השיעור השבועי של הגר"י יוסף - העלון, הערות והארות (4)

  • יוזם האשכול יוזם האשכול כאחד העם
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
  • מומלץ
פוק חזי שהרבה אוכלים דגים עם בשר

אה"נ, אבל שם אפשר לומר שיש בזה ענין סגולי, היות וזה הובא בגמרא, ואולי אנחנו לא יודעים.

אבל דגים עם חלב? בגלל שאיזה רופא בזמן רבינו בחיי לפני 700 שנה חשב שזה מסוכן? מה חשיבותו של רופא זה מול כל הרופאים מאז ועד היום? וכל הרופאים שלפניו? (שהרי בזמן הגמ' אכלו באופן חופשי)

היתה גם תקופה שחשבו שעגבניות זה רעיל, ונמנעו מלאכול. אז מה, לא נאכל עגבניות?
 
וגם בגמ' זה לא פשוט כלל וכלל, כמו שכתבו כמה אחרונים שהגמ' לא נחתה לדין סכנה

יש מדרש מפורש שהקב"ה אסר לנו חלב עם בשר והתיר חלב עם בשר דגים, הוא גם לא נחית לסכנה?

בגמ' מבואר להדיא שאכלו ללא חשש, וגם אף אחד לא פסק לאסור, כולל רבינו בחיי בעצמו שרק ציין זאת בדרך אגב לגבי ענין אחר, שכך דעת הרופאים. לאחר כמה מאות שנים בגלל טעות סופר בב"י היו כמה פוסקים שנמשכו אחריו ואע"פ שהעידו "כל ימי גדלתי בין הרופאים" ולא שמעו מזה כלל.
 
כי דינא דגמ' לא משתנית
הרמב"ם השמיט איסור בשר ודגים ובשו"ת חתם סופר יורה דעה סימן קא כתב "ויותר נראה דלפי עוצם חכמתו ידע והבין שנשתנו הטבעיי'". [אמנם שם גם סובר החתם סופר שאין לחשוש להא שנכתב בב"י דגים בחלב וסומך על הרמב"ם בזה]. אמנם יש בזה דעות שונות למה השמיט הרמב"ם למשל המהרש"ל שהביאו החתם סופר שלדעת הרמב"ם בריחא אין בעיה רק בצלייה וחלק עליו בזה החתם סופר הנ"ל שדחוק וכו' ע"ש וראיתי כעת במכלול שהביאו לחתם סופר הזה ולשיטות אחרות שהרבמ"ם סובר כרבא מפרזקיא שאין בזה סכנה או שסובר שזה נאמר בדג מסויים ולשיטות הנ"ל אין ראיה אבל לפחות לדעת החתם סופר בדעת הרמב"ם הגם שזה דינא דגמרא נשתנה מחמת שינוי הטבעיים.
 
במדרש אלפא ביתא: "אסרתי לכם בשר בחלב, התרתי לכם בשר דגים בחלב".

וכן במסכת כלה "משל לדג הבא מבית הצייד", ופירש בספר רבי אברהם בן נתן בספר המנהיג: "שמותר לאכלו אף בחלב".
 
שו"ר שמרן הגרע"י זצוק"ל כתב ששאני כותח דהוי בתערובת וליכא סכנה

זו אוקימתא לדעת הרופאים בזמנו של רבינו בחיי, ואין לה שום הכרח.

ובכלל, המקור היחיד שיש ל"איסור" הזה הוא רבינו בחיי, שדיבר על תערובת דגים וגבינה ולא על חלב. ודוקא שנתבשלו כאחד, אבל לא לאכלם יחד.

רק לאחר מכן בגלל טעות סופר בב"י השתרש גם איסור לאכול דגים וחלב.
 
וכעת (בכל מאות השנים האחרונות) השתנו לטובה, ואין רופא שטוען כך.

ואם אין רופא שטוען שיש סכנה פיזית, ואין גמרא כזו שטוענת שיש סכנה סגולית, מהיכי תיתי לאסור?
אני לא אמרתי שאסור, רק התייחסתי לטענה מהמדרש.
 
אבל התייחסת בטענה מוזרה

כי המצאת דבר שלא קיים - כי גם ע"פ הרפואה אין בזה שום חשש

אז מהיכא תיתי
מה מוזר? יש טבעיים שמשתנים זה לא מוזר בכלל. יתכן שנעשה מסוכן מאז דברי המדרש. נכון שכיום לא ידוע [והמדע בזה זה לא איזה אמת מוחלטת ייתכן ויש בזה איזה סכנה] וייתכן שאינו מסוכן כיום [עבר זמן לא מבוטל מדברי רבנו בחיי וגם מהב"י] אבל לטענה מהמדרש יש תשובה. ושוב אינני אומר שאסור ולא אמרתי.
 
מהמדרש מוכח בפשטות שהקב"ה טבע בעולמו שיאכלו דגים עם חלב ולא יהיה בזה שמץ סכנה, כי אם יש בזה סכנה - בטלה הטענה "אסרתי לכם בשר בחלב, התרתי לכם בשר דגים בחלב" כי אין זה היתר כלל.

אבל לא צריך להגיע לזה, בפשטות אבותינו ואבות אבותינו אכלו חלב ודגים ללא שום בעיה, ואין ל"איסור" זה אפילו רמז בחז"ל ובראשונים אלא רק רבינו בחיי בשם הרופאים שבדורו, וגם לאחר מכן אין כמעט זכר ל"סכנה" זו מצד הרופאים.

וכאשר הרופאים טוענים שאין סכנה, לא שייך לומר "חמירא סכנתא" ואין שום צד לאסור.
 
נכון שכיום לא ידוע [והמדע בזה זה לא איזה אמת מוחלטת ייתכן ויש בזה איזה סכנה] וייתכן שאינו מסוכן כיום

האמת הפשוטה היא שכיום אין אף רופא בעולם שטוען שיש סכנה בדגים וחלב. ולכן אין צורך להתחמק בפלפולי "יתכן".

ואדרבה, הרופאים עומדים וצווחים על מגוון מאכלים ומשקאות מסרטנים וגורמי מחלות, ועוד לא ראיתי פוסק הלכה שהוציא איסור על קוקה קולה או דברים המכילים צבעי מאכל מסרטנים וכדו'.

אבל לכמה רופאים שטעו לפני 700 שנה וחשבו שזה גורם לצרעת, והוזכרו ברבינו בחיי בדרך אגב ולא כפסק הלכה, מתייחסים בחרדת קודש.
 
האמת הפשוטה היא שכיום אין אף רופא בעולם שטוען שיש סכנה בדגים וחלב. ולכן אין צורך להתחמק בפלפולי "יתכן".

ואדרבה, הרופאים עומדים וצווחים על מגוון מאכלים ומשקאות מסרטנים וגורמי מחלות, ועוד לא ראיתי פוסק הלכה שהוציא איסור על קוקה קולה או דברים המכילים צבעי מאכל מסרטנים וכדו'.

אבל לכמה רופאים שטעו לפני 700 שנה וחשבו שזה גורם לצרעת, והוזכרו ברבינו בחיי בדרך אגב ולא כפסק הלכה, מתייחסים בחרדת קודש.
האמת הפשוטה שאין ראייה לסתור מהמדרש בכל הנוגע לנדון דידן. מעבר לכך אני מסכים עם כל מילה.
 
מהמדרש מוכח בפשטות שהקב"ה טבע בעולמו שיאכלו דגים עם חלב ולא יהיה בזה שמץ סכנה, כי אם יש בזה סכנה - בטלה הטענה "אסרתי לכם בשר בחלב, התרתי לכם בשר דגים בחלב" כי אין זה היתר כלל.

אבל לא צריך להגיע לזה, בפשטות אבותינו ואבות אבותינו אכלו חלב ודגים ללא שום בעיה, ואין ל"איסור" זה אפילו רמז בחז"ל ובראשונים אלא רק רבינו בחיי בשם הרופאים שבדורו, וגם לאחר מכן אין כמעט זכר ל"סכנה" זו מצד הרופאים.

וכאשר הרופאים טוענים שאין סכנה, לא שייך לומר "חמירא סכנתא" ואין שום צד לאסור.
יש עוד כמה דברים כמו שיבוטא שאין לנו היום טעם החזיר וכן דם טוהר כנגד דם נידות.
 
ראשי תחתית