבר מאכל שאסור 'בעצם' נאמר כלל זה ולא בדבר המותר שנאסר בזמן מסויים עי"ש. ולכן כלל זה לא שייך בנידון הפפשודו.
ואולי נהפוך את הסוגיא הזו לעיקר. בגדר אין הקב"ה מביא תקלה ע"י צדיקים וכו'.
יש להוסיף שהם מביאים בתור 'ראיה' לדבריהם את העדות שאחד מהרבנים האוסרים הגיע לביתו של הרב עובדיה, והרב עובדיה אמר לו: אתה טוען שאני האכלתי את עם ישראל חמץ במשך 50 שנה? תסתלק מהבית, והוציאו בחרי אף.
זוהי אחת הראיות שלא יכול להיות שהרב עובדיה האכיל חמץ, שהרי כך הוא טען שזה לא יתכן, וע"כ שהכל כשר. יאכלו ענוים וישבעו...
זוהי אחת הראיות שלא יכול להיות שהרב עובדיה האכיל חמץ, שהרי כך הוא טען שזה לא יתכן, וע"כ שהכל כשר. יאכלו ענוים וישבעו...
ובאמת הרב ללוש הנזכר הוציא עוד חוברת ליישב דברי רבו שהעיקר במשקל ולא בנפח.
הגם שמי שמעיין היטב רואה שהגרע"י ג"כ הבין נפח.
אבל כיון שהוחלט למפרע שדעתו משקל, יש ליישב.
כדאי לפתוח את ספרו איך מסביר שהעיקר כמשקל,
בזכותו כל המעיין בסוגיא מבין מיד שאין צד שני להסוברים נפח כלל ועיקר בשום צד ואופן שיהיה.
מבהיל ומחריד ממש.
הגם שמי שמעיין היטב רואה שהגרע"י ג"כ הבין נפח.
אבל כיון שהוחלט למפרע שדעתו משקל, יש ליישב.
כדאי לפתוח את ספרו איך מסביר שהעיקר כמשקל,
בזכותו כל המעיין בסוגיא מבין מיד שאין צד שני להסוברים נפח כלל ועיקר בשום צד ואופן שיהיה.
מבהיל ומחריד ממש.
גם כל המדידות שלהם הם עורבא פרח. עבודה בעינים. עבדו על עצמם ועל הציבור שאם ממעכים מצה בתוך מזרק יוצא כמו המשקל.
מדדו מצה בתוך מים וראו שהנפח שוה למשקל... [עם הבליעה של המים בתוך המצה]. ועוד כל מיני שטויות והבלים.
לזה כיוונתי
"הסביר" בגאונות איך הנפח והמשקל שוים ועושה סרטונים ובזה מיישב דברי רבו בהבלים שלא נודעו כמותם בבית המדרש מימות עולם.
כל הכת שנתחדשה בדור האחרון על המצוה החדשה שעדיין לא כתובה בס' החינוך "מצוה ליישב" דברי מרן הגרע"י, כמוה בעיני הטרוטות כעקירת התורה ממש.
כל תלמידי בריסק נתרגלו להקשות! על הגר"ח והגרי"ז,
כך גם תלמיד החת"ס! כמבואר בכל ספרי דורו,
כך בכל הדורות.
כך היה אומר הגרש"ז אוריבך לתלמידיו בקול תורה
אם אתם רואים קושיא עלי בשש"כ,
אל תחכו! תרוצו להגיד לי! אולי אתקן! אולי טעיתי,,,, גדולה ענוה.
ולא ראינו שבניו הגר"ש הגר"ע, המציאו מצוה ליישב דברי אביהם.
פולט מים בתנור בחום של 60 מעלות.
אף אדם לא התיר מעולם דבר כזה לסמוך על מים עם אפיה מיד.
הרי אסור לעשות כזה דבר, אלא ש'אם לש' תאפה מיד. אין שום היתר בעולם לעשות כן לכתחלה.
וזה מלבד הבעיה של החומר עצמו שהוא מתפיח והם כותבים סברות הכרס לומר שאינו נקרא חימוץ.
1. מים גמורים או נוזל כלשהו שמתערב עם היין ושאר המרכיבים?
2. בשביל זה תצטט את שאר הדברים שכתבתי... לא כתבתי שמותר לכתחילה, כתבתי שעכ"פ מבחינה זו אין כאן ספק חמץ - כמו שכתבת לעיל.
3. זה עניין אחר לגמרי אלא בפשטות אינך צודק בזה, כי אם אין מרכיבי חמץ אז גם אם יש ניפוח זה לא מספיק בשביל להמציא החמצה. הראיה הפשוטה היא מי פירות אינם מחמיצים - אף שמתנפחים. בכל מקרה נדמה לי שהרב עובדיה דן בזה בספריו.
נערך לאחרונה:
שלחו לי קישור לסרטון שמוכיח (מהמציאות לא מדיונים וכד') שזה לא מחמיץ.
הסרטון חסום לי בנטפרי.
נערך לאחרונה:
הבעיה היא שגם קמח עם מים רגילים בזמננו לא מחמיצים. תנסה ותבדוק.
כך שאו שאתה מתיר לעשות קמח עם מים ללא 'ח"י רגעים' או שאתה אומר 'אני לא יודע ולא מבין את דברי חז"ל לאור המציאות כיום, ולכן איני זז ממה שאמרו הם'.
האם אתה יודע מה זה 'החמצה'?
אף אחד לא יודע בזמננו מה זה.
יש השערות ונסיונות להבין את דברי חז"ל לאור המציאות וכל אחד אומר הגדרה אחרת.
ולכן כל מה שהם מתירים הם סברות כרסיות בעלמא באיסורי דאוריתא.
יש סוגיא של שמרי יין ומחלוקת איך להסביר את התוס' כידוע.
ומחמת זה נתיר ספק חמץ?
לא מדובר בתמיהות על מנהג ברכת האילנות בשבת או מחוץ לעיר...
מדובר בספק חמץ שאין לנו מושגים בכלל בכל ענין ההחמצה.
דבר שלא היה בעולם בזמן חז"ל והשו"ע מי לוקח עליו אחריות על כתפו??
הרי רבא כבר אמר [עירובין נ"ג ע"א] אנן כי אצבעתא בקירא לסברא. ומה נענה אנן??
נושאים דומים:
