אשמח אם תפרש דבריך לטובת הלומדים.בער אנוכי ולא אדע, אבל תורה היא וללמוד אני צריך
ולענ"ד המתירים ובראשם המנח"כ, לא התיחסו מספיק לגדול הפוסקים המג"א בסוגיא.
עיקר היתרו של המנח"כ כידוע שמותר רובו יבש זה מתרנגולתא דר"א שבת קמו.
אבל מה נעשה שמהג"א שיח מ, מפרש שההיתר הוא לא מחמת רוב ומיעוט אלא מחמת שכעת הוא יבש
וא"כ אין שום מקור להיתר זה לשיטת המג"א, וא"ש למה המ"ב השמיטו. וצע"ג עד למאוד למי שיפתור לי בעיה חמורה וכואבת זו.
עכשיו נדפס ספר חדש מתלמיד מרן הרב גד יזדי שם מסביר באורך ורוחב שמרן התיר מעט מאוד מאוד והביא כת"י ועדויות מפורשות וכ"כ מרן הראש"ל בהלכה ברורה סי' שיח עמ' רל
כל המושג רובו יצא להמנחת כהן ראש המתירים מהסוגיא בדף קמו שמבואר שמותר ליתן תרנגול ממולא [בלשוננו] בתנור.אשמח אם תפרש דבריך לטובת הלומדים.
נראה לי שהפרי מגדים חולק.מגן אברהם סימן שיח ס"ק מ
וכן מוכח בגמרא וברש"י שכ' דף קמ"ה שורין אותו בחמין שיהא נימוח משמע שאע"פ שנימוח אח"כ יש לו דין דבר יבש וה"ה שומן אלא שהמרדכי והכלבו חששו לדברי ר"ב ולכן כתבו שלא ליתן במקו' שהיס"ב כדי שלא יהיה נימוח כל כך שיזוב לחוץ אלא יתנו מרחוק ואף שנימוח בתוכו ל"ל בה כמ"ש הרב"י עכ"ל.
ונמצא, שלהמג"א הפירוש בגמ' רק בגלל שכעת הוא יבש, וא"כ לדבריו כל המקור של מנח"כ נפל לגמרי,
וא"ש למה המ"ב וגדולי האחרונים לא ס"ל חידוש זה.
לא מבין ד' הדר"ג,נראה לי שהפרי מגדים חולק.
והרי המחבר בסימן שיח סעיף טז לגבי אינפאנדה הוא מתיר.
היכן ראית כן בדבריו?כל המושג רובו יצא להמנחת כהן ראש המתירים מהסוגיא בדף קמו שמבואר שמותר ליתן תרנגול ממולא [בלשוננו] בתנור.
והבין המנחת כהן משום דזה רובו יבש.
ומנא לך שמותר להחזיר בשר על האש בשבת?היכן ראית כן בדבריו?
מנחת כהן משמרת השבת שער ב פרק ב
ונראה לי שאפילו יש מעט שומן או מרק בדבר שנתבשל כל צרכו שעם כל זה מותר להניחו נגד המדורה או לשרותו בחמין שהרי אין לך בשר שאין מוהל ושומן יוצא ממנו ועם כל זה נידון לדבר יבש. ונראה שכל שהרוב הוא דבר יבש אף שיש בו קצת רוטב לא שייך שם בשול. וראיתי שכתב הב"י בסי' רנ"ג וז"ל וכן כתב רבינו ירוחם בחלק ג' בשם הר"ר יונה דכל שרובו רוטב ומצטמק ויפה לו והוא צונן כשמחזירו על גבי כירה ומצטמק הוי מבשל גמור עכ"ל הנה שכתב שכל שרובו רוטב משמע שאם המיעוט הוא רוטב עם כל זה נידון לדבר יבש. ואף שרבינו ירוחם לא כתב כן אלא כל דבר שיש בו רוטב וכן כתב הב"י עצמו בסי' שי"ח בשם רבינו ירוחם מ"מ נראה שהב"י כתב זה להיות כן הדין לדעתו. וכן מסתבר שכל שרובו יבש נידון ליבש וכל שרובו רוטב נידון לדבר לח דאם לא כן נתת דבריך לשיעורין כן נראה לי ע"כ.
הוא מוכיח מהדין 'הכללי' שמותר לחמם בשר יבש, והרי יש בו מוהל ושומן. הוא הזכיר 'לפני כן' את תרנגולתא דר' אבא, אבל לא קשור לדין רוב ומיעוט.
המג"א לא חולק על המציאות. הוא מסביר שכעת זה יבש. אבל המציאות היא שזה לא יבש ממש, ואת זה כותב המנח"כ מסברא מציאותית. ולכן אין קשר בין המג"א לבין המנח"כ.ומנא לך שמותר להחזיר בשר על האש בשבת?
הכל בנוי על הגמ' הזאת. כמו שהביא קודם
מסיום דברי המנח"כאם זה ראיית המנח"כ, א"כ איך למדו מזה להחזיר דגים עם רוטב???? זה בכלל תמיהה חמורה שבעתיים שאכמ"ל]
וכן מסתבר שכל שרובו יבש נידון ליבש וכל שרובו רוטב נידון לדבר לח דאם לא כן נתת דבריך לשיעורין
בב"י הדבר פשוט שהוא ט"ס ודלא כמנחת כהן.למעשה הבית יוסף בסימן רנג לא מביא את הדין של רבנו ירוחם עם ראיה כל שהיא אלא ממש מבליע את הדין.
יש סתירה בין שני מקומות בסימן רנג שהביא את דברי רבנו ירוחם וכתב רובו.בב"י הדבר פשוט שהוא ט"ס ודלא כמנחת כהן.
כך מוכח גם מכל המקומות בשו"ע שכתב 'שיש בו' ולא 'שרובו'.
ודבריהם צ"ע.יש רבים מהאחרונים שאוחזים שלא צריך לשנות גי' וכמו המנח"כ.
צולמה בקובץ מאור ישראל שבתנ"ל יש מכתב בכ"י של מרן בעניין אנסה לחפש
אחזק דבריךודבריהם צ"ע.
היכן ראינו שהב"י משנה מלשון של פוסק רק במקום אחד, ומשמיע דין מחודש ובומבסטי ללא שום איזכור ופירוש וסברא, ובשו"ע בכל המקומות לא כתב כן אלא העתיק את הלשון האמיתית של ר' ירוחם. האם הוא ציפה שנסתכל בב"י במקום אחד מתוך כל המקומות ונעשה פלפול להבין שזה הכונה, וזו כונתו גם בשו"ע? אלו דברים תמוהים עד מאוד.
מרן שליט"א ביאר דברי אביו הגדול בטוטו"ד, וגם הביא דברי האבא במאור ישראל, כמדומה שסגר העניןצולמה בקובץ מאור ישראל שבת
וכ"כ בספר רבינו של הרב שטרית
ועכ"פ נראה שהרב עובדיה תחילה התיר רובו יבש ואחר כך התלבט אחרי מחלוקות והשגות וכו' שינה את דעתו ועבר למיעוט קטן מאוד (ואגב, בכתב יד הנ"ל כתב שאין הכי נמי, לא השיג על המרוקאים המוסיפים חמין לתבשיל אלא רק בשיעור גדול, אבל קצת חמין אפשר)
לפי מה שהוא מביא, מר"ן הראש"ל מהר"י סגר את הדיון, ואגב, ידוע שהוא מספר איך שמרן אהב לטבול החלה ברוטב הדגים שחוממו בשבת - כראיה שאפשר לחמם דגים עם רוטב (היינו דגים מרוקאים) בשבת, וע"ז יתמהו התמהים, הלזה יקרא "מועט מאוד" ומצטמק ורע לו?מרן שליט"א ביאר דברי אביו הגדול בטוטו"ד, וגם הביא דברי האבא במאור ישראל, כמדומה שסגר הענין
הצג קובץ מצורף 1218
לק"מ מעיקרא.לפי מה שהוא מביא, מר"ן הראש"ל מהר"י סגר את הדיון, ואגב, ידוע שהוא מספר איך שמרן אהב לטבול החלה ברוטב הדגים שחוממו בשבת - כראיה שאפשר לחמם דגים עם רוטב (היינו דגים מרוקאים) בשבת, וע"ז יתמהו התמהים, הלזה יקרא "מועט מאוד" ומצטמק ורע לו?
פשטות דברי הגר"ז שזה אסור.במקרה שהחמין כולו מלא תפו"א ובשר ויש שכבה קטנה מלמעלה של רוטב יש בזה בישול?
מי זה הגר"ז?
האשכול מדבר על רובו יבש.אצרף בזה מה שהעלתי בעבר בקולמוסי, אולי יהיה לתועלת מאן דהו.
תעיין בתוך הדברים נכתב על רובו יבש.האשכול מדבר על רובו יבש.
קונטריסך נפלא וערוך בטוטו"ד וירבו כמותך בישראל.
אבל הוא מדבר על דיני בישול אחר בישול. ודיני לח מעיקרא ונעשה יבש.
וכמובן שאין זה נידוננו. תפצל את האשכול ונדון בזה כי יש הרבה מה לדון.