כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,075
לא מספיק תודה, יישר כח!
לא מספיק תודה, יישר כח!
שמנהג זה נוצר על ידי נשים
וכי קיבלנו הוראות הרב עובדיה יוסף?וכי קבלנו הוראות המשנה ברורה!?
יש לך סיבה לפסוק כמותו נגד מה שמרן זצוק"ל כתב... תכתוב סיבה!
למה לא? קיבלנו הוראות הגר"ע?יש לך סיבה לפסוק כמותו נגד מה שמרן זצוק"ל כתב... תכתוב סיבה
חלק בהחלט קיבלנו.למה לא? קיבלנו הוראות הגר"ע?
שם מרן במחכ"ת שגה וכתב דמאמר מרדכי מעיד על המנהג ולא היו דברים מעולם.ראיתי ... אשר יצא במחברותיו לחזק מנהגים שונים של דלת העם מעדות המזרח וכו'. וידוע שבאותו מחברת - קונטרס דיבר על שימור המנהגים שנשים מברכות על נטילת לולב.
וידוע מה שהביא מרן זיע"א מדברי האחרונים שמה שגדולי ישראל לא שינו המנהג שחששו שלא יקבלו מהם או שלא נסתייע הדבר בידם למוחות ע"ש יבי"א ח"י סימן כא אות ח.
זה לא דיוקים בדברי מרן, זה דברים מפורשים שכתב בידיו.
כך שאתה יודע שאני מביא שיטתו של מרן הגרע"י זיע"א
תיעודים בבקשה.שם מרן במחכ"ת שגה וכתב דמאמר מרדכי מעיד על המנהג ולא היו דברים מעולם.
תיעודים בבקשה.
זה לא רציני.ראה שם ביביע אומר וראה שם במאמ"ר על אתר.
וכבר העיר על כך הגאון ר"ם ונישא מאזוז זצ"ל בתשובתו שבספר ויען שמואל.
ועוד העיר על שאר עדויות שהביא מרן שם. ע"ש.
אין לי עכשיו אוצר החכמה זמיןזה לא רציני.
בסוף תגיד שכ"כ גם ברע"א ובחזו"א,,,,
מקורות ברורים!
מה ענית על הסב"ל?הצג קובץ מצורף 4872
הצג קובץ מצורף 4873
אשמח לדעת מהו 'הדבר תימה' שיש בפסקו של הרב אופיר.
הצג קובץ מצורף 4874
כבר למדונו רבותינו שצריך 'לפתוח פוסקים', ולא לפסוק מסברת הכרס, וזה מה שעשה הרב אופיר. עיין בספר פסקי תשובות שהביא את כל הפוסקים שדיברו בזה והעלו כן, ואף ציין לו להדיא, והרב יצחק התעלם מכל הנ"ל ופסק 'מסברא דנפשיה' כנגד כל האחרונים הנ"ל, ועוד כתב על הרב אופיר 'דברי תימה'. ואין לך תימה גדול מזה.
פסקי תשובות אורח חיים סימן תפט אות כד
ויש145 מי שאומר שכיון שדילג יום אחד, שוב כל ברכותיו שבירך עד עתה היו לבטלה, ולפי דבריו, במקרה שאדם יודע מראש שיהיה אנוס לדלג ספירת יום אחד, כגון אם יצטרך לעבור ניתוח ר"ל ולא יהיה באפשרותו לספור במשך יממה, יצטרך מתחילת ימי הספירה לספור בלי ברכה.
אמנם רוב146 הפוסקים דחו דבריו והסכימו שאף אם דילג יום אחד אין ברכותיו שלמפרע לבטלה, ולכן אף אם יודע מראש שיצטרך לדלג יום אחד, יספור עד ליום ההוא בברכה, ובפרט שיש לקוות שזכות המצוה תעמוד לו ויוכל לספור גם במשך היום ההוא את הספירה.
145 . עבודת הקודש להחיד"א סי' ז' אות רי"ז, ויש המביאים ראיה לדבריו מתוס' כתובות דף ע"ב ע"א (ד"ה וספרה) דמש"ה אין הנדה סופרת על ז' נקיים שמא תראה ותסתור, ובשו"ת נוב"י מה"ת יו"ד סי' קכ"ג בהגה"ה דכוונת התוס' שתהיה ברכותיה לבטלה, ובשד"ח מע' יוה"כ סי' א' סוסק"ג הקשה איך תיקנו כלל ברכה על ספיה"ע, ניחוש לשמא ימות ועכ"פ לשכחה ולמפרע יהיו ברכותיו לבטלה ונשאר בצ"ע, והרבה תירוצים נאמרו בזה וגם בענין החילוק בין ספירת זבה לספיה"ע - עיין בהרחבה בשו"ת יבי"א ח"א יו"ד סי' כ"א וס' ספיה"ע פ"ד הערה א'.
146 . קונטרס קנאת סופרים שבסו"ס שו"ת טוב טעם ודעת (להגר"ש קלוגר) סי' ל"ט, שו"ת יגל יעקב או"ח סי' ס"ד, שו"ת רב פעלים ח"ג סי' ל"ב, שו"ת בצל החכמה ח"ה סי' מ"ה, שו"ת אור לציון ח"א סי' ל"ו, שו"ת קנין תורה ח"ה סי' מ"ה, שו"ת שרגא המאיר ח"ו סי' ל"א, שו"ת אורח ישראל או"ח סי' נ"ד, ורובם הביאו את דברי הריטב"א חולין ק"ו (ד"ה אמר רב) שמי שנטל ידיו לאכילה ובירך ענט"י ושוב חזר בו מלאכול, אין ברכתו לבטלה (עיין שע"ת סי' קנ"ח), וע"ע שו"ת חת"ס יו"ד סי' ש"כ דאם נשאל על הפרשת תרו"מ וחלה לא הוי ברכתו לבטלה, א"כ ה"ה בנידו"ד דאף שיעבור ניתוח וכיוצב"ז, מ"מ מידי ספיקא לא נפקא, אולי יעזור לו השי"ת ויצליח במשך היום לספור, ובצירוף רוב הראשונים דכל יום ויום מצוה בפ"ע (ובס' הליכות שלמה פי"א הערה 35 דמש"כ משנ"ב סק"ג דלא יברכו דודאי יטעו ביום אחד, היינו דווקא לנשים שמעיקר הדין קיימ"ל שפטורות, ועוד י"ל שהכוונה שמא ימשיכו לספור בברכה והוי בחשש ברכה לבטלה), קובץ תשובות להגריש"א זצ"ל ח"ג סי' פ"ג, ובשו"ת שרגא המאיר (שם) כתב דאם יוכל לשמוע בכל יום הברכה מאחר ולצאת י"ח יעשה כן, כדי לחשוש לשיטת החיד"א.
א. אנו לא יותר חכמים מכל האחרונים שהביא הפס"ת שכתבו כן.מה ענית על הסב"ל?
עיין היטב בפסקי תשובות ותבין. שום פוסק לא אמר שאין לספור 'לכתחלה' אם יודע שלא יוכל לסיים. וכבר העלו שגם דעת הרב עובדיה כן.לפי החיד"א ועוד אחרונים זה ספק ברכה לבטלה!
וכי קיבלנו הוראות הרב עובדיה?זה הבעיה, שכותב "ובחזון עובדיה האריך להצדיק שיטה זו", ולא דן בדבריו כלל.
מה זה "רגיל להמשך אחר המ"ב"??
וכי קבלנו הוראות המשנה ברורה!?
יש לך סיבה לפסוק כמותו נגד מה שמרן זצוק"ל כתב... תכתוב סיבה!
המ"ב אם אתה לא יודע הסתמך על 10-15 אחרונים כידוע...האם הרב עובדיה ראה בענין זה דברים שהמ"ב לא ראה? כל הפוסקים היו לפני המ"ב, הוא ידע את שני הצדדים, והכריע כצד אחד.
המ"ב לא פוסק 'רק' לפי מספר האחרונים. יש לו 'עוד' שיקולים. כאן הוא ראה את 'שני הצדדים', וזה הספיק לו. הוא הרי 'מחמיר' בענין הזה. להקל הוא לא מיקל בקלות.המ"ב אם אתה לא יודע הסתמך על 10-15 אחרונים כידוע...
אני לא בא להשוות, אבל זה ברור שיש אחרונים שהמ"ב לא ראה את דבריהם.
ואם לא תדע להכריע. תאמר 'יש לי את מרן' לא מעניין אותי פסקים אחרים. זה מה שהוא עושה כלפי המ"ב...אם תכתוב סיבה לפחות למה אתה חולק אני יעיין בדבריך ואם יראה לי שאתה צודק אני יסכים
המ"ב אם אתה לא יודע הסתמך על 10-15 אחרונים כידוע...