עיון ובקיאות

[קדוש יאמר לו]

מישהו יודע מהי דעת רבותינו באופני הלימוד, עיון ובקיאות: מהם, ומה עיקר ומה פחות, מה התכלית ומהן האמצעים, וכו' וכו' אשמח שיעלה את הידוע לו כאן.

 

[אלישמע]

בספרים כתוב הרבה, אבל זה לא הענין.
השאלה מה עשו בפועל. ואיך לעשות זאת.
ובודאי מזה ומזה אל תנח ידך.
ומה שאני שמעתי מראש הישיבה שלי הוא,
שעיון לומדים כמה שיותר עמוק, כל אחד לפי עניינו.
ואין צורך למהר, (אא"כ רוצים להדביק את הקצב).
ואילו בקיאות, יש ללמוד בהבנה מינימלית, שהפשט יהיה ברור,
ואם יש קושיא אז לדעת מה קשה, לדעת להגדיר זאת (אפשר ורצוי לכתוב), ניתן לעיין בראשונים או אחרונים מרכזיים ובעיקר מי שאתה מתחבר אליהם. וגם אם לא ימצא תירוץ, להתקדם.
ודברי תורה עניים במקום אחד, ועשירים במקום אחר.
ציטוטים גרידא בדבר עיון או בקיאות, נראים לי חסרי תועלת, כי כולם מבינים שלא צריך להיות "חמור נושא ספרים", ולאידך כולם מסכימים שצריך להקיף יותר ויותר, וזה חלק מרכזי גם לעיון ולהבנה.
צריך פשוט לדעת איך לעשות זאת, שלא לצאת נפסד.

 

[קדוש יאמר לו]

בהנ"ל עיין דרך ה' ח"ד שנראה שמתייחס לב' אופני הלימוד. מקור נצרך להעמדת הדברים, חשוב לעיין.

 

[בנאות דשא]

והכי חשוב בין בעיון ובין בבקיאות, להבין את מה שלומדים ולא 'למרוח',
לא לקרוא את דברי רש"י ולהבין את 'הכיוון' אלא להבין את כל המילים שהוא כתב ...

 

[עת שערי רצון]

דעת חכם בן ציון מוזכרת באריכות בספר אור לציון חכמה ומוסר, קחנו משם
לענ"ד המציאות מוכיחה שהוא צדק

 

[בנציון]

דעת חכם בן ציון מוזכרת באריכות בספר אור לציון חכמה ומוסר, קחנו משם
לענ"ד המציאות מוכיחה שהוא צדק

א"ז דעת חכם בן ציון בלבד אלה דעת כול רבותא קמאי ובתראי
השאלה כמה בקיאות וכמה עיון כמובן שלא שטחיות שהיא אפי' מעט אינה ראויה

 

[עת שערי רצון]

השאלה כמה בקיאות וכמה עיון

גם זה מבואר שם באריכות