יוסף שלח ליעקב יין נסך???

[אברך]

כתוב בפרשה (מה כג) "ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נושאים מטוב מצריים", וברש"י "מצינו בגמ' ששלח לו יין ישן שדעת חכמים נוחה הימנו"
ויש להקשות אם הוא יין ישן, אז הוא מקודם שבא יוסף, וא"כ הוא יין נסך.

 

[חיי עולם]

ויש להקשות אם הוא יין ישן, אז הוא מקודם שבא יוסף

אולי ישן אחר שבא יוסף.

 

[משיב כהלכה]

בשו"ת אור לציון חלק ה (באורים פרק מא - דיני יין נסך אות א) כתב לתרץ דיין ישן פירושו שעברה עליו שנה, וכדשנינו בב"ב דף צ"ח ע"א, שאם אמר לחבירו יין ישן אני מוכר לך, היינו משל אשתקד, ומיושן משל ג' שנים. וכן הוא בשו"ע חו"מ סימן ר"ט סעיף י', אמר לו יין ישן אני מוכר לך, נותן לו משל שנה שעברה. וראה בסמ"ע שם. וראה גם במנחות דף פ"ז ע"א ובפסחים דף מ"ב ע"ב וברש"י שם, ע"ש.

אך בספר בן פורת יוסף דחה תירוצו, דמדסתים סתם יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו, היינו עכ"פ שהוא יין כמו שני יעקב או יותר, כמו שמצינו באחשורוש (מגילה יב א), דלא בא הכתוב לסתום רק לפרש, כמו שמצינו במקום אחר יין ישן נוחה לזקנים היינו עכ"פ כפי השנים של הזמן, שאז הוא טוב לשתיה לזקנים, והכא נמי כך, וא"כ אז היה סתם יינם, ואיך שלחו לאביו.

ותירץ שם שפרעה כתב לשרה בכתובתה כל ממונו, וארץ גושן לאחוזה, והיתה הקדושה שורה בארץ זו, ויוסף שלח יין מהאוצר בזמן שרה אמנו...

ולענ"ד לא צריך להגיע לתירוצים דחוקים כאלה, שהרי יין נסך שנגע בו גוי הוא תקנה דרבנן שהתחדשה לאחר מכן, ואף שבספר הנ"ל הביא ראיה מהגמ' ביומא (כח) שאברהם שקיים כל התורה עד שלא ניתנה אף עירובי תבשילין דרבנן, כבר דחה הרא"ם עה"ת מהגמ' פסחים קי"ט ע"ב בסעודה לעתיד שיאמרו לו ליעקב טול ובריך אומר איני מברך שנשאתי ב' אחיות שעתידה תורה לאסור (וכן דנו הראשונים באברהם שלא מל לפני שציווהו ה' במפורש, ובשם משמואל דן במה שנשא אברהם שפחתו מבלי לשחררה).

ויש על זה הרבה תירוצים (כשמונה תירוצים), אבל הדעת זקנים מבעלי התוס' (וישב לז - לה) כתב שכיון שהאבות לא נצטוו על התורה, אף שידעוה ברוח הקודש, מה שהיו רוצים היו מקיימים, ומה שהיו רוצים היו מניחים. ולפ"ז מבואר הכל בשופי.

 

[בן מנוח]

כתוב בפרשה (מה כג) "ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נושאים מטוב מצריים", וברש"י "מצינו בגמ' ששלח לו יין ישן שדעת חכמים נוחה הימנו"
ויש להקשות אם הוא יין ישן, אז הוא מקודם שבא יוסף, וא"כ הוא יין נסך.

מעתיק אנכי מתורה שלמה להרמ"מ כשר זצ"ל
תורה שלמה בראשית מ"ה:כ"ג
אות פב: מטוב מצרים, מאי מטוב מצרים, א"ר בנימין בר יפת א"ר אלעזר שלח לו יין [ישן שדעת זקנים נוחה הימנו]. (מגלה טז:)1.
1. וכ״ה בתרגום יוב״ע. וראה רש״י כאן. יין ישן, לפי שהזקנים בטבעם מצוננים והיין מחממם (מהרש״א), ובש״ס כת״י בדק״ס וכן בדפוסים ישנים ליתא הוספה זאת וכן ברש״י כאן ובכל הכת״י ליתא רק בדפוסים הוסיפו יין ״ישן שדעת זקנים נוחה הימנו״. וראה לקמן אות פג. ובשכ״ט מטוב מצרים זהו יין מובחר שבמצרים ואע״פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וחכך כיין הטוב, כי טובים דודיך מיין. ובכת״י מדרש החפץ מטוב מצרים זו מנחה מכל מיני מעדנים שבמצרים.

 

[אורי]

בשו"ת אור לציון חלק ה (באורים פרק מא - דיני יין נסך אות א) כתב לתרץ דיין ישן פירושו שעברה עליו שנה, וכדשנינו בב"ב דף צ"ח ע"א, שאם אמר לחבירו יין ישן אני מוכר לך, היינו משל אשתקד, ומיושן משל ג' שנים. וכן הוא בשו"ע חו"מ סימן ר"ט סעיף י', אמר לו יין ישן אני מוכר לך, נותן לו משל שנה שעברה. וראה בסמ"ע שם. וראה גם במנחות דף פ"ז ע"א ובפסחים דף מ"ב ע"ב וברש"י שם, ע"ש.

אך בספר בן פורת יוסף דחה תירוצו, דמדסתים סתם יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו, היינו עכ"פ שהוא יין כמו שני יעקב או יותר, כמו שמצינו באחשורוש (מגילה יב א), דלא בא הכתוב לסתום רק לפרש, כמו שמצינו במקום אחר יין ישן נוחה לזקנים היינו עכ"פ כפי השנים של הזמן, שאז הוא טוב לשתיה לזקנים, והכא נמי כך, וא"כ אז היה סתם יינם, ואיך שלחו לאביו.

ותירץ שם שפרעה כתב לשרה בכתובתה כל ממונו, וארץ גושן לאחוזה, והיתה הקדושה שורה בארץ זו, ויוסף שלח יין מהאוצר בזמן שרה אמנו...

ולענ"ד לא צריך להגיע לתירוצים דחוקים כאלה, שהרי יין נסך שנגע בו גוי הוא תקנה דרבנן שהתחדשה לאחר מכן, ואף שבספר הנ"ל הביא ראיה מהגמ' ביומא (כח) שאברהם שקיים כל התורה עד שלא ניתנה אף עירובי תבשילין דרבנן, כבר דחה הרא"ם עה"ת מהגמ' פסחים קי"ט ע"ב בסעודה לעתיד שיאמרו לו ליעקב טול ובריך אומר איני מברך שנשאתי ב' אחיות שעתידה תורה לאסור (וכן דנו הראשונים באברהם שלא מל לפני שציווהו ה' במפורש, ובשם משמואל דן במה שנשא אברהם שפחתו מבלי לשחררה).

ויש על זה הרבה תירוצים (כשמונה תירוצים), אבל הדעת זקנים מבעלי התוס' (וישב לז - לה) כתב שכיון שהאבות לא נצטוו על התורה, אף שידעוה ברוח הקודש, מה שהיו רוצים היו מקיימים, ומה שהיו רוצים היו מניחים. ולפ"ז מבואר הכל בשופי.

תחילה לא אבין כיצד מתחיל עם האור לציון ושוב חוזר לספר בן פורת יוסף שהוא קדום בהרבה שנים קודם לכן והוא בעל התולדות יוסף תלמיד הבעל שם טוב.
שנית, מנין לו שיעקב אבינו לא שמר על דין יין נסך שהוא איסור הנכנס לגופו ובטח נזהר בזה, וב' אחיות שאני שהי' מוכרח לזה ושאר תירוצים אך מכאן להחליט ברור שזה לא שמר מחמת שאלה זה מניין לן. וגם לדעת זקנים מה שרצו שמרו ומנין שזה לא רצו, ואדרבא זה התירוץ הכי דחוק לומר כן על יעקב אבינו בחיר האבות.
ובשלישית, יש להביא את דברי בן פורת יוסף במלואו ולא חצאי דברים אשר אין להם הבנה כלל ועיקר, מאי איכפת לן שהיין הגיע מארץ גושן עד שהעיז לכתוב דבר מבהיל שמחמת הקדושה השורה בארץ גושן הי' היין מותר בלא חשש יין נסך, זה המצאה חדשה, וכי זה הלכות ומצוות התלויות בארץ ובקדושת הארץ. ויש להאריך בביאור כל דבריו שם ואכמ''ל.
ורביעית יש לציין שגם החתם סופר עמד בשאלה זו כאן וע''ש מה שתירץ עם חידוש עצום ומבהיל. וד''ל.

 

[כאייל תערוג]

ויש להקשות אם הוא יין ישן, אז הוא מקודם שבא יוסף,

מי אמר?
יש שיעור ממתי נקרא ישן?

 

[אורי]

מי אמר?
יש שיעור ממתי נקרא ישן?

כבר ביארו בזה למעלה מדברי ספר בן פורת יוסף למבואר במגילת אסתר על אף שיש לדחות ראייתו מהתם וד''ל

 

[משיב כהלכה]

תחילה לא אבין כיצד מתחיל עם האור לציון ושוב חוזר לספר בן פורת יוסף שהוא קדום בהרבה שנים קודם לכן והוא בעל התולדות יוסף תלמיד הבעל שם טוב

כי בספר בן פורת יוסף כבר דחה תירוצו, ולכן סודרו הדברים כך.

 

[אברך]

יש תירוץ בחת"ס על התורה (לא תחת ידי, אך שמעתי משמו) שהביא יין בן מאות שנים, מזמן אברהם אבינו, ועל זה לא גזרו משום יין נסך.
מי שיכול להעלות ולדייק את הדברים, אודה לו.

 

[משיב כהלכה]

שנית, מנין לו שיעקב אבינו לא שמר על דין יין נסך שהוא איסור הנכנס לגופו ובטח נזהר בזה

זה לא איסור דאורייתא אלא גזירת חז"ל בסתם יינם, והאבות לא רצו צורך להחמיר בזה, אולי מפני שאז לא ניסכו יין לע"ז, וכמו שחז"ל הקלו ביין שנתבשל שאינו נאסר באיסור "סתם יינם", מאחר שיין זה נחשב כפגום, ואין דרך הגויים לנסכו לעבודה זרה.

 

[משיב כהלכה]

עד שהעיז לכתוב דבר מבהיל שמחמת הקדושה השורה בארץ גושן הי' היין מותר בלא חשש יין נסך, זה המצאה חדשה

הבאתי בקצרה את דבריו כפי שהביאם בחישוקי חמד, וכתבתי על זה שהוא דחוק, ואם יש לך ביאור בדבריו הבה נשמע.

 

[אורי]

יש תירוץ בחת"ס על התורה (לא תחת ידי, אך שמעתי משמו) שהביא יין בן מאות שנים, מזמן אברהם אבינו, ועל זה לא גזרו משום יין נסך.
מי שיכול להעלות ולדייק את הדברים, אודה לו.

נו באמת למה לא טורחים לעי' בכל התגובות כסדר זה לא הרבה וכבר ציינתי לחתם סופר. זה לערכי ולא מוסרי וד''ל

 

[אורי]

כי בספר בן פורת יוסף כבר דחה תירוצו, ולכן סודרו הדברים כך.

לא הבנתי כלל וכלל איך אתם ניצלים מהטעות
הכל נמצא בספר בן פורת יוסף כל דברי האור לציון. וממלא מיותר להביא את דבריו ועוד בפתח הדברים. לא ראיתי מעולם סידור דברים שכזה.

 

[אורי]

זה לא איסור דאורייתא אלא גזירת חז"ל בסתם יינם, והאבות לא רצו צורך להחמיר בזה, אולי מפני שאז לא ניסכו יין לע"ז, וכמו שחז"ל הקלו ביין שנתבשל שאינו נאסר באיסור "סתם יינם", מאחר שיין זה נחשב כפגום, ואין דרך הגויים לנסכו לעבודה זרה.

לא זכיתי להבין. האם כבודו הי' בגלגול בזמנו של יעקב אבינו, עד כדי כך שחורץ שהאבות לא רצו להחמיר בזה. אם ידעו חומרא זו למה שלא יחמירו, צריך גב חזק לומר כדבר הזה. ומנין שלא נסכו יין לע''ז .

 

[אברך]

נו באמת למה לא טורחים לעי' בכל התגובות כסדר זה לא הרבה וכבר ציינתי לחתם סופר. זה לערכי ולא מוסרי וד''ל

א. עברתי על הדברים ונשמט ממני, סליחה.
ב. כבודו לא כתב את התירוץ, ומיד שאמרו לו אותו שמחתי עליו כמוצא שלל רב.
חזק וברוך!

 

[אורי]

הבאתי בקצרה את דבריו כפי שהביאם בחישוקי חמד, וכתבתי על זה שהוא דחוק, ואם יש לך ביאור בדבריו הבה נשמע.

מעיקרא מאי קסבר לא להביא שמצטט זאת מספר אחר כחשוקי חמד ואז לא עליכם תיהי' תלונתי אלא עליו. מלבד מה שאני במקומכם לא הייתי סומך אלא מעי' בפנים הספר, שהרי לא הבנת והי' לך דוחק. ואגב היכן בחשוקי חמד מדוע לא כותב ברור מקורות

 

[משיב כהלכה]

לא הבנתי כלל וכלל איך אתם ניצלים מהטעות
הכל נמצא בספר בן פורת יוסף כל דברי האור לציון. וממלא מיותר להביא את דבריו ועוד בפתח הדברים. לא ראיתי מעולם סידור דברים שכזה.

אז תסדר מחדש כראות עיניך. אני אוהב את הסדר הנוכחי כמות שהוא.

 

[משיב כהלכה]

לא זכיתי להבין. האם כבודו הי' בגלגול בזמנו של יעקב אבינו, עד כדי כך שחורץ שהאבות לא רצו להחמיר בזה. אם ידעו חומרא זו למה שלא יחמירו, צריך גב חזק לומר כדבר הזה. ומנין שלא נסכו יין לע''ז .

אם תירוץ זה נאמר על שתי אחיות שהוא איסור דאורייתא, קל וחומר על סתם יינם שיש יסוד לומר שלא ראו צורך להחמיר בזה לפי המציאות דאז.

ולא אני המצאתי יסוד זה אלא הראשונים, שקבעו שאמנם ידעו כל התורה אבל קיימו מה שרצו. ולפי ששאר התירוצים דחוקים, עדיף לנקוט בתירוץ זה שנראה אמיתה של תורה.

 

[אורי]

אז תסדר מחדש כראות עיניך. אני אוהב את הסדר הנוכחי כמות שהוא.

איך הי' אומר מו''ר זצוק''ל על כה''ג, שיערב לך. אם לא אוהבים כאן ביקורת בונה אז אני יפסיק להעיר כאן חבל לי על הזמן, וככה לא אטריד אף אחד בהערותי

 

[אורי]

אם תירוץ זה נאמר על שתי אחיות שהוא איסור דאורייתא, קל וחומר על סתם יינם שיש יסוד לומר שלא ראו צורך להחמיר בזה לפי המציאות דאז.

ולא אני המצאתי יסוד זה אלא הראשונים, שקבעו שאמנם ידעו כל התורה אבל קיימו מה שרצו. ולפי ששאר התירוצים דחוקים, עדיף לנקוט בתירוץ זה שנראה אמיתה של תורה.

לא שכנעתה אותי שיערב לך

 

[משיב כהלכה]

איך הי' אומר מו''ר זצוק''ל על כה''ג, שיערב לך. אם לא אוהבים כאן ביקורת בונה אז אני יפסיק להעיר כאן חבל לי על הזמן, וככה לא אטריד אף אחד בהערותי

אתה יכול להמשיך להעיר כאוות נפשך, אבל אני לא רואה בזה הערה.

 

[משיב כהלכה]

לא שכנעתה אותי שיערב לך

זו דעת הראשונים, אם לא השתכנעת - כלך לתירוצים האחרים הדחוקים.

 

[אורי]

יש תירוץ בחת"ס על התורה (לא תחת ידי, אך שמעתי משמו) שהביא יין בן מאות שנים, מזמן אברהם אבינו, ועל זה לא גזרו משום יין נסך.
מי שיכול להעלות ולדייק את הדברים, אודה לו.

ואכן כמו שכתבתי לעיל יש כאן חידוש מבהיל מאוד
מה הדמיון לבשר נחירה, התם אותו בשר שנשחט בנחירה נשאר לאחר מתן תורה וכניסתן לארץ ויש צד שכבר הותר הבשר באכילה.
אבל ברור שכל הבהמות שהיו קודם כניסתן לארץ, הנה בכניסתן אסורות בנחירה.
ואם כן הכי נמי, החפצא של היין מאי איכפת לן שהי' ונוצר קודם קבלת הגזירה, ובשלמא אם הי' יין נסך והותר ונהגו בו היתר ושוב קבלו על עצמם גזירה לאסור אזי ניחא שהואיל והותר אזי הותר לעולם. אבל כאם הנידון על החפצא של היין כמו החפצא של בהמה, והנידון על מגע עכו''ם לאחר שקיבל אברהם אבינו לאיסור מחמת יין נסך. ומצוה ליישב.

 

[אברך]

הנה בפשטות דברי הרא"ש הם שהיה לדבר מסויים זמן היתר, ואח"כ הגיע זמן איסור, וכמו בשר נחירה שהיה זמן שהיה מותר ואח"כ הגיע האיוסר, ודן הרא"ש נ"מ מספק הגמ' לענין נדר לאסור על עצמו מזמן מסויים.
ויש לדייק מלשון החת"ס שהוסיף את המילים "טרם קיבל אברהם אבינו ע"ה על עצמו שלא לשתות יינם", ולכאו' כוונתו שא"כ היה לדבר זה זמן היתר, ורק אח"כ הגיע האיסור.
[ואולי יש להוסיף שקודם שאברהם אבינו קיבל את האיסור י"ל שהיה הדבר בגדר מותר, שעוד לא היה בכלל מציאות של עם ישראל, ורק גבי אברהם ניתן לומר כן שהוא היה הראשון]
וכן לומד החת"ס (חולין סז:) גבי לויתן שגנזו הקב"ה לעתיד לבוא, שאף אי נימא שהוא טמא, מלחו הקב"ה קודם מתן תורה, ולכאו' דמי ממד ליין נסך.
מקווה שירדתי להבנת הסוגיא, יישר כח!

 

[אורי]

הנה בפשטות דברי הרא"ש הם שהיה לדבר מסויים זמן היתר, ואח"כ הגיע זמן איסור, וכמו בשר נחירה שהיה זמן שהיה מותר ואח"כ הגיע האיוסר, ודן הרא"ש נ"מ מספק הגמ' לענין נדר לאסור על עצמו מזמן מסויים.
ויש לדייק מלשון החת"ס שהוסיף את המילים "טרם קיבל אברהם אבינו ע"ה על עצמו שלא לשתות יינם", ולכאו' כוונתו שא"כ היה לדבר זה זמן היתר, ורק אח"כ הגיע האיסור.
[ואולי יש להוסיף שקודם שאברהם אבינו קיבל את האיסור י"ל שהיה הדבר בגדר מותר, שעוד לא היה בכלל מציאות של עם ישראל, ורק גבי אברהם ניתן לומר כן שהוא היה הראשון]
וכן לומד החת"ס (חולין סז:) גבי לויתן שגנזו הקב"ה לעתיד לבוא, שאף אי נימא שהוא טמא, מלחו הקב"ה קודם מתן תורה, ולכאו' דמי ממד ליין נסך.
מקווה שירדתי להבנת הסוגיא, יישר כח!

מחילה מכת''ר שליט''א
לא זכינו להבין את דבריו כלל
פשוט דלא דמי גם ללויתן התם אכן דמי לבשר נחירה. אותו בשר עצמו הותר באכילה לאחר מליחה ותו אין מקום לאסור באכילה. כי אין סיבה שמחדשת עליו איסור לאחר מתן תורה. אבל ברור שכל בהמה חי' שלפני מתן תורה, הנה אותם בהמות אם ישחטו לאחר כניסתן לארץ לכו''ע אסורות באכילה בלי שחיטה כשרה. אין ספק בזה. כל הנידון שם רק על בשר לאחר נחירה.
ואם כן ביין נמי אם הי' יין נסך קודם שקיבל אברהם לשמור את הדין ומאז ועד עתה לא נגע בו עכו''ם ניחא יישאר בהיתר אף שנגע בו קודם לכן. אבל אם הנידון על נגיעה לאחר הגזירה מאי איכפת לן שיין זה נוצר קודם לכן, הרי עתה יש סיבה חדשה לאיסור. ודו''ק היטב בזה

 

[אברך]

מחילה מכת''ר שליט''א
לא זכינו להבין את דבריו כלל
פשוט דלא דמי גם ללויתן התם אכן דמי לבשר נחירה. אותו בשר עצמו הותר באכילה לאחר מליחה ותו אין מקום לאסור באכילה. כי אין סיבה שמחדשת עליו איסור לאחר מתן תורה. אבל ברור שכל בהמה חי' שלפני מתן תורה, הנה אותם בהמות אם ישחטו לאחר כניסתן לארץ לכו''ע אסורות באכילה בלי שחיטה כשרה. אין ספק בזה. כל הנידון שם רק על בשר לאחר נחירה.
ואם כן ביין נמי אם הי' יין נסך קודם שקיבל אברהם לשמור את הדין ומאז ועד עתה לא נגע בו עכו''ם ניחא יישאר בהיתר אף שנגע בו קודם לכן. אבל אם הנידון על נגיעה לאחר הגזירה מאי איכפת לן שיין זה נוצר קודם לכן, הרי עתה יש סיבה חדשה לאיסור. ודו''ק היטב בזה

בלויתן התחדש איסור בהמה טמאה, וגם כאן מתחדש איסור יין נסך.
וכוונתי לומר כי הנחת החתם סופר שלא היו האיסורים נמצאים בעולם כל הזמן, ולכן לויתן איסור 'בהמה טמאה' לא היה עליו, וגם ביין איסור 'יין נסך' לא היה עליו, אע"פ שמִצריִים הכינו אותו ונגעו בו.
אך אכן לכאו' חייב לומר שמזמן שקיבל אברהם את האיסור של יין נסך, לא נגעו המצריים ביין זה, אלא היה באוצר שלהם, וממילא כל הנגיעה היתה קודם מציאות האיסור, ולכן לא חשיב שהיה זה יין נסך קודם זמן אברהם אבינו.
ורק אחרי שקיבל אברהם על עצמו אז מתחדש גם איסור הנגיעה הקודם שנגעו ביין. ודמי שפיר ללויתן, שהאיסור עליו בא אח"כ.
מקווה שברור!

 

[אורי]

בלויתן התחדש איסור בהמה טמאה, וגם כאן מתחדש איסור יין נסך.
וכוונתי לומר כי הנחת החתם סופר שלא היו האיסורים נמצאים בעולם כל הזמן, ולכן לויתן איסור 'בהמה טמאה' לא היה עליו, וגם ביין איסור 'יין נסך' לא היה עליו, אע"פ שמִצריִים הכינו אותו ונגעו בו.
אך אכן לכאו' חייב לומר שמזמן שקיבל אברהם את האיסור של יין נסך, לא נגעו המצריים ביין זה, אלא היה באוצר שלהם, וממילא כל הנגיעה היתה קודם מציאות האיסור, ולכן לא חשיב שהיה זה יין נסך קודם זמן אברהם אבינו.
ורק אחרי שקיבל אברהם על עצמו אז מתחדש גם איסור הנגיעה הקודם שנגעו ביין. ודמי שפיר ללויתן, שהאיסור עליו בא אח"כ.
מקווה שברור!

זם גם אני הבנתי
וכבר הערתי שזה לא יתכן שלא נגעו בו כל מאות השנים, מי יימר לן, כיצד יעקב אבינו הי' בטח בזה שלא נגעו בו כלל.
ולכאורה על כרחך זו כוונתו שרק באופן זה לא יחול עליו איסור. וכנראה סמך על יוסף הצדיק.
ברם אני צילמתי מחתם סופר מעובד אבל במקור בדברי החתם סופר הקדים לשאול כיצד סמך יעקב על בני ביתו של יוסף שהרי אין האורח יכול לסמוך עליהם כפי שהביא שם. ואם כן מה הועיל בתירוצו הנ''ל.
ולהוסיף שאם הי' אצור ושמור כמו שכתבתם אזי לא צריך להגיע לזה שהשמן הי' מיוצר עוד בזמן קדום לפני קבלת הגזירה והאיסור, דיי לנו שנשמר על ידי יוסף הצדיק וכו'.

 

[הקטן]

תחילה לא אבין כיצד מתחיל עם האור לציון ושוב חוזר לספר בן פורת יוסף שהוא קדום בהרבה שנים קודם לכן והוא בעל התולדות יוסף תלמיד הבעל שם טוב.
שנית, מנין לו שיעקב אבינו לא שמר על דין יין נסך שהוא איסור הנכנס לגופו ובטח נזהר בזה, וב' אחיות שאני שהי' מוכרח לזה ושאר תירוצים אך מכאן להחליט ברור שזה לא שמר מחמת שאלה זה מניין לן. וגם לדעת זקנים מה שרצו שמרו ומנין שזה לא רצו, ואדרבא זה התירוץ הכי דחוק לומר כן על יעקב אבינו בחיר האבות.
ובשלישית, יש להביא את דברי בן פורת יוסף במלואו ולא חצאי דברים אשר אין להם הבנה כלל ועיקר, מאי איכפת לן שהיין הגיע מארץ גושן עד שהעיז לכתוב דבר מבהיל שמחמת הקדושה השורה בארץ גושן הי' היין מותר בלא חשש יין נסך, זה המצאה חדשה, וכי זה הלכות ומצוות התלויות בארץ ובקדושת הארץ. ויש להאריך בביאור כל דבריו שם ואכמ''ל.
ורביעית יש לציין שגם החתם סופר עמד בשאלה זו כאן וע''ש מה שתירץ עם חידוש עצום ומבהיל. וד''ל.

פלוגתא גדולה בין הראשונים מפרשי התורה אי שמרו הראשונים כל התורה שהרי יעקב נשא ב' אחיות
גדולי המוסר למדו זאת בגלל הלבנת פנים אך יש הרבה תשובות בראשונים ועיין בס' חבצלת השרון הרחבה בזה הענין
וא"כ יש ליישב שזה לא נהג יעקב ויוסף ואכמ"ל

 

[אורי]

פלוגתא גדולה בין הראשונים מפרשי התורה אי שמרו הראשונים כל התורה שהרי יעקב נשא ב' אחיות
גדולי המוסר למדו זאת בגלל הלבנת פנים אך יש הרבה תשובות בראשונים ועיין בס' חבצלת השרון הרחבה בזה הענין
וא"כ יש ליישב שזה לא נהג יעקב ויוסף ואכמ"ל

לא הבנתי אף מילה מכל מה שכתבת ועמכם הסליחה אין על מה להגיב פשוט לא ניתן להבנתי להבין מה כתבת

 

[אורי]

כתוב בפרשה (מה כג) "ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נושאים מטוב מצריים", וברש"י "מצינו בגמ' ששלח לו יין ישן שדעת חכמים נוחה הימנו"
ויש להקשות אם הוא יין ישן, אז הוא מקודם שבא יוסף, וא"כ הוא יין נסך.

ואנכי עומד נפעם מדוע לא שאלו שאלה זו כבר קודם לכן בפרשת מקץ בו מבואר שהאחים ישבו עם יוסף וישתו וישכרו עמו. והיינו שתו יין. והרי לא ידעו עדיין שהוא יוסף אחיהם, ואם כן כל יין שם הוא יין נסך או חשש יין נסך