בעיקר התשובות שכתב במצרים היו יותר "עצמאיות" מחמת חוסר הספרים שהיה שם.יש להוסיף עוד שרואים בתשובות כתב בצעירותו שהדפיסו בשו"ת יביע אומר חלק י"א צורת כתיבה מאד שונה, והרבה יותר עצמאי.
(למרות שאחרי זה בבואו לארץ הוסיף ותיקן)
בעיקר התשובות שכתב במצרים היו יותר "עצמאיות" מחמת חוסר הספרים שהיה שם.יש להוסיף עוד שרואים בתשובות כתב בצעירותו שהדפיסו בשו"ת יביע אומר חלק י"א צורת כתיבה מאד שונה, והרבה יותר עצמאי.
לא ראיתי ולא שמעתי באיזה מקום שהוא כתב או אמר שלא כמו שאמרתי. אם יש לך, אולי תעלה
חזק וברוך ידוע ומפורסם.
לא נכון, התשובה שציינתי אליו הוא משנת תרנ"ן קודם לכתו למצרים. ויש עוד כאלו. עיקר החילוק הוא מה שכתב לעצמו ומה שערך להדפיס ברבים, וכדברי הגרי"מ יונה. [וגם בזה יש הבדל בין הספרים הראשונים, כמו שו"ת חזו"ע והחלקים הראשונים של שו"ת יבי"א, לבין מה שהדפיס בזקנותו].בעיקר התשובות שכתב במצרים היו יותר "עצמאיות" מחמת חוסר הספרים שהיה שם.
(למרות שאחרי זה בבואו לארץ הוסיף ותיקן)
ידוע ומופרסם שדברי החקרי הלב הוא שיבוש מוחלט?חזק וברוך ידוע ומפורסם.
וגם דעתו של הגרבץ ידועה וברורה ככתוב במבוא של חלק ב'.
הוא חולק עליו בשתי ידיים.ידוע ומופרסם שדברי החקרי הלב הוא שיבוש מוחלט?
ודאי, זה דרכו כידוע להתבטא בחריפות נגד גדולי האחרונים...הוא חולק עליו בשתי ידיים.
לא. זה דווקא דרכם של אחרים.ודאי, זה דרכו כידוע להתבטא בחריפות נגד גדולי האחרונים...
אכן כפי שכתבת יש בזה הרבה דברים עדינים, שאין מוסרים אלא לצנועים, ובפרט שרוב הדברים מה שאנשים לא יקבלו זה מחמת הרגש ולא מחמת השכל, ועל כן כבוד ה' דומיה תהילה.אם כוונתך לומר שהגרע''י אינו רק סומך על רוב הפוסקים אלא מברר הסוגיא בראיות, זה אמת ונכון ולא חלקתי על זה. והוא עצמו כותב שמי שיש לו כח בהוראה וכו'. ועיין גם בספר רבינו שאמר כן בפירוש שהעיקר זה הפוסק שמונח בסוגיא לעומק בראיות ברורות. הן אמת שלפי קוצר דעתי יש לי בזה כמה נקודות שאינני יודע אם יכולות להכתב בפורום ציבורי, כי לא יבינו כוונתי, לגמרי. ואולי בכל זאת אומר, כי התורה אמת כתיב בה, וכוונתי לש''ש, כי הגרע''י זצ''ל יש תשובות שבהם רואים שהוא נכנס לעובי הקורה, וישב על זה כבירור סוגיא באורך ורוחב. ושם הכריע מהראיות. ויש דברים שבגלל עומס תפקידיו הרבים כרב ראשי, וכמנהיג, ועוד, השיב לשאלות שואל, כשהוא מונח קצת בענין אחר. ושם יותר התחשב בריבוי המספרי. וזה דבר הגיוני, אצל כל הפוסקים כן. ונ''ל דגם הרב מחשבות טובות כתב כן, במקו''א. ולגבי דידי זה פשוט וברור כשמש. ואכמ''ל.
ומ''מ הרבה מאלה שמנסים לחקות את הגרע''י ודאי שהרבה פעמים משתמשים באוצה''ח, ללקט מערכה כנגד מערכה, וד''ב.
פתחת את החקרי לב מה שכתב על החיד"א?
חקרי לב, מאן דכר שמיה ?
בכל מקרה החיד''א לא כתב שם שאסור להחמיר נגד מרן
למה חתכת דברי הארץ חיים??? מה שמוכיח מהחיד"א ומה שמעיד על מנהג ארץ ישראל.
ידוע ומופרסם שדברי החקרי הלב הוא שיבוש מוחלט?
ח"ו, כוונת @ידידיה שידוע שלחקרי לב היתה רק יראת השו"ע...
כל דברי החקרי לב נסתרים מדברי החיד"א גופיה בשו"ת חיים שאלועכשיו ברצינות, זו מחלוקת בהלכה.
למה חתכת דברי הארץ חיים??? מה שמוכיח מהחיד"א ומה שמעיד על מנהג ארץ ישראל.
וזה לשונו "אכן מדברי החיד"א מתבאר דנוהגים בכמה דינים מאו"ה להחמיר אף להורות לאחרים ע"ש בברכ"י ובחיים שאל, וכן הוא מנהגנו בארץ ישראל עד היום"
הרי שלך לפניך מה דעת החיד"א האמיתית החולקת על פרשנותו של החקרי לב, וגם עדות על מנהג ארץ ישראל.
וראה עוד בשד"ח מע' חמץ ס"ט ס"כ.
הבאתי אותו רק להראות שהשווה קבלת הוראות מרן לאתריה דר"א, וזה לא שיבוש מוחלט כלשונךחזק וברוך ידוע ומפורסם.
נכון, ולכן זה לא בגלל שלצד השני יש חסרון ביר"שועכשיו ברצינות, זו מחלוקת בהלכה.
אם החיד"א סובר ככה או לא, זה לא מעלה או מוריד לעצם הדיון אם אלו שכן סוברים ככה זה בגלל שחסר להם יר"ש.כל דברי החקרי לב נסתרים מדברי החיד"א גופיה בשו"ת חיים שאל
כי שם זה היה הוראה לרבים ולא רק ליחידים ואעפ"כ כתב שאם הרמ"א היה אוסר היה צריך לאסור כי בדיני איסור והיתר חיישינן לרמ"א
ודובר בזאת ביותר הרחבה יעויין לעיל בתגובה מס' 340 שהפננו למקום הקשור לעניין
חזק וברוך.הבאתי אותו רק להראות שהשווה קבלת הוראות מרן לאתריה דר"א, וזה לא שיבוש מוחלט כלשונך
ודעת הגרב"ץ לא כך.נכון, ולכן זה לא בגלל שלצד השני יש חסרון ביר"ש
זה פעם ראשונה שנפגשתי במחלוקת הפוסקים, שצד אחד מאשים את הצד השני שאין להם יראת שמים. אם יש לך עוד דוגמאות בבקשה תעלה.חזק וברוך.
זו מחלוקת מה הגדר של קבלת הוראות מרן אם הוא מרא דאתרא אם לא.
ודעתו של הגרב"ץ היא שלא.
ולכן אין שום קשר בין אתריה דר"א וריה"ג שהיו מארי דאתרא.
ודברי מרן הגרבץ ברור מללו ואין זה מליצה כדבריך.
ודעת הגרב"ץ לא כך.
פעם ראשונה שאתה נפגש במחלוקות הפוסקים???
לא נכנסתי לנושא של חוסר ביר"שאם החיד"א סובר ככה או לא, זה לא מעלה או מוריד לעצם הדיון אם אלו שכן סוברים ככה זה בגלל שחסר להם יר"ש.
אולי נלמד מהאשכנזים שעל ספק שמועה מהחזו''א יעשו פלפולי פלפולים להעמיד דבריו, ואילו אנו על ספרים שנכתבו ע''י מרן זצ''ל בעצמו מביאים את תורת החילוק שיש תשובות ככה ויש תשובות ככה וחבל.אם כוונתך לומר שהגרע''י אינו רק סומך על רוב הפוסקים אלא מברר הסוגיא בראיות, זה אמת ונכון ולא חלקתי על זה. והוא עצמו כותב שמי שיש לו כח בהוראה וכו'. ועיין גם בספר רבינו שאמר כן בפירוש שהעיקר זה הפוסק שמונח בסוגיא לעומק בראיות ברורות. הן אמת שלפי קוצר דעתי יש לי בזה כמה נקודות שאינני יודע אם יכולות להכתב בפורום ציבורי, כי לא יבינו כוונתי, לגמרי. ואולי בכל זאת אומר, כי התורה אמת כתיב בה, וכוונתי לש''ש, כי הגרע''י זצ''ל יש תשובות שבהם רואים שהוא נכנס לעובי הקורה, וישב על זה כבירור סוגיא באורך ורוחב. ושם הכריע מהראיות. ויש דברים שבגלל עומס תפקידיו הרבים כרב ראשי, וכמנהיג, ועוד, השיב לשאלות שואל, כשהוא מונח קצת בענין אחר. ושם יותר התחשב בריבוי המספרי. וזה דבר הגיוני, אצל כל הפוסקים כן. ונ''ל דגם הרב @מחשבות טובות כתב כן, במקו''א. ולגבי דידי זה פשוט וברור כשמש. ואכמ''ל.
ומ''מ הרבה מאלה שמנסים לחקות את הגרע''י ודאי שהרבה פעמים משתמשים באוצה''ח, ללקט מערכה כנגד מערכה, וד''ב
ודאי, חשבתי שזה פשוט...אפשר הרבה לדון על אופן כתיבת שו''ת יביע אומר היאך נכתבו ולעמוד על שינויים בין הכרכים השונים אבל לומר שלא נכתב בעיון המספיק (ואתה הרי מגלה טפח...) והלך אחר המספר??? יתכן והוא לא נחת לפרש הסוגיא ולרדת לפרטים אלא כתב רק את עיקרי העניין.