האם מחלקים בס"ס נגד מרן בין להקל ולהחמיר

[נוריאל עזרא]

יש שם "אחיזת עיניים" ולכן כל האשכול מה שהארכתי זה במיוחד על זה.
כי לא יתכן לכתוב משפט , שלא עושים ס"ס להחמיר נגד מרן, ואז להביא כמה אחרונים שכתבו שהוראות מרן הם בתורת ספק ולכן עבדינן ס"ס להקל, והלומד הפשוט שלא פותח ולא מעיין בדברים לאשורם, מבין מדברי הרב עובדיה, שאותם אחרונים כתבו זאת לגבי ס"ס להחמיר דלא עבדינן.

ולכן הארכנו ככל לעיל - זו סיבה אחת.

והסיבה השנייה - להוכיח מהפוסקים לדורותיהם שזה "כלל חדש", וא"א לתלות את קבלת הוראות מרן בדברי האחרונים, ואז לשחק בהם כרצונך.

אתה יכול לחלוק כדרכה של תורה ואולי אתה צודק אין לי באמת הזמן לרדת לעומק העניין.
אך אחר המחילה רבה מכבוד תורתך כי רבה היא. אין שם שום אחיזת עיניים וכל המעיין בטהרת הבית יראה בצורה ברורה סדר העניינים והכל כתוב ברור שהביאם אך רק לעניין הסבר הסיבה לכך שעבדינן ס"ס לקול נגד מרן. ורק אחר כך כתב מעצמו ע"פ שכל זה שלחומרא לא עבדינן ורק אז הביא פוסקים שכתבו כן. וכמו שהערתי לעיל והדברים פשוטים וברורים שם ועובדה שלא ציין לפוסקים אלו ביביע אומר כלל כשהזכיר הכלל הזה אלא אך רק את הפוסקים שבאמת כתבו כן.
כמו כן וכפי שהערתי לעיל הצגת כאילו מרן זצ"ל השמיט את זה שההלכה למשה חולק על הרמ"ה שהביא בעוד בטהרת הבית ציין אליו כחולק להדיא. ובכלל השמטת שכותב בפירוש שיש חולקים ושכל הסיבה שתפס כן היא כי זה דין כתמים דרבנן. זאת אומרת אף שחושב אולי שזה עיקר כמו שכתב ביביע אומר לא רצה לסמוך על זה אם לא בכהאי גוונא.
כמו כן כנראה לא ראית הדברים בטהרת הבית החדש ובגליון שם כתב להדיא את הכסא שלמה כחולק על הכלל וציין שהכסא שלמה "מהסס בזה" כמו שציינתי לעיל.
כמו כן בגליון היביע אומר הביא כן גם מהרב יוסף ידיד שכתב ככלל הזה שלא עבדינן לחומרא עוד בה שהספרים כעת אינם לפני בזכרוני שבהם או בחלקים אחרים ביביע אומר (כך בזכרוני בעת שהחטפתי מבט) הבין כן בעוד איזה פוסק או פוסקים שנראה מדבריהם שלא רצו לעשות ס"ס להחמיר נגד מרן ואף כי אפשר לחלוק אין זה כצעקתה כמתואר לעיל ואין זה מן התימה בפרט בדרבנן.

ושוב אומר יתכן ואתה צודק אין לי מושג לא ירדתי אולי לעומק הדברים כמוך אך לעניות דעתי גם חכם כמותך יכול לקבל ביקורת והיכן שהדברים הוצגו שלא בצורה מדוייקת או נכונה או היכן שהתברר שנשמט מכבודו איזה פרט יכול אתה לקבל הדברים.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

זו הייתה תגובה של מגיב אחד על כך שאמרו שודאי לא יצא מידי הרב ב''צ. שא''א שיעלמו האחרונים והיה להביא.

וכאן האם האם היית מקבל טענה שכנראה שהכלל הזה לא כתבו הגרע''י כי הוא נגד רוב האחרונים, והוא כלל גדול בהוראה, והרבה הרבה מפסקי הגרע''י מבוססים על ספק ספקא כזה, ויבוא האומר ויאמר דלפ''ז רוב הפסקים שביבי''א ממילא בטלים??? והוא אומר זאת רק משום כבודו של היבי''א. שלא ייתכן שנעלמו ממנו כל האחרונים, אלא היו אלו עורכים שערכו את דבר זה בלי ידיעתו.

אינו דומה כלל וכלל, ספרי יבי"א נכתבו על ידו ואין מי שפקפק בזה, ספרי אור לציון לא נכתבו על ידו, הם נכתבו ע"י תלמידים, ואין מי שחולק בזה
התלמידים הנ"ל מעידים שכל מה שכתבו הם מדברי הגרב"צ, ולגבי ח"ב טוענים שהגרב"צ עבר על הדברים, מי שלא מאמין להם אינו אפיקורס
[וגם אין שום מקום להשוות השמטת דעת המג"א להשמטת דעת אחרוני האחרונים, ופשוט]

 

[כאחד העם]

ורק אחר כך כתב מעצמו ע"פ שכל זה שלחומרא לא עבדינן ורק אז הביא פוסקים שכתבו כן

איה"נ - עיקר האשכול שלי נסוב על זה
שמה שכתב שלחומרא לא עבדינן - זה נגד רובא ורובא דכל פוסקי הדורות לדורותיהם.

ואתה נתפס אל השוליים שתכ"ד הוספתי , אבל עיקר כל האריכות שלי לעיל זה על הנקודה הזו גרידא, שמה שכתב שלהחמיר לא עבדינן זה נגד רוב הפוסקים לדורותיהם.

[אתה כל הדרך הסטת את הנושא לשוליים , האם הוא כתב שגם הר' טהרת המים כתב כן או לא, וכן הסטת לנושא , שהאם בטה"ב הוא כתב כך או כך, וכו' , כל זה רק בסוגריים גרידא, ובשוליים, וזה לא עיקר האשכול.]

 

[כהנא דמסייע]

אינו דומה כלל וכלל, ספרי יבי"א נכתבו על ידו ואין מי שפקפק בזה, ספרי אור לציון לא נכתבו על ידו, הם נכתבו ע"י תלמידים, ואין מי שחולק בזה
התלמידים הנ"ל מעידים שכל מה שכתבו הם מדברי הגרב"צ, ולגבי ח"ב טוענים שהגרב"צ עבר על הדברים, מי שלא מאמין להם אינו אפיקורס

בקיצור להגיד שבנו הגאון ר' אליהו והרב שלמה זעפרני, והרב גדעון בן משה (אב''ד ביחו''ד) שקרנים זה לגיטימי מבחינתך. אולי לא אפיקורס. אבל לא לגיטימי.
ובחלקים של היביע אומר האחרונים שמעתי ממקורות מהימנים שנשתלחו ידיים. ואכמ''ל. ובפרט בח''ט

[וגם אין שום מקום להשוות השמטת דעת המג"א להשמטת דעת אחרוני האחרונים, ופשוט]

הכנסת הגדולה הוא קדם למג''א, וכן החקרי לב אינו מאחרוני אחרונים, ועוד.
והגרע''י אין דרכו להשמיט את רוב מנין ובנין של גדולי ספרד, ולהביא רק כמה מאחרוני אחרונים.

ומ''מ גם אצל הגדול שבגדולים ובקי שבבקיאים, יש מושג דאישתמטיתיה לפי שעה.

וכבר מבואר בגמ' גיטין ז. כל מאן דלא ידע הא דר' יצחק לאו גברא רבה, בשלמא מילתא דתליא בסברא לחיי, וכו'. וע''ש.

 

[נוריאל עזרא]

איה"נ - עיקר האשכול שלי נסוב על זה
שמה שכתב שלחומרא לא עבדינן - זה נגד רובא ורובא דכל פוסקי הדורות לדורותיהם.

ואתה נתפס אל השוליים שתכ"ד הוספתי , אבל עיקר כל האריכות שלי לעיל זה על הנקודה הזו גרידא, שמה שכתב שלהחמיר לא עבדינן זה נגד רוב הפוסקים לדורותיהם.

[אתה כל הדרך הסטת את הנושא לשוליים , האם הוא כתב שגם הר' טהרת המים כתב כן או לא, וכן הסטת לנושא , שהאם בטה"ב הוא כתב כך או כך, וכו' , כל זה רק בסוגריים גרידא, ובשוליים, וזה לא עיקר האשכול.]

ראשית מה שאתה קורה "שוליים" תופס חלק נרחב מדבריך.
שנית כפי שאמרתי אין באפשרותי לעיין בכל הספרים והמקורות והשתדלתי לכתוב ביושר את זה. ולכן לא סתרתי דבריך לחלוטין, כי אין זה מקומי ואינו נכון וראוי לעשות כן.
רק אומר שאולי זה שולי בעיניך ואולי זה לא עיקר דבריך אך בעיני הוא גם חשוב והאמת אהובה מכל ולמעשה כתבת בשמו דברים לא נכונים כמו כן הושמטו דברים חשובים וכפי שביארתי ואין עניין לכפול הדברים. הצגת הרב ז"ל כטועה בכל המקורות הנ"ל כמו הטענה שניסה לעשות אחיזת עיניים אינה במקומה ואדרבא הצגת הצד שכנגד תוך הצגת הצד המושג כך מראש שמה בעיני הקורא שאינו מונח את הצד המושג בעמדה נחותה, והקורא מוכרח כמעט לקבל הדברים. על כן הערותי במקומן עומדות על כל חשיבותן.

 

[כאחד העם]

עוד יש לי להוסיף על כל הנ"ל​

כג. הרב יוסף ידיד הלוי , בכמה מקומות כתב דס"ס להחמיר נגד מרן הוא עדיפא מס"ס להקל.

שו"ת ימי יוסף בתרא ח"ב חיו"ד סי' ז עמ' קכט – "ועיין בשו"ת חת"ס בחלק יור"ד ואף ששני הספיקות הם נגד מרן, אולי להחמיר עבדינן ס"ס נגד מרן אף שיהיה משני הצדדים, שהרי אפילו בס"ס שהוא להקל , לדעת הרב מעיל שמואל עבדינן ס"ס נגד מרן אף כששני הצדדים נגד מרן,

ואף דאנן לא קיי"ל בזה כדברי המעיל שמואל ולא עבדינן ס"ס נגד מרן, אלא כשיש צד אחד נגד מרן לא משני הצדדים, זהו בס"ס להקל, אבל בס"ס להחמיר ראוי לחוש לחומרא אף ששני הצדדים נגד מרן.

וכן עוד שם בעמ' קסג במכתבו לרב אברהם סתהון- ג"כ כתב הכי , שלעשות ס"ס להחמיר עבדינן אף ששני הספיקות נגד מרן, משא"כ בלהקל.

עוד בדבריו , בחיבורו "שארית יוסף" ח"ב או"ח סי ה' עמ' לז- ואף דס"ס זה נגד מרן, עבדינן ס"ס נגד מרן כידוע, ובפרט שהוא להחמיר.

להדיא – דס"ס להחמיר הוא עדיף מס"ס להקל, ולכן בלהחמיר אף ששני הספיקות נגד מרן עבדינן, משא"כ בלהקל

 

[כאחד העם]

כמו כן בגליון היביע אומר הביא כן גם מהרב יוסף ידיד שכתב ככלל הזה שלא עבדינן לחומרא

ראשית כל- עיין לעיל בהודעה הקודמת שהבאתי מדבריו להדיא דעבדינן ס"ס להחמיר נגד מרן
ולא זו בלבד אלא דהוא יותר שפיר.

ועתה אתייחס למקום שהביא היביע אומר הנ"ל

ואביא את תוכן הדברים​

תורת חכם [להר' יוסף ידיד הלוי] סי' כ דף מג. - דן שם האם בספק דרבנן לקולא עבדינן ס"ס להחמיר א. דכל ספיקא דרבנן לקולא הוא רק בדיעבד ולא לכתחילה, ב. וגם אי נימא דארינן ספיקא דרבנן לקולא אף לכתחילה עדיין איכא למימר שלא בכל ספק דרבנן אמרינן שהוא לקולא.

והביא כמה אחרונים דאמרינן ס"ס להחמיר ואף בדרבנן – הרב יד מלאכי, הרב מקור ברוך, הרב שמחת יאודה, כנה"ג, והרב מש"ל.

ואז הביא קושיא על דבריהם – לכאורה מדברי המ"א סי' ק"ח גבי מים שיש בהם ספק אם נעשה בהם מלאכה,.

וז"ל שם – "ולכאורה מזה מוכח דאף דאיכא ס"ס להחמיר אפ"ה בדרבנן אזלינן לקולא, ולכאורה נראה שזה היפך כל הני רבוותא ?, ויש לדחות ואכמ"ל".

הראת לדעת- שאיפכא, הביא כמה אחרונים דאומרים ס"ס להחמיר אף בדרבנן, אלא שניסה להביא ראיה הפוכה מהמ"א וע"ז מיד הוסיף "ויש לדחות" , והיינו- שאין משם ראיה, וממילא חזרנו לכח רבוותא האחרונים שהביא שם דאמרינן ס"ס להחמיר אף בדרבנן.

ולא זו בלבד אלא עיין לעיל בסמוך- שהבאנו מדבריו גופיה, דס"ס להחמיר נגד מרן עדיף טפי מס"ס להקל נגד מרן

 

[נוריאל עזרא]

ראשית כל- עיין לעיל בהודעה הקודמת שהבאתי מדבריו להדיא דעבדינן ס"ס להחמיר נגד מרן
ולא זו בלבד אלא דהוא יותר שפיר.

ועתה אתייחס למקום שהביא היביע אומר הנ"ל

ואביא את תוכן הדברים​

תורת חכם [להר' יוסף ידיד הלוי] סי' כ דף מג. - דן שם האם בספק דרבנן לקולא עבדינן ס"ס להחמיר א. דכל ספיקא דרבנן לקולא הוא רק בדיעבד ולא לכתחילה, ב. וגם אי נימא דארינן ספיקא דרבנן לקולא אף לכתחילה עדיין איכא למימר שלא בכל ספק דרבנן אמרינן שהוא לקולא.

והביא כמה אחרונים דאמרינן ס"ס להחמיר ואף בדרבנן – הרב יד מלאכי, הרב מקור ברוך, הרב שמחת יאודה, כנה"ג, והרב מש"ל.

ואז הביא קושיא על דבריהם – לכאורה מדברי המ"א סי' ק"ח גבי מים שיש בהם ספק אם נעשה בהם מלאכה,.

וז"ל שם – "ולכאורה מזה מוכח דאף דאיכא ס"ס להחמיר אפ"ה בדרבנן אזלינן לקולא, ולכאורה נראה שזה היפך כל הני רבוותא ?, ויש לדחות ואכמ"ל".

הראת לדעת- שאיפכא, הביא כמה אחרונים דאומרים ס"ס להחמיר אף בדרבנן, אלא שניסה להביא ראיה הפוכה מהמ"א וע"ז מיד הוסיף "ויש לדחות" , והיינו- שאין משם ראיה, וממילא חזרנו לכח רבוותא האחרונים שהביא שם דאמרינן ס"ס להחמיר אף בדרבנן.

ולא זו בלבד אלא עיין לעיל בסמוך- שהבאנו מדבריו גופיה, דס"ס להחמיר נגד מרן עדיף טפי מס"ס להקל נגד מרן

הסתכלתי מעט כמסת הפנאי וצדקת בזה. וכיוון שזו הערה בגליון אולי לא דק ורק רצה לציין שסברא זו נזכרת שם עכ"פ אמת דיברת בזה. אך חבל שלא ערכת הודעתך הראשונה בדברים שבחנם הערת עליו.

 

[כאחד העם]

הודעתך הראשונה בדברים שבחנם הערת עליו.

ממש לא בחנם

זה שאתה קראת את האשכול ואז רצת לבדוק בטה"ב , ודקדקת מה שדקדקת , זה לא חכמה

החכמה היא לפנ"כ, והיינו- לפני שהיית רואה פה את האשכול והיית לומד את הקטע הנ"ל לא היית מבחין בחילוקים שעוררת, כי איך שזה מובא בעיני הקורא, וכ"כ וכ"כ וכו', כהמשך למה שדיבר.

המבחן הפשוט הוא- תקח כל אדם באשר הוא שיראה את טה"ב הנ"ל , וכן את היביע אומר הנ"ל שציינתי בחלק ח', וכן את החזון עובדיה יו"ט שציינתי, שיראה את שלשת המקומות הללו, וכן את ההערה שביביע אומר ח"ט, ותראה מה הוא יבין, וזה מה שהתכוונתי שיש שם "אחיזת עיניים".

ואת העיקר צריך להוסיף בכל הודעה שאכתוב בעז"ה - שהכלל שייסד שם הוא נגד רוב האחרונים לדורתיהם, וכפי שהעלתי לעיל, ודבר חדש הוא נגד כל רבוותא מאורי הדורות במשך הדורות​

 

[נוריאל עזרא]

ממש לא בחנם

זה שאתה קראת את האשכול ואז רצת לבדוק בטה"ב , ודקדקת מה שדקדקת , זה לא חכמה

החכמה היא לפנ"כ, והיינו- לפני שהיית רואה פה את האשכול והיית לומד את הקטע הנ"ל לא היית מבחין בחילוקים שעוררת, כי איך שזה מובא בעיני הקורא, וכ"כ וכ"כ וכו', כהמשך למה שדיבר.

המבחן הפשוט הוא- תקח כל אדם באשר הוא שיראה את טה"ב הנ"ל , וכן את היביע אומר הנ"ל שציינתי בחלק ח', וכן את החזון עובדיה יו"ט שציינתי, שיראה את שלשת המקומות הללו, וכן את ההערה שביביע אומר ח"ט, ותראה מה הוא יבין, וזה מה שהתכוונתי שיש שם "אחיזת עיניים".

ואת העיקר צריך להוסיף בכל הודעה שאכתוב בעז"ה - שהכלל שייסד שם הוא נגד רוב האחרונים לדורתיהם, וכפי שהעלתי לעיל, ודבר חדש הוא נגד כל רבוותא מאורי הדורות במשך הדורות​

במחילה לא דקדקתי כלום אלו דברים פשוטים וברורים בדבריו כפי שהסברתי שם. וכל ההודעה מנוסחת בצורה מטעה במחילה רבה, וכמו שאתה מעיר ומבקר גם אתה צריך לדעת לקבל ביקורת. גם מדג רקק כמוני.

 

[כאחד העם]

כיון שהיה כאן עוררים על דבריי, מחלק הרבנים כאן [ @נוריאל עזרא ו @שמעון טרבלסי ועוד].

אעלה את הקטע הנ"ל מטהרת הבית - למען יחזה הקורא על מה דברי נסובו

ועתה נראה שאת המשפט "מה שאין כן כשמרן השלחן ערוך פוסק להקל" , כתבו כהמשך לסוגריים שזה בעצם המשך לפוסקים שהביא לפנ"כ שלמה עושים ס"ס נגד מרן והביא את טהרת המים ומילי דעזרא וכו' וכן את המשפטי עוזיאל ושו"ת משה האיש, וע"ז מיד המשיך "משא"כ שמרן פוסק להקל.

ובמבט פשוט - ללומד הצעיר זה נראה שזה בעצם המשך דבריהם.

אלא מאי - אחרי שפתחתי ע"ז אשכול מיוחד, אז , באו המעיינים החכמים שלעיל וכו', אך כל זה לא חכמה, כי אני עשיתי להם את העבודה ובזכותי הם דייקו ודקדקו בדברים

אך לעיני הלומד הפשוט - מבלי לראות את האשכול כאן, יבין בפירוש שזה המשך.

אך חשוב לי להדגיש לסיום

שכל זה הוא לא עיקר האשכול , אלא זה רק כבדרך אגב - ואילו עיקר האשכול הוא נסוב , דרוב גדולי ומאורי הדורות להדיא כתבו דעבדינן ס"ס להחמיר נגד מרן, ודלא כהרב עובדיה זצ"ל , שחילק בין להקל ולהחמיר ​

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

כי כל נושא הלכתי, כמעט, מורכב משני נושאים,
ואין נושא שאין בו מחלוקת, ואם עושים
ספק ספיקא, אפי' נגד מרן
ואפי' אם לא שני הספיקות שקולים.
ממילא כל נושא מראש מוכתב למותר.
ויוצא מצב שגם אם יש רוה''פ האוסרים, בשני הנדונים, כיון שיש מח' בשני הנושאים, למעשה מקילים.

הגישה בשיטת הפסיקה של הגרע''י היא להביא את כל האחרונים, ולומר שהוראה נגד האחרונים - היא כהוראה נגד רבו.
ורוב המחלוקות של הגרע''י מבוססות על ציונים לדברי אחרונים רבים החולקים.
א''א להתווכח על זה.

לא ברור לי מאיפה לקח כת"ר דבר כזה
וכמדומה שנתחלף לו עם מ"ש הגרע"י בשם השבות יעקב שהמורה בלי לעיין בדברי האחרונים הוא כמורה הוראה בפני רבו
ובהקדמתו ליביע אומר שבו האריך בכללי הפסיקה כלל וכלל לא כתב שצריך לפסוק ע"פ האחרונים, אלא שצריך לעיין בדברי האחרונים קודם שפוסקים
אמת שהגרע"י נטה הרבה יותר אחרי דברי האחרונים, ולא סמך על פלפולים וסברות מדנפשיה

בקיצור להגיד שבנו הגאון ר' אליהו והרב שלמה זעפרני, והרב גדעון בן משה (אב''ד ביחו''ד) שקרנים זה לגיטימי מבחינתך. אולי לא אפיקורס. אבל לא לגיטימי.

כשהראב"ד כתב על דברי הבעה"מ "גנוב הוא מאיתי", זה לגיטימי מבחינתך?
[ובכלל, אני לא בטוח שהגר"י יוסף חושב שהם משקרים, בכל זאת הם לא היו מעורבים בהדפסת הספר עד הסוף - גם לא ברור לי מה ענין הגר"ג ב"מ לנדו"ד, עד כמה שידוע לי הוא לא מהתומכים הגדולים של אול"צ ח"ב]

ובחלקים של היביע אומר האחרונים שמעתי ממקורות מהימנים שנשתלחו ידיים. ואכמ''ל. ובפרט בח''ט

קשה להאמין שמישהו יעז לשלוח יד בספרו בעודו בכוחותיו ובתוקפו, ושהגרע"י אף פעם לא שם לב לזה

הכנסת הגדולה הוא קדם למג''א, וכן החקרי לב אינו מאחרוני אחרונים, ועוד.

הכהנה"ג והחקרי לב אינו קשורים לנידון, כי הם דנים בענין אם קיבלנו דברי מרן כודאי, אבל לא דנו אי מרן עצמו פסק בודאי, ודו"ק

ומ''מ גם אצל הגדול שבגדולים ובקי שבבקיאים, יש מושג דאישתמטיתיה לפי שעה.

מה ההשוואה בין "אישתמטיתיה לפי שעה", לבין "אישתמטיתיה עשרות אחרונים בענין יסודי שעליו מבוסס דרך הפסק שלו"

וכבר מבואר בגמ' גיטין ז. כל מאן דלא ידע הא דר' יצחק לאו גברא רבה, בשלמא מילתא דתליא בסברא לחיי, וכו'. וע''ש.

התם מדובר שזמן שכל לימודם היה בע"פ, וברייתא לא שמיעא ליה

 

[כהנא דמסייע]

הצג קובץ מצורף 16304

אכן על זה דברתי שא''צ ששני הספיקות יהיו שקולים, וסגי באחד. וגם אם ב' הספיקות נגד מרן.
אבל כמו שהעיר לנכון הגר''מ לוי ביוסף דעת סימן ח' גם בזה דעת רוב גדולי הפוסקים לא כן.

ואכן בצירוף שני דרכים אלו, שגם כששני הספיקות הם נגד ההכרעה בדרכי הפסיקה, [אגב זה גם נגד הש''ך, וידוע לי מת''ח מפורסם שהגיע לחזו''א עם ס''ס מהסוג הזה [לגבי היתר שביעית] בדברים שכבר הוכרעו להלכה, ואמר לו שכל הספיקות הללו לא מתחילים מכיון שאין אומרים ס'''ס אחר דאתאמרא הלכתא, וכדעת כל האחרונים שהובאו כאן לעיל], וגם א''צ לשני ספיקות שקולים, רוב ככל הנדונים ההלכתים מוכרעים מראש לקולא!!!!!!
ואני אומר זאת מנסיון רב, בעשרות או מאות סוגיות. שאם ניגש בקו כזה באופן מוחלט אלו יהיו התוצאות בתורת ודאי מראש.
ואמר לי הגאון המנוח הרב מרדכי יוסף כהן זצ''ל ראש כולל תפארת טבריה שבבחרותו שמע מהגאון ר' יצחק אבא שאול טענה זו בחיי חיותו משמו של הגאון ר' בן ציון אבא שאול - שכן הוא היה אמר לו בצורה מאד ברורה [ובלשונו מצטט הכי מדוייק מהזכרון ס''ס (לא שקול ונגד מרן) - תתיר כל התורה כולה!], ושאמר שזה עיקר השינוי בדרך הפסיקה בינו לבין הבא''ח והכה''ח, וכל יתר ההבדלים, הם דברים קטנים ושוליים מאד. והנה מכיון שכאן מקום ציבורי וכבוד התורה של הני אריוותא חביב עלי עד למאד, אולם חייב לומר הדברים, ולדעת שיש צד שני.

לא ברור לי מאיפה לקח כת"ר דבר כזה
וכמדומה שנתחלף לו עם מ"ש הגרע"י בשם השבות יעקב שהמורה בלי לעיין בדברי האחרונים הוא כמורה הוראה בפני רבו
ובהקדמתו ליביע אומר שבו האריך בכללי הפסיקה כלל וכלל לא כתב שצריך לפסוק ע"פ האחרונים, אלא שצריך לעיין בדברי האחרונים קודם שפוסקים

כבר כתבתי בהודעות קודם לכן שהגרע''י היה מעיין בכל סוגיא, וגם בדברי האחרונים. ולא נתחלף לי אלא ודאי שזה דבר עיקרי אצלו מאד בבירור סוגיא.
ובפרט כמו שאתה ממשיך ואומר.

אמת שהגרע"י נטה הרבה יותר אחרי דברי האחרונים, ולא סמך על פלפולים וסברות מדנפשיה

ולכן כל כי האי דעת גדולי האחרונים היא מאד משמעותית.

כשהראב"ד כתב על דברי הבעה"מ "גנוב הוא מאיתי", זה לגיטימי מבחינתך?

אינני נכנס למחלוקת בין ראשונים, וגם לא למחלוקת רב אסי שאמר לרב אמי רח''ל מהאי דעתא.
אני מדבר בדור הזה, ביחס בין חכם בדור הזה לחכם בדור לפניו, וכיצד זה נשמע לעיני השומעים. ומעמיד הדברים במקומם, מפני כבוד התורה.

[ובכלל, אני לא בטוח שהגר"י יוסף חושב שהם משקרים, בכל זאת הם לא היו מעורבים בהדפסת הספר עד הסוף - גם לא ברור לי מה ענין הגר"ג ב"מ לנדו"ד, עד כמה שידוע לי הוא לא מהתומכים הגדולים של אול"צ ח"ב]

הוא אחד העורכים תעיין של הג''ר אליהו אבא שאול שכתב דברים כהווייתם.

קשה להאמין שמישהו יעז לשלוח יד בספרו בעודו בכוחותיו ובתוקפו, ושהגרע"י אף פעם לא שם לב לזה

בח''ט וי' לא היה בתקפו. ויש עמי דברים ששמעתי, ואין רצוני להכנס בדברים אלו.

הכהנה"ג והחקרי לב אינו קשורים לנידון, כי הם דנים בענין אם קיבלנו דברי מרן כודאי, אבל לא דנו אי מרן עצמו פסק בודאי, ודו"ק

ימחל לי יש הסכמה כמעט מקיר לקיר בין כל הפוסקים בשני הנדונים הללו, אצל רוב גדולי הפוסקים, ואין לי הכח להכנס בנקב המחט.

מה ההשוואה בין "אישתמטיתיה לפי שעה", לבין "אישתמטיתיה עשרות אחרונים בענין יסודי שעליו מבוסס דרך הפסק שלו"

בחלקים הראשונים של יבי''א, עוד השיג על הבא''ח במקום אחד, שעשה ס''ס שא' מהספיקות אינו שקול לגמרי, אע''פ דלא אתאמרא הלכתא.

התם מדובר שזמן שכל לימודם היה בע"פ, וברייתא לא שמיעא ליה

אז עד היום אשתמטיתיה של כמה אחרונים בנושא מסויים לא מורידה מגברא רבה. אולם לפסוק נגד גמרא רמב''ם ושו''ע בדוכתיה, ודאי מורידה מגברא רבה. ועיין למהר''ש קלוגר שכותב על עצמו על מי שהביא לו ראיה ממשנה בטהרות לגבי הלכות נדה, שלא חשב על ראיה זו, והכי נמי כללים אינם נמצאים בדוכתא אלא מפוזרים. בנושאים רבים ומגוונים.

 

[נוריאל עזרא]

כיון שהיה כאן עוררים על דבריי, מחלק הרבנים כאן [ @נוריאל עזרא ו @שמעון טרבלסי ועוד].

אעלה את הקטע הנ"ל מטהרת הבית - למען יחזה הקורא על מה דברי נסובו

הצג קובץ מצורף 16297

ועתה נראה שאת המשפט "מה שאין כן כשמרן השלחן ערוך פוסק להקל" , כתבו כהמשך לסוגריים שזה בעצם המשך לפוסקים שהביא לפנ"כ שלמה עושים ס"ס נגד מרן והביא את טהרת המים ומילי דעזרא וכו' וכן את המשפטי עוזיאל ושו"ת משה האיש, וע"ז מיד המשיך "משא"כ שמרן פוסק להקל.

ובמבט פשוט - ללומד הצעיר זה נראה שזה בעצם המשך דבריהם.

אלא מאי - אחרי שפתחתי ע"ז אשכול מיוחד, אז , באו המעיינים החכמים שלעיל וכו', אך כל זה לא חכמה, כי אני עשיתי להם את העבודה ובזכותי הם דייקו ודקדקו בדברים

אך לעיני הלומד הפשוט - מבלי לראות את האשכול כאן, יבין בפירוש שזה המשך.

אך חשוב לי להדגיש לסיום

שכל זה הוא לא עיקר האשכול , אלא זה רק כבדרך אגב - ואילו עיקר האשכול הוא נסוב , דרוב גדולי ומאורי הדורות להדיא כתבו דעבדינן ס"ס להחמיר נגד מרן, ודלא כהרב עובדיה זצ"ל , שחילק בין להקל ולהחמיר ​

אינני יודע מי הוא הלומד הפשוט אבל הפשט הוא כמו שכתבתי וכיוון שכבודו מתעקש אני מחויב להסביר.
ואצטט לשונו ואסביר באופן שיראה הרואה שאיך שהצגת את הדברים הוא סירוס ועיוות דבריו ולא פשט הדברים.
[ציין הכלל של ס"ס נגד דעת מרן] ואע"פ שהלכה רווחת לעשות ספק ספיקא להקל גם בספקות שהם נגד דעת מרן השלחן ערוך, [מבאר הטעם שהובא בפוסקים למה עבדין ס"ס נגד מרן להקל] שאני התם שיש לומר שמרן שפסק להחמיר הוא מתורת ספק ולא מכח ודאי, הילכך בהצטרף ספק נוסף יש לומר שאף מרן היה מודה להקל, ושפיר הוי ספק ספיקא ולקולא, [מציין לפוסקים שכתבו כן] וכמו שכתב בשו"ת נדיב לב חלק ב' (סימן סג). וכן כתב בספר טהרת המים (בשיורי טהרה מערכת ס' אות ז'), ובשו"ת שערי עזרא טראב (חלק יורה דעה סימן ב' דף לא ע"ב), ובספרו מילי דעזרא (חלק יורה דעה סימן טז), [מציין שכתבו כן עוד אחרונים] ועוד אחרונים. [נקודה + הערה בסוגריים לעוד אחרונים שכתבו כן] (וכן כתב בשו"ת משפטי עוזיאל חלק אבן העזר סימן פ', דף שנד ע"ב, ובתשובתו שבספר שו"ת משה האיש חלק אבן העזר סימן טז, דף קמב ע"ב), [אחר שסיים העניים של הכלל של ס"ס נגד מרן + ביאור למה עבדינן כן לקולא + ציון לפוסקים שכתבו כן מוסיף סברא מדילי ע"פ החילוק הנ"ל] מה שאין כן כשמרן השלחן ערוך פוסק להקל, הא ודאי שהוא מתורת ודאי, דכחא דהיתרא עדיף ליה, וכמו שכתב רש"י ביצה (ב :), וממילא אין לצרף לזה ספק נוסף כדי להחמיר, וכו' [עכשיו מציין לפוסקים שמצא שכתבו כסברתו האחרונה] וכן מצאתי הלום להגאון רבי משה שתרוג בשו"ת ישיב משה חלק א (סימן קב) וכו'. [מציין שלמרות שיש חולקים ומציין לחלק בכתמים מיהא אזלינן לקולא].
ע"כ לענייננו. ועיני הקורא רואות איך שדבריו ברור מיללו שבתחילה הביא כלל ידוע ושוב סייג אותו על פי סבר שנמצאת בפוסקים ואחר שסיים עניין זה העלה סברא חדשה ואז ציין לפוסקים שכתבו כן.

עוד בה שאם כבר כתב רשימה של פוסקים וסיים שכן כתבו עוד אחרונים והגדיל לעשות שציין אליהם בסוגריים מה לו לומר פתאום פוסקים אחרים? אלא שהכל עניין חדש ובגלל זה ביביע אומר ציין אליהם בלבד ולא לאלו הראשונים. והדברים פשוטים והארכתי במקום שאין צריך להאריך.

כמו כן חלק מהחולקים שהבאת כביכול מרן לא ראה או לא הביא אותם:

א.הלכה למשה הכהן [לר' כלפון משה הכהן]- הוא עצמו הביא כן בשם הרמ"ה [הר' מרדכי הכהן] אך חלק עליו וכתב להדיא שכשם שעבדינן ס"ס לקולא הה"נ שעבדינן לחומרא.
ב. אהב משפט [לר' עלוש פראג'י] יור"ד סי' טז דף עא ע"ב – ועוד נראה לומר שזה תלוי במחלוקת הפוסקים אי עבדינן ס"ס נגד הרוב, דהכרעת מרן לדידן עכ"פ הוי כדין רוב, וגם אפי' דמרן מצד ההכרעה דהויא כרוב הוא שהתיר, וא"כ לדעת הישי"מ ז"ל דעבדינן ס"ס נגד הרוב, ה"נ יש להחמיר מס"ס.
ג. בספר כסא שלמה [מאזוז] בליקוטים אות כב [עמ' רכא]- שהר' עובדיה הביאו שכך כתב, אך יעויין שם בדבריו שהביא את דברי הר' משה שתרוג בישיב משה הנ"ל, אך לא הסכים עמו וס"ל דעושים ס"ס אף להחמיר נגד מרן, וכאותו מהלך שעושים להקל הה"נ בלהחמיר.

נזכרו בפירוש בטהרת הבית וז"ל:
"ואף שלאו מילתא פסיקתא היא, ויש שנטו קו לומר דעבדינן ספיק ספיקא להחמיר נגד מרן, עיין בשו"ת אוהב משפט וכו', ובספר הלכה למשה הכהן וכו' [והספר כסא שלמה נזכר שם בגליון כדעת האוסרים אך ציין שהכסא שלמה "מהסס בזה"].

ועדיין אחרי כל זאת לא הסתמך רק על זה למעיין שם.

כמו כן בהחלט אפשר לצרף לכל העניין סברתו של הרב יוסף ידיד שדייק מהמגן אברהם. ואף שכתב לדחות הרי סו"ס זה בדרבנן ואפשר לתפוס כצד הזה ואף שהוא לא רצה לעשות כן כי ראה שהפוסקים לא כותבים כן הנה יש לנו את הרב משה שתרוג והרב שולנו של אברהם והרמ"ה וכן יש את הספר שהביא שם הרב יוסף ידיד "משפטים ישרים" (בירדוגו) שכתב כן. ואף שלא רצה לסמוך עליו הוא מפני שראה שהוא יחידי נגד הפוסקים שציין וגם שהסתפק בזה אולי אם היה רואה לג' הפוסקים הנ"ל אף כי מעטים הם ביחס עדיין אינם בטלים במיעוטם ואינם כפוסק אחד יחידי שמסתפק.

ולכן אי אפשר לומר שהנסמך על הרב משה שתרוג והרב שולחנו של אברהם והרמ"ה וסברת הרב יוסף ידיד במ"א וכן הרב ברדוגו במה שצידד וכן שפיר אפשר לצרף סברת הגר"ע זצ"ל עצמו לדבריהם כנשען על קנה רצוץ במחילה ושפיר שייך לומר על זה דלא נפיק מפלוגתא ונסמוך בדרבנן עכ"פ (בפרט שלמעיין בטהרת הבית לא הסתמך רק על זה).

 

[כאחד העם]

אינני יודע מי הוא הלומד הפשוט אבל הפשט הוא כמו שכתבתי וכיוון שכבודו מתעקש אני מחויב להסביר.
ואצטט לשונו ואסביר באופן שיראה הרואה שאיך שהצגת את הדברים הוא סירוס ועיוות דבריו ולא פשט הדברים.
[ציין הכלל של ס"ס נגד דעת מרן] ואע"פ שהלכה רווחת לעשות ספק ספיקא להקל גם בספקות שהם נגד דעת מרן השלחן ערוך, [מבאר הטעם שהובא בפוסקים למה עבדין ס"ס נגד מרן להקל] שאני התם שיש לומר שמרן שפסק להחמיר הוא מתורת ספק ולא מכח ודאי, הילכך בהצטרף ספק נוסף יש לומר שאף מרן היה מודה להקל, ושפיר הוי ספק ספיקא ולקולא, [מציין לפוסקים שכתבו כן] וכמו שכתב בשו"ת נדיב לב חלק ב' (סימן סג). וכן כתב בספר טהרת המים (בשיורי טהרה מערכת ס' אות ז'), ובשו"ת שערי עזרא טראב (חלק יורה דעה סימן ב' דף לא ע"ב), ובספרו מילי דעזרא (חלק יורה דעה סימן טז), [מציין שכתבו כן עוד אחרונים] ועוד אחרונים. [נקודה + הערה בסוגריים לעוד אחרונים שכתבו כן] (וכן כתב בשו"ת משפטי עוזיאל חלק אבן העזר סימן פ', דף שנד ע"ב, ובתשובתו שבספר שו"ת משה האיש חלק אבן העזר סימן טז, דף קמב ע"ב), [אחר שסיים העניים של הכלל של ס"ס נגד מרן + ביאור למה עבדינן כן לקולא + ציון לפוסקים שכתבו כן מוסיף סברא מדילי ע"פ החילוק הנ"ל] מה שאין כן כשמרן השלחן ערוך פוסק להקל, הא ודאי שהוא מתורת ודאי, דכחא דהיתרא עדיף ליה, וכמו שכתב רש"י ביצה (ב :), וממילא אין לצרף לזה ספק נוסף כדי להחמיר, וכו' [עכשיו מציין לפוסקים שמצא שכתבו כסברתו האחרונה] וכן מצאתי הלום להגאון רבי משה שתרוג בשו"ת ישיב משה חלק א (סימן קב) וכו'. [מציין שלמרות שיש חולקים ומציין לחלק בכתמים מיהא אזלינן לקולא].
ע"כ לענייננו. ועיני הקורא רואות איך שדבריו ברור מיללו שבתחילה הביא כלל ידוע ושוב סייג אותו על פי סבר שנמצאת בפוסקים ואחר שסיים עניין זה העלה סברא חדשה ואז ציין לפוסקים שכתבו כן.

עוד בה שאם כבר כתב רשימה של פוסקים וסיים שכן כתבו עוד אחרונים והגדיל לעשות שציין אליהם בסוגריים מה לו לומר פתאום פוסקים אחרים? אלא שהכל עניין חדש ובגלל זה ביביע אומר ציין אליהם בלבד ולא לאלו הראשונים. והדברים פשוטים והארכתי במקום שאין צריך להאריך.

כמו כן חלק מהחולקים שהבאת כביכול מרן לא ראה או לא הביא אותם:

נזכרו בפירוש בטהרת הבית וז"ל:
"ואף שלאו מילתא פסיקתא היא, ויש שנטו קו לומר דעבדינן ספיק ספיקא להחמיר נגד מרן, עיין בשו"ת אוהב משפט וכו', ובספר הלכה למשה הכהן וכו' [והספר כסא שלמה נזכר שם בגליון כדעת האוסרים אך ציין שהכסא שלמה "מהסס בזה"].

ועדיין אחרי כל זאת לא הסתמך רק על זה למעיין שם.

כמו כן בהחלט אפשר לצרף לכל העניין סברתו של הרב יוסף ידיד שדייק מהמגן אברהם. ואף שכתב לדחות הרי סו"ס זה בדרבנן ואפשר לתפוס כצד הזה ואף שהוא לא רצה לעשות כן כי ראה שהפוסקים לא כותבים כן הנה יש לנו את הרב משה שתרוג והרב שולנו של אברהם והרמ"ה וכן יש את הספר שהביא שם הרב יוסף ידיד "משפטים ישרים" (בירדוגו) שכתב כן. ואף שלא רצה לסמוך עליו הוא מפני שראה שהוא יחידי נגד הפוסקים שציין וגם שהסתפק בזה אולי אם היה רואה לג' הפוסקים הנ"ל אף כי מעטים הם ביחס עדיין אינם בטלים במיעוטם ואינם כפוסק אחד יחידי שמסתפק.

ולכן אי אפשר לומר שהנסמך על הרב משה שתרוג והרב שולחנו של אברהם והרמ"ה וסברת הרב יוסף ידיד במ"א וכן הרב ברדוגו במה שצידד וכן שפיר אפשר לצרף סברת הגר"ע זצ"ל עצמו לדבריהם כנשען על קנה רצוץ במחילה ושפיר שייך לומר על זה דלא נפיק מפלוגתא ונסמוך בדרבנן עכ"פ (בפרט שלמעיין בטהרת הבית לא הסתמך רק על זה).

קמח טחון טחנת - אך אם זה עושה לך טוב ומחזיר לך את הצבע , תמשיך.

 

[נוריאל עזרא]

קמח טחון טחנת - אך אם זה עושה לך טוב ומחזיר לך את הצבע , תמשיך.

כפי שכתבתי הדברים ברורים יש חלק א' בדבריו ויש חלק ב' בדבריו. ולמתעקש הרי זה מוכח גם מהמקומות האחרים שלא הזכיר כלל את הפוסקים הנ"ל.
אלא מה בגלל שאתה מתעקש ואין כאן שיחה בע"פ שאפשר להסביר הדברים, נאלצתי לצטט הקטע ולהסביר.
אגב - בקשר להודעתך זו האחרונה. אם היית רק כותב "קמח טחון טחנת" לחיי, זכותך לא להבין כמוני והקורא ישפוט. אך התוספת הזאת:

....אך אם זה עושה לך טוב ומחזיר לך את הצבע , תמשיך.

לא עושה כבוד לא לי ובטח לא לך. אני מתבייש שת"ח כך מרשה לעצמו לכתוב. לצערנו הכתיבה בעילום שם מאשרת לחצות כמה גבולות. זו אחת הסיבות שאני כותב בשמי המלא שלא אתפתה ואכשל בלשוני חלילה. ואם כי אני שוגה לפעמים תמיד כשהעירו לי תיקנתי [גם אם לא תמיד הסכמתי כי סו"ס יש כאן צד שני שרואה אחרת ממני ובשבילו זה לא ראוי וצריך לכבד את זה].
עכ"פ כתבתי איך שאני רואה את הדברים הא ותו לא. באמת חבל.

 

[כהנא דמסייע]

חברים יקרים זהו נושא חשוב לבירור האמת, אך חייב לשמור על כבוד התורה, וכבוד החברים, אך צריך להתווכח בצורה חריפה, כמוש''כ הגרי''ס שהלימוד אשר יקרא לימוד הוא "בחריפות", אבל המטרה לברר האמת, וגם, בכבוד כלפי כל ת''ח שהוא. זו דעתי, כמובן שאף אחד לא חייב לקבלה.

 

[יעקבי]

חברים יקרים זהו נושא חשוב לבירור האמת, אך חייב לשמור על כבוד התורה, וכבוד החברים, אך צריך להתווכח בצורה חריפה, כמוש''כ הגרי''ס שהלימוד אשר יקרא לימוד הוא "בחריפות", אבל המטרה לברר האמת, וגם, בכבוד כלפי כל ת''ח שהוא. זו דעתי, כמובן שאף אחד לא חייב לקבלה.

אין כאן עדיין אשכול על 'אוריתא קא מרתחא ליה'?

 

[כאחד העם]

כמו כן חלק מהחולקים שהבאת כביכול מרן לא ראה או לא הביא אותם:

נזכרו בפירוש בטהרת הבית

האמת היא שכבר אתמול רציתי לענות - אך דחיתי זאת כדי שהרוחות הסוערות כאן באשכול קצת ירגעו, ובפרט אחרי דברי הרב @כהנא דמסייע.

ועתה אענה את חלקי.


הייתי מקבל את דבריך, אילו הייתי מתייחס לדבריו רק "בטהרת הבית"

אך דברי נסובו גם על דבריו ביביע אומר, וגם בחזו"ע.

ועתה ניגש למלאכה.

יביע אומר ח"ח - לא הביא שום חולק, אלא סָתַם כמשה מפי הגבורה, דלהחמיר נגד מרן לא עושים ס"ס כדכתבו הרב מרדכי הכהן [הלכה למשה] והרב שתרוג [ישיב משה] ושכן העיקר, [ובהע' שם הוסיף שכ"כ הרב יוסף ידיד – אולם כבר הערנו לעיל על דבריו יעו"ש].

גם ביביע אומר ח"ט בהע' - כנ"ל, בלא שום חולק, אלא ציין שכך הדבר, חוק ולא יעבור.

בחזו"ע יו"ט - אחרי שכתב בצורה חזקה דלא עבדינן ס"ס להחמיר וכדכתב הישיב משה והלכה למשה וכסא שלמה ושלחנו של אברהם [ומה שכתב כסא שלמה - יעויין לעיל שהערנו על דבריו, קחנו משם, וכן מה שכתב שלחנו של אברהם - ז"א משום דשם דיבר דעבדינן ס"ס להקל, וכלל וכלל לא כתב דלא עבדינן ס"ס להחמיר], כתב "ברמז גרידא", ובצורה מאוד יבשה, "ואף שיש חולקים על זה".

ושוב אדגיש לסיום

שכל זה אינו עיקר האשכול אלא רק כבדרך אגב זוטרא.

ועיקר הנושא הוא – שרוב רבוותא גדולי ומאורי הדורות במשך מאות בשנים ס"ל דעבדינן ס"ס להחמיר נגד מרן, ושאין לחלק בין ס"ס לקולא ולחומרא, ואי עבדינן ס"ס להקל הה"נ דעבדינן להחמיר, והחולקים סברי דבין להקל ובין להחמיר לא עבדינן.

 

[נוריאל עזרא]

האמת היא שכבר אתמול רציתי לענות - אך דחיתי זאת כדי שהרוחות הסוערות כאן באשכול קצת ירגעו , ובפרט אחרי דברי הרב @כהנא דמסייע .

אינני יודע איזה רוחות נרגעו, הודעתך המבישה בקומתה וציביונה עומדת ואם "אורייתא קמרתחא ליה" הוציאה אותך משלוותך הנה כבודו לכאורה שלו ורגוע יואיל להתנצל ולמחוק לשונו המזלזלת.

ועתה אענה את חלקי.

כמובן שענית על מה שאתה רוצה והתעלמת מדבריי הלא עיקר הערתי הייתה שלא כתב בשם פוסקים אלו כן ומכל המקומות הללו חיזקתי כן שלא ציין אליהם (לבד מהכסא שלמה שבגליון טהרת הבית ציינו אל נכון). כמו כן התעלמת מדבריי שבטהרת הבית ששם דיבר בהרחבה והקפיד לציין לשם ציין גם שההלכה למשה עצמו סובר לחומרא. ואם כבר מישהו טוחן קמח טחון הרי שזה כבר מזמן לא אני.

הייתי מקבל את דבריך , אילו הייתי מתייחס לדבריו רק "בטהרת הבית"

כפי שאמרתי בהתייחסות כוללת לכלל המקורות הרי דברי מתחזקים בהקשר להערתי.

אך דברי נסובו גם על דבריו ביביע אומר , וגם בחזו"ע.

ראה לעיל.

ועתה ניגש למלאכה.

יביע אומר ח"ח - לא הביא שום חולק , אלא סָתַם כמשה מפי הגבורה, דלהחמיר נגד מרן לא עושים ס"ס כדכתבו הרב מרדכי הכהן [הלכה למשה] והר שתרוג [ישיב משה] ושכן העיקר, [ובהע' שם הוסיף שכ"כ הר' יוסף ידיד – אולם כבר הערנו לעיל על דבריו יעו"ש].

כנ"ל כל זה דובר ואין חדש תחת השמש. (מזה שכותב שכן עיקר נראה שיש צד אחר ועכ"פ דבריו עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר).

גם ביביע אומר ח"ט בהע' - כנ"ל, בלא שום חולק, אלא ציין שכך הדבר, חוק ולא יעבור.

כתב אנן קיימא לן משמע שיש צד אחר עכ"פ כיוון שסובר שעיקר יכול לכתוב כן וכבודו יכול כמובן לחלוק ויתכן אם היה רואה דבריך היה חוזר בו.

בחזו"ע יו"ט- "ברמז גרידא" , והיינו "יש חולקים על זה" , ובצורה מאוד יבשה, אחרי שכתב בצורה חזקה דלא עבדינן ס"ס להחמיר וכדכתב הישיב משה והלכה למשה וכסא שלמה ושלחנו של אברהם [ומה שכתב כסא שלמה יעויין לעיל שהערנו על דבריו , קחנו משם וכן מה שכתב שלחנו של אברהם, ז"א משום דשם דיבר דעבדינן ס"ס להקל, וכלל וכלל לא כתב דלא עבדינן ס"ס להחמיר].

כתב שיש חולקים וציין לטהרת הבית.

ושוב אדגיש לסיום

שכל זה אינו עיקר האשכול אלא רק כבדרך אגב זוטרא.

ועיקר הנושא הוא – שרוב רבוותא גדולי ומאורי הדורות במשך מאות בשנים ס"ל דעבדינן ס"ס להחמיר נגד מרן , ושאין לחלק בין ס"ס לקולא ולחומרא , ואי עבדינן ס"ס להקל הה"נ דעבדינן להחמיר, והחולקים סברי דבין להקל ובין להחמיר לא עבדינן.

עדיין יש חולקים ולא נפיק מפלוגתא ועכ"פ אולי באמת אם היה רואה דבריך היה סובר אחרת איני יודע עכ"פ הערותי במקומן עומדות ולא שינית כלום.

 

[כאחד העם]

אינני יודע איזה רוחות נרגעו, הודעתך המבישה בקומתה וציביונה עומדת ואם "אורייתא קמרתחא ליה" הוציאה אותך משלוותך הנה כבודו לכאורה שלו ורגוע יואיל להתנצל ולמחוק לשונו המזלזלת.

כמובן שענית על מה שאתה רוצה והתעלמת מדבריי הלא עיקר הערתי הייתה שלא כתב בשם פוסקים אלו כן ומכל המקומות הללו חיזקתי כן שלא ציין אליהם (לבד מהכסא שלמה שבגליון טהרת הבית ציינו אל נכון). כמו כן התעלמת מדבריי שבטהרת הבית ששם דיבר בהרחבה והקפיד לציין לשם ציין גם שההלכה למשה עצמו סובר לחומרא. ואם כבר מישהו טוחן קמח טחון הרי שזה כבר מזמן לא אני.

כפי שאמרתי בהתייחסות כוללת לכלל המקורות הרי דברי מתחזקים בהקשר להערתי.

ראה לעיל.


כנ"ל כל זה דובר ואין חדש תחת השמש. (מזה שכותב שכן עיקר נראה שיש צד אחר ועכ"פ דבריו עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר).

כתב אנן קיימא לן משמע שיש צד אחר עכ"פ כיוון שסובר שעיקר יכול לכתוב כן וכבודו יכול כמובן לחלוק ויתכן אם היה רואה דבריך היה חוזר בו.

כתב שיש חולקים וציין לטהרת הבית.

עדיין יש חולקים ולא נפיק מפלוגתא ועכ"פ אולי באמת אם היה רואה דבריך היה סובר אחרת איני יודע עכ"פ הערותי במקומן עומדות ולא שינית כלום.

עברת עכשיו , מלטחון קמח טחון ללטחון מים

 

[נוריאל עזרא]

עברת עכשיו , מלטחון קמח טחון ללטחון מים

לא רק לך מותר לטחון.

 

[כאחד העם]

לא רק לך מותר לטחון.

אתן לך עצה בקצרה [עצה טובה קמ"ל]

תחשוב שמה שכתבתי למעלה זה בכלל השגה על הר' בן ציון או הבא"ח או על הר' משה לוי, ואז תנוח דעתך, ופתאום זה לא יחשב לשונות של זלזול, אלא זה לשונות שכתובים בכל ספרי השותי"ם שמשיגים על מישהו, וכן פתאום אורייתא קא מרתחא ליה וכו' וכו'

 

[נוריאל עזרא]

אתן לך עצה בקצרה [עצה טובה קמ"ל]

תחשוב שמה שכתבתי למעלה זה בכלל השגה על הר' בן ציון או הבא"ח או על הר' משה לוי, ואז תנוח דעתך, ופתאום זה לא יחשב לשונות של זלזול, אלא זה לשונות שכתובים בכל ספרי השותי"ם שמשיגים על מישהו, וכן פתאום אורייתא קא מרתחא ליה וכו' וכו'

אין קשר בין מה שכתבת אלי. אם היית משיג כך על כל אחד מהחכמים הנ"ל הייתי כותב בדיוק אותו דבר.
אבל אשרי מי שחושדים בו ואין בו.

 

[כהנא דמסייע]

אבל אשרי מי שחושדים בו ואין בו.

אכן.
ומ''מ יש בטענותיו של הרב @כאחד העם ממש, אם נרכך את הטון ונגיב לגופש''ע, זה נושא חשוב

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

אכן על זה דברתי שא''צ ששני הספיקות יהיו שקולים, וסגי באחד. וגם אם ב' הספיקות נגד מרן.
אבל כמו שהעיר לנכון הגר''מ לוי ביוסף דעת סימן ח' גם בזה דעת רוב גדולי הפוסקים לא כן.

ואכן בצירוף שני דרכים אלו, שגם כששני הספיקות הם נגד ההכרעה בדרכי הפסיקה, [אגב זה גם נגד הש''ך, וידוע לי מת''ח מפורסם שהגיע לחזו''א עם ס''ס מהסוג הזה [לגבי היתר שביעית] בדברים שכבר הוכרעו להלכה, ואמר לו שכל הספיקות הללו לא מתחילים מכיון שאין אומרים ס'''ס אחר דאתאמרא הלכתא, וכדעת כל האחרונים שהובאו כאן לעיל], וגם א''צ לשני ספיקות שקולים, רוב ככל הנדונים ההלכתים מוכרעים מראש לקולא!!!!!!
ואני אומר זאת מנסיון רב, בעשרות או מאות סוגיות. שאם ניגש בקו כזה באופן מוחלט אלו יהיו התוצאות בתורת ודאי מראש.
ואמר לי הגאון המנוח הרב מרדכי יוסף כהן זצ''ל ראש כולל תפארת טבריה שבבחרותו שמע מהגאון ר' יצחק אבא שאול טענה זו בחיי חיותו משמו של הגאון ר' בן ציון אבא שאול - שכן הוא היה אמר לו בצורה מאד ברורה [ובלשונו מצטט הכי מדוייק מהזכרון ס''ס (לא שקול ונגד מרן) - תתיר כל התורה כולה!], ושאמר שזה עיקר השינוי בדרך הפסיקה בינו לבין הבא''ח והכה''ח, וכל יתר ההבדלים, הם דברים קטנים ושוליים מאד. והנה מכיון שכאן מקום ציבורי וכבוד התורה של הני אריוותא חביב עלי עד למאד, אולם חייב לומר הדברים, ולדעת שיש צד שני.

העירוני מדברי הזבחי צדק

 

[נוריאל עזרא]

אכן.

תודה רבה. משמח אותי [באמת] שאתה מצליח לראות.

ומ''מ יש בטענותיו של הרב @כאחד העם ממש, אם נרכך את הטון ונגיב לגופש''ע, זה נושא חשוב

לא אמרתי שלא אדרבא היכן שברור לי שצדק כתבתי וגם באופן כללי אמרתי שיתכן ואף הגר"ע יוסף זצ"ל היה מודה לדבריו איני יודע. [אם כי סייגתי שלטעמי גם אם נקבל עיקר דבריו הסומך בדרבנן על הפוסקים השניים אינו מן המתמיהין כמו שכתב אבל זו דעתי.
רק הערתי היכן שהיה להעיר היכן שנראה לי לא ביקשתי שימחוק דבריו רק לטעמי היה עליו לערוך מעט הודעתו הראשונה ולשנות קצת גם הדגשתי שלא ירדתי לעומקו של עניין ואין זה מן היושר לחלוק סתם ואין זה ראוי.

 

[כהנא דמסייע]

העירוני מדברי הזבחי צדק

יש''כ ואעיין בזה.
אם כי אם זכרוני מיטיב עמי הזב''צ סובר דס''ס הוא רק בדיעבד או בהפמ''ר. אך לא כהוראה כללית. ואי''ה אעיין בזה.

 

[כהנא דמסייע]

העירוני מדברי הזבחי צדק

עיינתי מעט בין בתריו, ובמבט נקודתי אתה צודק.
אולם אבוא אעיר'ה, שעקר הנקודה היא השימוש הנרחב בס''ס.
וצריך לשים לב על גישה כללית בפסיקה, ולא משהו נקודתי.
ונבאר, שאמת ונכון הדבר שבמקום זה סבר הזב''צ להשתמש בס''ס, אבל מאידך גיסא המעיין הישר יראה שהזב''צ באות יז מכלל ס''ס, נוקט שאם לא בהפסד מרובה בעינן ס''ס המתהפך. ובאות כג מצריך שקול. ובאות כט נוקט שאף ס''ס טוב אם יש תקנה בדרך אחר אין לעשות. וכמו''כ נוקט באות לג דעבדינן ס''ס גם להחמיר ואפי' בדרבנן.
ומה שנוקט באות זאת בפלוגתא דרבאוותא, משום שאין בכח האחרונים להכריע וכו'. זה נקודה אחת.
והיינו שאם יש למשל מחלוקת בין הרשב''א והרמב''ן והריטב''א והרמב''ם, לבין הרא''ש ור''ת, אף שנפסקה הלכה בשו''ע כרוב הראשונים מ''מ סברת הראשונים לא בטלה לגמרי. דאין הכרעתנו ביניהם בסברא ודאית. ואיה''נ החזו''א בנקודה הזו חולק. ויש מח'.
אבל בגישת הגרע''י א''צ לא מתהפך, ואפי' לכתחילה עבדינן, וא''צ שקול, ואין עושים ס''ס להחמיר רק להקל, ובודאי לא בדרבנן.
ממילא נכון שיש מח' פרטיות בין הפוסקים לגבי כללי ס''ס, אבל באופן כללי השימוש אינו חזון נפרץ, אצל רוב ככל האחרונים, כמו בגישה הזו. וד''ב.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

עיינתי מעט בין בתריו, ובמבט נרודתי אתה צודק.
אולם אבוא ואעיר'ה, שעקר הנקודה היא השימוש הנרחב בס''ס.
וצריך לשים לב על גישה כללית בפסיקה, ולא משהו נקודתי.
ונבאר, שאמת ונכון הדבר שבמקום זה סבר הזב''צ להשתמש בס''ס, אבל מאידך גיסא המעיין הישר יראה שהזב''צ באות יז מכלל ס''ס, נוקט שאם לא בהפסד מרובה בעינן ס''ס המתהפך. ובאות כג מצריך שקול. ובאות כט נוקט שאף ס''ס טוב אם יש תקנה בדרך אחר אין לעשות. וכמו''כ נוקט דעבדינן ס''ס גם להחמיר ואפי' בדרבנן, באות לג.
ומה שנוקט באות זאת בפלוגתא דרבאוותא, משום שאין בכח האחרונים להכריע וכו'. זה נקודה אחת.
והיינו שאם יש למשל מחלוקת בין הרשב''א והרמב''ן והריטב''א והרמב''ם, לבין הרא''ש ור''ת, אף שנפסקה הלכה בשו''ע כרוב הראשונים מ''מ סברת הראשונים לא בטלה לגמרי. דאין הכרעתנו ביניהם בסברא ודאית. ואיה''נ החזו''א בנקודה הזו חולק. ויש מח'.
אבל בגישת הגרע''י א''צ לא מתהפך, ואפי' לכתחילה עבדינן, וא''צ שקול, ואין עושים ס''ס להחמיר רק להקל, ובודאי לא בדרבנן.
ממילא נכון שיש מח' פרטיות בין הפוסקים לגבי כללי ס''ס, אבל באופן כללי השימוש אינו חזון נפרץ, אצל רוב ככל האחרונים, כמו בגישה הזו. וד''ב.

העירוני שבס"ס המיוסד על פלוגתא דרבוותא זה תמיד יהיה ס"ס מתהפך