משא ומתן בדברי בעל ה'ילקוט יוסף' שליט"א (2)

  • יוזם הנושא יוזם הנושא כהן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
תפלת ערבית מוצ"ש 10 דקות אחרי השקיעה!! היתכן??
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רצג סעיף א
מאחרין תפלת ערבית, {א} א) כדי להוסיף מחול על הקודש.

כל מי שאבותיו גרו בירושלים יכולים להעיד שהתפללו גם במוצ"ש מוקדם, ויתכן גם קודם השקיעה. אבל ודאי לפני צאה"כ. וככה נהגו בכל השכונות. וככה העיד לי זקני מצד אימי שכך היה ברוממה.
סגור את רוב בתי הכנסיות בצה"כ אחרי כל התפילות במוצ"ש.
אין מקום לויכוח על עובדות פשוטות ברורות וחלוטות.
כבר יומים אני מסתפק מלהגיב עד שבררתי זאת שוב ושוב. זה האמת הפשוטה והברורה. כל ויכוח בנושא הוא חוטא לעובדות ולמציאות.

גם שהשו"ע כתב 'מאחרין תפלת ערבית' מנ"ל ש10 דקות אחר השקיעה, זה לא מאחרין?, שעד שמסיימים ערבית הרי שמוסיף מחול על הקודש ונמנע מעשיית מלאכה. (אבל הנידון כאן מעיקרו הוא לא נידון הלכתי, אלא רק לחזור ולחפש שוב להשיג...)
 
אולם גם בזה החילוק שחילק בין לעצמו ובין לאחרים אינו מובן. חדא, דהא רבים מהאחרונים כן אמרו ס"ס זה ולא מצאנו לאף אחד שידחה ס"ס זה מכח הסברא הנ"ל. ועוד, שגם כאן הס"ס הוא 'לעצמו', שמבקש ממישהו אחר שלא יברך והוא יוציאו כדי 'שגם' הוא עצמו יזכה לברכה, ויכול לעשות כן אף בכל יום ואז יזכה בכל יום לברך
חילוק נפלא. היבי"א ובספריו סובר שגם בספק ספיקא לא מברכין, שלא יצאנו מידי סב"ל. אלא א"כ יש בזה מצוה דאוריתא, ולכן בספק אם ספר ממשיך וסופר בשאר ימים בברכה דס"ס לברך עבדינן במצוה דאורי' (אפילו שלא לכו"ע המצוה דאוריתא). אבל כאן שלא בא לצאת יד"ח כל ימי העומר, אלא לשעתו בלבד, כי כיבדוהו לברך. חזר הדין לס"ס בברכות דאמרינן סב"ל.

והאחרונים שכן אמרו ס"ס זה, כי הם סוברים שבס"ס בברכות, לא אמרינן סב"ל ומברכין, [וכמו שנהגו האשכנזים לברך בורא נפשות על קפה ותה, דס"ס שמא כהראב"ד שיעור אכילת פרס, ספק שדרכו לשתותו מעט מעט, וכמבואר בשו"ת יחו"ד]. אבל לדידן חזר הדין שלא עושים ס"ס בברכות, דסב"ל.

ומה שכתבת, דגם כאן זה לעצמו, שיבקש ממישהו אחר שלא יברך כדי "שגם" הוא עצמו יזכה לברכה... לא הבנתי, למה שמישהו אחר יסכים כל יום לא לברך וליתן לאחר לברך במקומו. למה שהוא יפסיד את הברכה שלו, כדי "שגם" חבירו יזכה לברך. וזה לא "שגם" חבירו יברך, כי זה בא על חשבונו שהוא לא יברך.
 
שטיות והבלים.
כל מי שאבותיו גרו בירושלים יכולים להעיד שהתפללו גם במוצ"ש מוקדם, ויתכן גם קודם השקיעה. אבל ודאי לפני צאה"כ. וככה נהגו בכל השכונות. וככה העיד לי זקני מצד אימי שכך היה ברוממה.
סגור את רוב בתי הכנסיות בצה"כ אחרי כל התפילות במוצ"ש.
אין מקום לויכוח על עובדות פשוטות ברורות וחלוטות.
כבר יומים אני מסתפק מלהגיב עד שבררתי זאת שוב ושוב. זה האמת הפשוטה והברורה. כל ויכוח בנושא הוא חוטא לעובדות ולמציאות.
כנראה שמנהג עמי הארץ השתרש בירושלים בשנים האחרונות.
מלבד מה שהביא @המעורר את דברי מהרח"א גאגין - כך מתבאר גם מדברי הגרח"פ, הבא"ח, וכפי שהסכים הכה"ח בסי' רצ"ג אות א':
[ב] שם. מאחרין תפלת ערבית וכו'. עיין ברוח חיים שכתב אזהרה גדולה לכל בר ישראל שלא יוכלו להתחיל תפלת ערבית במוצאי שבת ולומר ברכו קודם חצי שעה אחר י"ב שעות מהיום יעו"ש. ועל כל פנים אין רשאין לפחות משליש שעה. בן איש חי פרשת ויצא אות א' ע"כ.
אבל כאן שלא בא לצאת יד"ח כל ימי העומר, אלא לשעתו בלבד, כי כיבדוהו לברך. חזר הדין לס"ס בברכות דאמרינן סב"ל.

והאחרונים שכן אמרו ס"ס זה, כי הם סוברים שבס"ס בברכות, לא אמרינן סב"ל ומברכין, [וכמו שנהגו האשכנזים לברך בורא נפשות על קפה ותה, דס"ס שמא כהראב"ד שיעור אכילת פרס, ספק שדרכו לשתותו מעט מעט, וכמבואר בשו"ת יחו"ד]. אבל לדידן חזר הדין שלא עושים ס"ס בברכות, דסב"ל.
מעולם לא ראיתי דברי הבל כאלו. בלי לעיין, לכתוב בשביל 'להשיב', כדי ליצור כאילו יש כאן 'מחלוקת', וכבר 'השיבו' ולא קיבלת.
ומה שכתבת, דגם כאן זה לעצמו, שיבקש ממישהו אחר שלא יברך כדי "שגם" הוא עצמו יזכה לברכה... לא הבנתי, למה שמישהו אחר יסכים כל יום לא לברך וליתן לאחר לברך במקומו. למה שהוא יפסיד את הברכה שלו, כדי "שגם" חבירו יזכה לברך. וזה לא "שגם" חבירו יברך, כי זה בא על חשבונו שהוא לא יברך.
מה זה משנה למה שיסכים. הרי כך מדובר, שהוא מבקש את זה והשני מסכים. אם לא - לא מתחיל כל הענין. קצת התבוננות.
 
מעולם לא ראיתי דברי הבל כאלו. בלי לעיין, לכתוב בשביל 'להשיב', כדי ליצור כאילו יש כאן 'מחלוקת', וכבר 'השיבו' ולא קיבלת.
תתבונן. זה נהפך לכל ס"ס בברכות אם אמרינן סב"ל או לא. ובזה נחלקו הפוסקים כידוע. ולדידן לא יצא מסב"ל ולא מברכינן.

מה זה משנה למה שיסכים. הרי כך מדובר, שהוא מבקש את זה והשני מסכים. אם לא - לא מתחיל כל הענין.
מדובר במקרה חד פעמי. ואכן אם ימצא מי שיסכים שהוא יברך ואותו אחד יפסיד מלבך כל יום, אולי אה"נ, אבל כאן לא מדובר אלא כנ"ל.
 
זקני 'עם הארץ'..
אני מביא לך שו"ע, מהרח"א גאגין, בא"ח, כה"ח, ואתה אומר לי 'זקנים'. זקנים משער שבתו.
מעניין שבערב שבת המנהג ברוב המקומות מאחרין להתפלל, חצי שעה ויותר אחר השקיעה.
ובשו"ע סימן רסז סעיף ב' כתב בזה"ל מקדימין להתפלל ערבית יותר מבימות החול. ומפלג המנחה יכול להדליק ולקבל שבת בתפילת ערבית ולאכול מיד.
הייתכן?
 
מעניין שבערב שבת המנהג ברוב המקומות מאחרין להתפלל, חצי שעה ויותר אחר השקיעה.
ובשו"ע סימן רסז סעיף ב' כתב בזה"ל מקדימין להתפלל ערבית יותר מבימות החול. ומפלג המנחה יכול להדליק ולקבל שבת בתפילת ערבית ולאכול מיד.
הייתכן?
אין שום איסור לאחר התפילה בערב שבת
משא"כ המקדימים במוצ"ש, מראים עצמם כאילו ממהרים לצאת מן השבת ודומה עליהם כמשוי
ובפרט שמתפללים תפילת חול בשבת, וזה דומה לאלו המתפללים מנחה בערב שבת אחר השקיעה, דבוודאי לאו שפיר עבדי (אמנם גם בחול גופה, צע"ג אם יש מקום להתיר להתפלל מנחה אחר השקיעה ואכמ'ל)
 
מעניין שבערב שבת המנהג ברוב המקומות מאחרין להתפלל, חצי שעה ויותר אחר השקיעה.
ובשו"ע סימן רסז סעיף ב' כתב בזה"ל מקדימין להתפלל ערבית יותר מבימות החול. ומפלג המנחה יכול להדליק ולקבל שבת בתפילת ערבית ולאכול מיד.
הייתכן?
אין חובה 'להתפלל' ערבית קודם, אלא 'לקבל שבת'
משנה ברורה סימן רסז ס"ק ב
וה"ה דיכול לקבל עליו שבת קודם תפלת ערבית.
 
הצג קובץ מצורף 4215

תפלת ערבית מוצ"ש 10 דקות אחרי השקיעה!! היתכן??
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רצג סעיף א
מאחרין תפלת ערבית, {א} א) כדי להוסיף מחול על הקודש.
"מאחרין" - אפי' בשיעור מועט מאוד (כמו קבלת שבת שמספיק אפי' בשיעור מועט)
- והעיקר זה העמידה שאומר בה "אתה חוננתנו" ועושה בה הבדלה מהתורה, ואותה צריך לאחר מעט אחרי צאה"כ.
וא"כ אחרי שאומרים את המזמורים וברכות קריש"ע, (ואומרים קריש"ע מייד בצאה"כ, 13 וחצי דקות זמניות אחר השקיעה) מגיעים ל"אתה חוננתנו" לפחות כמה דקות אחר צאה"כ. והוי שיעור מספיק לתוספת.

סימן רצג - "מאחרין תפילת ערבית כדי להוסיף מחול על הקודש"
סימן רסא -
(גבי כניסת שבת) "רצה לעשותו כולו תוספת עושה רצה לעשות ממנו מקצת עושה ובלבד שיוסיף איזה זמן שיהיה ודאי יום מחול על הקודש"
- והיינו כמש"כ שמספיק אפי' דקה אם יודע שזה אחר צאה"כ.
 
"מאחרין" - אפי' בשיעור מועט מאוד (כמו קבלת שבת שמספיק אפי' בשיעור מועט)
וצריך שיהיה 'ניכר' כמו שבכניסה צריך לפחות כמה דקות קודם. כך כאן צריך לפחות כמה דקות לאחר מכן.
והעיקר זה העמידה שאומר בה "אתה חוננתנו" ועושה בה הבדלה מהתורה, ואותה צריך לאחר מעט אחרי צאה"כ.
השו"ע והאחרונים לא אמרו כן, אלא את 'תפלת ערבית' דהיינו 'שמתחילים' ערבית מאוחר יותר מיום חול, דביום חול מתפללים בצה"כ, וכאן מאחרים.
וכך מפורש בכל האחרונים שהבאתי לעיל 'שמתחילים את התפלה' לפחות לפחות 20 דקות לאחר השקיעה, ורובם כתבו זמן מאוחר יותר של 25 או 30 דקות.
לא עלה על דעת מעולם להתחיל 10 דקות לאחרי השקיעה.
 
וצריך שיהיה 'ניכר' כמו שבכניסה צריך לפחות כמה דקות קודם. כך כאן צריך לפחות כמה דקות לאחר מכן.
מי אמר שצריך "ניכר"??
אדרבה מדברי רוב ככל הפוסקים ראשונים ואחרונים משמע בשיעור "כל שהוא". (עיין חזו"ע ח"א עמ' קפב)
1746352026140.png
 
השו"ע והאחרונים לא אמרו כן, אלא את 'תפלת ערבית' דהיינו 'שמתחילים' ערבית מאוחר יותר מיום חול, דביום חול מתפללים בצה"כ, וכאן מאחרים.
וכך מפורש בכל האחרונים שהבאתי לעיל 'שמתחילים את התפלה' לפחות לפחות 20 דקות לאחר השקיעה, ורובם כתבו זמן מאוחר יותר של 25 או 30 דקות.
לא עלה על דעת מעולם להתחיל 10 דקות לאחרי השקיעה.
שוב אכתוב שמפורש בשו"ע שמאחרין להתפלל תפילת ערבית "להוסיף מחול על הקודש".
דהיינו להוציא את השבת יותר מאוחר.
- ואם אתה מתחיל בברכות קריש"ע מה הבעיה? אתה עוד לא מוציא את השבת.
ורק באמירת "אתה חוננתנו" צריך לאחר מעט (וכמו שכתבתי סגי בשיעור "כל שהוא") משום להוסיף מחול על הקודש, ופשוט.
 
בענין ש"צ שלא ספר יום אחד ספירת העומר ורוצה ביום השני להוציא מישהו אחר יד"ח האם יכול או לא.

נחלקו בזה האחרונים, ורובם נקטו שלא יכול. וכתב הילקוט יוסף בספירת העומר [החדש] עמ' רכ"ד: וכן אין להסתמך על ס"ס דשמא כל יום מצוה בפני עצמה ושמא גם בכהאי גוונא איכא דין ערבות דסברא זו נחשבת כסברא דחויה דיש לנו להכריע הלכה כדברי הפר"ח ודעמיה דהכי מסתברא וא"א לצרף כל סברא לס"ס ע"כ.

ומשפט זה תמוה עד מאוד, איך אפשר לומר על הרבה אחרונים שראו את החולקים וסברו שלא כמותם שהיא 'סברא דחויה', ושא"א לצרף 'כל סברא' לס"ס?

ואלו האחרונים [שחלקם הובאו בילקוט יוסף שם]: חכמי סלוניקי [שהביא הכנה"ג], מקראי קדש [אבואלעפיה], מאמ"ר, כ"ה סברת הבית דוד מדנפשיה עי"ש, סמא דחיי סי' י', חק יוסף אות כ"ה [הובאו במל"ח].
וז"ל הפסקי תשובות הערות סימן תפט הערה 134
ובשו"ת דברי משה ח"א סי' ל' מביא כן ג"כ בשם שו"ת אהל אברהם להגר"א שאג זצ"ל סי' א', ושכ"ה במדרש פנחס דף ל"א ע"ב שמי שדילג ספירת יום אחד, מותר להוציא אחר ויספור בברכה, ושכן נהג הרה"ק מברדיטשוב זי"ע לענין ברכת התורה כשהיה מסופק אם חייב בה, כדכ' בתהלה לדוד סי' ח' סק"ג, ובשו"ת הר צבי ח"ב סי' ע"ה מביא שהגרי"ד מבריסק זצ"ל עשה כן מעשה בהיותו מתפלל כש"ץ והוא לא היה יכול לברך שביקש מאחד מהמתפללים שלא יברך והוא הוציאו בברכתו, וע"ע ס' ברכת הבית שער נ' סעי' י"ט שמצדד נמי להתיר לעשות כן בצירוף שיטת רוב הראשונים שאף בדילג יכול לספור בברכה, ומסיים בצ"ע ע"כ. וכ"פ בספר הליכות שלמה [אויירבך] עי"ש.

הרי לפניו קרוב ל15 מגדולי האחרונים, ספרדים ואשכנזים, שראו את המחלוקת ואת כל הסברות בזה, ואעפ"כ סברו מדנפשייהו דחשיב מחוייב בדבר [כל אחד מטעמו וסברתו], אז איך אפשר לומר שהיא 'סברא דחויה'? הס כי לא להזכיר.


ואע"פ שהכה"ח והחזו"ע פסקו דלא מהני וכדעת רוב האחרונים - מ"מ הם לא ראו את חכמי אשכנז הנ"ל שגם סבירא להו כן, ובודאי דחזי לאצטרופי לספק כל שהוא לאפוקי מסברת בה"ג היחידאה, ומותר לש"צ להוציא אחרים יד"ח אם רוצה.

וברב קהלה שיש גם חשש של כבוד הבריות וכבוד התורה פסק בשבט הלוי דמהני אף אם אינו מוציא אחרים.
והילקוט יוסף שם כתב על דבריו: וצ"ע דאמאי התיר בסתם לברך ולא הצריך אפי' לבקש מאחר שיצא י"ח בברכתו שיהא כאן ס"ס ובפרט באיסור ברכה לבטלה החמור ע"כ.
אולם דברי השבט הלוי ברורים, וכפי שביארתי כאן עי"ש.

ובפרט בהצטרף שני הספקות הנ"ל, שגם הוא רב קהלה וגם מוציא מישהו יד"ח שבודאי יכול לברך ללא כל חשש, וכפי שפסק בספר הליכות מועד להרב אופיר מלכה עמ' ת"ג עי"ש.

ומה מאוד יש לתמוה על דברי הילקוט יוסף שם שכתב 'וראיתי לאחד ממחברי הזמן שכתב וכו' [הליכות מועד]. ואמנם צריך לידע גם את כללי הפסיקה דהיאך לא נחוש לסב"ל ובפרט שבחזו"ע משמע שגם לרב אין היתר לעשות כן. ואיני יודע אם עיין בתוך דברי הכנה"ג והפר"ח וגנת ורדים ומאמר מרדכי וחקרי לב והחיד"א לראות את משמעות דבריהם ע"כ.

ואנא דאמרי, דאה"נ צריך ללמוד את כללי הפסיקה ולדעת שבכה"ג הס"ס הוא בריא אולם, ולא דוחים קרוב ל15 אחרונים בטענה ש'סברא דחויה היא'.
וגם צריך לידע שאין לבזות ת"ח ולכתוב בסתמא על דבריהם ללא שום ראיה 'איני יודע אם עיין בתוך דברי וכו''.
וגם הכינוי 'אחד ממחברי הזמן', כשבסוף כותב מי הוא - הוא כינוי של גנאי, דבשלמא אם לא היה כותב מי הוא - לחיי, אולם כשכותב בסוף מי הוא - שיכתוב בתחלה וראיתי בספר הליכות מועד וכו'. שמענה ואתה דע לך.

ובודאי שיפה דן ויפה הורה הרב אופיר מלכה, וכפי שפסק גם הפסקי תשובות באות כ"ב, וכל מן דין סמוכו לנא.
גם לי היה קשה כמו שנתבאר כאן.
 
שוב אכתוב שמפורש בשו"ע שמאחרין להתפלל תפילת ערבית "להוסיף מחול על הקודש".
דהיינו להוציא את השבת יותר מאוחר.
- ואם אתה מתחיל בברכות קריש"ע מה הבעיה? אתה עוד לא מוציא את השבת.
ורק באמירת "אתה חוננתנו" צריך לאחר מעט (וכמו שכתבתי סגי בשיעור "כל שהוא") משום להוסיף מחול על הקודש, ופשוט.
סברות לחוד, ומסורת לחוד.
מסורת עם ישראל וכפי שהבאתי היה לא כך. אתה יכול לפלפל אבל לא לשנות את ההנהגה המסורה.

בפרט שהשו"ע כתב שם להדיא שהתוספת מחול על הקודש זה כדי שיראו כוכבים 'קטנים רצופים', וכתבו הפוסקים שזה כ35-40 דקות אחרי השקיעה - עי' בכה"ח שם, ולא סגי ב20 דקות אחרי השקיעה שזה כוכבים 'בינוניים', וממילא אתי שפיר שהתחילו לפחות לפחות 20 דקות או 25 דקות אחרי השקיעה, שבזה כשמסיימים שמו"ע או עכ"פ כשמגיעים לאתה חוננתנו הגיע הזמן הזה, אבל 20 דקות זה לא זמן התוספת כלל.
 
סברות לחוד, ומסורת לחוד.
מסורת עם ישראל וכפי שהבאתי היה לא כך. אתה יכול לפלפל אבל לא לשנות את ההנהגה המסורה.
יכול להיות שנהגו בהרבה מקומות להתפלל עשרים דקות אחר השקיעה, אבל וודאי מי שנוהג להתפלל עשר דקות אחר השקיעה זה לא נגד השו"ע והראשונים שמבארים שמספיק בתוספת "כל שהוא"
 
ראשי תחתית