לחצו כאן – תרומה לשמואל

ספרי אור לציון - לרבינו הגדול חכם בן ציון אבא שאול זצוק"ל

[וידוע מכתב הרמ"א למרן שכתב אליו "כל החולק עליך כחולק על השכינה" וביטל את דעתו אליו בנידון ההוא]
ודאי שהם דברי שבח, אבל ג"כ ודאי שהרמ"א לא ביטל דעתו בהלכה לכל מה שכתב מרן, וכמו שכתב בהקדמתו שהבאתי לעיל.
 
דברי הגרע"י לא ראיתי בפנים, אבל כמדומה שהשואל סילף את דבריו [ויצויין שמלשון הגר"ש ואזנר מבואר שלא ידע על מי הוא כותב, וניתן להניח שאם היה יודע היה כותב בסגנון אחר], וכמדו' שעיקר כוונת הגרע"י היה שהרמ"א בדר"כ אינו חולק מחמת הבנה אחרת בסוגיא וכדו', אלא שמנהג בני אשכנז היה אחרת, או שהפוסקים שהאשכנזים נמשכים אחריהם כתבו אחרת, אבל על הרוב אינו חולק מדיליה על השו"ע [וידוע מכתב הרמ"א למרן שכתב אליו "כל החולק עליך כחולק על השכינה" וביטל את דעתו אליו בנידון ההוא]

איני יודע על מה הכתבתם,
אבל יש פרק שלם בזה בספר עדות ביהוסף (פרק יג),
תוכל לעיין שם.
 
צריך לבדוק אם יש לו בכלל את הספר - ואם יש לו - אולי לאחרים שרוצים לעיין שם ואין להם
אכן, יש כאן בפורום הרבה ציונים לספר זה, בעוד ספר זה אינו מצוי כלל.
וכמה פעמים ניסיתי להשיגו, ונאמר לי שהמחבר אינו מסכים להעבירו.
ורק לאחרונה הועלה כאן בא' האשכולות. ואיני זוכר היכן. ואולי כדאי להביא קישור לשם.
 
אכן, יש כאן בפורום הרבה ציונים לספר זה, בעוד ספר זה אינו מצוי כלל.
וכמה פעמים ניסיתי להשיגו, ונאמר לי שהמחבר אינו מסכים להעבירו.
ורק לאחרונה הועלה כאן בא' האשכולות. ואיני זוכר היכן. ואולי כדאי להביא קישור לשם.

אפשר לפנות אליו למייל horaot.maran@gmail.com
אבל לע"ע הנה פרק יג
 

קבצים מצורפים

ודאי, אין מישהו שכל דבריו מוסכמים, אבל הם כמעט תמיד מביאים גם את הצד השני, ובמקומות שלא זה כמעט תמיד בבחינת ד"ת עניים במקו"א ועשירים במקו"א.
מה הקשר??
הרב סופר כתב טענה, ואתה באת וטענת כנגדו שדבריו לא מוסכמים. כלומר רמזת שדבריו בעצם לא נכונים [כי אם לא היו מוסכמים אבל עדיין הוא הצודק, אז מה הבעיה?].
אז כשמישהו טוען נגדך שגם דבריך ורבותיך לא מוסכמים, אתה משיב, נכון אבל הם מביאים את הצד השני ג"כ. מה הקשר? האם זה ערובה לכך שהם צודקים?
וחוץ מזה הרב סופר מביא הרבה מאד את החולקים ומאריך לדחותם. ראה בספריו הרבים. ואדרבה, העלו בקובץ תורת ציון החדש [חלק ז] https://forum.mizrach.co.il/threads/qwvz-twrt-zywn-vtwrtw-sl-mrn-hwr-lzywn-zy.1620/
מאמר בענין פסיק רישיה דלא ניחא ליה שהגרע"י התעלם מטענות המון המון אחרונים, וכלל לא הביאם. גם בענין חשמל בשבת הביאו שם המון אחרונים שסוברים כהחזו"א. וראה גם ביבי"א ח"ז בענין ברכה אחרונה על המגילה ביחיד שלא הביא אפילו ראשון אחד הסובר שיש לברך גם ביחיד, בעוד שיש כעשרים ראשונים הסוברים כן [ראה בקובץ רב ברכות ח"ב]. ודי בזה.
 
וראה גם ביבי"א ח"ז בענין ברכה אחרונה על המגילה ביחיד שלא הביא אפילו ראשון אחד הסובר שיש לברך גם ביחיד, בעוד שיש כעשרים ראשונים הסוברים כן

כיון שהעלת את הנושא הזה

אביא את המקורות לכך

והיות- שראיתי שהרבה מהלומדים לא ידוע להם כלל הראשונים דס"ל לברך, וכן לא ידוע להם דהרבה מהאחרונים פסקו הכי, אמרתי אומר שאקבצם.

ולפני שאביאם אקדים- דמה שידוע בראשונים דכתבו שלא לומר ברכה זו הם שני ראשונים בלבד "הארחות חיים" והכל בו [שבעצם חיבור זה דהכל בו הוא קיצור לארחות חיים], והם ציינו זאת בשם הירושלמי.
אולם- בירושלמי שלפנינו ליתא, ותו- עתה אמנה מהראשונים והאחרונים דס"ל דלבבלי כן מברכה אף ביחיד ולכן ההלכה היא כבבלי ולא כאותו ירושלמי שהביאו [שאינו לפנינו].


דברי הראשונים דס"ל דמברך

תוס' מגילה ה. ד"ה הוה

מחזור ויטרי סו"ס רמ"ה

ספר האורה סי' ס"ז

הראב"ן הירחי בהוספות שלו על מחזור ויורי סי' ת', ועוד הוסיף שם "וכן עמא דבר"

וכן כתב עוד בחיבורו "המנהיג" הל' מגילה סי' י"ד

שבלי הלקט סי' קצ"ה [ועוד הוסיף שם שכן דעת רבינו האי גאון, ורבינו חננאל והרי"ף].

וכן הוא בתלמיד הריבב"ן בחיבורו על שבלי הלקט [מה שמכונה "הקצר"] בסי' נ"ד.

ספר תמים דעים סי' ק"פ

ספר העתים [שהביאו בשמו הראשונים]

ספר מצוות זמניות לתלמיד הרא"ש הל' פורים

תשב"ץ קטן בשם הר"ם מרוטנבורג סי' קע"ו

עוד ראשונים שיש לי להוסיף

הריטב"א והר"ן.

והוא- דדנו הראשונים גבי אם אפשר שאשה תצטרף לעשרה במגילה כדי שיהיה דין של "פרסומי ניסא", או דא"א לצרפה ולא יהיה פרסומי ניסא, כמו שמצינו שבזימון שאין לצרף אשה.

ופושטים- דיכולה להצטרף כדי שיהיה פרסומי ניסא, וההבדל שיש בין זימון למגילה- משום שבמגילה בין כה וכה אין שום שינוי גבי קריאת המגילה וברכותיה בין הקורא אותה יחיד ולבין רבים, וכיון שכן- אין כאן שינוי בין אם יצרפו את האשה ולבין אי לא יצרפו וממילא ליכא למיחש לפריצותא.

משא"כ- בזימון, שיש שינוי בין שלשה לעשרה איכא פריצותא, דידעו דבזכות האשה יש להם זימון, וכן גבי לצרפה לעשרה, ידעו דבזכותה שהיא עשירית יש לנו "אלקינו".

והיינו- דבמגילה כיון דאף אם לא יצרפו את האשה לעשרה יברכו ברכת הרב את רבינו, א"כ אין בעיה להוסיף את האשה לעשרה לצורך פרסומי ניסא, דאין כאן התווספות בעשרה, וממילא אין כאן פריצותא שיגידו שבזכות האשה שצרפנו לעשרה התווסף הרב את רבינו.

וז"ל הריטב"א מגילה ד.- "שאני התם [גבי זמון] דאיכא צירוף רבה, שיש שינוי בברהמ"ז בשבילן ואיכא למיחש לפריצותא, אבל הכא אין שינוי במקרא מגילה ולא בברכותיה בין יחיד לעשרה ולא חשיב צירוף כולי האי דניחוש לפריצותא".

וז"ל הר"ן מגילה ו: [בדפי הרי"ף] ד"ה מתני'- "שאני הכא דע"י צירוף אין שינוי במטבע הברכה אבל זימון וכו' אבל כאן במגילה אין צירופן ניכר שכן דרך קריאה ליחיד כרבים".

להדיא מדבריהם- דאין הבדל במגילה בין יחיד לרבין בין לקריאתה ובין לברכותיה, ואין שום שינוי, ומכיוון שאין שום שינוי גם לא בברכות המגילה לכן אפשר לצרף אשה.

כי לא יהיה שינוי עתה בברכה שישימו לב שבזכות האשה שהצטרפה לעשרה התווסף "הרב את רבינו" כי גם אם לא תצטרף ולא יהיה עשרה יברכו גם בלעדיה, ולכן אפשר לצרפה לצורך "פרסומי ניסא".

[ואגב מהריטב"א והר"ן יראה להדיא איפכא- מהחזו"ע שכתב- שהסבה שמצטרפות זה בשביל הברכה.

אך זה אינו- כי בר"ן ובריטב"א כתוב הפוך, דהסבה שמצטרפות כי גם בלעדיהם היו מברכים וממילא מה שמצרפים אותם הוא לצורך "פרסומי ניסא" ולא בשביל הברכה
והיינו- כיון דהברכה הייתה ממילא גם בלעדיהם לכן זה הסבה שאפשר לצרפם]


ועוד ראשונים שיש להוסיף על כל הנ"ל

דכן הוא שיטת רבינו האי גאון, וכפי שהובא לשונו של רה"ג בשבלי הלקט [שציינתי לעיל] הביא שם תשובה משם רה"ג דהורה לברך אף ביחיד.

והוסיף שם רבינו האי גאון בתשובה- "שכך מנהג כל הישיבות".

ועוד סיים [רבינו האי גאון] שם בתשובה הנ"ל- "וכן מנהג כל ישראל".

וכן הוא שיטת רבינו יוסף איש ירושלים [שהובא בתוס' מגילה הנ"ל שציינתי לעיל].

ספר המנהגים להר"י טירנא הל' פורים- "הקורא לחולה או ליולדת אע"פ שכבר יצא בבית הכנסת מברך לפניה ולאחריה אפילו אין מנין".

רבו של המהרי"ל, בספר מנהגי רבי אברהם קלויזנר הל' פורים סי' פ"ב אות ה.

וכן הובא בהגה' שבספר "מנהגי מהרי"ל" הל' פורים סי' ח [ההג"ה הנ"ל היא מתלמידו של מהרי"ל]



דברי האחרונים דלמדו בדעת מרן הב"י דמברך אף ביחיד [כהבא"ח]

כנסת הגדולה [בשיורי, סי' תר"צ]- בדעת הב"י

מאמ"ר סי' תרצ"ב סק"ד- מהב"י סי' תר"צ והוסיף דמה שכתב הב"י בסי' תרצ"ב לא ס"ל הכי להלכה ולכן השמיטו מהשו"ע

וכן הכף החיים סי' תר"צ אות קכ"ד כתב הכי בדעת הב"י.

וכן הרב שלמי חגיגה שכ"ז ע"א- דדעת הב"י דמברך.

שולחן לחם הפנים סי' תר"צ- בדעת הב"י.



עוד אחרונים שהורו לברך [כשי' הבן איש חי]



הרדב"ז בתשובה ח"ב סי' תרס"ה

מטה משה סי' תתר"ז

ב"ח סי' תר"צ

אליה רבא סי' תרצ"ב אות ח

ערך השולחן [טייב] סי' תר"צ אות ט"ו, וכן בסי' תרצ"ב אות ג.

ערוך השלחן [עפשטיין] סי' תרצ"ב אות ה.

פחד יצחק בשם הרב יוסף ברוך קאזיס [בערך מגילה דף יט ע"ג]- והעיד שכך המנהג.

הרב אליהו מני [הודפס התשו' בקובץ מקבציאל כרך ל"ו עמ' ל"ט].

בעל התפארת ישראל על המשניות [הלכתא גבירתא מגילה פ"ב, ג ד].

שו"ת קנין תורה בהלכה ח"ג ס"ס ק"ג


העולה מכל הנ"ל - דדברי הבא"ח חזקים ומוצקים כברזל - ודברי החזו"ע בזה מאוד תמוהים
 
אבל הם כמעט תמיד מביאים גם את הצד השני,
אגב מה שציינתי לעיל

בדברי הרב עובדיה כמעט לא מוזכר מזה כלום

והיינו- שמביא את הבא"ח כדעת יחיד ומציג אותו כדעה דחוייה

זאת שלמרות- בדיוק איפכא דברי הבא"ח כרוב ראשונים ואחרונים, ורוב עיקר הסוגייא היא כהבא"ח.

ומכל אלו המקורות שהבאתי לעיל - נעלם מדברי החזו"ע [ובנו]
 
אגב מה שציינתי לעיל

בדברי הרב עובדיה כמעט לא מוזכר מזה כלום

והיינו- שמביא את הבא"ח כדעת יחיד ומציג אותו כדעה דחוייה

זאת שלמרות- בדיוק איפכא דברי הבא"ח כרוב ראשונים ואחרונים, ורוב עיקר הסוגייא היא כהבא"ח.

ומכל אלו המקורות שהבאתי לעיל - נעלם מדברי החזו"ע [ובנו]
אם נעלם זה לא טענה למה לא הביא.
הטענה היא כשיודע ולא מביא.
 
אם נעלם זה לא טענה למה לא הביא.
הטענה היא כשיודע ולא מביא.
המלה "נעלם" יכולה להתפרש לפה ולפה

או שידע והעלים מהקורא , או שלא ידע

מה באמת ידע איני יודע

אבל בפי העולם - דכל רז לא אניס ליה, [ובפרט שזה ראשונים מפורשים וגדולי האחרונים] אז יוצא שידע והעלים
 
ראשי תחתית