החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
מצ"ב קבצים בנושא.
ספרי אור לציון - לרבינו הגדול חכם בן ציון אבא שאול זצוק"ל
- יוזם הנושא החש בראשו
- תאריך התחלה
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
הרב ציון עמר, מומלץ! עדות אישית.
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
הרב פטרובר.
הערה ראשונה:
ספרי המעודים, כרכים ג' ד'
נדפסו מתשס"ה ואליך הרבה אחר הפטירה כך שברור שהוא לא עבר עליהם.
מנגד:
כל הספרים הנ"ל על המועדים יש הקלטות מסודרות בקול הלשון. כמעט כל פרט עד הסוף.
כל שאלה שהיתה לי לא ברורה, הורדתי ההקלטות והכל מילה במילה בדיוק רב עם תוספת עריכה ומ"מ.
ניתן לבדיקה בכל רגע.
אוסיף:
א"ל מו"ר מרן הגאב"ד, שהיה עורך ח"ב, שהוא מעיד ש"האיש היה בביתו". ואין פרט שהוא א עבר ואישר.
והוסיף לי בזה"ל: הרבה דברים התוכחתי איתו, למשל על הבקבוקים והפחית, לא ויתרתי, אבל הוא היה מונח עד הפרט האחרון.
עכ"ד מרן שליט"א.
ספרי המעודים, כרכים ג' ד'
נדפסו מתשס"ה ואליך הרבה אחר הפטירה כך שברור שהוא לא עבר עליהם.
מנגד:
כל הספרים הנ"ל על המועדים יש הקלטות מסודרות בקול הלשון. כמעט כל פרט עד הסוף.
כל שאלה שהיתה לי לא ברורה, הורדתי ההקלטות והכל מילה במילה בדיוק רב עם תוספת עריכה ומ"מ.
ניתן לבדיקה בכל רגע.
אוסיף:
א"ל מו"ר מרן הגאב"ד, שהיה עורך ח"ב, שהוא מעיד ש"האיש היה בביתו". ואין פרט שהוא א עבר ואישר.
והוסיף לי בזה"ל: הרבה דברים התוכחתי איתו, למשל על הבקבוקים והפחית, לא ויתרתי, אבל הוא היה מונח עד הפרט האחרון.
עכ"ד מרן שליט"א.
שובה של המחלוקת ההלכתית: האם הגרב"צ אבא שאול כתב את כל ה'אור לציון'?
ספר "אור לציון", פרי עטו של הגרב"צ אבא שאול, הוא אחד מספרי ההלכה החשובים בפסיקה הספרדית בדורות האחרונים | לאחרונה התעורר שוב דיון הלכתי בנוגע לכתיבת הספר..
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
תוכל להעלות את הכתבה לאלו שמנוטפרים?שובה של המחלוקת ההלכתית: האם הגרב"צ אבא שאול כתב את כל ה'אור לציון'?
ספר "אור לציון", פרי עטו של הגרב"צ אבא שאול, הוא אחד מספרי ההלכה החשובים בפסיקה הספרדית בדורות האחרונים | לאחרונה התעורר שוב דיון הלכתי בנוגע לכתיבת הספר..www.kikar.co.il
חסום לי.
רק שלחו את הקישור לאחרונה בקבוצות.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,704
הגר"א אבא שאול זצ"ל כתב בהקדמה לשו"ת אור לציון ח"ב: "הוספנו בסוף הספר קונטרס אחרון, ובו פסקי הלכות בקצרה ממרן המחבר שליט"א, אשר בהם נאספו בעיקר עניינים השנויים במחלוקת בין האחרונים, או שאינם מבוארים בדבריהם, ולבקשתם של רבים לידע את הכרעת מרן בהלכות אלו, ובהם כמאתיים פסקי הלכות. וזאת למודעי שמרן המחבר שליט"א עבר על כל פסקי ההלכות בחיבור זה, וכן על המקורות והביאורים, והגיה ותיקן והשמיט כפי ראות עיניו". עכ"ל.
וכן כתב הרה"ג רבי שמואל משה תורג'מן שליט"א בספר "נשמת ישראל" על הלכות נדה: "אמר המחבר, מאחר ובספר הנוכחי הובאו הלכות חשובות מהספר היקר והחשוב עד מאוד של מו"ר ועט"ר ה"ה הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל זיע"א, ראיתי לנכון לכתוב כאן הבהרה קטנה אודות הספר הקדוש "אור לציון" חלק ב', למען ידעו דורותינו כי כל הספר הוא מאת המחבר, הלא הוא הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל זיע"א.
מעשה שהיה בשבוע הראשון שיצא לאור הספר הקדוש "אור לציון" חלק ב', וידוע לכל שאז מו"ר זצ"ל היה עדיין בשכלו הזך ובכושר דיבורו, וכהרגלנו נתאספנו יחד שכנים מקרוב באו בערב שבת קודש לתפילת מנחה וערבית, ובעוד אנחנו יושבים ומסתופפים בצילא דמהימנותא דמו"ר זצ"ל וממתינים למנין, ברכנו את הרב לרגל הוצאת ספרו החדש "אור לציון" חלק ב', ושאל השואל בזה הלשון: "שמענו שהספר הזה אינו מהרב, ורק תלמידים כתבו אותו, ואין לסמוך על זה הלכה למעשה".
ושאלה קנטרנית זו הכעיסה גם הרגיזה וקוממה עד למאוד למו"ר זצ"ל, וסביביו נסערה מאוד, עד שמרוב ריתחא קם מכסא הגלגלים עליו ישב, והשיב בזה הלשון: "מי אומר דברים כאלה? הספר הזה אני כתבתי אותו! כל הספר הזה הוא שלי!" והנה מרוב ריתחא דמו"ר זצ"ל נרתע השואל, וכביכול חזר לשאול בלשון אחר, ד"השמועה הנ"ל היתה רק כלפי המקורות הכתובים למטה". וגם על זה השיב מו"ר בזה הלשון: "כל הספר שלי הוא, וכל מה שכתוב שם אני אמרתי".
וחזרנו לשאול למו"ר זצ"ל אם אכן אפשר לסמוך הלכה למעשה על כל מה שכתוב בספר, והשיב מו"ר הרב זצ"ל: "כן. בשביל זה נכתב הספר, לסמוך על זה הלכה למעשה" (שלא יאמר כל אחד, אני שמעתי ממו"ר אחרת, או כך וכך אמר לי מו"ר וכל כיוצא בזה). עכ"ל.
וכן כתב הרה"ג רבי ציון עמר שליט"א, עורך ספרי "אור לציון", בספר תפארת ציון (עמ' שצ"ג): "דרך עבודתנו היתה לאסוף את פסקי ההלכות של רבנו... ולהגישן לפני הרב, והיה מעביר שבט ביקורתו מה לקרב ומה לרחק... פעמים שפסק דין אחד... שונה ממה שפסק מקודם, והייתי מקריא לו את שתי הוראותיו, ומה שראה לנכון שתהיה משנה אחרונה, כן פסק, ואמר שכך יכתב בספר. ופעמים שהיה אומר לי, לא הבינו אותי טוב, ולא לכך נתכוונתי. פעם אמר לי בשיעור בשבת, מחצית מהשומעים יאמרו שאמרתי מותר ומחצית יאמרו שאמרתי אסור...
ופעמים שהייתי מגיע אליו והיה אומר לי: 'אני רוצה שתכתוב בענין פלוני כך וכך, שאף שבשיעור פסקתי כן, שוב ראיתי שראוי יותר לפסוק כך'... כמה שמח רבנו כשיצא ספר או לציון חלק ב' לאור עולם, ואמר: 'הנה יש אומרים בשמי כך ויש אומרים כך, עכשיו יש ספר, וכבר יודעים בדיוק את דעתי המוחלטת!' ופעם טען תלמיד בפני רבנו: 'אבל אני שמעתי להדיא בשיעור שכבודו אמר אחרת ממה שכתוב בספר?' ורבנו ענה בחיוך: 'כשהייתי מוסר שיעור הייתי זוכה להגדיל תורה, כפי מספר השומעים, זה אומר חכם בן ציון אמר כך וזה אומר כך, אבל בספר אמנם מיעטתי תורה, שכן אמרתי רק תורה אחת, אבל היא לפחות תורה שלי!'
וכן כתב הרה"ג רבי שמואל משה תורג'מן שליט"א בספר "נשמת ישראל" על הלכות נדה: "אמר המחבר, מאחר ובספר הנוכחי הובאו הלכות חשובות מהספר היקר והחשוב עד מאוד של מו"ר ועט"ר ה"ה הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל זיע"א, ראיתי לנכון לכתוב כאן הבהרה קטנה אודות הספר הקדוש "אור לציון" חלק ב', למען ידעו דורותינו כי כל הספר הוא מאת המחבר, הלא הוא הגרב"צ אבא שאול זצוק"ל זיע"א.
מעשה שהיה בשבוע הראשון שיצא לאור הספר הקדוש "אור לציון" חלק ב', וידוע לכל שאז מו"ר זצ"ל היה עדיין בשכלו הזך ובכושר דיבורו, וכהרגלנו נתאספנו יחד שכנים מקרוב באו בערב שבת קודש לתפילת מנחה וערבית, ובעוד אנחנו יושבים ומסתופפים בצילא דמהימנותא דמו"ר זצ"ל וממתינים למנין, ברכנו את הרב לרגל הוצאת ספרו החדש "אור לציון" חלק ב', ושאל השואל בזה הלשון: "שמענו שהספר הזה אינו מהרב, ורק תלמידים כתבו אותו, ואין לסמוך על זה הלכה למעשה".
ושאלה קנטרנית זו הכעיסה גם הרגיזה וקוממה עד למאוד למו"ר זצ"ל, וסביביו נסערה מאוד, עד שמרוב ריתחא קם מכסא הגלגלים עליו ישב, והשיב בזה הלשון: "מי אומר דברים כאלה? הספר הזה אני כתבתי אותו! כל הספר הזה הוא שלי!" והנה מרוב ריתחא דמו"ר זצ"ל נרתע השואל, וכביכול חזר לשאול בלשון אחר, ד"השמועה הנ"ל היתה רק כלפי המקורות הכתובים למטה". וגם על זה השיב מו"ר בזה הלשון: "כל הספר שלי הוא, וכל מה שכתוב שם אני אמרתי".
וחזרנו לשאול למו"ר זצ"ל אם אכן אפשר לסמוך הלכה למעשה על כל מה שכתוב בספר, והשיב מו"ר הרב זצ"ל: "כן. בשביל זה נכתב הספר, לסמוך על זה הלכה למעשה" (שלא יאמר כל אחד, אני שמעתי ממו"ר אחרת, או כך וכך אמר לי מו"ר וכל כיוצא בזה). עכ"ל.
וכן כתב הרה"ג רבי ציון עמר שליט"א, עורך ספרי "אור לציון", בספר תפארת ציון (עמ' שצ"ג): "דרך עבודתנו היתה לאסוף את פסקי ההלכות של רבנו... ולהגישן לפני הרב, והיה מעביר שבט ביקורתו מה לקרב ומה לרחק... פעמים שפסק דין אחד... שונה ממה שפסק מקודם, והייתי מקריא לו את שתי הוראותיו, ומה שראה לנכון שתהיה משנה אחרונה, כן פסק, ואמר שכך יכתב בספר. ופעמים שהיה אומר לי, לא הבינו אותי טוב, ולא לכך נתכוונתי. פעם אמר לי בשיעור בשבת, מחצית מהשומעים יאמרו שאמרתי מותר ומחצית יאמרו שאמרתי אסור...
ופעמים שהייתי מגיע אליו והיה אומר לי: 'אני רוצה שתכתוב בענין פלוני כך וכך, שאף שבשיעור פסקתי כן, שוב ראיתי שראוי יותר לפסוק כך'... כמה שמח רבנו כשיצא ספר או לציון חלק ב' לאור עולם, ואמר: 'הנה יש אומרים בשמי כך ויש אומרים כך, עכשיו יש ספר, וכבר יודעים בדיוק את דעתי המוחלטת!' ופעם טען תלמיד בפני רבנו: 'אבל אני שמעתי להדיא בשיעור שכבודו אמר אחרת ממה שכתוב בספר?' ורבנו ענה בחיוך: 'כשהייתי מוסר שיעור הייתי זוכה להגדיל תורה, כפי מספר השומעים, זה אומר חכם בן ציון אמר כך וזה אומר כך, אבל בספר אמנם מיעטתי תורה, שכן אמרתי רק תורה אחת, אבל היא לפחות תורה שלי!'
למה בהתחלה הבאת ראיה שהספר אינו ממנו אלא רק הפסקי הלכה בקונטרס אחרון, ואח"כ הבאת עדויות שזה ממנו?
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,704
הכל ממנו, אינני מבין איך הבנת אחרת.
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
על חלקם כן עבר! ראה בהקדמה.
יישר כח! לא ידעתי.
כוונתך לדייק מכאן:
אבל האמת שהיינו הך.
נערך לאחרונה:
וגם חלק ה'.
זולדן
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/3/25
- הודעות
- 225
אתה מצטט חלק, ומשמיט חלק. וממשיך שעל הכל הסכים.
ז"ב שיש עורכים, השאלה של מי התוכן.
ומרן כתב במפורש שהכל משלו.
כהנא דמסייע
חבר ותיק
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 423
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר חדש
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 181
לקט מתשובותיו של הגרב"צ מוצפי שליט"א:
אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר חדש
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 181
הגרב"צ מוצפי שליט"א אמר ששמע מהגרב"צ אבא שאול שבדורינו יש שניים שאפשר לברך עליהם "שחלק מחכמתו ליראיו", והם מרן הרב עובדיה יוסף ומרן הרב אלישיב, ונשאל האם זה נכון, כי באור לציון כ' שא"א לברך בזמנינו, והשיב: "הוא בעצמו כתב את הספרים???"
אכן, בספר אור ההלכה (לנכדו הגרב"צ שליט"א ראש ישיבת אול"צ) העיד "מרן אזמו"ר אור לציון זיע"א בירך שחלק מחכמתו בלא שם ומלכות על הג"ר משה פיינשטיין זללה"ה".
ומסתבר שמה ששמע הגרב"צ מוצפי היה בתשובה לשאלה על מי אפשר לברך, ורבינו השיב לשואל לפי דעתו שמברכים בזה"ז, אבל הוא עצמו חשש מלברך.
אכן, בספר אור ההלכה (לנכדו הגרב"צ שליט"א ראש ישיבת אול"צ) העיד "מרן אזמו"ר אור לציון זיע"א בירך שחלק מחכמתו בלא שם ומלכות על הג"ר משה פיינשטיין זללה"ה".
ומסתבר שמה ששמע הגרב"צ מוצפי היה בתשובה לשאלה על מי אפשר לברך, ורבינו השיב לשואל לפי דעתו שמברכים בזה"ז, אבל הוא עצמו חשש מלברך.
עד שאתה דן על ספרי הגרב"צ א"ש תדון על ספרי רב"צ מוצפי מי כתבם ומה אמינות עדויותיו וזכרונותיו