מהו הזמן הכי מתאים להנחת תפילין דר"ת?

[חיי עולם]

?

 

[ידידיה]

בתפילת שחרית יחד עם תפילין דרש"י.

 

[חיי עולם]

בתפילת שחרית יחד עם תפילין דרש"י.

הבעיה שקשה לעשות תפילין קטנות כשרות ומהודרות.

 

[ידידיה]

הבעיה שקשה לעשות תפילין קטנות כשרות ומהודרות.

אם תשלם הכל אפשרי

 

[חיי עולם]

אם תשלם הכל אפשרי

ע"כ צריך לעורר שמי שלא משלם מספיק,
שלא יעשה כן,
ונמצא ח"ו לא מניח אפי' תפילין דרש"י.

 

[משיב כהלכה]

בבית הכנסת של הגר"ע הנהיגו מנהג טוב, לעצור לפני אשרי ולתת לקהל זמן להניח ולקרוא ק"ש. אבל בכל המקומות לא נוהגים כך, והציבור ממהר, ויצא שכרו בהפסדו אם ויתר על הנחת תפילין דר"ת.

ולפיכך יש פתרונות פשוטים, להניח תוך כדי ברכת כהנים (החלק השלישי הוא הארוך ביותר) או בין לחש לחזרה, במקום שנוהגים להאריך מאוד. באופנים הנ"ל אין חשש הפסק בין של יד לשל ראש, וכן אין בעיה של חוסר הקשבה לחזרת הש"ץ.

אפשר להניח גם בזמן ברכת מודים דרבנן שהיא ארוכה. ואין זה דומה לעיון בספר (שגם בזה יש מתירים ואין כאן המקום לדון בזה) כי הנחת תפילין דר"ת לא מצריכה ריכוז מיוחד.

ולגבי זה שצריך לחלוץ מקודם תפילין של רש"י, זה ענין של מנהג ותו לא (כדאיתא בשו"ע סימן כ"ה סעיף י"ג). וראוי להקפיד לא לחלוץ תפילין (של רש"י או ר"ת) לפני גמר עלינו לשבח, וכן נהג האריז"ל.

ומניחים תפילין דר"ת כדי לצאת ידי חובה גם לדעת ר"ת, ללא שום קשר לתפילה או לזמן הנחת תפילין.

ועיין בכה"ח ס"ק פ"ט: "כתב בספר אור צדיקים דף יו״ד ע״ד: אין לחלוץ התפילין עד שילמוד בהן תחילה, אחד המרבה ואחד הממעיט, כי לא יזכה האדם לקנות ג׳ חלקי הנשמה נר״ן אלא אם כן ילמוד בתפילין, כמו שכתב בראשית חכמה שער הקדושה. וביותר אם לומד בתפילין דר״ת, עכ״ל. מחזיק ברכה אות י״ז. ובספרו צפורן שמיר סימן ב׳ אות ח׳. ש״ץ דף מ״א ע״ב. חס״ל שם. כף החיים שם. בן איש חי שם אות י״א".

ובקיצור, מבחינת מנהג הנחת התפילין עד זמן מסויים, אין נפק"מ בין רש"י לר"ת, אם יצא ידי חובה בתפילין דרש"י ובירך עליהם וקרא עמם ק"ש.

 

[חיי עולם]

ולפיכך יש פתרונות פשוטים, להניח תוך כדי ברכת כהנים (החלק השלישי הוא הארוך ביותר) או בין לחש לחזרה, במקום שנוהגים להאריך מאוד. באופנים הנ"ל אין חשש הפסק בין של יד לשל ראש, וכן אין בעיה של חוסר הקשבה לחזרת הש"ץ.

מה עם הקשבה לברכת כהנים?

 

[מתוק מדבש]

בבית הכנסת של הגר"ע הנהיגו מנהג טוב, לעצור לפני אשרי ולתת לקהל זמן להניח ולקרוא ק"ש. אבל בכל המקומות לא נוהגים כך, והציבור ממהר, ויצא שכרו בהפסדו אם ויתר על הנחת תפילין דר"ת.

בודאי שהגר"ע יש לו מקורות לדבריו
אבל צריך לדעת שלפי הקבלה מפסיד הרבה שלא אומר קדושת ובא לציון בתפילין דרש"י
וזה ממש מבלבל את הכל.
איני יכול להאריך, אבל תשאל כל מקובל מתחיל ותבין שזה פשוט חידוש עצום ונורא של מרן הגרע"י, נגד מה שהיה עד היום ובכל הדורות

 

[משיב כהלכה]

מה עם הקשבה לברכת כהנים?

זה לא סותר הקשבה.

 

[חיי עולם]

זה לא סותר הקשבה.

ולמה בחזרת הש"ץ זה כן סותר?

 

[משיב כהלכה]

אה"נ וגם בברכת כהנים נחוצה פחות הקשבה.

 

[אברימי]

ולמה בחזרת הש"ץ זה כן סותר?

כי צריך לענות לחזרה, ואם עונה כשמניח תפילין זה כעין הפסק בין תש"י לתש"ר.
ואמנם יכול לענות, כי לא מברך על תפילין אלו, אבל לכתחילה אין לעשות כן.