באנר תרומה

האם מחלקים בס"ס נגד מרן בין להקל ולהחמיר

יש שם "אחיזת עיניים" ולכן כל האשכול מה שהארכתי זה במיוחד על זה.
כי לא יתכן לכתוב משפט , שלא עושים ס"ס להחמיר נגד מרן, ואז להביא כמה אחרונים שכתבו שהוראות מרן הם בתורת ספק ולכן עבדינן ס"ס להקל, והלומד הפשוט שלא פותח ולא מעיין בדברים לאשורם, מבין מדברי הרב עובדיה, שאותם אחרונים כתבו זאת לגבי ס"ס להחמיר דלא עבדינן.

ולכן הארכנו ככל לעיל - זו סיבה אחת.

והסיבה השנייה - להוכיח מהפוסקים לדורותיהם שזה "כלל חדש", וא"א לתלות את קבלת הוראות מרן בדברי האחרונים, ואז לשחק בהם כרצונך.
אתה יכול לחלוק כדרכה של תורה ואולי אתה צודק אין לי באמת הזמן לרדת לעומק העניין.
אך אחר המחילה רבה מכבוד תורתך כי רבה היא. אין שם שום אחיזת עיניים וכל המעיין בטהרת הבית יראה בצורה ברורה סדר העניינים והכל כתוב ברור שהביאם אך רק לעניין הסבר הסיבה לכך שעבדינן ס"ס לקול נגד מרן. ורק אחר כך כתב מעצמו ע"פ שכל זה שלחומרא לא עבדינן ורק אז הביא פוסקים שכתבו כן. וכמו שהערתי לעיל והדברים פשוטים וברורים שם ועובדה שלא ציין לפוסקים אלו ביביע אומר כלל כשהזכיר הכלל הזה אלא אך רק את הפוסקים שבאמת כתבו כן.
כמו כן וכפי שהערתי לעיל הצגת כאילו מרן זצ"ל השמיט את זה שההלכה למשה חולק על הרמ"ה שהביא בעוד בטהרת הבית ציין אליו כחולק להדיא. ובכלל השמטת שכותב בפירוש שיש חולקים ושכל הסיבה שתפס כן היא כי זה דין כתמים דרבנן. זאת אומרת אף שחושב אולי שזה עיקר כמו שכתב ביביע אומר לא רצה לסמוך על זה אם לא בכהאי גוונא.
כמו כן כנראה לא ראית הדברים בטהרת הבית החדש ובגליון שם כתב להדיא את הכסא שלמה כחולק על הכלל וציין שהכסא שלמה "מהסס בזה" כמו שציינתי לעיל.
כמו כן בגליון היביע אומר הביא כן גם מהרב יוסף ידיד שכתב ככלל הזה שלא עבדינן לחומרא עוד בה שהספרים כעת אינם לפני בזכרוני שבהם או בחלקים אחרים ביביע אומר (כך בזכרוני בעת שהחטפתי מבט) הבין כן בעוד איזה פוסק או פוסקים שנראה מדבריהם שלא רצו לעשות ס"ס להחמיר נגד מרן ואף כי אפשר לחלוק אין זה כצעקתה כמתואר לעיל ואין זה מן התימה בפרט בדרבנן.

ושוב אומר יתכן ואתה צודק אין לי מושג לא ירדתי אולי לעומק הדברים כמוך אך לעניות דעתי גם חכם כמותך יכול לקבל ביקורת והיכן שהדברים הוצגו שלא בצורה מדוייקת או נכונה או היכן שהתברר שנשמט מכבודו איזה פרט יכול אתה לקבל הדברים.
 
זו הייתה תגובה של מגיב אחד על כך שאמרו שודאי לא יצא מידי הרב ב''צ. שא''א שיעלמו האחרונים והיה להביא.

וכאן האם האם היית מקבל טענה שכנראה שהכלל הזה לא כתבו הגרע''י כי הוא נגד רוב האחרונים, והוא כלל גדול בהוראה, והרבה הרבה מפסקי הגרע''י מבוססים על ספק ספקא כזה, ויבוא האומר ויאמר דלפ''ז רוב הפסקים שביבי''א ממילא בטלים??? והוא אומר זאת רק משום כבודו של היבי''א. שלא ייתכן שנעלמו ממנו כל האחרונים, אלא היו אלו עורכים שערכו את דבר זה בלי ידיעתו.
אינו דומה כלל וכלל, ספרי יבי"א נכתבו על ידו ואין מי שפקפק בזה, ספרי אור לציון לא נכתבו על ידו, הם נכתבו ע"י תלמידים, ואין מי שחולק בזה
התלמידים הנ"ל מעידים שכל מה שכתבו הם מדברי הגרב"צ, ולגבי ח"ב טוענים שהגרב"צ עבר על הדברים, מי שלא מאמין להם אינו אפיקורס
[וגם אין שום מקום להשוות השמטת דעת המג"א להשמטת דעת אחרוני האחרונים, ופשוט]
 
ורק אחר כך כתב מעצמו ע"פ שכל זה שלחומרא לא עבדינן ורק אז הביא פוסקים שכתבו כן

איה"נ - עיקר האשכול שלי נסוב על זה
שמה שכתב שלחומרא לא עבדינן - זה נגד רובא ורובא דכל פוסקי הדורות לדורותיהם.

ואתה נתפס אל השוליים שתכ"ד הוספתי , אבל עיקר כל האריכות שלי לעיל זה על הנקודה הזו גרידא, שמה שכתב שלהחמיר לא עבדינן זה נגד רוב הפוסקים לדורותיהם.

[אתה כל הדרך הסטת את הנושא לשוליים , האם הוא כתב שגם הר' טהרת המים כתב כן או לא, וכן הסטת לנושא , שהאם בטה"ב הוא כתב כך או כך, וכו' , כל זה רק בסוגריים גרידא, ובשוליים, וזה לא עיקר האשכול.]
 
נערך לאחרונה:
אינו דומה כלל וכלל, ספרי יבי"א נכתבו על ידו ואין מי שפקפק בזה, ספרי אור לציון לא נכתבו על ידו, הם נכתבו ע"י תלמידים, ואין מי שחולק בזה
התלמידים הנ"ל מעידים שכל מה שכתבו הם מדברי הגרב"צ, ולגבי ח"ב טוענים שהגרב"צ עבר על הדברים, מי שלא מאמין להם אינו אפיקורס
בקיצור להגיד שבנו הגאון ר' אליהו והרב שלמה זעפרני, והרב גדעון בן משה (אב''ד ביחו''ד) שקרנים זה לגיטימי מבחינתך. אולי לא אפיקורס. אבל לא לגיטימי.
ובחלקים של היביע אומר האחרונים שמעתי ממקורות מהימנים שנשתלחו ידיים. ואכמ''ל. ובפרט בח''ט
[וגם אין שום מקום להשוות השמטת דעת המג"א להשמטת דעת אחרוני האחרונים, ופשוט]
הכנסת הגדולה הוא קדם למג''א, וכן החקרי לב אינו מאחרוני אחרונים, ועוד.
והגרע''י אין דרכו להשמיט את רוב מנין ובנין של גדולי ספרד, ולהביא רק כמה מאחרוני אחרונים.

ומ''מ גם אצל הגדול שבגדולים ובקי שבבקיאים, יש מושג דאישתמטיתיה לפי שעה.

וכבר מבואר בגמ' גיטין ז. כל מאן דלא ידע הא דר' יצחק לאו גברא רבה, בשלמא מילתא דתליא בסברא לחיי, וכו'. וע''ש.
 
נערך לאחרונה:
איה"נ - עיקר האשכול שלי נסוב על זה
שמה שכתב שלחומרא לא עבדינן - זה נגד רובא ורובא דכל פוסקי הדורות לדורותיהם.

ואתה נתפס אל השוליים שתכ"ד הוספתי , אבל עיקר כל האריכות שלי לעיל זה על הנקודה הזו גרידא, שמה שכתב שלהחמיר לא עבדינן זה נגד רוב הפוסקים לדורותיהם.

[אתה כל הדרך הסטת את הנושא לשוליים , האם הוא כתב שגם הר' טהרת המים כתב כן או לא, וכן הסטת לנושא , שהאם בטה"ב הוא כתב כך או כך, וכו' , כל זה רק בסוגריים גרידא, ובשוליים, וזה לא עיקר האשכול.]
ראשית מה שאתה קורה "שוליים" תופס חלק נרחב מדבריך.
שנית כפי שאמרתי אין באפשרותי לעיין בכל הספרים והמקורות והשתדלתי לכתוב ביושר את זה. ולכן לא סתרתי דבריך לחלוטין, כי אין זה מקומי ואינו נכון וראוי לעשות כן.
רק אומר שאולי זה שולי בעיניך ואולי זה לא עיקר דבריך אך בעיני הוא גם חשוב והאמת אהובה מכל ולמעשה כתבת בשמו דברים לא נכונים כמו כן הושמטו דברים חשובים וכפי שביארתי ואין עניין לכפול הדברים. הצגת הרב ז"ל כטועה בכל המקורות הנ"ל כמו הטענה שניסה לעשות אחיזת עיניים אינה במקומה ואדרבא הצגת הצד שכנגד תוך הצגת הצד המושג כך מראש שמה בעיני הקורא שאינו מונח את הצד המושג בעמדה נחותה, והקורא מוכרח כמעט לקבל הדברים. על כן הערותי במקומן עומדות על כל חשיבותן.
 
נערך לאחרונה:
עוד יש לי להוסיף על כל הנ"ל

כג. הרב יוסף ידיד הלוי , בכמה מקומות כתב דס"ס להחמיר נגד מרן הוא עדיפא מס"ס להקל.

שו"ת ימי יוסף בתרא ח"ב חיו"ד סי' ז עמ' קכט – "ועיין בשו"ת חת"ס בחלק יור"ד ואף ששני הספיקות הם נגד מרן, אולי להחמיר עבדינן ס"ס נגד מרן אף שיהיה משני הצדדים, שהרי אפילו בס"ס שהוא להקל , לדעת הרב מעיל שמואל עבדינן ס"ס נגד מרן אף כששני הצדדים נגד מרן,

ואף דאנן לא קיי"ל בזה כדברי המעיל שמואל ולא עבדינן ס"ס נגד מרן, אלא כשיש צד אחד נגד מרן לא משני הצדדים, זהו בס"ס להקל, אבל בס"ס להחמיר ראוי לחוש לחומרא אף ששני הצדדים נגד מרן.

וכן עוד שם בעמ' קסג במכתבו לרב אברהם סתהון- ג"כ כתב הכי , שלעשות ס"ס להחמיר עבדינן אף ששני הספיקות נגד מרן, משא"כ בלהקל.

עוד בדבריו , בחיבורו "שארית יוסף" ח"ב או"ח סי ה' עמ' לז- ואף דס"ס זה נגד מרן, עבדינן ס"ס נגד מרן כידוע, ובפרט שהוא להחמיר.

להדיא – דס"ס להחמיר הוא עדיף מס"ס להקל, ולכן בלהחמיר אף ששני הספיקות נגד מרן עבדינן, משא"כ בלהקל
 
כמו כן בגליון היביע אומר הביא כן גם מהרב יוסף ידיד שכתב ככלל הזה שלא עבדינן לחומרא

ראשית כל- עיין לעיל בהודעה הקודמת שהבאתי מדבריו להדיא דעבדינן ס"ס להחמיר נגד מרן
ולא זו בלבד אלא דהוא יותר שפיר.

ועתה אתייחס למקום שהביא היביע אומר הנ"ל

ואביא את תוכן הדברים​

תורת חכם [להר' יוסף ידיד הלוי] סי' כ דף מג. - דן שם האם בספק דרבנן לקולא עבדינן ס"ס להחמיר א. דכל ספיקא דרבנן לקולא הוא רק בדיעבד ולא לכתחילה, ב. וגם אי נימא דארינן ספיקא דרבנן לקולא אף לכתחילה עדיין איכא למימר שלא בכל ספק דרבנן אמרינן שהוא לקולא.

והביא כמה אחרונים דאמרינן ס"ס להחמיר ואף בדרבנן – הרב יד מלאכי, הרב מקור ברוך, הרב שמחת יאודה, כנה"ג, והרב מש"ל.

ואז הביא קושיא על דבריהם – לכאורה מדברי המ"א סי' ק"ח גבי מים שיש בהם ספק אם נעשה בהם מלאכה,.

וז"ל שם – "ולכאורה מזה מוכח דאף דאיכא ס"ס להחמיר אפ"ה בדרבנן אזלינן לקולא, ולכאורה נראה שזה היפך כל הני רבוותא ?, ויש לדחות ואכמ"ל".

הראת לדעת- שאיפכא, הביא כמה אחרונים דאומרים ס"ס להחמיר אף בדרבנן, אלא שניסה להביא ראיה הפוכה מהמ"א וע"ז מיד הוסיף "ויש לדחות" , והיינו- שאין משם ראיה, וממילא חזרנו לכח רבוותא האחרונים שהביא שם דאמרינן ס"ס להחמיר אף בדרבנן.

ולא זו בלבד אלא עיין לעיל בסמוך- שהבאנו מדבריו גופיה, דס"ס להחמיר נגד מרן עדיף טפי מס"ס להקל נגד מרן
 
ראשית כל- עיין לעיל בהודעה הקודמת שהבאתי מדבריו להדיא דעבדינן ס"ס להחמיר נגד מרן
ולא זו בלבד אלא דהוא יותר שפיר.

ועתה אתייחס למקום שהביא היביע אומר הנ"ל

ואביא את תוכן הדברים​

תורת חכם [להר' יוסף ידיד הלוי] סי' כ דף מג. - דן שם האם בספק דרבנן לקולא עבדינן ס"ס להחמיר א. דכל ספיקא דרבנן לקולא הוא רק בדיעבד ולא לכתחילה, ב. וגם אי נימא דארינן ספיקא דרבנן לקולא אף לכתחילה עדיין איכא למימר שלא בכל ספק דרבנן אמרינן שהוא לקולא.

והביא כמה אחרונים דאמרינן ס"ס להחמיר ואף בדרבנן – הרב יד מלאכי, הרב מקור ברוך, הרב שמחת יאודה, כנה"ג, והרב מש"ל.

ואז הביא קושיא על דבריהם – לכאורה מדברי המ"א סי' ק"ח גבי מים שיש בהם ספק אם נעשה בהם מלאכה,.

וז"ל שם – "ולכאורה מזה מוכח דאף דאיכא ס"ס להחמיר אפ"ה בדרבנן אזלינן לקולא, ולכאורה נראה שזה היפך כל הני רבוותא ?, ויש לדחות ואכמ"ל".

הראת לדעת- שאיפכא, הביא כמה אחרונים דאומרים ס"ס להחמיר אף בדרבנן, אלא שניסה להביא ראיה הפוכה מהמ"א וע"ז מיד הוסיף "ויש לדחות" , והיינו- שאין משם ראיה, וממילא חזרנו לכח רבוותא האחרונים שהביא שם דאמרינן ס"ס להחמיר אף בדרבנן.

ולא זו בלבד אלא עיין לעיל בסמוך- שהבאנו מדבריו גופיה, דס"ס להחמיר נגד מרן עדיף טפי מס"ס להקל נגד מרן
הסתכלתי מעט כמסת הפנאי וצדקת בזה. וכיוון שזו הערה בגליון אולי לא דק ורק רצה לציין שסברא זו נזכרת שם עכ"פ אמת דיברת בזה. אך חבל שלא ערכת הודעתך הראשונה בדברים שבחנם הערת עליו.
 
הודעתך הראשונה בדברים שבחנם הערת עליו.

ממש לא בחנם

זה שאתה קראת את האשכול ואז רצת לבדוק בטה"ב , ודקדקת מה שדקדקת , זה לא חכמה

החכמה היא לפנ"כ, והיינו- לפני שהיית רואה פה את האשכול והיית לומד את הקטע הנ"ל לא היית מבחין בחילוקים שעוררת, כי איך שזה מובא בעיני הקורא, וכ"כ וכ"כ וכו', כהמשך למה שדיבר.

המבחן הפשוט הוא- תקח כל אדם באשר הוא שיראה את טה"ב הנ"ל , וכן את היביע אומר הנ"ל שציינתי בחלק ח', וכן את החזון עובדיה יו"ט שציינתי, שיראה את שלשת המקומות הללו, וכן את ההערה שביביע אומר ח"ט, ותראה מה הוא יבין, וזה מה שהתכוונתי שיש שם "אחיזת עיניים".


ואת העיקר צריך להוסיף בכל הודעה שאכתוב בעז"ה - שהכלל שייסד שם הוא נגד רוב האחרונים לדורתיהם, וכפי שהעלתי לעיל, ודבר חדש הוא נגד כל רבוותא מאורי הדורות במשך הדורות
 
ממש לא בחנם

זה שאתה קראת את האשכול ואז רצת לבדוק בטה"ב , ודקדקת מה שדקדקת , זה לא חכמה

החכמה היא לפנ"כ, והיינו- לפני שהיית רואה פה את האשכול והיית לומד את הקטע הנ"ל לא היית מבחין בחילוקים שעוררת, כי איך שזה מובא בעיני הקורא, וכ"כ וכ"כ וכו', כהמשך למה שדיבר.

המבחן הפשוט הוא- תקח כל אדם באשר הוא שיראה את טה"ב הנ"ל , וכן את היביע אומר הנ"ל שציינתי בחלק ח', וכן את החזון עובדיה יו"ט שציינתי, שיראה את שלשת המקומות הללו, וכן את ההערה שביביע אומר ח"ט, ותראה מה הוא יבין, וזה מה שהתכוונתי שיש שם "אחיזת עיניים".


ואת העיקר צריך להוסיף בכל הודעה שאכתוב בעז"ה - שהכלל שייסד שם הוא נגד רוב האחרונים לדורתיהם, וכפי שהעלתי לעיל, ודבר חדש הוא נגד כל רבוותא מאורי הדורות במשך הדורות
במחילה לא דקדקתי כלום אלו דברים פשוטים וברורים בדבריו כפי שהסברתי שם. וכל ההודעה מנוסחת בצורה מטעה במחילה רבה, וכמו שאתה מעיר ומבקר גם אתה צריך לדעת לקבל ביקורת. גם מדג רקק כמוני.
 
ראשי תחתית