משא ומתן בדברי בעל ה'ילקוט יוסף' שליט"א (2)
- יוזם הנושא כהן
- תאריך התחלה
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,716
שו"ר שבילקוט יוסף בהמשך עמד בענין שיש ס"ס ושאין זו סברא יחידאה [וכנראה כתב כן לאחר שהעירו לו, או שמישהו אחר כתב זה, שהרי הסתירה גלויה בין ב' המקומות שנכתבו בהפרש כמה עמודים]
אולם גם בזה החילוק שחילק בין לעצמו ובין לאחרים אינו מובן. חדא, דהא רבים מהאחרונים כן אמרו ס"ס זה ולא מצאנו לאף אחד שידחה ס"ס זה מכח הסברא הנ"ל. ועוד, שגם כאן הס"ס הוא 'לעצמו', שמבקש ממישהו אחר שלא יברך והוא יוציאו כדי 'שגם' הוא עצמו יזכה לברכה, ויכול לעשות כן אף בכל יום ואז יזכה בכל יום לברך.
ומה שהעיר שחבירו השומע מפסיד ברכה לצד מסוים - כבר העיר בזה תשובות והנהגות כרך ד סימן קו וז"ל: אכן אותו אדם שבשבילו בירך הש"ץ להוציאו, נראה דיבקש מעוד אדם שחייב בברכה ודאי ולא ספר שיוציאנו ג"כ בברכתו. והיינו משום דלפמ"ש הרי אי"ז מועיל לכל הדעות, וע"כ ישוב וישמע עי"ש.
ולא הבנתי איך הרב הנ"ל דוחה בסברות בעלמא שאין בהם הכרח כלל את דברי גדולי הפוסקים שלא סברו כסברתו, ובודאי שהעושה כדברי גדולי הפוסקים רשאי וינוחו לו 'ברכות' על ראשו.
אולם גם בזה החילוק שחילק בין לעצמו ובין לאחרים אינו מובן. חדא, דהא רבים מהאחרונים כן אמרו ס"ס זה ולא מצאנו לאף אחד שידחה ס"ס זה מכח הסברא הנ"ל. ועוד, שגם כאן הס"ס הוא 'לעצמו', שמבקש ממישהו אחר שלא יברך והוא יוציאו כדי 'שגם' הוא עצמו יזכה לברכה, ויכול לעשות כן אף בכל יום ואז יזכה בכל יום לברך.
ומה שהעיר שחבירו השומע מפסיד ברכה לצד מסוים - כבר העיר בזה תשובות והנהגות כרך ד סימן קו וז"ל: אכן אותו אדם שבשבילו בירך הש"ץ להוציאו, נראה דיבקש מעוד אדם שחייב בברכה ודאי ולא ספר שיוציאנו ג"כ בברכתו. והיינו משום דלפמ"ש הרי אי"ז מועיל לכל הדעות, וע"כ ישוב וישמע עי"ש.
ולא הבנתי איך הרב הנ"ל דוחה בסברות בעלמא שאין בהם הכרח כלל את דברי גדולי הפוסקים שלא סברו כסברתו, ובודאי שהעושה כדברי גדולי הפוסקים רשאי וינוחו לו 'ברכות' על ראשו.
אין שום מקור ושום סברא לחילוק בין לעצמו ובין לאחרים, וממש תמוה ומוזר.
ופעמים ממציאים כללים חדשים תוך כדי תנועה בשביל ליישב דברי עצמו.
והמתבונן יראה שאין בזה כלום במחכ"ת.
ואין לסברא מוזרה זו לא שורש ולא ענף בדברי רבותינו גדולי הפוסקים, ובפרט שאין זה מובן.
בס"ס מתירים אשת איש לעלמא כידוע, לעצמה ולאחרים. ואכמ"ל. וכו'. והדברים ידועים.
ופעמים ממציאים כללים חדשים תוך כדי תנועה בשביל ליישב דברי עצמו.
והמתבונן יראה שאין בזה כלום במחכ"ת.
ואין לסברא מוזרה זו לא שורש ולא ענף בדברי רבותינו גדולי הפוסקים, ובפרט שאין זה מובן.
בס"ס מתירים אשת איש לעלמא כידוע, לעצמה ולאחרים. ואכמ"ל. וכו'. והדברים ידועים.
איך הקולמוס יכולה לכתוב 'אין דבריו נכונים' בעוד שלא העתיק את דבריו נכונה ולא עמד בהבנת דבריו.
תשובות והנהגות כרך א סימן שיב
שמעתי מנהג קצת מקומות לספור בבוקר שוב לאחר תפלת שחרית והוטב בעיני מנהג זה מהחשש שמא שכחו מלספור אם התפללו בלילה בבית וכד', ע"כ כשיספור בבוקר שוב /לא/ הפסיד הספירה בברכה, ונתיישבתי בדבר אם כדאי להנהיג כן גם אצלנו כהצעת חכ"א לספור ספירת העומר גם בבוקר אחר התפלה.
אמנם נתיישבתי בדבר שמנהג ישראל תורה היא, ורובם ככולם לא נהגו כן, והטעם נראה שאם ביום לא נוהג המצוה ולא יצא אם ספר ביום, (שמטעם זה אנו לא מברכים ביום מי ששכח), ע"כ כשאומר לאחר זמן המצוה לשם מצוה, הוה כמצוה שלא בזמנה ובכוונה למצות ספירה ואולי עובר בבל תוסיף, ובפרט יש לחשוש שאם נקבע ע"י הציבור לספור מידי יום ביומו אחר התפילה ייראה הדבר כאילו המצוה היא גם ביום, וכמו שי"א בתפילין שאם מניח בלילה למצוה ואין מצוה עובר בבל תוסיף, כך בזה. ואף שבספק אם ספר אין עוברין וחייבין לספור ביום כששכח בלילה, מ"מ כיון שעיקר הספירה ביום היא הידור בעלמא ולחשש רחוק, נראה דנאה הדבר ויאה לפרש בזה הטעם ולא לשנות המנהג שלא לספור בבוקר בציבור אם אין נוהגין כן (וגם יש אומרים שאפילו מספק אין לספור, דומיא דמתנות שנתערבו שעוברין בבל תוסיף) ואף שמדינא אין לחוש, די בכך לא לשנות המנהג ולקבוע מנהג חדש שכולם יספרו יחד גם ביום במקום שלא נהגו כן, שעלולים לחשוב שיש מצוה גם ביום, ולכן לא נהגו לספור ביום בציבור כתקנה קבועה לכל אחד וגם שלא בקיאין להתנות ולכוין לצאת המצוה רק אם יש מצוה, כנלע"ד וצ"ב.
מיהו לענין אלו ששכחו לספור בלילה יש עצה להכריז בבוקר שכל מי ששכח ולא ספר בערב יספור עכשיו ובזה יצא מכל ספק. ושמעתי שיש נוהגין לחזור ולספור כמה וכמה פעמים, ואף שיוצאין בפעם אחת מ"מ המ"ע קיומית היא בכל ספירה וספירה. [עיין מה שהוכחנו כן בדעת הגר"א זצ"ל במועדים וזמנים חלק ז' סימן ר"ל, ואף שיש לחלק ולומר דבספירה לא שייך לקיים המצוה פעמיים, מ"מ צידדנו שם בדעת הגר"א דזהו שיטתו גם בספירה], ובמק"א דנתי כשמאחרים ק"ש בברכותיה והמון עם מדמין שמקיימים בזה המ"ע דק"ש דיש חשש בל תוסיף, וכן הוא כשמתפללים מעריב לפני הזמן וקוראין ומכונין לצאת ידי מ"ע דק"ש, (והבאתי כן בשם שו"ת חתם סופר) ע"כ כשסופר וחוזר וסופר ביום ראוי לכוין ולהתנות אם יש מצוה דוקא ביום, ואולי סומכין שבסתמא כוונתו כן.
מיהו שוב הדרני בי, שבמועדים וזמנים ח"ד סימן רפ"ט הבאנו חידוש נפלא בשם תה"ד, שאם ספר ביום לא קיים המ"ע דספירה, רק מועיל שהיום ספור שיכול להמשיך הלאה, ולא נקרא חיסר ויוכל לברך מכאן ולהבא, ע"ש היטב, ודומה לנקצר ביום בעומר דכשר אבל לא מקיימין מ"ע, ולפי זה אין חשש בל תוסיף שבספירה ביום מתקיימת המנין לספור הלאה וכמ"ש, ומיהו אין תועלת לחזור ביום לספור כמה פעמים שאין אז מצוה ע"כ.
א. הוא לא העיר על מנהג הספרדים אלא כתב ליישב את מנהג רוב העולם שלא נוהגים כן ושאין צריך לשנות ולנהוג כן.
ב. מה שכתבו התוס' שבעשיית מצוה ב' פעמים אין בל תוסיף זהו כשעושה 'בזמנה', אבל כאן הוא כתב להדיא שעל הצד שביום לא נוהג המצוה - הוי כמצוה שלא בזמנה שיש בה בל תוסיף.
ג. מה שכתב להעיר עליו לפי מה שכתב הוא עצמו במועדים וזמנים וכו' - בתשובות והנהגות הנ"ל כבר כתב כן, וכפי שהעתקנו.
כהנא דמסייע
חבר ותיק
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 473
גם במוצ"ש בשיעורו אמר כן.
לדוד ברוך ולמנצח לוקח 2.30 דקות. תהלים לא מכיר.
ביום חול פשוט מתפללים 20 דקות אחרי השקיעה. לעולם לא יצליחו להגיע ליותר מזמן זה אם מתחילים 10 דקות אחרי השקיעה.
היכן נעלמה 'המסורת' המדוברת בבית מדרש זה לגבי הדרהם ומשקל ולא נפח ועוד ועוד 'מסורות'? היה איזה מנין אחד 'בעולם'! שהתחיל תפלת ערבית [גם לדוד] 10 דקות אחרי השקיעה???
נוריאל עזרא
חבר חדש
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 92
שטיות והבלים.
כל מי שאבותיו גרו בירושלים יכולים להעיד שהתפללו גם במוצ"ש מוקדם, ויתכן גם קודם השקיעה. אבל ודאי לפני צאה"כ. וככה נהגו בכל השכונות. וככה העיד לי זקני מצד אימי שכך היה ברוממה.
סגור את רוב בתי הכנסיות בצה"כ אחרי כל התפילות במוצ"ש.
אין מקום לויכוח על עובדות פשוטות ברורות וחלוטות.
כבר יומים אני מסתפק מלהגיב עד שבררתי זאת שוב ושוב. זה האמת הפשוטה והברורה. כל ויכוח בנושא הוא חוטא לעובדות ולמציאות.
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,119
אתה רוצה לומר שנהגו נגד הדין הפשוט בשו''ע ?
ובבן איש חי וכף החיים מבואר דהתפללו רק 30-40 דק' אחר השקיעה
כהנא דמסייע
חבר ותיק
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 473
אני זוכר שהיו מתפללים לפי מנהגנו עשר דקות לפני צאת שבת, והיינו חצי שעה אחר השקיעה.
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,119
26 דקות
לפי המנהג צאת שבת של הגאונים הוא 36 דק' אחר השקיעה, וכמ''ש החיד''א והכה''ח
ציון הלא תשאלי
חבר חדש
- הצטרף
- 2/1/25
- הודעות
- 114
אכן צודק הרב מתוק מדבש בעניין זה - מניינים במוסיוף רובם ככולם היו מעשר דקות אחרי השקיעה ... וכן גם בבא תמא ... וביזדים, אברומוף היו עושים כ 15 דקות אחרי השקיעה ... וכן היו עושים בבורכוב ... (עוד בזמן הרב יעקב יוסף זצ"ל) וכן עוד הרבה מקומות כולל בזהרי חמה שהיו עושים קרוב מאוד לשקיעת החמה כמה דקות אחרי ...
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,119
ואיך זה מסתדר עם פסק השו"ע ?
ובפרט שהמנהג היותר קדום הוא להתפלל אחר צה"כ כמובא בבן איש חי וכף החיים ועוד
וגם הגרע"י פסק דאין להתפלל במוצ"ש לפני צה"כ (שהוא לפחות 14-17 דק' ואולי קצת יותר)
ממה שידוע לי רק הרב שד''ה נהג להתפלל ערבית במוצ"ש מיד בשקיעה
שאר חכמי ירושלים התפללו כ25-35 דק' אחר השקיעה
ציון הלא תשאלי
חבר חדש
- הצטרף
- 2/1/25
- הודעות
- 114
אפילו באהל רחל העיראקים התפללו מיד בשקיעה (וכל השנה ואפילו בקיץ הם עושים ערבית פלג)
* אבל קח לתשומת ליבך - 10 דקות אחרי שקיעה שהיו אומרים : לדוד ברוך ה' צורי, ולמנצח בנגינות מזמור שיר ... ואח"כ אלפא ביתא ... ועוד ... והיו מגיעים כבר לפחות לרבע שעה/17 דקות אחרי השקיעה ... לעניין ק"ש ... ותמיד אחרי התפילה היו יושבים ואומרים שוב ק"ש וספירת העומר ...
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,119
אברר מנהג כל רבותינו בלי נדר בימים הקרובים
נושאים דומים:
