השיעור השבועי של הגר"י יוסף - העלון, הערות והארות (3)

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
למען הדיוק, אלו דבריו -
הצג קובץ מצורף 7005
ע"פ חיפוש, החזו"א אף פעם לא מזכיר מהר"ם בן חביב או תשובה מאהבה (חוץ מקונטרס השיעורים), אמנם רע"א מוזכר כמה וכמה פעמים
תבדוק כפו"ת או מהרמב"ח או ג"פ, הסגנון של החזו''א אינו לכתוב באריכות שמות הוא מביא בקוצר אמרים.
ויתירה מזו צריך לדעת, וזה העיקר, החזו''א אינו מלקט, אלא לאחר עיונו בסוגיא וראיית הפוסקים כתב מה שיוצא בסוגיא.
ולא פעם ולא פעמיים וגם לא עשר ראיתי שישבתי על סוגיא עם כל גדולי האחרונים וראיתי כל ראיותיהם מן הש''ס, במשך כשבועיים ימים, אחת לאחת, והנה החזו''א באות קטנה, כותב, בציון מראי מקומות חמש ראיות לצד אחד, וחמש ראיות לצד, שני, ומציע גדר אמצעי, שמיישב כל הסוגיות, ובזה בעצם הקיף כל הצדדים והסברות שנזכרו בגדולי האחרונים עם ראיותיהם, באות אחת קטנה, דבר כזה הרבה יותר קשה מללקט המון פוסקים שכל אחד הביא ראיה מסויימת. ואני אישית קבלתי מזה חלישות הדעת לא פעם.
ושמעתי שאמר מרן חכם שלום זצ''ל שאות קטנה בחזון איש שוה הרבה שותי''ם ארוכים בזמנינו גם של גדולי הפוסקים. וכן שמעתי מהגר''מ צדקה שליט''א שדרך לימוד של החזון איש אחרי ככלות הכל, להכניס הכל בגמרא, ולראות טיבעא דלישנא דגמרא, ובראשונים.
וחיפושים במחשב, הוא דרך החוקרים וכמו שהעיר הרב ענבל, וידיעתנו בדרך חכם צריכה להיות מתוך עיון מתמיד בדבריו, בנושאים רבים. החזו''א מתחיל אחר שנגמר הרייד הפשוט והידוע על הדף, הוא מוסיף את חידושו, ואת ההגדרה שבה הלומד שראה את הראשונים והאחרונים מסתפק, וכמו שאמר פעם לאחד שזה קשה ללמוד כמו רשב''א, והוא השיבו, שאם ילמד הסוגיא עם הראשונים היטב ירוץ לו הדברים, ואם לאו יקשה עליו מאד. וד''ב.
 
נערך לאחרונה:
אבל באופן כללי הוא לא עיין באחרונים שאינם "על הדף"
בשביל הענין, למרות שזכורני עשרות או מאות פעמים שנתקלתי בחזו''א המתמודד עם פר''ח וברכ''י, והרב שליט''א בשיעור אמר שלא ראה פר''ח, ותשו' הרמב''ם שהובאה בחיד''א, בדקתי ומצאתי בחיפוש בכתב רש''י שאינו מדוייק בחלק מספרי החזו''א כמאה מקומות שמוזכר פרי חדש (פעם פר"ח ופעם הפר"ח).
 
ראיתי היום בספר עין יצחק שהוא מדבר על מנהגי התימנים וטענתו כנגד הגר''י רצאבי שכמה פוסקים תימנים כתבו שקיבלנו הוראות מרן
ומי הם? הרב רביד הזהב (כנראה נתחלף לו בין יחיד לרבים)
ובכל אופן לא מובן לי שהרב הנ''ל הוא הרב שתילי זיתים ר''ד משרקי שכך נקט להלכה
אמנם תלמידו גאון יהדות תימן מהרי''ץ אחז בתוקף לא כן וגם על כך היה הפילוג בין שאמי לבלדי ומה לו כי ילין על הרב רצאבי, רוב התימנים נהגו כן
 
בשביל הענין, למרות שזכורני עשרות או מאות פעמים שנתקלתי בחזו''א המתמודד עם פר''ח וברכ''י, והרב שליט''א בשיעור אמר שלא ראה פר''ח, ותשו' הרמב''ם שהובאה בחיד''א, בדקתי ומצאתי בחיפוש בכתב רש''י שאינו מדוייק בחלק מספרי החזו''א כמאה מקומות שמוזכר פרי חדש (פעם פר"ח ופעם הפר"ח).
עשיתי חיפוש בבר אילן, ונמצאו 174 תוצאות. אולם הרבה מהם הוא ר"ת ל"פירוש ר"ח". בחיפוש רק על יו"ד נמצאו 86, כנראה שכן היה לו פר"ח.
לגבי ברכ"י עשיתי ורוב ככל התוצאות הם בהל' זרעים שהברכ"י נדפס על בדף בשו"ע. כמדומה שבאו"ח הוא מביא דבריו רק מדברי המשנ"ב (שברוב הפעמים הוא מעתיק אותו מהשערי תשובה).
[איני בא לפקפק בשאר דברי כבודו, שודאי הם נכונים ואמתיים, רק לברר פרט זה].
 
עשיתי חיפוש בבר אילן, ונמצאו 174 תוצאות. אולם הרבה מהם הוא ר"ת ל"פירוש ר"ח"
אבל מאה מיהת אודי לי. עיין דו''ק ותשכח. ולגבי דידי א''צ לזה, כלל. כי מי שלומד יודע. שזה פשיטא שראה פר''ח. גם אם לא הזכירו בכל מקום ומקום. כשמחדש דבר משמעותי מביאו, ודן בדבריו. במלא מקומות.
 
אבל מאה מיהת אודי לי. עיין דו''ק ותשכח. ולגבי דידי א''צ לזה, כלל. כי מי שלומד יודע. שזה פשיטא שראה פר''ח. גם אם לא הזכירו בכל מקום ומקום. כשמחדש דבר משמעותי מביאו, ודן בדבריו. במלא מקומות.
ודאי. עי' למעלה שערכתי ההודעה שלי.
 
כמדומה שבאו"ח הוא מביא דבריו רק מדברי המשנ"ב
כדוגמא יש את הנדון של סמוך לספק, שם החזו''א אמנם מעיר בקצרה וחולק על הברכ''י.
ואחר כך גם בפירוש הירושלמי שעל זה הבסיס של הסוגיא, מביא בקצרה פירוש הברכ''י והמשאת משה, ואחר כך פותח את הסוגיא בירושלמי עם כל ביאורי הראשונים, ומסיק בזה כהגר''א. הראשון אמנם מובא בביאור הלכה אבל השני לא.
וכן לגבי שילוח הקן, אם צריך לבנים, חולק על הברכ''י. ובעוד מקומות רבים.
וצריך לעיין בזה
 
נראה לי שהנידון יצא מפרופורציה, הרב יצחק לא טען שהחזו"א לא ראה ספרים אלו כלל, אלא גבי סוגיא זו. ותול"מ.
 
נראה לי שהנידון יצא מפרופורציה, הרב יצחק לא טען שהחזו"א לא ראה ספרים אלו כלל, אלא גבי סוגיא זו. ותול"מ.
וכי הוא הכיר בכלל את החזו"א שהוא יכול לדעת מה למד ומה לא למד, מה ראה ומה לא ראה?
בטוח שהחזו"א ידע כל מה שחשב שהוא צריך לדעת, והיה לו מספיק דעת יותר מהרב שטען עליו 'נעלם ממנו...'
 
לחזון איש היה את החזון איש זה הספיק לו. הוא עמל בתורה מתוך קדושה וטהרה ויגיעה עצומה, ומעבר למה שהוא השיג במוחו הכביר וליבו הרחב, כלל לא העסיק אותו מה חשבו אחרים. לא עסק בסיסמאות וציטוטים וכמה חושבים כמוהו.
 
נ"ב. באופן כללי כמעט כל דברי הרב יצחק בשיעורים מבוארים ביתר הרחבה בספריו, ולפני שמקשים על השיעור, מומלץ לעיין מה כתב בזה בספריו.
חבל שבשיעור הוא מציג את גדולי ישראל כבעלי בתים, נעלם מהם, לא ידעו, בעוד שמפורש הם מזכירים את הדברים הנעלמים.

דוגמא לדבר, מה שאמר על מרן הגרי"ח סופר שליט"א שנעלם ממנו דברי הרא"ש, בעוד שמפורש הוא מזכיר את דברי הרא"ש ומבארם לנכון.
השומע חושב שמדובר בטיפש שחולק, והאמת היא הפוכה, וד"ל.

ואגב, גם מאביו נעלם, כמו שהוא עצמו הביא.
רק הנקודה היא שרק הוא יכול להביא דברים שנעלם מהאבא, ואין עוד גדול זולתו.
1750831822086.png
 
וכי הוא הכיר בכלל את החזו"א שהוא יכול לדעת מה למד ומה לא למד, מה ראה ומה לא ראה?
בטוח שהחזו"א ידע כל מה שחשב שהוא צריך לדעת, והיה לו מספיק דעת יותר מהרב שטען עליו 'נעלם ממנו...'
מי שאומר שבגלל שלא ראה פר"ח פסק מה שפסק, לא מכיר את החזו"א בודאות. שהרי אמר לעשות נשי"כ בתענית ציבור במנחה גדולה. נגד כל הראשונים
 
מי שאומר שבגלל שלא ראה פר"ח פסק מה שפסק, לא מכיר את החזו"א בודאות. שהרי אמר לעשות נשי"כ בתענית ציבור במנחה גדולה. נגד כל הראשונים
החזו"א פסק כהאליה רבה ופשטות לשון הרמב"ם וכו' וכו'.
אבל להציגו כ'נעלם ממנו...' אבל אנחנו ברוך ה'... מרן...
זו הבעיה!
 
תביא את הדוגמא שנראה אם זה נכון.
להגיד על הגריח"ס שנעלם ממנו רא"ש מפורש זה לא הגיוני, מי שמכיר את הבקיאות העצומה מבין לבד. אם היית אומר שנעלם ממנו מדרש אולי היה אפשר לחוש, וגם זה צ"ע, אבל להגיד שנעלם ממנו רא"ש?
 
להגיד על הגריח"ס שנעלם ממנו רא"ש מפורש זה לא הגיוני, מי שמכיר את הבקיאות העצומה מבין לבד. אם היית אומר שנעלם ממנו מדרש אולי היה אפשר לחוש, וגם זה צ"ע, אבל להגיד שנעלם ממנו רא"ש?
אינני אומר שנעלם ממנו, אבל להגיד שנעלם בשעת הכתיבה אינו מופרך. אחר המחילה רבה ומצוי אצל כל אחד. ואם יש סיבה לומר כן אז בדוחק אומרים [ואיני אומר שזה הנידון] והבאתי את דברי הדרישה בפורום אחר וז"ל:

טור אבן העזר סימן א:
שכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה......וגורם לשכינה שתסתלק מישראל.
וכתב על זה הדרישה שם:
(ג) וגורם. י״מ הטעם שאין השכינה שורה פחות מב׳ רבבות וב׳ אלפי ישראל שנ׳ [במדבר י׳ ל״ז] שובה ה׳ רבבות אלפי ישראל. ור״ל אם יהיה העולם חסר אדם א׳ מב׳ רבבות וב׳ אלפים והוא אינו עוסק בפ״ו שימלא החסרון הוא גורם לשכינה שאינו (שאינה צ״ל) שורה. אבל ק׳ על טעם זה שא״כ לא הל״ל לשון שתסתלק שכינה מישראל. שמי שהוא שב ואינו עוסק בפ״ו הוא אינו גורם שתסתלק השכינה. אלא מי שהוא מת מהב׳ רבבות וב׳ אלפים הוא הגורם שתסתלק אלא הוא הגורם שלא תשרה השכינה והו״ל שתשרה (והל״ל שלא תשרה כצ״ל) השכינה [הגה״ה - ואולי לפי שביאור מלת תסתלק ר״ל דבר העומד ומסתלק ממה שהיה מקדם. ולהיות זה החי אם היה עוסק בפ״ו היה מקיים השראתה. וע״י המנעו הוא גורם להחזיק הסילוק. לכן קאמר מלת תסתלק וזה יורה ג״כ הל׳ דקאמר. וגורם כו׳. ״שתסתלק ולא אמר ומסתלק כו׳ לפי שהוא אינו המסלק רק זה שמת הוא הוא המסלק. והחי הוא רק הגורם וסיבה לקיום וחיזוק הסילוק:] בשלמא להטעם שכתבתי בפרישה. מדכתיב להיות לך לאלהים וגו׳. אתי שפיר שהשכינה שורה בעולם. וכאשר אינו עוסק בפ״ו ולא יהיה לו זרע אחריו. אז הוא גורם שתסתלק השכינה מישראל [הגה״ה - ר״ל באמת שהמת גורם הסילוק. אלא דלדרש דשובה רבבות וגו׳ אין להחי שום גרם בזה. רק הוא הגורם שלא תשרה משא״כ לטעם זרעך אחריך גו׳. גם החי הוא גרם בדבר. שבמה שימות אח״כ ולא ישאיר זרע אחריו. גורם לשכינה שתסתלק:]. ושוב עיינתי בגמ׳ דיבמות [סד.] ומצאתי שיש מי שדרש זה מדכתיב שובה ה׳ רבבות וגו׳:

ושם בגמרא הוא לא דרך אגב אלא זה מקור הדרשה (אם כי אין זה סוגיה ארוכה אלא מקבץ דרשות שונות בעניין) וז"ל:
ת"ר (במדבר י, לו) ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל מלמד שאין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושני רבבות מישראל הרי שהיו ישראל שני אלפים ושני רבבות חסר אחד וזה לא עסק בפריה ורביה לא נמצא זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל.

והביא שם בפורום ה"ה כהנא דמסייע (אינני יודע אם הוא אותו חכם מהפורום שלנו) שיש תשובת הרמב"ם ששאלוהו מקור דין. ופתח כל הגמרות שעוסקות ולא מצא. וכשיצא השואל נזכר שזה נכתב בדרך אגב בגמרא אחרת, ושלח שליח והראהו את מקור הדין.

וראה עוד בספר דרכי העיון של הרב מאזוז זצ"ל עמ' נט.

ושוב אינני נכנס לעצם הנידון כאן על הרה"ג שליט"א שאני [במקרה הטוב] עפר לרגליו אלא דן רק באופן עקרוני.
 
תביא את הדוגמא שנראה אם זה נכון.
ויחי תשפ"ד
1750844124527.png
ובשיעור עצמו פלט שכוונתו להגרי"ח שליט"א

והנה הפותח את ספרו של הגרי"ח רואה שמביאו ודן בו וכו', אז איך אפשר לכתוב על החכם הזה שהוא צריך לפתוח את "הרא"ש" תרתי משמע?
1750844263158.png
 
להגיד על הגריח"ס שנעלם ממנו רא"ש מפורש זה לא הגיוני, מי שמכיר את הבקיאות העצומה מבין לבד. אם היית אומר שנעלם ממנו מדרש אולי היה אפשר לחוש, וגם זה צ"ע, אבל להגיד שנעלם ממנו רא"ש?
לא זו בלבד שלא נעלם ממנו,
ולא זו בלבד שהביאו מפורש בספרו,
אף זכה לביקורת 'למה לא פתח את "הרא"ש" תרתי משמע..."

אגב, הרב יצחק יוסף אמר כמה פעמים כי גדול הבקיאים בדורינו הוא מרן שליט"א.
1750845696675.png
וראה מה כתבו שם:
לפני כמה חודשים הייתי באיזה גמ"ח ל"ע, ובשעה שהמתנתי שמעתי שנים מאחינו בני אשכנז מדברים ביניהם, והאחד מספר לחברו שכעת הם עורכים כתבים של הגרח"ק זצ"ל, ובאחד המקומות ראו שמציין לאיזה ספר, והזכיר שם הספר אך שכחתי שמו, וחיפשו בכל הספרים בעלי שם זה, ובמאגרי מידע כאוצר החכמה וכדומה ולא מצאו לא מיניה ולא מקצתיה, ושאלו לבניו ולתלמידיו של הרב ז"ל ולא ידעו לפרש, עד שאמר להם נכדו הרב הוניגסברג "תעשו מה שהרב היה עושה", וכששאלו אותו מה כוונתו, אמר להם, שכמה וכמה פעמים כשנעלם לגרח"ק ז"ל איזה מקור, שלחו לברר המקור אצל הגרי"ח סופר שליט"א, והיה מראה לו המקור, וכן עשו ששאלו להגרי"ח וברגע כממריה אמר להם "כוונתו לספר פלוני שנדפס בסוף ספר פלוני בעמוד פלוני" ומדובר באיזה ספר נידח, ושם היה, והיה משתומם טובא.
כך שמעתי באוזני מבעל המעשה כשהיה מסל"ת לחברו.

ואלו דברי הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א מקים עולה של תשובה, כשסיים הריקודים עם הגריח"ס שליט"א באיזו חתונה ויצא, אמר לח"א כשפניו בורקות ובוהקות בזה"ל: "כעת רקדתי עם כל התורה כולה, עם בבלי וירושלמי ראשונים ואחרונים פשט וקבלה, רקדתי עם גדול הדור, הוא הוא גדול הדור".
 
ראשי תחתית