גם שהשו"ע כתב 'מאחרין תפלת ערבית' מנ"ל ש10 דקות אחר השקיעה, זה לא מאחרין?, שעד שמסיימים ערבית הרי שמוסיף מחול על הקודש ונמנע מעשיית מלאכה. (אבל הנידון כאן מעיקרו הוא לא נידון הלכתי, אלא רק לחזור ולחפש שוב להשיג...)
משא ומתן בדברי בעל ה'ילקוט יוסף' שליט"א (2)
- יוזם הנושא כהן
- תאריך התחלה
גם שהשו"ע כתב 'מאחרין תפלת ערבית' מנ"ל ש10 דקות אחר השקיעה, זה לא מאחרין?, שעד שמסיימים ערבית הרי שמוסיף מחול על הקודש ונמנע מעשיית מלאכה. (אבל הנידון כאן מעיקרו הוא לא נידון הלכתי, אלא רק לחזור ולחפש שוב להשיג...)
חילוק נפלא. היבי"א ובספריו סובר שגם בספק ספיקא לא מברכין, שלא יצאנו מידי סב"ל. אלא א"כ יש בזה מצוה דאוריתא, ולכן בספק אם ספר ממשיך וסופר בשאר ימים בברכה דס"ס לברך עבדינן במצוה דאורי' (אפילו שלא לכו"ע המצוה דאוריתא). אבל כאן שלא בא לצאת יד"ח כל ימי העומר, אלא לשעתו בלבד, כי כיבדוהו לברך. חזר הדין לס"ס בברכות דאמרינן סב"ל.
והאחרונים שכן אמרו ס"ס זה, כי הם סוברים שבס"ס בברכות, לא אמרינן סב"ל ומברכין, [וכמו שנהגו האשכנזים לברך בורא נפשות על קפה ותה, דס"ס שמא כהראב"ד שיעור אכילת פרס, ספק שדרכו לשתותו מעט מעט, וכמבואר בשו"ת יחו"ד]. אבל לדידן חזר הדין שלא עושים ס"ס בברכות, דסב"ל.
ומה שכתבת, דגם כאן זה לעצמו, שיבקש ממישהו אחר שלא יברך כדי "שגם" הוא עצמו יזכה לברכה... לא הבנתי, למה שמישהו אחר יסכים כל יום לא לברך וליתן לאחר לברך במקומו. למה שהוא יפסיד את הברכה שלו, כדי "שגם" חבירו יזכה לברך. וזה לא "שגם" חבירו יברך, כי זה בא על חשבונו שהוא לא יברך.
כנראה שמנהג עמי הארץ השתרש בירושלים בשנים האחרונות.
מלבד מה שהביא @המעורר את דברי מהרח"א גאגין - כך מתבאר גם מדברי הגרח"פ, הבא"ח, וכפי שהסכים הכה"ח בסי' רצ"ג אות א':
[ב] שם. מאחרין תפלת ערבית וכו'. עיין ברוח חיים שכתב אזהרה גדולה לכל בר ישראל שלא יוכלו להתחיל תפלת ערבית במוצאי שבת ולומר ברכו קודם חצי שעה אחר י"ב שעות מהיום יעו"ש. ועל כל פנים אין רשאין לפחות משליש שעה. בן איש חי פרשת ויצא אות א' ע"כ.
מעולם לא ראיתי דברי הבל כאלו. בלי לעיין, לכתוב בשביל 'להשיב', כדי ליצור כאילו יש כאן 'מחלוקת', וכבר 'השיבו' ולא קיבלת.
מה זה משנה למה שיסכים. הרי כך מדובר, שהוא מבקש את זה והשני מסכים. אם לא - לא מתחיל כל הענין. קצת התבוננות.
זקני 'עם הארץ'..
אני מביא לך שו"ע, מהרח"א גאגין, בא"ח, כה"ח, ואתה אומר לי 'זקנים'. זקנים משער שבתו.
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,119
אין שום איסור לאחר התפילה בערב שבת
משא"כ המקדימים במוצ"ש, מראים עצמם כאילו ממהרים לצאת מן השבת ודומה עליהם כמשוי
ובפרט שמתפללים תפילת חול בשבת, וזה דומה לאלו המתפללים מנחה בערב שבת אחר השקיעה, דבוודאי לאו שפיר עבדי (אמנם גם בחול גופה, צע"ג אם יש מקום להתיר להתפלל מנחה אחר השקיעה ואכמ'ל)
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 374
אין חובה 'להתפלל' ערבית קודם, אלא 'לקבל שבת'
משנה ברורה סימן רסז ס"ק ב
וה"ה דיכול לקבל עליו שבת קודם תפלת ערבית.
"מאחרין" - אפי' בשיעור מועט מאוד (כמו קבלת שבת שמספיק אפי' בשיעור מועט)
- והעיקר זה העמידה שאומר בה "אתה חוננתנו" ועושה בה הבדלה מהתורה, ואותה צריך לאחר מעט אחרי צאה"כ.
וא"כ אחרי שאומרים את המזמורים וברכות קריש"ע, (ואומרים קריש"ע מייד בצאה"כ, 13 וחצי דקות זמניות אחר השקיעה) מגיעים ל"אתה חוננתנו" לפחות כמה דקות אחר צאה"כ. והוי שיעור מספיק לתוספת.
סימן רצג - "מאחרין תפילת ערבית כדי להוסיף מחול על הקודש"
סימן רסא - (גבי כניסת שבת) "רצה לעשותו כולו תוספת עושה רצה לעשות ממנו מקצת עושה ובלבד שיוסיף איזה זמן שיהיה ודאי יום מחול על הקודש"
- והיינו כמש"כ שמספיק אפי' דקה אם יודע שזה אחר צאה"כ.
וצריך שיהיה 'ניכר' כמו שבכניסה צריך לפחות כמה דקות קודם. כך כאן צריך לפחות כמה דקות לאחר מכן.
השו"ע והאחרונים לא אמרו כן, אלא את 'תפלת ערבית' דהיינו 'שמתחילים' ערבית מאוחר יותר מיום חול, דביום חול מתפללים בצה"כ, וכאן מאחרים.
וכך מפורש בכל האחרונים שהבאתי לעיל 'שמתחילים את התפלה' לפחות לפחות 20 דקות לאחר השקיעה, ורובם כתבו זמן מאוחר יותר של 25 או 30 דקות.
לא עלה על דעת מעולם להתחיל 10 דקות לאחרי השקיעה.
גם לי היה קשה כמו שנתבאר כאן.
סברות לחוד, ומסורת לחוד.
מסורת עם ישראל וכפי שהבאתי היה לא כך. אתה יכול לפלפל אבל לא לשנות את ההנהגה המסורה.
בפרט שהשו"ע כתב שם להדיא שהתוספת מחול על הקודש זה כדי שיראו כוכבים 'קטנים רצופים', וכתבו הפוסקים שזה כ35-40 דקות אחרי השקיעה - עי' בכה"ח שם, ולא סגי ב20 דקות אחרי השקיעה שזה כוכבים 'בינוניים', וממילא אתי שפיר שהתחילו לפחות לפחות 20 דקות או 25 דקות אחרי השקיעה, שבזה כשמסיימים שמו"ע או עכ"פ כשמגיעים לאתה חוננתנו הגיע הזמן הזה, אבל 20 דקות זה לא זמן התוספת כלל.
נושאים דומים:
