לא פעם ולא פעמיים, ראיתי שיש רשימה של אחרונים שכולם נקטו כדין מסויים וכפי הנראה בפשטות מהסוגיא, ובאו מאותה ראיה והראיה חוזרת על עצמה בסגנונות שונים. ובא אחרון אחד, ופתח את הסוגיא, והביא ראיות חדשות, ונכנס לעומק הסוגיא. לא נ''ל שבכהאי גוונא הדברים שנכתבו בשאר בדרך העברה, וגם היו אצל אותו חכם כמושכל ראשון, מכריעים, ראיות רבות שהביא אותו גדול. וצריך להתייחס למשקל הסוגיא. בעומק.
מעולם לא כתבתי אחרת
מסכן מי שלא מבין שהבית יוסף לא הכריע בין ראשונים. וגם החזו"א והגרב''צ לא. אבל להכריע בין אחרונים מי שמסכן זה מי שלא מכריע.
הר"פ לא כתב שתחפש אחרונים ותכריע על פי רוב השו"ת שמצאת. זה פשוט וברור מכיון שגם הר"פ לא מביא כמויות של פוסקים. הכוונה היא שהעיון ייתן לך עוד כיווני חשיבה או ראיות שלא ראית ויעזור לך לשקול את הדברים ואם הפוסק אחרי שראה הרבה שו"ת ואעפ"כ יש לו תשובות על מה שכתבו הוא לא חייב להסכים איתם ויכול לחלוק עליהם. (כדאי להעתיק את כל הקטע של הר"פ ולא חלקים) מלבד זאת ברור שהר"פ התכוין לאפוקי מהאשכנזים שמהסוגיא ישר מכריעים את הדין (כהיש"ש) ולא התכוין שתשב ימים שלמים לקרוא את כל מי שכתב בנושא, אלא התכוין לגדולי הפוסקים שדנו בסוגיא ויש להם מהלכים שונים. והמעיין בר"פ יראה שלא הביא כל שו"ת שהיה קיים בזמנו אלא את גדולי האחרונים. וזה מה שעשה חכם בן ציון והמעיין באול"צ יראה שהוא מביא כסדר את גדולי האחרונים ודן בדבריהם ומכריע את הדין לפי סברתו ומשמיא קא זכו ליה שאחר שעמל ויגע התפרסמו פסקיו בכל העולם.
כפי ששמעתי ממרן הגר''מ צדקה גדולי חכמי פורת יוסף הושפעו רבות מדרך מרן החזו''א וזו גם היה עיקר דרך רבם הגר''ע עטייה, העיון העמוק וההכרעה המסתברת. וכמו שאמרתי, כבר אספו בדורות האחרונים הר''פ שד''ח וכה''ח רב תבואות גם מדברי האחרונים. ומ''מ אצל מרן הבא''ח רואים פלאי פלאות מצד אחד מקוריות וסברות עצמאיות מאד, ע''פ רמב''ם ויישובים מופלאים, וזה לא סתר כי הוא זה לבקיאות המופלאה שלו.
היה חשוב לי לחדד הדברים, לכולם לאו דווקא לך, ושמח שאנו בדעה אחת.
בענין זה, כדאי לציין דברי הגראי"ל שטינמן זצ"ל -
וכ' הגאון ר' נפתלי זילברברג ז"ל בחידושי הגרע"א חולין (וורשא תרצ"ב) הדרכה בלימוד מהגרע"א זיע"א וז"ל ואגב אודיע ששמעתי ממו"ר הגאון שערי שמחה זצ"ל בשם רבינו הרעק"א שהזהיר לתלמידיו הגאונים ותלמידי תלמידיו הרבים ועצומים שעיקר היגיעה והעמלה בתורה תהיה להישיר השכל אף אם עי"ז יחסר כח הבקיאות שאין העת מספקת על שניהם. כי מי ששכלו ישר באמת אזי שכלו הישר ישמרהו וימנעהו מללכת שובב להעלות על דעתו חלילה נגד הגמ' ותוס' והרמב"ן וכו', כי כל דברי קדשם מיושרים בתכלית, וההיפך מדבריהם הוא עקום בתכלית, ובר שכל הישר לא יטבע ח"ו בעקמומיות עמקי שאול תחתית ר"ל מהאי דעתא עכ"ד.
אולם האמת יורה דרכו דמרן הגראי''ל התייחס כן אולי לגודל קדושתם וצדקותם, ועמקותם, בודאי. בהערצה כדורות קודמים. אך כל המעיין בספריו ראה יראה דהולך בדרך מקורית, מעומק הסוגיא, בראיות סברות וחידושים. וזכיתי כמה וכמה פעמים להיות בביתו בעת שמסר שיעור לפני מופלגי תורה, כעין מה שהיה עם הגר''ד לנדו, במעמד ההוא, וכל אחד מביא ראיות לכאן ולכאן מכל הש''ס, והוא בונה וסותר, מפרק ומיישב, בעוז. וד''ב.
והאמת יורה דרכו דייתכן דכלפי נוב''י וגרע''א וחיד''א וגר''א שהם גדולי אחרונים מלפני כמאתיים שנה, יש יחס של פער של סוג אחר. ועוד יש הרבה מה לדבר בענין זה. ומ''מ זו דרכו של הגרב''צ א''ש כמו שביארתי בענין הלכה.
הוא כותב שהמנהג היה קודם מרן? (או שזה רק "מנהג נגד מרן").
אם אתה מכיר את הנושא
אני בעצמי בכמה הזדמנויות שמעתי ממנו גם יחס אחר לדורנו, שבדורנו שבכלל ישראל הרבה לא לומדים תורה אפשר לזכות יותר מדורות קודמים. ובחורים צעירים מכוונים לסברות קדמונים, מצרף הקלטה משיעור שנמסר בישיבת קהילות יעקב. וזכורני עוד הרבה מזה, ואחז שצריך לשאוף לגדלות בסברא ובעצמאות בתורה, אך כמובן יש את החלק של "באבק רגליהם" לדעת שהם גדולי עולם בתפיסה עצומה. ומ''מ לא נ''ל שהתכוין בדברים הנ''ל לקבוע מסמרות להלכה. שכפי שראיתי היה מכריע בעומק ובסברא בדברים הקשים ביותר גם בדיני פיקוח נפש.
www2.kolhalashon.com
אגב, למה מרן זצ"ל שינה את מנהג קהיר שהש"ץ יקריא גם תיבת יברכך לכהנים נגד דעת מרן?
1. מנהג קדום למרן
אם הבנתי נכון הוא "שינה את המנהג" כך שלא הבנתי מה התכונת שזה קדום למרן
התכוונתי שכ"א צריך לבחור איזו תשובה הכי מתאימה