בבית הכנסת של הגר"ע הנהיגו מנהג טוב, לעצור לפני אשרי ולתת לקהל זמן להניח ולקרוא ק"ש. אבל בכל המקומות לא נוהגים כך, והציבור ממהר, ויצא שכרו בהפסדו אם ויתר על הנחת תפילין דר"ת.
ולפיכך יש פתרונות פשוטים, להניח תוך כדי ברכת כהנים (החלק השלישי הוא הארוך ביותר) או בין לחש לחזרה, במקום שנוהגים להאריך מאוד. באופנים הנ"ל אין חשש הפסק בין של יד לשל ראש, וכן אין בעיה של חוסר הקשבה לחזרת הש"ץ.
אפשר להניח גם בזמן ברכת מודים דרבנן שהיא ארוכה. ואין זה דומה לעיון בספר (שגם בזה יש מתירים ואין כאן המקום לדון בזה) כי הנחת תפילין דר"ת לא מצריכה ריכוז מיוחד.
ולגבי זה שצריך לחלוץ מקודם תפילין של רש"י, זה ענין של מנהג ותו לא (כדאיתא בשו"ע סימן כ"ה סעיף י"ג). וראוי להקפיד לא לחלוץ תפילין (של רש"י או ר"ת) לפני גמר עלינו לשבח, וכן נהג האריז"ל.
ומניחים תפילין דר"ת כדי לצאת ידי חובה גם לדעת ר"ת, ללא שום קשר לתפילה או לזמן הנחת תפילין.
ועיין בכה"ח ס"ק פ"ט: "כתב בספר אור צדיקים דף יו״ד ע״ד: אין לחלוץ התפילין עד שילמוד בהן תחילה, אחד המרבה ואחד הממעיט, כי לא יזכה האדם לקנות ג׳ חלקי הנשמה נר״ן אלא אם כן ילמוד בתפילין, כמו שכתב בראשית חכמה שער הקדושה. וביותר אם לומד בתפילין דר״ת, עכ״ל. מחזיק ברכה אות י״ז. ובספרו צפורן שמיר סימן ב׳ אות ח׳. ש״ץ דף מ״א ע״ב. חס״ל שם. כף החיים שם. בן איש חי שם אות י״א".
ובקיצור, מבחינת מנהג הנחת התפילין עד זמן מסויים, אין נפק"מ בין רש"י לר"ת, אם יצא ידי חובה בתפילין דרש"י ובירך עליהם וקרא עמם ק"ש.