השיעור השבועי של הגר"י יוסף - העלון, הערות והארות (4)

[כאחד העם]

מנהג קדום למרן, האמנם?​

בילקו"י ח"ג תפילה [כרך ב] מהדו' תשפ"א הביא גבי "נפילת אפיים" שהמנהג שלא ליפול על פניהם "הוא מנהג קדום עוד לפני מרן השו"ע".

ובמקורות שם לעניין זה שנהגו שלא ליפול על פניהם, הכי קדום שמצא בעניין הוא "ר' חיים פלאג'י" שמעיד שיש בדורו שנהגו הכי, [אלא שהוא לא מסכים עמהם, ואומר שלא טוב הם עושים יעו"ש].

והוא היה כ- 300 שנה אחרי מרן השו"ע – ולזה קורא "מנהג קדום קודם מרן"

האמנם?????



ר' חיים פלאג'י, ר' אליהו מני, זבחי צדק, והבא"ח.

הם המקורות שהביאו העניין והעידו על זה

[ואמרתי על דרך המליצה, דשמא כוונתו שזה מנהג שקדם למרן, היינו "מרן אביו ז"ל"]​

 

[אברימי]

מנהג קדום קודם מרן

הוא כותב שהמנהג היה קודם מרן? (או שזה רק "מנהג נגד מרן").

 

[כאחד העם]

הוא כותב שהמנהג היה קודם מרן? (או שזה רק "מנהג נגד מרן").

אם אתה מכיר את הנושא
הרב עובדיה המציא כלל, שאם זה מנהג קדום [והיינו מנהג שקדם לשו"ע] אז אפי' שהוא נגד מרן לא משנים את המנהג

ולכן מה שכתב בנו ר' יצחק, "מנהג קדום נגד מרן"
כוונתו להורות שאע"פ שזה נגד מרן כיון שזה "מנהג קדום" [לפני השו"ע] יש לקיימו, ולכן אנו הספרדים ממשיכים המנהג הזה ולא נופלים על פניהם

וע"ז השבתי מה שהשבתי יעוי"ש

 

[ידידיה]

הרב עובדיה המציא כלל, שאם זה מנהג קדום [והיינו מנהג שקדם לשו"ע] אז אפי' שהוא נגד מרן לא משנים את המנהג

אגב, למה מרן זצ"ל שינה את מנהג קהיר שהש"ץ יקריא גם תיבת יברכך לכהנים נגד דעת מרן?

 

[פתחיה]

אגב, למה מרן זצ"ל שינה את מנהג קהיר שהש"ץ יקריא גם תיבת יברכך לכהנים נגד דעת מרן?

1. מנהג קדום למרן
2. פוסקים בהלכות תפילה כהאר"י
3. ביציאת מצרים נאמר 'ובני ישראל יוצאים ביד רמה' - הרי שבמצרים פסקו כהרמ"א

 

[כאחד העם]

אגב, למה מרן זצ"ל שינה את מנהג קהיר שהש"ץ יקריא גם תיבת יברכך לכהנים נגד דעת מרן?

1. מנהג קדום למרן

אם הבנתי נכון הוא "שינה את המנהג" כך שלא הבנתי מה התכונת שזה קדום למרן

 

[ידידיה]

מנהג קדום למרן

אדרבא הנח להם במנהגם

פוסקים בהלכות תפילה כהאר"י

למה? לא בשמים היא!

ביציאת מצרים נאמר 'ובני ישראל יוצאים ביד רמה' - הרי שבמצרים פסקו כהרמ"א

הרמ"א מתייחס למנהג הזה?

 

[פתחיה]

אם הבנתי נכון הוא "שינה את המנהג" כך שלא הבנתי מה התכונת שזה קדום למרן

התכוונתי שכ"א צריך לבחור איזו תשובה הכי מתאימה

 

[פתחיה]

הרמ"א מתייחס למנהג הזה?

קכח, יג

מתחילין הכהנים לומר יברכך. הגה: ויש אומרים שגם מלת יברכך יקרא אותו שליח ציבור תחלה

 

[נוריאל עזרא]

אם אתה מכיר את הנושא
הרב עובדיה המציא כלל, שאם זה מנהג קדום [והיינו מנהג שקדם לשו"ע] אז אפי' שהוא נגד מרן לא משנים את המנהג

ולכן מה שכתב בנו ר' יצחק, "מנהג קדום נגד מרן"
כוונתו להורות שאע"פ שזה נגד מרן כיון שזה "מנהג קדום" [לפני השו"ע] יש לקיימו, ולכן אנו הספרדים ממשיכים המנהג הזה ולא נופלים על פניהם

וע"ז השבתי מה שהשבתי יעוי"ש

לעניין מנהג שקדם למרן כן כתב מרן עצמו בהקדמתו ולא המצאה של הרב עובדיה יוסף זצ"ל.
כאן נראה כוונתו שכתב מנהג קדום למרן לא שזה מנהג שקדם למרן, אלא שזה מנהג שקדם לקבלת הוראות מרן ומעיקרא כשקיבלו הוראות השו"ע לא קיבלו מנהג זה. (ויש כזה בילקוט יוסף בפירוש שקודם קבלת הוראת מרן וצריך חיפוש).
א"כ ייתכן שזה מנהג שהונהג אחר מרן רק קודם שנתקבלו הוראותיו.
עכ"פ כאן נראה שמסתמך יותר שחששו מדברי הזוהר שמובא בב"י בצירוף שיש לומר שזה מנהג קודם קבלת הוראותיו. כי לא הזכיר מזה בגוף הדברים רק בכותרת.

 

[כאחד העם]

א"כ ייתכן שזה מנהג שהונהג אחר מרן רק קודם שנתקבלו הוראותיו.

תגיד לי אתה מבין מה שאמרת?
כי אני לא

ועכשיו אבאר למה לא- ר' חיים פלאג'י היה מלפני 180 שנה

אז לשיטתך עד מלפני 180 שנה לא קיבלו עדיין את הוראות מרן?

יפה ומוצלח, כל הוראות מרן החלו ב- 150 שנה האחרונות

 

[כהנא דמסייע]

א"כ ייתכן שזה מנהג שהונהג אחר מרן רק קודם שנתקבלו הוראותיו.

אם מנהג שהוזכר בגרח''פ א''ש. מנהג הדלקת הנר בע''ש המוזכר בחיד''א וברח''פ, או מנהג הוידוי בתקיעות המוזכר גם בשניהם, מדוע צריך לבטלו, מה ראו זה לקרב וזה לרחק? וצ''ע.

 

[אברך מב"ש]

בעלון השבועי נצבים וילך תשפ"ג
רק לי צורם הזילזול במנהג וידוי בין התקיעות והזילזול בדברי המקובלים "כאילו התקיעות נתקעות בתקרה..." זה נשמע קצת קצת כמו זילזול בדברים שאין לנו השגה בהם בכלל ...
צורם מאוד
אני דן לכף זכות שזה פליטת פה בעלמא והרב לא התכוין לזלזל, אבל זה לא נשמע טוב ...

לא מבין מה זלזול במה שהרב אמר?

 

[נוריאל עזרא]

תגיד לי אתה מבין מה שאמרת?
כי אני לא

ועכשיו אבאר למה לא- ר' חיים פלאג'י היה מלפני 180 שנה

אז לשיטתך עד מלפני 180 שנה לא קיבלו עדיין את הוראות מרן?

יפה ומוצלח, כל הוראות מרן החלו ב- 150 שנה האחרונות

הם העידו על המנהג מן הסתם לא התחיל בתקופתם שאז כבר היה רווח. וכיוון שזה מנהג שנזכר בפוסקים ויש לו שורש וענף בב"י ע"פ הזוהר וחששו מקללה קיים המנהג.

 

[נוריאל עזרא]

אם מנהג שהוזכר בגרח''פ א''ש. מנהג הדלקת הנר בע''ש המוזכר בחיד''א וברח''פ, או מנהג הוידוי בתקיעות המוזכר גם בשניהם, מדוע צריך לבטלו, מה ראו זה לקרב וזה לרחק? וצ''ע.

כי כאן סובר כמדומה [אפשר לחלוק אבל כמדומה זו סברתו] שכיוון שלרוב הראשונים שהביא הוא איסור ריחק המנהג מה שאין כן כאן בנידון נפילת אפיים שאינו איסור וחששו מקללה וכו' וכן בוידוי יש צד של הפסק. יותר מזה אין לי להשיב ויש לשאול לרב עצמו אני רק מציג הצד השני כפי יכולתי הדלה וייתכן ואני טועה. ואכן צ"ע בכל זה.

 

[כאחד העם]

הם העידו על המנהג מן הסתם לא התחיל בתקופתם שאז כבר היה רווח.

נראה לך רציני
שבאמת זה קדם כבר כמה מאות שנים לפני ר' חיים פלאג'י ואף אחד לא דיבר מזה מאומה, ולא רק שלא דיברו מאומה, אלא כתבו להיפך כל מי שדיבר על הנושא הזה, כתב שצריך שיפול על צד שמאלו וכד' וכו'.

ורק מלפני 180 שנה נזכר כזה מנהג עלום בר' חיים פלאג'י
וע"ז אתה אומר שזה מנהג רווח.
איך רווח אם כל הפוסקים שלפני ר' חיים פלאג'י כתבו שצריך ליפול וכו'

 

[כאחד העם]

מה שאין כן כאן בנידון נפילת אפיים שאינו איסור

זה ביטול דינא דגמ' וכל הראשונים וכל האחרונים

פי כמה וכמה יותר חמור מהדלקת הנר,
כי זה מנהג שמבטל דינא דגמ' והראשונים בכל הדורות

 

[נוריאל עזרא]

נראה לך רציני
שבאמת זה קדם כבר כמה מאות שנים לפני ר' חיים פלאג'י ואף אחד לא דיבר מזה מאומה, ולא רק שלא דיברו מאומה, אלא כתבו להיפך כל מי שדיבר על הנושא הזה, כתב שצריך שיפול על צד שמאלו וכד' וכו'.

ורק מלפני 180 שנה נזכר כזה מנהג עלום בר' חיים פלאג'י
וע"ז אתה אומר שזה מנהג רווח.
איך רווח אם כל הפוסקים שלפני ר' חיים פלאג'י כתבו שצריך ליפול וכו'

אני מבין באופן כללי כך זכור לי שראיתי וחשבתי לבאר כוונתו עכ"פ כאן נראה יותר שמסתמך על זה שאין בזה איסור ויש לזה שורש וענף בב"י ע"פ הזוהר וכיוון שחוששים מקללה. כיוון שלא נזכר בגוף הדברים כלל ממנהג קדום וביותר מזה שמביא מהבן איש חי על מנהג בגדד והרי סובר שמנהג קדום אמרינן רק על מנהגי ארץ ישראל. בכל אופן ייתכן ואתה צודק אין לי מושג. ניסיתי.

 

[כהנא דמסייע]

שלרוב הראשונים שהביא הוא איסור ריחק המנהג מה שאין כן כאן בנידון נפילת אפיים שאינו איסור וחששו מקללה וכו' וכן בוידוי יש צד של הפסק.

אחר המחי''ר האחרונים הביאו שהמנהג מסבוסס על בה''ג ויש שיטות רבות בראשונים הסבורות שמקבלים שבת בברכה, גם אם בב"י משמע משבלי הלקט לא כן. וכמו שאמר הגר''ע עטייה לבנו שיש לחוש לחילול שבת טפי, מלחוש לדין סמוך לעשייתן ובפרט במצוה מתמשכת (וע' מה שהביאו אגרות הגר''מ מזוז בזה לרב יצחק, וגם בעטרת שלמה בארוכה), ולגבי תקיעות דעת רב האי גאון שהכל אמת, והובא ברא''ש וקילסו, ובריטב''א גם כן. וכמוש''כ הגריש''א להגרע''י שאין למחות בנוהגים כן שנוהגים ע''פ דברי הגאונים. ובפרט שהזוהר מסכים בזה. וא''כ דברי הקבלה יכריעו במח' הראשונים וכמו שעשה הב''י עצמו בתפילין בחוה''מ ובעוד דברים. וגם שם הגרע''י אמר שנכון להסביר לציבור שעדיף וכו'. אבל היום זה כבר הפך להיות "אסור", וכו' וכו', נגד מנהג קדמון כחמש מאות שנה שא''ש לפי הגאונים הראשונם והזוהר. וד''ב.

 

[נוריאל עזרא]

זה ביטול דינא דגמ' וכל הראשונים וכל האחרונים

פי כמה וכמה יותר חמור מהדלקת הנר,
כי זה מנהג שמבטל דינא דגמ' והראשונים בכל הדורות

זה דבר שנזכר בגמרא אבל אינו איסור ולכן כיוון שיש את הזוהר זה שונה. ועדיין צ"ע כתבתי לפום ריהטא.

 

[נוריאל עזרא]

אחר המחי''ר האחרונים הביאו שהמנהג מסבוסס על בה''ג ויש שיטות רבות בראשונים הסבורות שמקבלים בברכה גם אם בב'י משמע משבלי הלקט לא כן. וכמו שאמר הגר''ע עטייה לבנו שיש לחוש לחילול שבת טפי, מלחוש לדין סמוך לעשייתן ובפרט במצוה מתמשכת (וע' מה שהביאו אגרות הגר''מ מזוז בזה לרב יצחק, וגם בעטרת שלמה בארוכה), ולגבי תקיעות דעת רב האי גאון שהכל אמת, והובא ברא''ש וקילסו, ובריטב''א גם כן. וכמוש''כ הגריש''א להגרע''י שאין למחות בנוהגים כן שנוהגים ע''פ דברי הגאונים. ובפקט שהזוהר מסכים בזה. וא''כ דברי הקבלה יכריעו במח' הראשונים וכמו שעשה הב''י עצמו בתפילין בחוה''מ ובעוד דברים. וגם שם הגרע''י אמר שנכון להסביר לציבור שעדיף וכו'. אבל היום זה כבר הפך להיות "אסור", וכו' וכו', נגד מנהג קדמון כחמש מאות שנה שא''ש לפי הגאונים הראשונם והזוהר. וד''ב.

אני לא רציתי להיכנס במחלוקת זו, רק אמרתי שכיוון שסובר שלרוב הראשונים לדעתו זה אסור, לכן קירב זה וריחק זה. כמובן שיש חולקים ולשיטתם באמת אין הבדל.

 

[כאחד העם]

זה דבר שנזכר בגמרא אבל אינו איסור

לא הבנתי
אם אני כסדר מבטל "דינא דגמ'" זה לא איסור?

 

[נוריאל עזרא]

לא הבנתי
אם אני כסדר מבטל "דינא דגמ'" זה לא איסור?

אני לא יודע מה זה כסדר, כאן יש את הזוהר הנ"ל ייתכן שמי שחושש לזוהר לא נקרא שעובר על איסור ועדיין אני רק מציע צריך לעיין בזה.

 

[חבר]

ובכל מקרה לא כתב את הלשון הזאת ''בחור המקפיד בשבת בהכנת כוס תה לפי החומרות המקובלות, או שמחמיר בפתיחת בקבוקים בשבת וכן עזה''ד, כשמגיע לידו נסיון של עבירה כזו או אחרת הרי שמצליח לעמוד בנסיון בהצלחה, לפי שמרגיש את עצמו מורם מעם וכיצד אני שמקפיד כל כך בדקדוקי ההלכה אכשל בעבירה פלונית, הרי זו סתירה גמורה לכל מהותי ואישיותי''.

דברי הרב אופיר מלכה נגעו בעצב רגיש מאוד בציבור שלנו וחבל שהוא נתפס לדוגמא שעוררה עליו את חמת מתנגדיו, אבל כן חסר בציבור שלנו את העניין של דקדוק ההלכה שכל דבר זה שאלה ולא לעגל פינות.
לענ''ד אדם יכול לפתוח בקבוקים בשבת אבל בבית צריך שידעו שזה שאלה אם מותר או אסור וכאן נוהגים כמו הרב שהתיר אבל לא לבוא בגישה שלא לפתוח בקבוקים זה חומרות של אשכנזים וכיו''ב מחדירים בבית זלזול בקיום ההלכה וחבל.
ותרצה או לא תרצה בבית שמחדירים את דקדוק ההלכה בצורה נכונה זה מרומם את הבית.

 

[כאחד העם]

אני לא יודע מה זה כסדר, כאן יש את הזוהר הנ"ל ייתכן שמי שחושש לזוהר לא נקרא שעובר על איסור ועדיין אני רק מציע צריך לעיין בזה.

אני יודע
שגמ' נגד זוהר
הגמ' קודמת [עובדא שכל עמך ישראל שנופלים על פניהם מאות ואלפי שנים לא קורא להם שום דבר]

 

[נוריאל עזרא]

אני יודע
שגמ' נגד זוהר
הגמ' קודמת [עובדא שכל עמך ישראל שנופלים על פניהם מאות ואלפי שנים לא קורא להם שום דבר]

זה ברור אבל כוונתי כיוון שדבר זה של הגמרא אינו עניין של איסור והיתר אולי זה שונה בשב ואל תעשה וזו הצעה וצ"ע וחיפוש בזה.

 

[עת שערי רצון]

לא מבין מה זלזול במה שהרב אמר

הוא אמר שהתקיעות נקתעות בתקרה עם 3 נקודות ... זה נשמע כמו איזה 'בדיחה', כי הרי לפי הסוד באמת התקיעות לא עולות בלי הוידוי, אז מה הוא בא לומר ש''נתקעות בתקרה'' ? אבל שוב תעיין בהודעות שנכתבו לאחמ''כ חזרתי בי ואמרתי שיכול להיות שהדבר משתמע לשתי פנים ואכמ''ל

 

[אברימי]

אם אתה מכיר את הנושא
הרב עובדיה המציא כלל, שאם זה מנהג קדום [והיינו מנהג שקדם לשו"ע] אז אפי' שהוא נגד מרן לא משנים את המנהג

ולכן מה שכתב בנו ר' יצחק, "מנהג קדום נגד מרן"
כוונתו להורות שאע"פ שזה נגד מרן כיון שזה "מנהג קדום" [לפני השו"ע] יש לקיימו, ולכן אנו הספרדים ממשיכים המנהג הזה ולא נופלים על פניהם

וע"ז השבתי מה שהשבתי יעוי"ש

מחילה, אבל אני לא מכיר את הנושא.
רק קראתי מה שהבאת, והבנתי מהרב שאם יש מנהג הוא עושה כמו המנהג, ואתה כתבת שהוא כתב שהמנהג הזה היה לפני מרן, וע"ז הקשית, ולכן שאלתי אולי לא הבנתי נכון. (כלומר, אתה פירשת כנראה את המילה "קדום" ל"קדום למרן", אבל לא יתכן לומר כן, כי הגר"ח פלאג'י היה אחרי מרן, אלא כנראה הכוונה שזה לא מנהג שהתחדש בדור הזה, אלא משהו ישן).
אני לא יודע ולא מכיר לגבי כלל שאם יש מנהג אז לא פוסקים כמרן, אני רק התייחסתי לדברים שהבאת.

 

[אברימי]

מחילה, אבל אני לא מכיר את הנושא.
רק קראתי מה שהבאת, והבנתי מהרב שאם יש מנהג הוא עושה כמו המנהג, ואתה כתבת שהוא כתב שהמנהג הזה היה לפני מרן, וע"ז הקשית, ולכן שאלתי אולי לא הבנתי נכון. (כלומר, אתה פירשת כנראה את המילה "קדום" ל"קדום למרן", אבל לא יתכן לומר כן, כי הגר"ח פלאג'י היה אחרי מרן, אלא כנראה הכוונה שזה לא מנהג שהתחדש בדור הזה, אלא משהו ישן).
אני לא יודע ולא מכיר לגבי כלל שאם יש מנהג אז לא פוסקים כמרן, אני רק התייחסתי לדברים שהבאת.

כעת ראיתי שכתבו ע"ז כאן.

 

[נוריאל עזרא]

מחילה, אבל אני לא מכיר את הנושא.
רק קראתי מה שהבאת, והבנתי מהרב שאם יש מנהג הוא עושה כמו המנהג, ואתה כתבת שהוא כתב שהמנהג הזה היה לפני מרן, וע"ז הקשית, ולכן שאלתי אולי לא הבנתי נכון. (כלומר, אתה פירשת כנראה את המילה "קדום" ל"קדום למרן", אבל לא יתכן לומר כן, כי הגר"ח פלאג'י היה אחרי מרן, אלא כנראה הכוונה שזה לא מנהג שהתחדש בדור הזה, אלא משהו ישן).
אני לא יודע ולא מכיר לגבי כלל שאם יש מנהג אז לא פוסקים כמרן, אני רק התייחסתי לדברים שהבאת.

כמדומה שבכמה מקומות בילקוט יוסף כותב בסתם מנהג קדום נגד מרן וכוונתו שזה קדם למרן כמבואר בפנים בכל אופן כאן נראה שזה לא המקרה וכמו שאתה מעיר רק שאז צריך עיון כמו שהעיר הרב @כהנא דמסייע למה במקרים אחרים ביטל המנהג וכאן לא. ועל זה ניסיתי להציע דבריי לעיל ועדיין לא כ"כ ברור וצ"ע בכל זה.